בזמן לימודיי באוניברסיטה היה לי ידיד – דוקטוראנט בכלכלה בתחום הביטוח. היה זה לפני הרפורמה בבריאות והוא לא היה חבר באף קופת-חולים. הוא טען שמודלים מתמטיים מוכיחים שהכי זול זה לא לקנות ביטוח בריאות ואם חס וחלילה קורה משהו פשוט לשלם. (בטח בנקודה זו איבדתי את רוב קוראיי אבל המתמידים יפוצו בצילום קלוז-אפ שלי). אתמול, בזמן שנדחסתי עם המון רב בשבוע הספר בכיכר רבין נזכרתי בידידי. הבנתי שזול יותר לקנות ספרים על פי צורך ולא על פי מבצע. שאלתי את עצמי אם קראתי את כל חמשת הספרים שרכשתי בשנה שעברה והתשובה הייתה: לא! חלק קניתי למלאי, כלומר שיהיה בבית. כמו אותם מיני מוצרי מזון משומרים שאני קונה למלאי, למקרה של התקפה אטומית-ביולוגית כימית (לא רק שיהיו לי המון שימורי תירס אלא אוכל סוף סוף לקרוא את מלחמה ושלום או לכל הפחות לסיים את יוליסס), ומשליכה אחרי שתקפם פג כך גם אני נוהגת בספרים שברור לי שלא אקרא, אני מוכרת אותם לאנטיפת בחנות הספרים הקרובה אל ביתי. יש אחד נחמד אבל הוא רחוק וקשה לסחוב. היתרון במבצעי ההנחות של רשתות הספרים הוא לצורך מתנה, כמו למשל תקופה של ריבוי ימי הולדת כמו שיש לנו עכשיו, עושה רושם שכל הילדים נולדו בקיץ. אפשרות אחרת היא להתגבר על הדחף. לערוך רשימת ספרים ובכל פעם שיש מבצע לקנות רק את מה שיש ברשימה. היה לי פעם רעיון לקרוא לפחות ספר אחד של כל הסופרים שזכו בפרס נובל... בסוף, קניתי שני ספרי שירה בחצי מחיר, יכולתי לקנות גם 4 ב-100 מאותה הוצאה אבל ויתרתי ועוד ספר עיון בהנחה רגילה ולא 1+1 במחיר מלא. קניתי רק מה שרציתי, זכיתי בהנחה וחזרתי הביתה מרוצה. כשעמדתי ליד דוכני הוצאות הספרים האהובות עליי (כרמל, גוונים, מוסד ביאליק) כל הזמן שמעתי את האנשים חוזרים ומתלהבים מ"ספרים שאין מצב למצוא אותם ברשתות". מסיבה זו אני שמחה לבקר בשבוע הספר ושמחה עוד יותר על האפשרות לרכוש ספרים בהנחה דרך הטלפון או אתר. בקיצור, או לסיכום מה שחשוב הוא הקשר בין צורך אמיתי, קנייה ושימוש: אם קונים מוצר ולא משתמשים בו או לא נהנים ממנו מפסידים את מלוא מחיר הקנייה ולא מרוויחים דבר מן המבצע. תפסת מרובה לא תפסת.
ושמישהו יפתור לי את החידה סוף סוף, הקריין אמיתי או מוקלט?
|