"יחסי ישראל וטורקיה  מתחממים מחדש"

י. גפן

טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל ♦ לאחר מינויו של רג´פ טאיפ ארדואן לראש ממשלת טורקיה ב—2003 נוצרה מתיחות בין טורקיה לישראל, לאחר שארדואן נקט גישה ביקורתית כלפי מדינת ישראל ביחס לסוגיה הפלשתינית והציג תפיסה הנוטה לתמוך בעמדות הפלשתיניות ♦ בינואר 2010 חל משבר נוסף ביחסי המדינות, לאחר שארדואן המשיך בביקורתו החריפה כלפי מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים ולבנון, וקבל על העדר הביקורת העולמית על מדיניות הגרעין של מדינת ישראל, ביחס לביקורת על הפיתוח הגרעיני באיראן ♦ ב-2010, שלחה טורקיה 2 מטוסי כיבוי כדי לעזור לכוחות הכיבוי במדינת ישראל לכבות את השריפה בכרמל. ארדואן טען, שהסיוע ניתן "מתוך מניעים הומניטאריים וחובה אסלאמית", ושטרם הגיע הזמן לשיפור ביחסי שתי המדינות — עד אשר מדינת ישראל תתנצל ותפצה את נפגעי המשט ♦ בעקבות גל האלימות הגובר בסוריה שכנתה של טורקיה, והסכמתו של ארדואן לקלוט פליטים מסוריה בשטח ארצו, תוך כדי מתן ביקורת חריפה על אסד, אומרים גורמים מדיניים כי ארדואן מאותת בכך למדינות המערב על התרחקותו מציר הרשע וחימום היחסים עם המדינות השפויות ♦ "ממשלתי תהיה שמחה לעבוד עם הממשלה הטורקית החדשה במטרה לפתור את הנושאים העומדים על הפרק בין שתי המדינות, מדינת ישראל תמיד תהיה מעוניינת לתקן את מה שנפגע, ולסיים את ההידרדרות ביחסים עם אנקרה" כתב נתניהו לארדואן ♦ כפי הנראה השבועות הקרובים יהיו משמעותיים ביותר בכל הנוגע להתקדמות המגעים בין הצדדים ♦ ימים יגידו

יחסי ישראל — טורקיה החלו בד בבד עם קום המדינה והיו יציבים במהלך כל השנים. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל. שיתוף הפעולה המדיני והצבאי שבין טורקיה לישראל החל בתיווך אמריקני. עד עלייתו של ראש הממשלה הנוכחי, ארדואן, לשלטון, הייתה מדינת ישראל ספקית כלי נשק מרכזית לטורקיה וממשלותיהן של שתי המדינות ייחסו חשיבות רבה לשיתוף הפעולה הצבאי, האסטרטגי והדיפלומטי ביניהן.

הקשרים הצבאיים ההדוקים באו לידי ביטוי בין היתר בתמרונים ימיים משותפים לחיל הים הישראלי והטורקי ואימונים אוויריים משותפים לחיה"א הישראלי והטורקי. בנוסף, תעשיות הנשק הישראליות ייצאו אמצעי לחימה שונים לטורקיה והשביחו אמצעי לחימה קיימים שלה. חיה"א הישראלי ביצע חלק מאימוני הטייסות שלו בטורקיה עקב הצורך לאימונים במרחקים גדולים.

החל משנות התשעים התקיימו מגעים בין טורקיה למדינת ישראל, כפי שקיימה טורקיה גם עם ירדן וערב הסעודית בדבר ייצוא מים ממאגריה האדירים לשלוש המדינות. מטרת הפרויקט הייתה להזרים את מי הג´ייהאן והסייהאן בצינור או באמצעות מיכליות אל מדינות אלה, הפרויקט זכה לשם "נהר השלום" או "מי השלום" אך לא יצא לבסוף אל הפועל, בין היתר בשל עלותם הגבוהה של המים.

ב-1997 חתמו מדינת ישראל וטורקיה על הסכם לאזור סחר חופשי. הסכם זה מהווה את התשתית החוקתית לסחר בין המדינות.

על פי הפרסומים, הסחר ההדדי בין המדינות הסתכם ב-2007 בכ-3 מיליארד דולר. טורקיה מייצאת למדינת ישראל: כלי רכב, טקסטיל, חומרי גלם לבנייה ופירות יבשים. מדינת ישראל מייצאת לטורקיה כימיקלים, מערכות השקיה ובקרת מים, ציוד תקשורת וציוד רפואי.

בין השאר נרקמה תוכנית להקמת צינור שיספק חשמל, גז ונפט מטורקיה למדינת ישראל, תכנית זו כונתה "מסדרון התשתיות".

