עוצמה סמויה
"You may not be her first, her last, or her only. She loved before she may love again. But if she loves you now, what else matters? She's not perfect - you aren't either, and the two of you may never be perfect together but if she can make you laugh, cause you to think twice, and admit to being human and making mistakes, hold onto her and give her the most you can. She may not be thinking about you every second of the day, but she will give you a part of her that she knows you can break - her heart. So don't hurt her, don't change her, don't analyze and don't expect more than she can give. Smile when she makes you happy, let her know when she makes you mad, and miss her when she's not there."
— Bob Marley
פוסטים אחרונים
- ראו מה מצאתי 28/3/14
- מי אחראי להחרפת ליקויי הבניה 15/2/14
- תערוכה מציורי המנוח יצחק רז 30/6/13
- דה מרקר העתיק כתבות ממעריב ויפצה את העיתון והכותבים בכ-3.5 מיליון ש"ח 18/10/12
- פיצול אישיות או רב משמעות גרידא 14/5/12
- מבקש סליחה 28/4/12
ארכיון
פרוזה, פיקציה, או מציאות?
יום ששי 17/06 לפני כשבוע, שעות הצהריים של תחילת הקיץ 17/06 לפני כשבוע. אני באירוע הקראת סופרים מספריהם, הטריים פחות או יותר, ביחד עם החלפת ספרים משומשים במשומשים אחרים, ב"בית לבנדר" בכרכור. כל החפץ - מתבשם בריחות הגועשים מהחנות אל פינות הישיבה.
האירוע התחיל טוב. מצאתי 2 ספרים מרתקים במקום השניים שהבאתי. אחד מהם "גבעות הטיגריס" - עלילתו מתרחשת במחוז קורג שבדרום הודו - קנה לו מאוחר יותר תפקיד בהמשך העלילה. ואפילו שמי עלה בגורל וזכיתי בספר ונטלתי את ספרה "המסע לאינווריק" פרי עטה של חברתנו לקפה תמנע קורץ - שבעקבות פרסומה הגעתי לאירוע.
בהמשך אף לקחתי על עצמי בהתלהבות את תפקיד הגבאי וקראתי לנוכחים להגיע להקראת אחד הספרים האחרים.
משנסתיים - חזרתי לביתי.
יום ששי משודרג, שבו בתי, אוצרי אושרי, אינה אצלי. ממש חווייה.
אלא שבדיעבד מסתבר כי קודם לכן, בדרכי באוטובוס מקרית מוצקין לכרכור, בתחנה המרכזית בחדרה – מבנה בטון חשוף מימי אהרונסון, או מימי בניית השיכונים, שמן הסתם נחנך בגזירת סרט מתוקשרת ע"י אחד משרי המערך, עברתי התקף לב. חשתי כאב קשה, לחלוטין לא מוכר, כאילו עצמות החזה שלי נמשכות מימין ומשמאל ונתלשות באמצען. כבר הלכתי להתקשר למד"א ולהזמין אמבולנס, אלא שהכאב חלף אחרי פחות מ-10 דקות בהן ישבתי באחת התחנות ואילו הכאב בידי השמאלית – שהוא צפוי ע"פ נבואות האינטרנט כסימן להתקף – לא בא. אז המשכתי בתוכניותי.
במוצאי השבת, בצעידתי, הרגשתי אי נוחות. האטתי. בחצי השני של הצעידה כבר השתפרה הרגשתי.
ביום א' קבעתי תור לרופא לשעה 19:00 לאחר סיום עבודתי. עקב לחץ הזמנים הלכתי למרפאה רגלי. אחרי כ-300 מ' הרגשתי כאב מעומעם וקשיי נשימה קלים. משהתיישבתי במרפאה הכאבים חלפו. המתנתי לתורי אצל הרופא בסבלנות, ולמרות שכל בדיקותיו היו תקינות - הפנה אותי למוקד החירום ולעוד בדיקות במהלך השבוע. בדיקת הא.ק.ג. במוקד גם היא היתה תקינה אבל הרופאה החליטה להזמין עבורי אמבולנס ולהעבירני למיון ברמב"ם.
כבר כשהורדתי מהאמבולנס בפתח חדר המיון חזרו קשיי הנשימה והכאבים והצטרפה אליהם גם סחרחורת. לאחר כחצי שעה של המתנה בחדר המיון חזרו כאבים וביתר עוצמה בלוויית תחושה של כיווץ שרירים חריף באחורי הקנה. הכל בגלים: כ-10 דקות כאבים וכ-20 דקות כאילו אני בריא לחלוטין. נבדקתי והועברתי לטיפול נמרץ לבבי – תרתי משמע. עלמות חן מקיר לקיר. מה שלא עזר, מן הסתם, באותו הרגע ללבי הלבבי שלי.
