כנס הנשיא השבוע בירושלים. הגעתי מטעם הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי.

היתה לי זכות להיות שם ולמצוא נשיא שמצליח לאסוף את גדולי העולם ולייצר שיח על ראיה אסטרטגית של הכל. מהמדיה הדיגיטאלית, דרך הכלכלה הארצית והעולמית, פרשנויות פוליטיות ובכלל אנשים מעניינים.

עתיד המדיה לפי מנכ"לי החברות הגדולות בעולם תלוי כולו בהתפתחויות שאנחנו יכולים כרגע רק לדמיין: ענני מיחשוב, מוביליות של התוכן לכל מקום, התארגניות חברתיות גלובליות, תלת מימד ועוד..

2 דברים למדתי משם:

אלו הנקראים גדולי האומה והעולם אינם יודעים טוב יותר מאתנו מה יהיה, הם פשוט מוכנים לנהל את החיים באי וודאות.

ובמקביל, הם מסתכלים כל הזמן מעבר לכתף ומחפשים את הייזם הקטן והפשוט שיוציא אותם מהבוץ. עושים בנצ'מרקינג [כל הזמן] וצוברים תקציבי ענק כדי לקנות או לשנות כיון ברגע שמזהים את הטרנד. תקופה מדהימה

והיה גם מושב ריכוזיות/תחרותיות במשק. רם כספי ייצג את הטייקונים, פרופ בן בסט, גרונאו וקפלן הבריטי ייצגו את האקדמיה ובמקביל את הצורך להפריד אחזקות ריאליות מהחזקות פיננסיות אצל הטייקונים [ורם כספי נלחם עבורם כל הזמן, מעניין כמה כסף הוא מרוויח רק מזה]. ולבסוף מר וייסמן הבעלים של דור אלון שייצג בצורה ברורה את הטייקונים וטען:תנו לנו למכור והכי יקר שאפשר. רוצים בזול תבקשו מהממשלה שתחזיק אותנו. כנראה שהוא צודק, הרי הוא טייקון, לא?

אחר כך היה מושב על המזרח התיכון ובו טענו עיתנואים ופוליטיקאים ישראלים, מצרים, סורי ואמריקאי [נשמע כמו התחלה מבטיחה של בדיחה טובה] שבעצם התורכים הם אלו שמחזיקים כרגע את עתיד המזרח התיכון ביד, עד לאחר שישקע האבק על התהליך הקורה במצרים. לעומת זה, אסד איבד את התקווה, ולוב תבנה מחדש אולי כמו תוניס החדשה. משפחות לא ישלטו יותר בעמים ערביים, אך גם לא הצבא. נשבר מחסום הפחד, אך עדיין לא פוצח קוד השלטון הנדרש. אהוד יערי הינחה את המושב בחן ובהומור.

מדהים שככה נראית החדשנות הטכנולוגית העולמית אך למרבה הפלא כך גם מתנהלת הכלכלה והפוליטיקה. 

והכי מצחיק, היו פנלים נגד הריכוזיות, העליתות והטייקונים וכל הכנס נוהל סביב העליתות, הטייקונים והריכוזיות. ההבדל היחיד הוא שבכנס הם הגיעו מכל העולם ועל הקוטג' מרוויחים רק הטייקונים שלנו.