טורקיה נחשבה כיעד פופולארי ביותר בקרב תיירים ישראלים, ומדי שבוע יצאו עשרות טיסות מנמל תעופה בן-גוריון לאיסטנבול ולאנטליה, ועל בסיס עונתי גם לשדות התעופה הסמוכים למרמריס ובודרום, ולעתים גם לטרבזון. בימי ראשון וחמישי בתקופת הקיץ והחגים עשוי היה מספר הטיסות היומי לעמוד על עשרות. מספר התיירים הישראלים היוצאים לטורקיה עמד ב-2007 על כ-400,000, שהיוו כ-2% מכלל התיירים בטורקיה.

יחסים במשבר

הקשיים והמתחים החלו ב-2003. לאחר עלייתו לשלטון הטורקי של רג´פ טאיפ ארדואן, נוצרה מתיחות בין טורקיה למדינת ישראל, ארדואן. מיד עם בחירתו, נקט גישה ביקורתית כלפי מדינת ישראל ביחס לסוגיה הפלשתינית, והציג תפיסה הנוטה לתמוך בעמדות הפלשתינים. ביקורו של מנהיג חמאס ח´אלד משעל בטורקיה, בפברואר 2006, הרע עוד יותר את המצב.

ב-2008 תקף ארדואן בחריפות את מדינת ישראל על מבצע עופרת יצוקה. בתחילת המבצע כינה אותו "פשע נגד האנושות" וכעבור ימים אחדים הוסיף: "מדינת ישראל עושה מעשים לא אנושיים ברצועת עזה, שיגרמו לה להשמיד עצמה".  ימים אחדים לאחר החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש קרא להרחיק את מדינת ישראל מהאו"ם, כל עוד אינה נשמעת להחלטה. בכנס בדאבוס, לאחר שנשיא המדינה שמעון פרס, הגן בנאומו על עמדת מדינת ישראל, נטש ארדואן בזעם את הבמה.

בינואר 2010 חל משבר נוסף ביחסי המדינות, לאחר שארדואן המשיך בביקורתו החריפה כלפי מדיניות מדינת ישראל כלפי הפלשתינים ולבנון, וקבל על העדר הביקורת העולמית על מדיניות הגרעין של מדינת ישראל, ביחס לביקורת על הפיתוח הגרעיני באיראן.[ במקביל, התלוננה מדינת ישראל רשמית על שידורן בטורקיה של תכניות בעלות טונים אנטישמיים ומסרים אנטי-ישראליים בוטים. כתגובה, השפיל סגן שר החוץ, דני אילון, במכוון את שגריר טורקיה בישראל לעיני המצלמות בעקבות דבריו בגנות מדינת ישראל. וכך זה היה נראה:

שגריר טורקיה במדינת ישראל, אחמט אוגוז צ´ליקול, זומן לשיחת נזיפה אצל סגן שר החוץ. דני איילון הושיב את השגריר על כסא נמוך בעוד הוא יושב על כסא רגיל כשהתקשורת מתעדת את מהלך הפגישה ומפרסמת את ההשפלה הפומבית. העיתונאים שבאו לפגישה במשכן הכנסת, ביקשו מהשניים ללחוץ ידיים, ואיילון סירב. "העיקר שיראו שהוא יושב נמוך ואנחנו גבוה ושיש פה רק דגל אחד, ואתה רואה שאנחנו לא מחייכים", סינן סגן השר בעברית, כשהשגריר מולו.  טורקיה כמובן זעמה ביותר, במלוא העוצמה, כפי שארדואן יודע לכעוס. ביקורת קשה מתוך משרד החוץ ומגורמים בכירים במערכת הפוליטית אילצו את איילון להתנצל על המעשה, אולם היחסים העכורים בלאו הכי ואי האמון בין שתי המדינות הלכו והחריפו.

מעורבות במשט לעזה

התדרדרות נוספת ביחסים בין שתי המדינות באה בעקבות אירועי המשט לעזה, אותו הוביל ארגון טורקי. המשט יצר משבר דיפלומטי חמור ביותר מאז כינון היחסים בין המדינות. טורקיה החזירה את שגרירה מתל אביב לאנקרה, וברחובות הערים בשתי המדינות התקיימו הפגנות האחת כנגד המדינה השנייה; בתל אביב מול השגרירות הטורקית ובאנקרה מול שגרירות ישראל. ארדואן כינה את פעולות מדינת ישראל — בהם נהרגו תשעה אזרחים טורקים שתקפו חיילים- כ"פיראטיות" ואיים כי "אם אתם — מדינת ישראל — רוצים את טורקיה כאויב, היא תהיה אויב חזק וקשה".

