פָּרֹכֶת עַרְפִילִית

עוֹטֶפֶת אֶרֶץ בְּסָעֲרַת קִיוּמָה,

צֵל הַדְּמָמָה זוֹחֵל עַל הָמַּיִם,

 נִשְׁבַּר אֶל צוּק עִקֵּש,

נִרְמַס בִּרְעָדָה.

בִּרְדוֹת קְבַרְנִיטֵיה

 יִנְאַק עַם,

כָּמַה עוֹד חַזוֹן לְחֲלוֹם הָשַּׁלוֹם..?

הַקַלוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל הַשֶּׁקֶר...

אֶחְנֹט דִבְרֵי כָּזַב,

שֶׁל מַנְהִיגִים עֲקוּדֵי מַחֲשָׁבַה

עַל נַהֲמַת תְּהוֹם

שִׁיגְיוֹנָם מְתַעְתֵע ..

אַך לֹא יִּבַש מַעְיָנְךְ,

כִּי מַיִם חַיִים נָפַחְתְּ בַּךְ,

חוּשְׁלָה נַפְשֵׁך וַתֶּחֱזַק,

תָסוּך בְּטֹהַר  אַהֲבָה..

[בִּמְהרה , גִלְעַד,

רֹך יוֹמְך יוּאַר..

מֵעֲכוֹר לֵילוֹתֵיךָ...]