מתישהו יהיה טוב
מוכרחה להאמין שיהיה טוב, כי אחרת מה נשאר לי?
פוסטים פופולאריים
-
מתגעגעת לחיבוק לפני השינה, יותר מהכל
20/11/07 | 377 צפיות
-
חיבוק
23/11/07 | 359 צפיות
פוסטים אחרונים
- חיבוק 23/11/07
- מתגעגעת לחיבוק לפני השינה, יותר מהכל 20/11/07
מתגעגעת לחיבוק לפני השינה, יותר מהכל
רק לפני שבוע שמעתי על הבלוג הזה. נכנסתי, קראתי ומאז זה בוער בי.יותר נכון מסתובב לי בראש, זורם לי בדם, מעקצץ בקצות האצבעות. פתאום האפשרות להעלות על הכתב את כל הבלגן שיושב לי בראש ובלב נראית כ"כ קוסמת.התבשלתי עם זה שבוע ועכשיו כשאני מול המחשב האצבעות קופאות על המקלדת. איך להתחיל? עד כמה אני מוכנה לחשוף מול כל העולם ואשתו? איך להעביר לטקסט ובצורה קריאה את כל הבלגן שרץ לי בראש?להתחיל עם תחושת ההחמצה וחוסר ההספק מול השנים שחולפות? הכמיהה לזוגיות? אולי לנסות תרפיה בכתיבה ולשפוך את כל התסכול מהקשר האחרון שלי? ותאמינו לי שיש שם חומר ל20 פוסטים לפחות... תראו, בסה"כ החיים שלי לא רעים בכלל. יש לי מלא דברים להודות עליהם: משפחה נהדרת,הרבה חברים ועבודה מעניינת ומתגמלת. ובכלל, אני בחורה אופטימית מלאה בשמחת חיים.אז למה לעזאזל אני מרגישה כ"כ ריקה? למה אני מרגישה שלא השגתי כלום? שהחיים שלי תקועים באותו במקום כבר חמש שנים בערך? טוב, אני לא באמת צריכה לשים כזה סימן שאלה דרמטי, אני יודעת בדיוק מה הבעיה, רק שלא נעים לי לקבל אותה. אהבה. אין לי אהבה. ת'אמת, אני נגעלת מעצמי על מה שאני הולכת לכתוב פה. מה, אני מהבחורות הלחוצות האלו? הרי תמיד הייתי מאלה שמטיפות לחברות במשבר שהעדר בן זוג לא גורע דבר מהיותן בחורות נהדרות ומלאות בתוכן.(כנראה מפני שאז הייתי בקשר מלא באהבה מטורפת,ובטירוף!- נושא לפוסט אחר). המציאות הביאה לי את זה ישר לפרצוף. במיוחד זה עולה ומגיע לתודעה כשאחד אחרי השני החברים מסביב נעלמים לזוגיות שלהם. פתאום כבר אין יציאות של ה"חברה" ומפגשים של כולם עד אמצע הלילה. היציאות עכשיו הן רגועות יותר, כולם מגיעים בזוגות, עם החבר/ה שלה/ו. ואין כמו ארוחת ערב אצל חבר/ה, כשאת היחידה שמגיעה לבד, כדי לחזק את נעיצת ציפורני הבדידות שאוחזות לי את הלב. גיליתי שאני יכולה להיות מוקפת בחבורה של אנשים שאוהבים אותי אבל להרגיש כ"כ לא אהובה, כ"כ בודדה.
מתי כבר יבוא זה שיתפוס לי את הלב, זה שיסיר את ציפורניי הבדידות ויחליף אותם ביד רכה ומלטפת? |
תגובות אחרונות
-
odedkor
בתגובה על חיבוק
-
אסף גנדלר
בתגובה על מתגעגעת לחיבוק לפני השינה, יותר מהכל
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גילי,
תודה על תגובתך המלומדת,
"צרת רבים חצי נחמה" (או שמא "צרת רבים נחמת שוטים"..)
כך או אחרת- אופטימית נצחית!
בטוחה שמשהו טוב כבר עושה דרכו אליי
מכיר. נמצא בדיוק במקום שלך.
תראי, בכל חברה וחברה בעולם כולו, האדם זקוק לשלושה דברים עיקריים בחייו שבלעדיהם לא ירגיש שלם: עבודה, חברים ומשפחה משלו. עבודה שדרכה יקבל הערכה עצמית, סטטוס בקבוצת השייכים וכמובן פרנסה. חברים, שהרי האדם הוא יצור שבטי, חברותי(בודדים הם ה"זרתוסתרות"-מזנטרופיות) משחר ההיסטוריה וכמובן משפחה משלו...
תראי, החברה המערבית בה אנחנו חיים, שמצד אחד ערך האינדיבודואליות וההגשמה העצמית, עומדים לפני הרבה דברים אחרים ומקבלים חיזוקים מכל הכיוונים. בכל מקרה הרבה יותר מבעבר. ומצד שני הקושי במציאת זוגיות לבד(בלי "שידך"), החיפוש אחר האושר ובן הזוג המושלם לנו, בעידן החדש
(new age) ועוד, מביאים אותנו לקושי במציאת אהבת אמת...
אבל אני אופטימי
ברוכה הבאה..
וכנראה שאלברט צדק
הכל יחסי
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
אך בטוח שבמהרה תחזרי להיות ..
פשוט בזוגיות
"ציפורני הבדידות"
איזה ביטוי חזק
יקירתי - משהו בנאלי שכולם אומרים אותו
וכנראה שהם יודעים:
כשאת, ואני, והיא, והוא, וזה
נפסיק לחפש
פתאום נמצא.
זה ככ פשוט
בהצלחה
אני לא מבין את העניין הזה של לחשוש מלהראות "לחוצה". הרבה יותר טוב להיות בזוגיות טובה, זה לא סוד, וזה הגיוני לשאוף לזה.
אני בטוח שזה יגיע :-)