כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - קורח -

    6 תגובות   יום שישי , 24/6/11, 13:14

    שבת מברכין :

    ראש חודש תמוז יהיה ביום שבת קודש וביום ראשון

     

          

                  

        '' 

    ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת־קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס.

    ( Gustave Doré (1832-1883

    התעלמותו של קורח מהסימנים לטעותו

    כיצד יכול היה קורח לחלוק על משה ועל אהרן?

    "וקורח שפקח היה מה ראה לשטות זה?" - אומר רש"י.

    ועוד , גם בלי פקחותו וגדלותו של קורח היו לו כמה וכמה סימנים שדרכו לא תצלח ואי אפשר לערער על הנהגתו של משה רבנו. ראשית , משה היה שליחו של הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים .

    קורח בודאי שלא שכח את האותות והמופתים שעשה משה לעיני בני ישראל ואת עשרת המכות שהביא ה' על המצרים .

    קריעת ים סוף , ניסי המדבר במן ובענני הכבוד ובודאי מעמד הר סיני היו צריכים להיות חרוטים היטב בלב כל אחד ואחד מישראל לעדות על שה' בחר במשה להיות מנהיג לעם ישראל!

    ואם לא די בסימנים אלו , הרי גם בתוך המחלוקת עצמה נתן משה לקורח סימן מובהק דיוֹ שעליו להבין את ההשלכות של המחלוקת שלקח על עצמו:

    "... קחו לכם מחתות... ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת...".

    עם ישראל בוודאי שלא שכח את שנעשה ביום השמיני למילואים כאשר נדב ואביהוא הקריבו אש זרה , קטורת אשר לא ציוה ה' , וכך אומר רש"י שלפיכך התרה בהם דווקא בקטורת .

    קורח היה צריך להיזכר שמי שמנסה להתקרב אל ה' בדרך שה' לא ציוה עונשו מיתה .

    קורח "עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן.." , 

    קורח ראה משהו גדול יותר שכל הסימנים הנ"ל לא עזרו בכדי לעזור לו שלא להיכנס למחלוקת .

    לעיתים אנחנו כל כך מכוונים למטרה מסוימת ואנחנו לא עושים כלל 'הפסקות' בכדי להביט ימינה ושמאלה על המציאות שמסביב .

    לקורח לא היה איזה עניין קטנוני עם משה, שהרי אדם גדול היה .

    אך גם אדם גדול יש לו לפעול על פי הכללים והחוקים .

    בפירושו 'העמק דבר' , מסביר הנצי"ב מוולוז'ין  שחמישים ומאתיים איש אמנם ידוע שמצד האמת ה' בחר במשה , אבל רצו להגיע למדרגת אהבת ה' ברמה גבוהה מאוד של דבקות בה' והיו מוכנים לשם כך אף למסור את נפשם,  לעבוד את ה' על פי הרגשתם ותחושת ליבם. דבר המזכיר מאוד את מעשה נדב ואביהוא , ואולי לשם כך רומז משה על ההקבלה שבין שני האירועים .

    רואים זאת ממיתתם שלא היה בבריאה חדשה של פתיחת האדמה אלא באש , מעין מיתתם של נדב ואביהוא , מיתה שיש בה יותר כבוד .

    אך כאמור , גם בעבודת ה' יש כללים .

    אתה רוצה לעבוד את ה' - בדוק כיצד הוא רוצה שתעשה זאת .

    אם הנך חורג מהכללים שקבע ה' אזי אינך עובד את ה' אלא את רצונך שלך...

    אכן דתן ואבירם כל מחלוקתם הייתה קנאה במשה ואהרן שהרי חלקו על משה כבר במצרים, ואכן מיתתם הייתה בבליעתם באדמה ועליהם לא בכו העם כפי שבכו על 250 האנשים

    - "אתם המִתם את עם ה'" (במדבר יז, ו).

    קורח , אומר הנצי"ב , אכן היה ראוי להיות במדרגת המחלוקת של 250 האנשים שמחלוקתם הייתה ערעור על דבר ה' כאשר רצו לעבוד את ה' במדרגה גבוהה אף הם ואת זה הם דרשו, אבל לקורח היה מניע נוסף שגרם לו למות בבליעת באדמה .

    כפי שראינו בדברי המדרש ראה קורח את השושלת שעתידה לעמוד ממנו ואמר :

    "אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אֵדוֹם?!"

    רדיפת הכבוד של קורח היא הנקודה שגרמה לו למשוך אחריו את כולם במחלוקת ואף לא להיכלל בתוך 250 אנשים שעונשם היה מכובד יותר.

    "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מהעולם" , ולפי דברינו ניתן לומר שקורח חטא בחטא בקשת הכבוד , זה היה המניע העיקרי שלו , 250 האנשים חטאו בחטא התאווה כאשר התאוו לעבוד את ה' במדרגת הכהנים - "בהצותם על ה'" (במדבר כו) , ונדב ואביהוא חטאו בקנאתם "אשר היצו על משה ועל אהרן".

