מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
משולחן העבודה
החלטתי לתרגם את מכתביו של פסטרנק לאשתו, זינאידה. הטקסט רווי ברגש ומידה רבה של מטען פיוטי ואינטלקטואלי. הנה בציר של סופה'ש הנוכחי:
"... הייתי אצלך היום ולא מצאתיך. סלחי לי, אתמול אשמתי לפנייך בפעם הראשונה. הדבר לא הניח לי כל היום. לכן הלכתי אלייך, אך פוליה, כנראה, לא מסרה לך. – לא שבתי אל האסמוסים כפי שהבטחתי, כי אחרי המתנה שלך בטלפון הייתי נכנס לשם בבואה רועשת וישירה שלך יותר מאשר בעבר. ככל שהייתי מתאפק, הדבר היה מקרין ממני כך שזה היה מביא להפתעות גדולות יותר מאשר בעבר, והפעם כאלה שאחריהן צריך היה להתרומם ולעוף, מבלי להביט לאחור. ואת יודעת שהדבר אינו אפשרי עדיין. מייד התחלתי לצלצל לשם, כדי להזהיר באיזה אופן שהוא שלא אגיע, אך איש לא ניגש למכשיר. התסלחי לי? במה המאמר והתרגומים מרגשים אותי? המאמר תואם את מחשבותיי בימים האחרונים. חלק מהמתורגם- ממה שקראתי בנוכחות יוּדִינָה (מחזור 'מחלה'), הערב עם יודינה – עת מחלתך. לפני המאמר כתוב בשורה: Block 1921, Essenin 1925, Mayakovsky 1930- תאריכי מותם של אנשים הקרובים אליי כאחים, ורק שלי חסר עדיין. העיקר הוא שאדם שאינו מוכר לי (George Ravy), כותב במרחק אלפי מילין ובשפה זרה על חיי כעל דבר מה שאינו שייך לי, ובקוראי אותו אני חש לפתע מחדש (באנגלית) כיצד הם שייכים לך, כיצד אני מעניק לך את משמעותם בשמחה ובהכרת תודה..." |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם יש לי מזל, אני מוצאת הוצאה לאור שתיקח את המוצר.
במקרה אחר, התרגום - עם הרחבות ורקע - נעשה בסיס של תיזה שכתבתי לתואר 'מוסמלת'.
ואין 'עושה'. מאלתרת. ומודה למזלי הטוב, אם מצליח.
אורלי, אקח את דברייך לתשומת לבי. תודה.
תודה.
טל, תודה. איני מסכימה עם קביעתך הפסימית - אני סבורה שהאינטרנט מאפשר עדנה מחודשת לז'אנר האפיסטולרי, וזה מתוך עיסוק בתחום. כי גם אם אנשים ממהרים ועילגים הם, עדיין, כותבים. 'כל אחד לפי יכולתו', כמאמר מארקס.