זריקות לבטן וכדורים שפרו את הרגשתי, עד ששוב הצטיירתי לעצמי כמטריד "סתם". ויהי ערב ויהי לילה יום שני, שביתה!! אין צנתורים "לא דחופים". ועוד ערב ועוד לילה בהמתנה, ובקריאת "גבעות הטיגריס", יום שלישי – ובערב שבין שלישי לרביעי הועברתי למחלקה קרדיולוגית. צנתור תוכנן לשעה 08:30, צום מחצות, והגיעה החלפת מסתם דחופה וארוחת בוקר החליפה את הצום, שהמשיך לאחריה. 14:00 התחלף ב-15:00 ו-15:00 ל-16:00, עדיין בצום, וזהו!! קיבלתי boarding card.
לא ארחיב בתיאור החווייה הצבעונית ( ליטרים של פולידין) החזותית (מסכי מחשב לרוב) והצורבת (איברים ספציפיים). עבודת צוות לתפארת, ולא לתפארת המליצה. יצאתי משם עם אבחנת ביניים של עורק כלילי אחד סתום ב-90% ובהמשך הרחבתו בבלון וקיבועו ב"סטנט". לא יותר מחצי שעה ואף פחות. פחות זמן מאשר שיפוץ חלק במנוע מכונית. וכל אותה עת המשאבה המופלאה שואבת דם מגופי ומשפריצה אותו בחזרה כשהוא זך ועשיר, וחוזר חלילה אחת לכל שנייה לערך, 62 בדקה בטרם התרופות להאטתו.
ע"פ מניין הימים הייתי אמור להשתחרר ביום ששי, אבל בקשתי המחוייכת ממנהלת המחלקה סייעה לשחרורי בבוקר חמישי, לאחר שסיימתי בנחת את 518 עמודי "ערבות הטיגריס". בזכות התקף הלב. מי אמר שאין תמיכה בספרות בארץ?
מחר פורש לשבוע "החלמה" על חשבון קופת החולים.
מישהו טען כנגד הרפואה הציבורית בישראל??! נכון שהסתייעתי ב"little help from my friends", אבל כשנברא המוצר – גוף האדם - הקדישו לזה את התנ"ך כולו, והנה מיום א' בלילה ועד יום ה' בבוקר ויש יותר טוב מחדש...
מילה לסיום: היום, כן, דווקא היום, פורסמה כתבה בוואלה שכותרתה "מהי השפעתה של פעילות גופנית על הלב?". נרשם שם – מפי חוקרים – כי הפגיעה ברקמת הלב במהלך התקף לב אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית הינה קטנה מאשר אצל אחרים. לתשומת לבכם/ן. ב-sex לא די.
אז גם אם עברתי התקף לב, מסיבה זו או אחרת, 7 שנים לאחר שעברתי אירוע מוחי, קל ג"כ, ולמרות שלא התייחסתי אליו ברצינות ביום ששי, ולמרות הזמן שחלף עד לאשפוז ולתרופות ועד לצנתור, הרי שבזכות התמדתי בצעידות, ונסיוני להקפיד על תזונה ראוייה ובמיוחד בזכות הצוות הרפואי מסירותו ומיומנותו אמשיך בחיי כמעט לחלוטין באותו האופן ובאותה רמת פעילות כפי שנהגתי.
סליחה ששעממתי.
ותודה לכל האיחולים. כל כך מהנה, הספר בעיקר, שעולה על שפתי התשובה "בקרוב אצלכם".
|
תגובות (69)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הרבה זמן לא הייתי פה ורק כעת ראיתי את הקישור ששלחת.
מקווה שמאז הכל בסדר, אתה משגיח על עצמך ומצבך הבריאות רק הולך ומשתפר.
ברוך רופא חולים
חג שמח.
בריאות ואושר
ליטלי
דורון,
ראשית החלמה מהירה וצר לי לשמוע את שעברת,
ושנית לקחתי לתשומת ליבי חזק שמה שבעצם הציל אותך זה שהיית בכושר גופני ואתה כנראה הטיגריס מהסיפור .
מה שלא יהיה הורדת לי אסימון גדול בעניין הפדלאות שלי ...
