כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהות חיי

    "המלאכים בלבן"

    9 תגובות   יום שבת, 25/6/11, 13:47
    אחרי המתנה ארוכה,שוחקת ומתישה של 4 חודשים הגיע התאריך המיוחל 
    בו התאשפזתי לצורך ניתוח להוצאת ציסטה/יבלת אשר גרם לי לצרידות 
    מתמשכת וקושי בדיבור!
    4 חודשים שהורחקתי בעל כורחי מגן הילדים...המקום הכי שמח..תוסס...
    ומלא בשמחת חיים. בתוקף תפקידי אני מביאה המון המון קצב,שירים
    ריקודים,פעילויות בתנועה ממש בכייף והנאה!!!(מסגרת הצהרון)
    אני מוצאת אושר גדול בעבודתי במחיצת הילדים מזה 31 שנים.
    כאשר נפגע קולי...מצאתי את עצמי חסרת אונים ומתוסכלת...עד כדי 
    סימני דיכאון,חוסר מרץ ואיבוד כל עניין.
    4 חודשים  של המתנה שעברו בקושי רב, מלווים בחרדות...של איבוד 
    המקצוע האהוב עלי,חרדות מפני ההרדמה והניתוח,חרדות של פרנסה.
    המוטו שליווה אותי שנים:"למצות את הטוב מהרע!"
    כך החלטתי למצות את הטוב מהרע...יצאתי לשחייה שאני כ"כ מתחברת
    אליה,מכון כושר,כתיבה וקריאה!(נבצר ממני להשתמש בקולי). 
    אך הגעגועים לגן הילדים לא הרפו,הרשתי לעצמי לבקר מידי פעם 
    את הילדים.
    הניתוח בוצע בבית חולים: "אסף הרופא" במחלקת א.א.ג.
    לילה לפני שנתי נדדה ומחשבות הפרו את שנתי...שהרי ב-05.00 
    לפנות בוקר עלי להתעורר ולהגיע ב-06.00....
    הליך האשפוז היה זריז...משרה תחושת רגיעה וחמימות מהמלאכיות 
    בלבן "האחיות" וזה אחרי משמרת לילה...שהרי רק ב-07.00/08.00 
    מתחלפת המשמרת.שכבתי במיטה שהוקצתה לי בצמוד למרפסת...איזו הנאה
    חשבתי לעצמי וכבר יצאתי לשאוף אויר ולהתחמם מעט מהשמש. 
    ברמקול מודיעים "ביקור רופאים,האורחים מתבקשים לצאת"
    והנה ה-"מלאך בלבן...דר' אייל יחזקאלי"...סגן מנהל מרפאת א.א.ג.
    נכנס לחדר עם 5-6 מלאכים/יות בלבן,צוות רופאי המחלקה.
    הוא קולט אותי ומחייך..."אורני,מה שלומך?" אני מחזירה חיוך 
    ושואלת על פרטים לגבי הניתוח...ומבקשת לחזור ולשיר!!!
    ואז דר' יחזקאלי מחייך את חיוכו הנצחי המשרה הרגשת נינוחות ורוגע
    ומתחיל לפצוח בשירו של אייל גולן...הצוות מחוייך כך גם  אני.
     והנה השעות חולפות ואני ממתינה...להנחיה  "אורני כעת באים לקחת 
    אותך!" 
    אני מספיקה לקרוא את "תיקון הכללי" ויוצאת לחדר ניתוח....
    שם אני מוצאת את עצמי "מחובקת" ע"י צוות חדר ניתוח 
    "המלאכיות/ים בלבן"רק שהם לבושים ב-"ירוק" הצבע האהוב עלי!
    הם/ן מנעימות את זמן ההמתנה בשאלות ,בחיוכים, ובצחוקים 
    ובכלל אנרגיות חיוביות.
    אני מובלת לתוך חדר ניתוח...מביטה סביבי...חוקרת את המכשירים 
    סביבי ושומעת  קול אשה יפה,חייכנית ושמה "יוליה".
    יוליה קוראת בשמי בחיוך, משתפת אותי בתהליך ההרדמה ומאחלת לי
    "בהצלחה!" "כעת אחרי שהיא נעצה בי מחט וחיברה אותי לאינפוזיה
    היא מניחה מסכה על פניי ומבקשת ממני לקחת נשימות עמוקות.