למרות זאת, בשנה שעברה שלחה טורקיה 2 מטוסי כיבוי כדי לעזור לכוחות הכיבוי במדינת ישראל לכבות את השריפה בכרמל. ארדואן טען, שהסיוע ניתן "מתוך מניעים הומניטאריים וחובה איסלאמית", ושטרם הגיע הזמן לשיפור ביחסי שתי המדינות — עד אשר מדינת ישראל תתנצל ותפצה את נפגעי המשט.

הפלונטר של האמריקאים

מערכת היחסים הרעועה בין מדינת ישראל לטורקיה, עוררה שאלות גם בממשל האמריקני הדמוקרטי, וגם בין סנאטורים רפובליקנים. במהלך חודש אוגוסט 2010 הביעו סנאטורים רפובליקנים את התנגדותם למינויו של שגריר אמריקני חדש באנקרה, וזאת על רקע התייחסותה של טורקיה לתוכנית הגרעין האיראנית, ויחסי אנקרה-ירושלים.

ב-אוגוסט 2010 כינסה מזכירת המדינה הילארי קלינטון ישיבה מיוחדת של בכירי מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, כדי לדון בעתיד יחסי ארצות הברית עם טורקיה. ב-15 באוגוסט דווח כי הנשיא אובמה העביר מסר לטורקים בו נאמר, כי אם לא ישנו את יחסם למדינת ישראל, עלול הדבר לפגוע בביצוע עסקאות ביטחוניות, בינם לבין ארצות הברית. דובר הבית הלבן הסתייג מן הפרסומים והבהיר כי אמנם התקיימה שיחה בנושא בין אובמה לארדואן, אך לא מדובר בהצבת אולטימאטום.

המהומות בסוריה והקשר הטורקי

אלא שלאחרונה ניכר שינוי ביחסה העוין של סוריה למדינת ישראל. בעקבות גל האלימות הגובר בסוריה שכנתה של טורקיה, והסכמתו של ארדואן לקלוט פליטים מסוריה בשטח ארצו, תוך כדי השמעת ביקורת חריפה על אסד. על פי גורמים מדיניים יש בכך יותר מרמז כי ארדואן מאותת למדינות המערב על התרחקותו מציר הרשע וחימום היחסים עם המדינות השפויות. אותם גורמים מוסיפים, כי לאחר ניצחונו של ארדואן בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר, מרגיש ראש הממשלה הטורקי בטוח יותר להתקרב לבני בריתו הוותיקים ולהחזיר את קשרי ישראל-טורקיה לקדמותם.

בדרך להפשרת היחסים?

חיזוק משמעותי לתחושות המרגיעות הללו הגיע השבוע. ראה"מ בנימין נתניהו שיגר מכתב לארדואן בו בירך אותו על היבחרו מחדש לתפקיד. לכאורה פעולה מתבקשת באופן טבעי. אך בירושלים שולחים אותנו לקרוא ולדייק היטב גם בין השורות של המכתב. "ממשלתי תהיה שמחה לעבוד עם הממשלה הטורקית החדשה במטרה לפתור את הנושאים העומדים על הפרק בין שתי המדינות. מדינת ישראל תמיד תהיה מעוניינת לתקן את מה שנפגע, ולסיים את ההידרדרות ביחסים עם אנקרה", כתב נתניהו לעמיתו. במכתב, מוסיפים אנשיו של נתניהו, מבהיר ראה"מ את כוונותיו לגבי חידוש היחסים והידידות מהן נהנו שתי המדינות במשך דורות רבים.

עוד טרם היוודע דבר המכתב ששלח נתניהו, פורסם בתקשורת הטורקית כי נציגים ישראלים וטורקים ניהלו מגעים חשאיים על מנת לפתור את המשבר הדיפלומטי בין המדינות. גורמים במשרד החוץ הטורקי וגורם בממשל האמריקאי אישרו את הדברים. עם זאת, משרד החוץ בארץ סירב להתייחס למידע.

לפי הפרסומים, המגעים החדשים שנועדו להפשיר את היחסים, התקיימו בין בכיר ישראלי בשמו של נתניהו לבין בכיר במשרד החוץ הטורקי שידוע בתור מי שמבקש להדק את הקשרים עם מדינת ישראל. עוד עולה כי המפגשים בין השניים קיבלו את תמיכת ארצות הברית.

