אילן אהוב שלי, סוגרת את הפוסט הזה.

ההבנה ירדה מהראש ללב, אתה עובדה מוגמרת,

מת ,לגמרי ,מת.

כעת נותר להתמודד עם זה.

חבל אילן, חבל.

נתגעגע.

זהו אילן, נגמרו המילים,

לא נותר בנו כוח.

עזור לנו מלמעלה, תן בנו, אך מעט...

תודה לכולם.

מחבקת בחזרה.

אך אין נחמה, אין נחמה.

יקירי שלי,

אתמול קברנו אותך, בכינו את נשמתינו עד מוות,

אבל, לא באמת קלטנו ,חיפשנו אותך בבית, חיכינו לרגע

שתיכנס ותצחק ותגיד, סתם עבדתי עליכם
והיום זה מתחיל לחלחל,קמנו בבוקר ואתה עדיין לא פה,
פתאום אנחנו מסתכלים באלבום ומישהו אמר "הוא היה"....
וזה מתחיל לעבור במחשבה שזה אמיתי, אתה לא חוזר
אבל ,לא רוצים להאמין,עוד רגע כל הסרט הרע הזה יעבור,

מרגישה איך זה מתקרב אלינו מעבר לפינה, הכאב המפלח,

היום הוא רק דיגדג.

תודה לכולם מראש,
לא אוכל הודות לכם באופן אישי,
מפאת הנסיבות.