    יוליה מעודדת..."יופי אורני...נהדר...תמשיכי כך.."
    ואז אני חשה כי אני נעלמת...נרדמת...
    התעוררתי  כאשר אני שומעת קול אשה ...אבל לא של יוליה 
    המרדימה המקסימה שלי! אלא של אחות חדר ניתוח,היא מעודדת אותי
    לנשום בכוחות עצמי...ואני נאבקת על כל נשימה ונשימה...
    מתקשה בטרוף לקחת אויר...לנשום בכוחות עצמי...אני נחנקת
     ...שוב המסכה שוב מנסים לייצב את נשימתי,כך עברו עלי רגעים 
    של קושי בנשימה,רצון עז לנשום ורק "המלאכית בלבן",משרה בי תחושת 
    ביטחון ש..."את בסדר,אורני" ואני חושבת בראשי...
    "הסיגריות הארורות" למרות שהפסקתי לעשן יומיים לפני הניתוח הן עושות 
    את שלהן...מונעות ממני לנשום.אני מקבלת אנלציות לכל אורך האישפוז
    חוזרת למיטתי במחלקה ושוקעת בשינה...לא להרבה זמן...אני רוצה לקום...
    אך הצוות אוסר עלי...וגם דרישה חריפה:"אסור לך לדבר!!!!"
    אני צריכה לישון,לפחות שעתיים עד שאתאושש...
    אבל הצוות לא מכיר את "אורני",האדרנלין בגופי וההיפר שבי 
    רוצה לקום ולטייל....אלא שהנה אחי ואחותי באו לבקר אותי...
    הם שואלים שאלות ואני משיבה בלחישה ואז נזכרת בדר' יחזקאלי 
    "אורני לא ללחוש","דברי רגיל" ומצד שני הנחייה מפורשת לשתוק
    חד משמעית 3 ימים(מצאו להם את מי להשתיקקריצה)
    וכך חולפת לה עוד שעה וחצי ואני שוב רוצה לקום....והפעם נעזרת
     באחותי וקמה לחדר הרחצה...
    ומפה אני כבר מטיילת למרפסת לספוג מהאויר שכה היה חסר לי ולהנות
    מקרני השמש...ואז "שמנמונת שכמותי" חשקה נפשי בגלידת שוקולד
    ואני מבקשת מאחותי שתרכוש עבורי,כמובן לאחר שקיבלתי אישור מהמלאכיות
    בלבן.אני מתענגת על הגלידה כמו ילדה קטנה שקיבלה "פרס"!
    משפחתי נפרדת ממני ואני שוקעת שוב בשינה.
    למרות תחנוני מדר' אייל יחזקאלי ה-"המלאך בלבן" לשחרר אותי לביתי
    דר' יחזקאלי עם חיוכו שובה הלב ועייניו המאירות הסביר לי כי רק
    למחרת ניתן לשחרר אותי!
    ואני כה חסרת מנוח...משתעממת בקלות למרות הספר שלקחתי עימי
    ,תשבצים ונגן רוצה הביתה!!!!
    וכך חולפות להן השעות וכבר מותר לנתק אותי מהאינפוזיה והעמוד 
     המשמש לי כ"נער ליווי"חיוך...אני חשה ח ו פ ש י ה!!!
    הוזמנתי אחר כבוד לארוחת ערב....ואני כה רעבה (שמנמנה שאוהבת
    רק לאכול)במיוחד אחרי הרדמה.
    רגע חברים/זה לא נגמר פה...אחרי הארוחה לא מסוגלת לחזור למיטתי
    אז מה עושים? ... "דופקים" הופעה...מתלבשים...קצת ליפסטיק 
    קצת לסדר את תלתלי ראשי והנה אני מוכנה ל...יציאה!!!
    במוחי כבר חשבתי על מקום בילוי...באסף הרופא יש קניון חדש יחסית
    שלא ביקרתי בו וזו הזדמנות חד פעמית לצאת ולהתרשם.
    אני מגיעה לדלפק האחיות המדהימות ,החייכניות,המבינות והרגישות 
    ואומרת:"אל תכעסו עלי"אני עוד לא מסיימת את המשפט ...
    ועונה לי האחות..."מה פתאום שנכעס? אף פעם לא כועסות!"
    ואני ממשיכה את המשפט:"אני מבקשת לצאת לשעה לקניון!" בליווי