אם אחליט לעשות עם זה משהו ולהתחיל להצעיד את גופי המקרטע אתקשר לצעדה משותפת על הרכס.
הרבה בריאות חבר.
חלי
התעצבתי מאוד לשמוע חבר יקר.
לא קל בכלל מניסיון מר שעברתי עם אבי.
אבל יחד עם זאת שמחה שאתה מרגיש יותר טוב.
מאחלת לך רפואה שלמה והחלמה מהירה.
ממני חיבוקי עטוף באהבה.
שבוע טוב ובשורות טובות.
אני יוצאת קצת לחופש ואז אתה מחליט לעשות הפתעות?
מילא לו היות הפתעות נעימות,
אבל על כאלה מהסוג הזה אני מעדיפה לוותר.
מה שכן, שמתי לב שהציניות כמעט ונעלמה....
ה ת ר כ כ ת !!!!!!!
שמחתי שהבראת
ומאחלת לך
שבוע נהדר
א ח ל מ ה מהירה
בריאות, והמשך כושר
שרה קונפורטי
סוף טוב, ותקווה לימים טובים יותר
בלי כאבים
ושלא נזכיר בכלל התקפים
בריאות - זה המעט שביכולתנו להקפיד.
שבוע טוב
חבר יקר שלי,
איך "זרקת" פצצה.
ריגשת אותי מאד עם סיפורך בבית החולים.
סוף טוב הכל טוב...אבל הסחבת מעצבנת.
כתבת כל כך יפה..הכל כאילו מה בכך. ספרים
שתקרא במקומות אחרים...אבל בכל זאת..טוב
שהיה לך ספר טוב.
מאחלת לך שפע בריאות ושתמיד תמשיך להיות כמו שאתה.
מרפאלה
מאחלת לך רק בריאות.
דורונצ'יק חברי היקר
נהדר שאתה מאחורי כל זה...
מאחלת לך בריאות טובה
ותודה לאל שהקשבת לגופך
אנחנו כל כך שקועים בעבודה ובשאר ירקות
ולא שמים לב כשהגוף מתריע...
תודה על ההמלצה לגבי הספר שקראת
רשמתי את שמו....
* כוכב אהבה ממני
המשך שבת רגועה ושלווה
חיה
WOW קראתי בנשימה אחת את הפוסט המיוחד,
מאחלת לך בריאות שלמה והחלמה מהירה.
אסור להתאמץ יתר על המידה...
תהיה בריא דורון!!!! רפואה שלמה והחלמה מהירה!
עכשיו יש לנו טיגריס מהערבות!!!!
שמור על עצמך!!!!
שבוע טוב!
איריס
דאז יקר
קודם כל שמחה שאתה מרגיש יותר טוב
ראיתי את כרזת הענק בכרכור על ה-17.6
בצעידותיי - אני שם - כי זה ממש קל"ב לבית
אבל הייתי בחתונת צהריים במנסקו בגבעת אולגה
כך שלא יכולתי להיות ובכך החמצתי לראותותך שם
האם ממליץ על ערבות הטיגריס?
כי יש לי את הספר הזה בבית....
ואולי אקח לים - לקרוא שם?
תנוח בשבוע הזה -
לצעוד תמיד זה טוב
שמחתי לקרוא שהכל מאחור
ורק בריאות -
אתה יודע עד כמה היא....חשובה?
שבת מחבקת ומחייכת
ועכשיו יש לך שבוע של מנוחה וקריאה מהנה..
לקרא את תיאוריך זה נשמע חוויה מרתקת וקלילה..
וטוב שזו הגישה,,(-:
למרות שזה אירוע,, נורא רציני,,ואפילו מפחיד..
אז הנה אתה אחרי
ועכשיו שתהייה לך החלמה טובה ....
איזה פוסט יפה, קליל וקריא.
אמנם נושא התקף הלב כלל אינו קליל,
אך צורת הכתיבה, שיש בה הומור רב
הופכת את הקטע למרתק ומעניין.
מאחלת לך שתחלים בשבוע זה שלקחת
ושלא תחזור לתחושות המבהילות הללו ולצנטורים.
בקשר לספרים -
יכולה להזדהות אתך עם התחושה הנפלאה
שיש לך ספר חדש לקרוא ואתה רק מחכה לרגע שתתפנה.
זה קורה לי בכל פעם עם ספר שהבאתי מן הספרייה.
תודה על ההמלצה. רשמתי