מעל שנתיים חלפו מאז הקמת ממשלת נתניהו, ויו"ר "קדימה", ציפי לבני, סירבה בכל תוקף לכל אורך התקופה הזו, לכל ההצעות והדיבורים על אופציית הצטרפותה והצטרפות "קדימה" לממשלת אחדות עם נתניהו.

עד השבוע. עד לשינויים ולתמורות שחלו בפוליטיקה הישראלית באחרונה בכלל ובתוך "קדימה" בפרט, אשר חוללו אצל לבני ומקורביה מהפך של ממש. מהפך כזה שכיום לבני כבר ממש לא פוסלת את האפשרות של הצטרפות לנתניהו.

על לבני ו"קדימה" עוברת תקופה לא טובה. תקופה של שפל. היא איבדה שליטה בתוך מפלגתה, ומרבית בכירי המפלגה נטשו אותה או בדרך לנטוש. חלקם עברו לתמוך בגלוי ביריבה הגדול, שאול מופז, חלקם בסתר, וחלקם יעשו זאת בקרוב.

בין הבכירים הללו ניתן למנות את מאיר שטרית, אבי דיכטר, צחי הנגבי, דליה איציק, גדעון עזרא ועוד. הבכיר האחרון שנותר בתמיכתו בלבני הוא רוני ברֿאון, אך בטוח שגם הוא ימצא לנכון לקפוץ מן הספינה הטובעת ברגע הנכון.

הביקורת כלפי לבני הגיעה גם אל שורת יועציה והלוחשים על אוזנה. חלקם עזבו והאחרים שוקלים ללכת בעקבותיהם.

הביקורת המרכזית כלפי לבני מחולקת לשניים: פנים מפלגתית וחיצונית. הביקורת החיצונית הינה על חוסר הנהגה, חוסר יכולת להוביל אופוזיציה אמיתית שתהווה אלטרנטיבה לנתניהו והליכוד, וחשש מפני ישיבה של שנים נוספות הרחק ממנעמי השלטון, אם לבני תמשיך להנהיג את המפלגה.

הביקורת הפנימית מתמקדת בטענות על חוסר שקיפות בניהול ענייני הפנים של המפלגה וניהול הכספים. בימים האחרונים, ביוזמתו של דיכטר, החליטה סיעת "קדימה" להוציא מידיה של היו"ר את השליטה הבלעדית על מערך הכספים והעובדים של המפלגה, ולהעביר את האחריות בנידון וההחלטות לסיעה כולה. החלטה זו היוותה מכה ללבני. היא אומנם תמכה בה, אך עשתה זאת מחוסר ברירה ולאחר שהבינה שגם אם תתנגד, הרוב יצביע וילך נגדה.

במצב זה, בו לבני מאבדת גובה, המרוויח העיקרי הוא יריבה שאול מופז. הערכות בתוך "קדימה" הן כי אילו היתה מתקיימת היום התמודדות על ראשות המפלגה, רבים מבכירי המפלגה שתמכו בלבני בעבר היו תומכים כעת במופז, והוא היה יוצא מהתמודדות זו וידו על העליונה.

ואיך כל זה קשור לרעיון ההצטרפות של לבני ו"קדימה" לממשלת נתניהו?

פשוט מאד. חלק בלתי מבוטל מן ההתמרמרות של בכירים ב"קדימה" נגד לבני, הוא על ההתרחקות מעטיני השלטון וכסאות השרד המרופדות. יו"ר הסיעה בכנסת, דליה איציק, מביעה כבר זמן רב את דעתה שעל המפלגה להצטרף לממשלה. משום שכיום, לאחר שנתניהו הכיר בצורך להקים מדינה פלשתינאית, אין כבר כמעט הבדל בין "קדימה" לבין "הליכוד". באחרונה הגבירה איציק את קולה בעניין זה, אך לבני לא שעתה לקולות אלו.

כעת, הדרך היחידה של לבני למנוע את המשך המפולת הפוליטית האישית שלה, זה להצטרף לממשלת נתניהו. הצטרפות כזו תעניק לבכירי "קדימה" את מה שרצו: שלטון וכסאות של מיניסטרים, וכך הם ישובו לתמוך בה או לפחות יחדלו מחתירה נגדה. בנוסף, וזו בעצם הסיבה העיקרית: מהלך כזה גם יחליש את כוחו של שאול מופז. משום שהיא תקבל תפקיד בכיר ביותר, מתוקשר יותר, בעוד מופז ייאלץ להסתפק בפחות.

במערכת הפוליטית סבורים שהצטרפות של "קדימה", בהרכב הנוכחי של הקואליציה הוא בלתי אפשרי. הערכה היא שלבני חפצה לחזור למשרד החוץ. ואולם כדי שהיא תקבל את המשרד הזה, על נתניהו לזרוק משם את ליברמן. וזה לא הולך לקרות. גם משום שנתניהו לא יעשה את זה לשותף לו יזדקק גם בעתיד, גם מפני שלא יפקיר א עתידו ועתיד ממשלתו בידיהם של לבני ואנשי "קדימה", וגם משום שמהלך כזה יגרום להגברת כוחם של ליברמן ומפלגתו בקרב הימין, וזה יקרה כמובן על חשבון הליכוד.

