"קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
(גלי עטרי)
אוי, איך שאני לא סובלת את השיר הזה. כאילו שיר העצמה נשית כזה עם כל המילים הנכונות, כזה שאת הכי רוצה להאמין לו. את רק צריכה לחייך ולרצות ומי שאת רוצה יבוא ותעשי רק מה שאת אוהבת, שומעת ? עזבי עכשיו את הכלים והכביסה. את זה שיש עוגות להכין למסיבות סיום וחוגים להסיע וכריכים להכין על הבוקר. אחריות ? ילדים ? בית ? משכנתא ? עבודה ? תחייכי, קחי את העולם כולו, תעשי רק מה שאת אוהבת. You Go Girl !!! אני מאחוריך.
כן. הו, כן. אף אחד לא סיפר לך קודם שהחיים... הם כמו קופסה של שוקולד, ולפעמים הם גם כמו שקית של סוכריות בכל הטעמים של ברטי בוטס...
"עם אלה כדאי להיזהר", התריע רון. "כשכתוב כל הטעמים, הכוונה היא כל הטעמים, זאת אומרת - כל מיני טעמים רגילים כמו שוקולד ומנטה ומרמלדה, אבל אפשר גם לקבל טעמים כמו תרד וכבד ודג מלוח. ג'ורג' חושב שפעם הוא קיבל אחת בטעם נזלת."
אבל רגע, לפני שאני מושיטה עוד יד לשקית הסוכריות הזו.... זהו פוסט אופטימי. כי אם יש משהו אחד שלמדתי הוא - כשהחיים שוקעים למין מערבולת כזו של חוסר החלטיות וכל ההתלבטויות, האחריויות, ההחלטות והשינויים קורים בבת אחת יש רק דבר אחד שיגרום לכל הכאוס הזה להסתחרר, להתערבל ולהתיצב מחדש בשיווי משקל מושלם ורמה גבוהה יותר של אנרגיה - עוד כאוס.
אז דווקא בזמנים כאלו אני אומרת לעצמי – תבחרי דבר אחד שהיית אומרת עליו "בחיים לא, אין מצב שאני עושה את זה" ותעשי דווקא אותו. מה שלא יצא מזה – יצא מזה טוב.
אז שאלתי את עצמי – ועניתי ממש מייד. מדהים איך שהתת מודע שלנו מחכה שרק נשאל אותו, כדי לספק את התשובה. התשובה שלי היא: הודו. אף פעם לא הייתי. לא חשבתי שאסע לשם, זה כל כך רחוק ממני בכל צורה ואופן.
והנה, החלטתי, לקחתי חופש מהעבודה והזמנתי כרטיסי טיסה. מהר לפני שיהיה לי זמן לחשוב. הכל יחכה – ההתלבטויות, האחריויות, ההחלטות וגם השינויים. אני הולכת לעשות דברים שעוד לא עשיתי, לערבב קצת את נסיבות חיי, לצאת מהקופסה ולראות לאן זה יביא אותי. בלי מטרות, בלי תוכניות, בלי חברים. רק אני ועצמי לשבועיים הרחק מהילדים, הבית, העבודה והלוגיסטיקה (ובלי אייפון, OMG).
"...אי אפשר לספק תגליות מדעיות לפי הזמנה. דרושות שנים ארוכות של עבודת פרך... ומזל ויכולת לזהות אותו כשהוא מגיע. משב רוח הצמיד את רגלי הצפרדע של דלוואני לפס מתכת וסגר מעגל, יד חצתה את דרכן של קרני קתודה, תפוח נפל. פלמינג, וילסון ופנזיאס, קקולה. פריצות דרך מדעיות הן צירוף רעיונות שאיש לא חשב לקשר אותם לפני כן, ראיית קשרים שאף אחד לא ראה לפני כן. מערכות כאוטיות נוטות להגדיל את הכאוס שלהן, אבל לא תמיד. לפעמים הן מתיצבות מחדש, ברמה גבוהה יותר של סדר...." (קוני ויליס, המשכוכית)
"...שיטת קואה (1923) – אופנה פסיכולוגית בהשראת ד"ר אמיל קואה, פסיכולוג צרפתי ומחבר "שלוט בעצמך בכוח האוטוסוגסטיה". לפי שיטת קואה לשיפור עצמי היה עליך לעשות קשר בחוט ולשנן שוב ושוב, בכל יום ובכל דרך אני משתפר/ת יותר ויותר". האופנה מתה כשהתברר שזה לא נכון..." (קוני ויליס, המשכוכית)
אז לחיי הכאוס ורמה חדשה וגבוהה של סדר (ומהומה וסבון ;-)).
מעדיפה שיר אחר לסיום – הנה, שירו איתי Unwritten
Natasha Bedingfield - Unwritten |
~י~
בתגובה על תעשי רק מה שאת אוהבת?
~י~
בתגובה על הקעקוע השני שלי
shonna
בתגובה על לסובב את הזמן
אבי לה
בתגובה על באש ובמים
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#