    המשותף לעניינים אלו הוא הליכה עיוורת אחרי איזו מטרה , אך מבלי להסתכל בראיה כוללת על המציאות ועל רצון ה'

     

    מדוע אין מקום לקנאה?

     

    כיצד אפשר לעבוד על תיקון מידת הקנאה , ולא ליפול בה כפי שקרה לקורח ולעדתו ?

    שורש הקנאה באה על כך שאדם מטבעו חי חיים תחרותיים מול הסביבה ,

    ומכיוון שכל אחד הוא אישיות עצמאית המגיע להישגיו לבד , וכמובן גם נהנה לבדו מהצלחותיו , הרי כאשר האחר הצליח יותר ממך אתה מקנא בו על שהשיג יותר ממך . יש אנשים שעל פי רוב אדם לא מקנא בהם .

    אדם שאביו צבר הצלחות רבות , בנו לא יקנא בו , אף אם אביו הצליח יותר ממנו ,

    אלא אדרבה ישמח בהצלחתו של אביו , כיוון שבדרך זו או אחרת גם הוא נהנה מהצלחת אביו וכן זו שמחה על הצלחת המשפחה , אני חלק מאבי ולכן אין לי מה לקנא בו .

    כמובן שהדבר דומה כאשר הבן יצליח בעניין מסוים יותר מאביו , ודאי שאביו ישמח בהצלחת בנו ולא יקנא בו .

    שני שותפים מלאים לעסק שהאחד הצליח להביא עסקה מבורכת , אין לשותף החבר מה לקנא בו שהרי הצלחתם משותפת ואין חברו נהנה לבד מהצלחתו , אלא אדרבה , שניהם שותפים בהצלחה.

    השפת אמת אומר שהיה על קורח להסתכל על הנקודה הפנימית של כל הבריאה וכך לא היה טועה : "... כי מי שדבוק בפנימיות החיוּת, ממילא יד לו דביקות לכלל ישראל...".

    לקורח ועדתו הפריע שמשה ואהרן קיבלו גדולה יותר מאשר כל העם ,

    - קנאתם נבעה מרצונם לעמוד באותו מעמד בעצמם .

    האם היד יכולה לקנא בראש כיוון ששם נמצא השכל ? או שלהיפך , יקנא הראש ביד כיוון שהיא המוציאה אל הפועל ?!

    אלא ודאי שכל גופו של האדם הינו שלמות אחת וכל אחד תורם למערכת כולה ועושה את חלק ו- ולכן ההנאה מהצלחת איבר אחד - היא עבור כל הגוף .

    אם כן , כל עם ישראל הינם אחד , שורש אחד - "כל ישראל ערבים זה לזה/ זה בזה"- אם הישראל יבין שעבודת הכהן בבית המקדש - איננה רק רווח של הכהן אלא זו עבודה עבור כל העם, כפי שעבודת הישראל בשדה היא גם עבור הכהן , אזי אין מקום לקנאה .

    זה בעצם מה שאמר הלל לאותו גוי שרצה להתגייר כשהוא עומד על רגל אחת :

    "ואהבת לרעך כמוך" - זה עיקר התורה , כלומר , עיקר התורה הוא להיות דבוק בשורש כנסת ישראל שכמובן היא התורה המחייה את עם ישראל ואת כל העולם .

    אם כן , היה על קורח להבין שהנהגתו של משה וכהונתו של אהרן אינם לכבוד עצמם ואין בזה תחרות , אלא כל ישראל הינם גוף אחד.

    הקנאה היא מקור פירוד גדול , כי היא יוצרת ניתוק בין כל פרט לפרט , מעצימה את עבודת היחיד ובזה מנתקת אותו מהחיבור לכלל .

    ויהי שכרנו מהלימוד מחטאו של קורח , ולו רק שנרחיק מאיתנו את מידת הקנאה .

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/11 10:52:
      מעניין אם מתקיימת אבחנה בין קנאה לצרות עין..:)
        27/6/11 12:59:
      שורש הקנאה הוא מעצם ההשוואה לאדם אחר...
        27/6/11 12:33:
      אחת הפרשיות המעניינות והמרתקות במקרא, ונושאיה רלוונטיים מאוד גם לימים אלה.
        25/6/11 19:42:
      מרחיקה..... ותודה על הפוסט המחכים
        24/6/11 17:54:

      תודה על הפוסט המאלף.

      ברכות ליוצרים.

      -

      250  גימטריה נ"ר.

      שמואל הנביא מצאצאיו של קרח.

      זכות שמואל הנביא תעמוד לקרח ברבות הימים,

      ועוד עתידין קרח ועדתו  - להתרומם ממעמקי האדמה,

      כשהם אוחזין בשערי בית המקדש.

      עולם חסד יבנה.

      -

      ''
        24/6/11 15:04:
      סיפורי התורה ככל שהם מחכימים, הם קשים. מבחינתי, לפחות הציורים נותנים טעם אומנותי מהנה ומשובח. תודה!