ובכל זאת, האפשרות שמשרד החוץ יתפנה קיימת, אם וכאשר יחליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש בכל זאת כתב אישום נגד ליברמן, גם אחרי השימוע שיעשה לו. במקרה כזה, אם "ישראל ביתנו" של ליברמן תפרוש מהממשלה, הדרך להצטרפות "קדימה" תהיה סלולה. לנתניהו יהיה תיקים נכבדים לחלק גם ללבני וגם ליתר בכירי המפלגה.

ואולם, על פי דבריו של ליברמן, גם אם ייאלץ לנטוש את שולחן הממשלה, אין לו שום כוונה להפריש משם יחד איתו את יתר שרי המפלגה ולהוציא את "ישראל ביתנו" מן הקואליציה. קל וחומר שלא יעשה זאת כאשר על דלתי הממשלה מתדפקים לבני ו"קדימה", שיטו את יחסי הכוחות בממשלה באופן בולט לצד שמאל.

לבני יודעת שהצטרפות לממשלת נתניהו יבטיחו לראה"מ שקט תעשייתי עד תום הקדנציה בעוד יותר משנתיים. אך למרות זאת, פוליטית מדובר מבחינתה במהלך משתלם. מהלך שיקטע את הנסיקה מעלה בפופולאריות של מופז, ויתן לה מספיק זמן כדי לשקם את עצמה ותדמיתה לקראת הבחירות הבאות.

ואולם, במצב הנתון הפוליטי הנוכחי, עם כל הכבוד ללבני, נתניהו לא ימהר לצרף אותה ואת מפלגתה לממשלה. גם משום שאין לו שום עניין לעזור לה במאבק ההישרדות שלה מול מופז, וגם משום שהממשלה והקואליציה שלו יציבים לחלוטין, ויציבות לא מערערים. שלא לדבר על ההתמודדות הצפויה לו מול גורמי הימין בתוך הליכוד אם ילך למהלך כזה.

חוק של 60 שנה

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את החוק הגדול, המקיף והארוך ביותר שהובא אי פעם לכנסת מאז קום המדינה. שמו: חוק הממונות.

המדובר בחוק המתפרס על פני ספר עב כרס המונה לא פחות מֿ1240 עמודים, 1,000 סעיפים, 77 פרקים. לדברי שר המשפטים, יעקב נאמן, שהציג את החוק במליאת הכנסת, הכנתו של החוק נמשכה כמעט 60 שנה.

מדובר בחוק שנועד לעגן בחוק אחד גדול את כל דיני הממונות הקיימים ומפוזרים בספר החוקים של מדינת ישראל, ולהתאימם זה לזה.

הסיכוי שחברי הכנסת יקראו את האנציקלופדיה המרשימה והעבה הזו, יבינו את החוק ויתמצאו בו, שווה לסיכוי שכל אחד מֿ120 חברי הכנסת יזכה במפעל הפיס בשבוע הבא. חברי הכנסת לא בנויים לעסוק בדברים כה מורכבים ומסובכים, והם אף הודו בכך בדיון בקריאה הראשונה שבו השתתפו, כמה לא מפתיע, 6 חברי כנסת בלבד. בהצבעה השתתפו 12.

חברי הכנסת הולכים (ולא בפעם הראשונה) לאשר חוק שאין להם שום מושג מה נאמר בו, מה הוא כולל ומכיל, ומה יוטל בעקבותיו על הציבור. מבחינה זו, משרד המשפטים יכול היה לכלול בחוק גם אמירה שהשמש זורחת בלילה והירח ביום, וחברי הכנסת היו מרימים את ידיהם פה אחד בעד הכללת המשפט הזה בספר החוקים של מדינת ישראל.

חבר הכנסת היחיד שאולי כן עתיד לשלוט בחומר הוא יו"ר ועדת החוקה, דוד רותם, שהוועדה בראשותו התבקשה להקדיש בכל שבוע יומיים מדיוניה לחוק מסובך זה. השאלה הגדולה היא האם הכנסת הנוכחית עוד תספיק לסיים את הליך החקיקה בקריאה השניה והשלישית, או שהדבר ידחה כבר לכנסת הבאה. או אפילו לזו שלאחר מכן. משום שאם למשרד המשפטים לקח 60 שנה לנסח את החוק, כמה זמן יקח לוועדת החוקה?

שותים ומתאשפזים

תופעת צריכת האלכוהול על ידי בני נוער, איננה חדשה. גם נזקיה ותחלואיה אינם חדשים, ונדמה שכל מה שנעשה בתחום זה, כדי להילחם ולעקור מן השורש את התופעה, כולל חקיקה, לא עלה יפה. הנוער הישראלי ממשיך לשתות ולשתות, כאילו המשקאות רוויי האלכוהול היו מים או מיץ תפוזים.

