האב קיבל שיחה דחופה ושכח שהוא מסיע את בתו התינוקת.

האב אינו זה שמסיע את התינוקת. בדרך כלל זו האמא.

האב שקע בשיחת עבודה והמשיך אותה תוך כדי שהוא יוצא מרכבו ומשאיר את בתו...

תירוצים עליך ישראל.

מה יותר חשוב מתשומת לב מלאה לתינוק/ת?

כן מסיע - לא מסיע, כן טרוד - לא טרוד, כן משימתו הקבועה - לא משימתו הקבועה.......

למי לעזאזל אכפת?

לתומי חשבתי שהילדים אמורים להיות הדבר הכי חשוב בעולם, שאפשר לשכוח הכל אבל לא אותם.

מסתבר שה"בדיחה" על חשבוני ועל חשבון הנשמות הרכות האלה.

יש היום כל כך הרבה עזרים, כמו מראות ששמים על משענת המושב האחורי ובהן אפשר לראות בכל רגע בו מסתכלים במראה את התינוק,

הדבר הכי פשוט בעולם - יצאת מהרכב, העף מבט בעודך מצפצף במפתחות לנעול אותו.

אני יודעת שזה ביקורתי מאד ואפילו לא הוגן להתנפל על האב או האם ששוכחים את ילדיהם ברכב בחודשים חמים במדינה מהבילה ונקרעים מצער כשחלילה קורה משהו לרכים האלה.

אבל למה לעזאזל לא להקדיש עוד שניה לבדיקה לפני שיוצאים ומתחברים למחשב ולטלפון ומתחילים להצדיק את המשכורות המשולמות לדבר הכי חשוב בעולם שנדמה שהופך להיות הכי זניח בסדר החשיבות החדש.

קצת תשומת לב, כמה שזה יכול לשנות את החיים........