בסוף השבוע אף נמסר כי גם נשיא המדינה שמעון פרס, מעודד את השיפור ביחסים, אך לפי שעה אין מועד או תוכנית לפגישת פסגה בדרג של ראשי ממשלה או נשיאי שתי המדינות. במערכת הביטחון נפוצו דיווחים, לפיהם שר הביטחון, אהוד ברק, נפגש עם עמיתו הטורקי, אחמט דבוטאולו, במהלך ימי סלון האווירי בפריז. לדיווחים אלו אין לפי שעה אימות, אולם יש לציין כי למרות המתיחות המדינית בין שתי המדינות, היחסים הביטחוניים ביניהן לא נותקו, והן מקיימות עדיין שיתוף פעולה שקט.

משרד החוץ מחוץ לעניינים

דווקא במשרד החוץ נשמעו פסימיים יותר. בכירים במשרד אמרו כי הם לא מכירים התקדמות מהותית ביחסים וגם לא חילופי משלחות או מפגשים משמעותיים שצפויים להתקיים בתקופה הקרובה. בכירים במשרד ציינו: "אנחנו עוקבים אחרי התגובה הטורקית. ייתכן שהמצב בסוריה ישפיע על היחסים עם הטורקים ויביא לשינוי במצב. יש הזדמנות לשיפור ביחסים, אבל צריך להמתין להרכבת הממשלה החדשה באנקרה ולראות איזו מדיניות היא תוביל".

 ייתכן שראה"מ, שר הבטחון ואף נשיא המדינה פועלים בעניין הטורקי במשנה זהירות ובדיסקרטיות יתר, לאור העובדה שבמשרד החוץ מכהן סגן השר דני איילון, מי שהיה אחד הגורמים שסייעו לדרדור הרשמי ביחסים בין שתי המדינות. ייתכן גם כי במדינת ישראל חוששים ששיתופו של משרד החוץ יכעיס את הטורקים וימנע את חימום הקשרים המבוקש.

אישור אמריקאי להתקדמות ביחסים

גם וושינגטון מקווה שימים חדשים מגיעים לאזור, ומחלקת המדינה האמריקנית אישרה כי היא פועלת להשגת פיוס בין ירושלים לאנקרה. "ארה"ב מעודדת בכל הרמות את ממשלת טורקיה וממשלת ישראל לעבוד יחד. זה יהיה טוב אם יחסי ישראל-טורקיה ישתפרו, ואנחנו מעודדים את שני הצדדים לפעול להשגת היעד הזה. זה טוב מאוד אם הם מדברים האחד עם השני", אמרה בסוף השבוע דוברת מחלקת המדינה ויקטוריה נולנד. הדוברת חזרה על העמדה האמריקנית לגבי המשט לעזה. "הבהרנו לקבוצות ולבודדים שחושבים לשבור את הסגר הימי הישראלי על עזה, שזה יהיה צעד פרובוקטיבי ובלתי אחראי. אם הם רוצים לעזור לתושבי עזה, יש דרכים אחרות לעשות זאת. מזכירת המדינה דיברה על הנושא עם עמיתה הטורקי".

 כך או כך, השיחות בין ארה"ב וטורקיה הגיעו לדרג הגבוה ביותר. בימים האחרונים שוחח הנשיא האמריקני, ברק אובמה, פעמיים בטלפון עם ראש ממשלת טורקיה, רג´יפ טאיפ ארדואן. הנושאים הרשמיים שעלו בשיחות הללו הם סוריה, לוב ותהליך השלום, אולם הנשיא אובמה עצמו מעורב במאמץ האמריקני לשכך את המתח בין שתי המדינות. לא ברור אם המכתב של נתניהו לארדואן, קשור גם הוא למאמצים האמריקניים בנושא.

 בירושלים ציינו גם כי בימים האחרונים נעצרה יציאת ספינת המאווי מרמרה לעזה ע"י הממשלה הטורקית, ואמרו כי "מדובר בצעדים ראשוניים שטרם הוברר לאן יובילו". כפי הנראה השבועות הקרובים יהיו משמעותיים ביותר בכל הנוגע להתקדמות המגעים בין הצדדים.

וכמו בכל מערכת יחסים בין מדינות, אי אפשר בלי להביט על ההפסד והרווח שבסיפור ישראל-טורקיה. לאחר פרשת "המשט לעזה", והתקררות היחסים בין המדינות פחתה התיירות הישראלית לטורקיה באופן ניכר ומשמעותי מאז החלה ההרעה בקשרי ישראל-טורקיה.

דבר אחד ברור, אמרו השבוע בקרב סוכני התיירות לחו"ל, כי אם הטורקים היו מקדימים את תהליך חימום היחסים בחודש, הם היו נהנים לפחות מגל תיירות ישראלי שהצליחו לאבדו בימי שלטון ארדואן. ספק רב אם גם את החשבון הפשוט הזה לקחו בטורקיה בחשבון...