שתיית האלכוהול בקרב בני הנוער (ובוודאי בקרב מבוגרים), הביאה כבר לשורה ארוכה של מקרי פשע חמורים ותופעות חברתיות קשות ביותר ר"ל. רק לפני כשבועים קיפד נער את חייו בעקבות תקרית אלימה עם נער אחר שהיה שתוי לשוכרה.

הכנסת חוקקה באחרונה שורה של חוקים כדי להגביל את שתית האלכוהול, בעיקר בקרב הנוער, ולהרחיק את הנוזל המסוכן הזה מהישג ידם. אולם מתברר, שהנוער מוצא, למרות כל החוקים וההגבלות, את הדרכים והנתיבים לשים את ידו על המשקאות האהובים עליו, ולצרוך אותם ללא הגבלה ולעיתים עד זוב דם ועד אשפוז בבית חולים, פשוטו כמשמעו.

בדיון שהתקיים בוועדה בכנסת לנושא המאבק בנגע הסמים, התברר כי תופעת שתיית האלכוהול על ידי בני הנוער מתקיימת לא רק ברחובות או במחשכים, אלא בגלוי ממש, מתחת לאפם של ההורים והמחנכים.

לוועדה דווח, כי בני הנוער כלל לא צריכים להתאמץ יותר מידי כדי לשים את ידם על משקאות אלכוהוליים, ואפילו לא צריכים להשיג כסף כדי לשלם עליהם. הם מקבלים בחינם כל סוג משקה שרק יחפצו בו, ובשפע וללא שום הגבלה.

מתברר, שבאירועים משפחתיים, כמו חתונות, בר מצוה, בת מצוה וכדו´, נוהגים להעמיד דוכנים מיוחדים בהם מחלקים משקאות אלכוהוליים מכל הסוגים והאחוזים, לכל דיכפין ללא קשר לגיל. רק להושיט את היד והכוס ולקבל. כולל ילדים בני 10 או 11. והכל כמובן בניגוד גמור לחוק האוסר מתן משקה אלכוהולי לבני נוער, אך במקומות הללו אין לא משגיח ולא מפקח. החוק פרוץ לחלוטין ובני הנוער והילדים "חוגגים".

יהודה כהן, מהתאחדות בעלי האולמות, סיפר כי בדוכנים הללו נוהגים לחלק משקאות אלכוהול ללא הגבלה גם לילדים בני שלוש עשרה ואף מתחת לגיל זה.

ואיך מסיימים הילדים הללו את אותם ערבי שתיית אלכוהול בלא הגבלה? מר כהן אמר כי "ישנם לא מעט מקרים בהם בני נוער מסיימים אירוע משפחתי בבתי החולים, לאחר ששתו אלכוהול בכמות בלתי סבירה או כתוצאה משתיית אלכוהול מזויף".

קשה להאמין, אבל זה אמיתי לחלוטין. פשוט מבהיל ומפחיד. אין מילים אחרות כדי לתאר את הזוועה הזו.

בוועדה התפתח דיון מי אחראי לשערוריה הזו: בעלי האולמות, העובדים באותם דוכנים וכו´. אבל זה באמת לא משנה. יהיה האחראי מי שיהיה, הסיפור על הילדים הרבים שמסיימים את האירועים המשפחתיים באשפוז בבית החולים, מצביע על אוזלת היד ופשיטת הרגל של הרשויות במדינת ישראל.

נציג בעלי האולמות הוא שמסר את הדיווח המזעזע הזה בדיון בוועדה בכנסת, אך סביר להניח שהתופעה ידועה גם לגורמי אכיפת החוק. וכי הם לא משתתפים לעיתים בשמחות משפחתיות, שלהם או אצל חברים? וכי בדיוק בשמחות האלו התופעות הללו נעלמות ולא קיימות? ברור שלא. אולם הם מעדיפים לטמון ראשם בחול, להעלים עין, ושהילדים ימשיכו לשתות לשוכרה ולהרוס כל חלקה טובה (אם נשארה אחת כזו) בחברה הישראלית.

חברי הכנסת התחרו ביניהם באותו דיון בהתבטאויות חריפות כנגד התופעה הנלוזה. בהודעת הסיכום של הדיון אף צוין כי "הוועדה רואה בחומרה את הפרצה המסוכנת שגוררת בני נוער לשתות אלכוהול". אבל כל זה רק מן השפה ולחוץ. אולי כדי לזכות בחשיפה תקשורתית ובעוד קורטוב של אזכור בעיתונות. לא יותר. מלחמה אמיתית בתופעת שתיית האלכוהול של בני הנוער אין, ולמרבה הצער גם לא תהיה. האם מישהו יהין לסגור אולם שמחות בגלל שלילה קודם חילקו באותו אולם לילדים אלכוהול בלי חשבון ותוך עבירה חמורה על החוק? הרי בשביל לפתוח מכולת קטנה צריך רישיון עסק. אם כן מדוע לא לשלול את הרישיון מאותם בעלי אולמות, כדי לכפות עליהם לקיים את צו החוק ולמנוע חלוקת אלכוהול לכל ילד או ילדה?