    של חברתי לחדר ובעלה ,שעודדתי אותם לצאת עימי!
    וכך הרי אי אפשר לסרב לי...אני יוצאת לבלות...
    כעבור שעה ומחצית חוזרת אל המלאכיות בלבן ...מספרים סיפורים...
    חוויות מהגן...חוויות מסדנת "גמילה מעישון" תופסות "דחקות" על 
    החיים...ומעבירות עוד שעות אל תוך הלילה 
    אני נפרדת מהאחיות בברכת לילה טוב" ומפנקת את עצמי לסיום...
    במקלחת חמה קרה בניחוח לוונדר ...מורחת על גופי.."השמנמן" 
    קרם גוף  ריחני(שאת שמו שומרת לעצמי)ונכנסת למיטתי...
    חושבת עוד מספר שעות ואני חוזרת לביתי!
    "מלאכים בלבן" הם אותם אנשים המטפלים בנו כשאנו בחולי,חסרי אונים,
    מפוחדים ונרגשים....יום ולילה לעיתים ברציפות הם נמצאים פה כדי
    לסעוד אותנו ולרצות אותנו...מלבד האחיות,האלונקאי,עובדות המטבח,
    הניקיון וכמובן בראש וראשונה....הרופאים העושים את מלאכתם 
    בשליחות יומיומית,עם אהבה,חיוך,חיבוק ולטיפה!
    ובימים אלו כאשר מחאתם של הרופאים לא מקבלת את המקום הראוי להם
    אני זועקת לשמיים,לשר הבריאות ולממשלה אנא עשו למען הרופאים!!!
    כי אם יש מישהו שלא מתוגמל מספיק בעבור מקצועו, תפקידו ושליחותו
    הוא: "הרופא"!!!!!!!
    והרי אנו יודעים כמה שנים הם משקיעים בלימודים,התמחות,ועבודה מתישה
    של ימים ולילות,תורנויות ושבתות ולפעמים זה בא על חשבון זמן
    איכות עם המשפחה!
    מצדיעה בענק ומוקירה בגדול את מסירותה של מחלקת א.א.ג. 
    ובראשו דר' אייל יחזקאלי העושים מלאכתם ללא לאות עם רגישות,
    אמפתיה,מקצועיות והסברת פנים קורנת המלווה תמיד במאור פנים
    חיוך..צחוק...וחמימות!!!
    תבורכו משמיים, המון הצלחה במאבקכם הצודק!!!
    אוהבת...מחבקת...מעריצה...ומצדיעה!!!
                               אורני
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/11 20:04:
      רוית יקרה אני מאוד מעריכה ...יש לי המון המון מה ללמוד...ממך ומאחרים....ערב קסום ומהנה ו...תודה!
        29/6/11 19:41:

      חזרתי לככבך.

      ערב טוב ומחוייך יקירתי.

       מגה אנימציות - מיוחדים

        29/6/11 00:09:
      "למצות את הטוב מהרע!"- משפט בעל משמעות עמוקה......מאמצת אותו אליי באהבה רבה. ***פוסט נפלא*******
      היטבת לתאר את כל התהליך שעברת איחולי לבריאות מיטבית וקול צלול והילדים?! הם יחכו לך בשנה הבאה חיבוק גדול
        27/6/11 20:10:
      רק בריאות !
        27/6/11 19:56:
      אמן ואמן...
      מקסימונת את.
      כמוך אני....
      אוהבת...מחבקת...מעריצה...ומצדיעה!!!נשיקה

      ומאחלת המון הצלחה במאבקם הצודק.

      ערב טוב ומחויך.

      אשוב לככבך.

      ''





      אאט

        27/6/11 18:42:
      אמן ואמן
        25/6/11 17:39:

      נשיקהנשיקהנשיקהנשיקהנשיקה


      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שחורה ונאוה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין