מקפיאה את הבמיה
פוסטים פופולאריים
-
מילה מצחיקה
15/11/07 | 2852 צפיות
-
מיניות השיעמום
19/9/07 | 2009 צפיות
-
פייסקוק
2/1/08 | 2980 צפיות
-
בחינתי
8/10/07 | 1079 צפיות
-
אבא'לה
14/9/07 | 1208 צפיות
-
שיזוף בנזונה
6/11/07 | 2059 צפיות
פוסטים אחרונים
- שח-מת בשני מהלכים 5/2/09
- התשתא קולי, רחוקי שלי 1/11/08
- את מפתה 16/3/08
- אנחנו דור מכוכב 5/3/08
- יש לי משהו נורא עצוב בשיניים 29/2/08
- אני סחי בבית 2/2/08
ריבוי טבעי של רווקים שווים
לפני כמה שבועות הזוג מלמעלה ארז את הפקלאות ועזב. בחודשים האחרונים שמעתי אותם רבים הרבה, דרך המרפסת והקומות שמפרידות. לא יכולתי לשמוע בדיוק מה הם אמרו, אבל היו המון צעקות. בעיקר שלה. היא תמיד נזפה והוא דיבר בחזרה. אחרי שהמובילים השאירו שובל של אגזוז מעונן במעלה הרחוב שמעתי את הפרטים מהשכנה: הם נשואים טריים, היא אמרה לי, שניהם מהברנז'ה. אבל הוא פוטר חודשיים אחרי החתונה ומאז לא התחשק לו על סתם-עבודות, אז הוא ישב בבית. היא ניסתה לשכנע אותו למצוא משהו בינתיים, העיקר שיגיע כסף, אבל לא התאים לו. אז הם עזבו, חזרו להורים שלו. הרי אי אפשר לחיות בדירה שכורה על משכורת אחת.
אני עושה את זה, אמרתי לה.
כן, אבל הם חיו את החיים הטובים. רהיטים מעוצבים, נסיעות לחוצלארץ, שניהם היו סיפורי הצלחה, ובבת אחת הכול הלך.
לא הכול, רק חצי, אמרתי לה.
יומיים אחר כך נכנסה לדירה שלהם בחורה צעירה. רווקה. השישית בבניין. מיד עליתי לגג שלנו, הסרתי את דגל הבורגנות שתקעה עיריית גבעתיים והנפתי שם דגל של ג'יי דייט. שש רווקות, שלוש משפחות וזקן אחד. אנחנו בהחלט מהוות את הרוב. אולי כדאי לנצל את הכוח המפוקפק הזה, ולעשות אספת דיירות כדי להחליט איפה לפתוח את הדוכן של ההכרויות - בחצר הקדמית, האחורית או במקלט. כל אחת והבחירה המאוד סמלית שלה. וכשאני אומרת סמלית, אני מתכוונת למינית. אבל בינתיים אנחנו נפגשות זו עם זו בחדר המדרגות. כולנו נחמדות, כולנו נראות טוב, כולנו יודעות את התורה. וכולנו לבד.
זה לא שנשים לא פוחדות ממחויבות, הן פשוט לא חושבות עליה. כשאת רווקה את חושבת רק על איזה כיף יהיה להתכרבל עם מישהו בלילה, או לקבל ממנו טוסט עם שוקו בבוקר. אף אחת לא באמת חושבת כמה מבאס יהיה לראות מישהו יותר מוצלח ממנו, יותר חתיך, יותר עשיר, ולהרגיש פספוס צורב. אנחנו מאוד מרוכזות כשאנחנו מחפשות אהבה, החשיבה שלנו מאוד ממוקדת: לא מעניין אותנו הכאב, לא האכזבות, לא השינויים הנפשיים או הגופניים. אנחנו רק רוצות להסתובב בעיר עם יהלום על האצבע ושפיך בתחתונים. אם היינו עוצרות לרגע לחשוב על דברים שוליים כמו ויכוחים, פשרות, עימותים, משכנתא, ילדים, אם היינו חושבות על שיעור הגירושין, הרי לא היינו... לא היינו נשים.
באמצע הלילה התעוררתי משאון המים וסגרתי את כל החלונות ששכחתי. הגשם הגדול הרטיב את הרצפה, את הספה, את השטיח. חזרתי למיטה הגדולה והריקה שלי ובמקום לשקוע בדמיונות על הבחור שאמור לשכב שם, חשבתי קצת על הזוג מלמעלה. דמיינתי איך הם שוכבים עכשיו בדירה של ההורים, שקטים כמו עכברים, מזדיינים בלי מילים. אולי כועסים על חלום שמת, אולי בוכים. אולי מחזקים זה את זו בזמנים הקשים. ואז חשבתי קצת על כמה שאני רגילה כבר להיות רווקה, תהיתי מדוע אני אף פעם לא חושבת כמה קשה יהיה לי לפרום את עולם היציבות שתפרתי בעמל כה רב. מצחיק לחשוב שאישה מוכנה לוותר על כל עולמה בשביל אהבה. זה מצחיק כמו לחשוב שזוגות מוכנים לוותר על עולמם בגלל מותה. אבל אנחנו לא חושבות על זה, על הצעקות ועל המאבקים. אנחנו לא לומדות מהפרידות. אנחנו רואות בגירושים של אחרים ריבוי טבעי של רווקים שווים. |
- Technology by
- מדורים
- העמוד הראשון
- הייטק
- שוק ההון
- וול סטריט
- חברות השמה לבכירים
- חיסכון לכל ילד
- קריירה
- דין וחשבון
- צרכנות
- עורך דין תכנון ובנייה
- מדיה ופרסום
- החזרי מס לשכירים
- אלי סאסי קידום אתרים
- כלים שימושיים
- התראות RSS
- כל הפרשנויות
- האימייל האדום
- כיתבו אלינו
- תקנון האתר
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נהנתי מאוד מהכתיבה,
את כל כך צודקת.
גם אצלנו כולן רווקות...
(לא לא..אני לא מחפש בחורות בקפה..רק קטעים שווים לקריאה.אבל זה אני באופיי..-מן קופצני שכזה). אבל בזמן האחרון אני כל הזמן שומע ,"דודה מלכה זו..ו-דודה מלכה כזו..",
ואני חייב להגיד, וזה אחרי קריאת פוסט ראשון שלך,-תודה!..כ"כ נהניתי מהכתיבה. אמיר
נכון.
באפי == ג'יפה.
ג'וס וודון == מפגר.
אבל את ורווקותך המהוללת - הכי מוכשרת.
ברור.
איך העזתי לחשוב אחרת.
בושה.
טוב, אני לא נוטה לדבר עם אנשים שרואים באפי, אני עסוקה מדי ברווקות שלי מכדי לצפות בג'יפה הזאת. חוצמיזה, מי שמוצאת רווקות ובחורים בטקסט על הפגנות וג'ון קליז, כנראה שזה כל מה שיש לה בראש.
בזאת תמו שידורינו. לילה טוב מרווקותיים.
ממ... עברתי שוב על הדף הראשי בבלוג שלך וראיתי מה קראתי. עדיין (בעיניי) רובם עוסקים באותו נושא. לא עברתי על פוסטים ישנים, מודה. אני לא מזדהה אתך לצערי / שמחתי. לא כי זוגיות לא מעניינת אותי. פשוט יש עוד דברים שמעניינים יותר.
כמו שאמרה באפי: הדבר הכי קשה זה לחיות בעולמינו זה (רגע לפני שקפצה אל מותה :))
יקירתי, רק בעמוד הזה יש שבעה (שבעה, נשבעת לך, ספרתי שבעה) פוסטים שלא קשורים בכלל לא לזוגיות רווקה פלוס שלושים. יש פוסט על הפגנות, פוסט על הקיבוץ ועל המעבר לתל אביב, פוסט על קרוקס, על קולנוע, על כתיבה. אבל מה, את רואה רק את מה שאת רוצה לראות, ואפילו קוראת לזה "הכלללללללל". את יודעת למה זה? כי זה מה שכולם אוהבים לראות. כולללללללם אוהבים לראות אותי בצורה כה דלה ורדודה, משום שתכלס, זה מה שמעניין אתכם, הקוראים שלי: העובדה שאני רווקה. ולמה זה מעניין אתכם? כי אתם מסוגלים להזדהות עם זה.
בקיצור, עוד מקרה קלאסי של מישהי שמתבאסת מזה שהיא כמוני. לא נורא אחותנו, תאמיני לי שמתרגלים. ואת יודעת מה? זה אפילו לא כזה נורא, זה סתם נקרא ככה.
קראתי כמה פוסטים שלך. הכתיבה של נעימה ומצחיקה (בטח אמרו לך את זה רבים וטובים לפניי). אבל, למה? למה, לעזאזל, הכל, הכלללללל סובב שם סביב זוגיות-רווקה-בת-שלושים-פלוס-מינוס-גבר-רוצה-רוצה-רוצה-רוצה-גברררררר. יש עוד נושאים. כל מיני. אולי הכל מיני האחרים האלה מביאים פחות ריטיינג. אבל, באמת יש עוד. וכיוון שאת כותבת כל כך נעים ומצחיק, בטח זה יהיה כיף לקרוא אותך כותבת על אותם נושאים אחרים. מדי פעם. יש נשים, שלא מתנהלות בתוך עולם דל של חיפוש מטריד אחר אהבה מפרפרת בבטן התחתונה. זהו. הייתי חייבת להגיד את זה. תודה וסליחה.
מצטער, אבל "שפיך" זה לא מזעזע.
לעומת זאת, "זִרְמָה צמיגית סרוחה של 17 לוחמים טטרריים שחזרו ממסע ציד נטול התרעננות ובדרך אנסו חיות בר ומכרסמים קטנים"... זה כבר יותר בכיוון.
ומעבר לזה אני סבור שיש להשמיד את קרתגו.
צ'ינגיס דיבר!
בוקר טוב.
הפוסט הראשון שלך שקראתי .
נהניתי וכיכבתי.
תמיד מעניין לקרא את הצד הנשי במשוואה הזוגית או האי זוגית .
תמיד מצחיק אותי לראות איך אנשים מכניסים לתגובות שלהם את הבעיות האישיות שלהם, את הפחדים, את התסבוכים שלהם, ומפילים הכול עליי.
אני אמרתי שהגברים אשמים במשהו? אני אשמח אם תראה לי איפה, ולאחר שלא תמצא, תסביר לי למה אתה חושב שאנחנו מפילות הכול עליכם.
ובקשר לעצה האחרונה - תעשה לי טובה, הפסקתי להאמין בזה עוד בניינטיז. לא כל אחד שמוצא אהבה וזוגיות מחכה לה, שואף לה ומוכן לה, ולא כל אחד שמוכן אליה, בהכרח מוצא אותה. זה מסוג המשפטים שכולם אומרים כדי לצאת ידי חובה. "אני אסביר לך למה לא מצאת - כי את לא מוכנה!"
תפסת אותי במצב רוח לתגובות, מה אני יכולה לעשות.
את מחליטה מתי להכנס לקשר מתי לחתוך מתי לא נעים ומתי בא לך לאכול ארטיק
נחמד להאשים את עולם הגברים בכשלון בחורות רווקות וזה לא האישיו.
ברגע שבאמת תהייי מוכנה מנטלית ותירגעי שנייה .
את תמצאי
תחושה של שפיץ בתחתונים זה לא בהכרח דבר רע, גברתי.
היי דודה מלכה
נעים להכיר אבל באמת
אהבתי ויש לי חוסר בכוכבים הערב
רןנית
אם לא הייתי קוראת את לנון, לעולם הייתי נשארת עם התחושה שכתבת שפיץ בתחתונים.
יאללה בסדר.
זה ממש מעציב אותי.
נקודת המבט החד ממדית אומרת - אישה רוצה אהבה.
נקודת מבט רב ממדית אומרת - אישה/גבר רוצים זוגיות.
יש הבדל גדול בין השניים.
אהבה באה והולכת מהר
זוגיות זה דבר שנבנה לאט ומתפוגג לאט.
מה לעשות - שני כיוון אולי תוכלי להרוויח איש טוב יותר
ויהיה לך פחות רטוב בתחתונים.
נעם.
ויכוח מצחיק/עצוב על סמנטיקה,
בעוד העיקר נזנח.
מספיק עם הצביעות המזויפת!
גדול
לא הייתי רוצה להיות רווקה בלחץ
להסתובב בעיר עם יהלום על האצבע ושפיך בתחתונים
זאת גם הגדרה
גדול.
אוי, אלוהים.
זה כל כך כואב כי את צודקת.
למרות היותי פספוסה.
חברתי היקרה,
לא מכיר אותך ,לא מכיר את עברך,
לא יודע מדוע את עדין רווקה,
רק חש שאת מוכשרת מאוד,
יכול להיות שיותר מידיי גדולה,
יפה.
בחיבה רבה החבר אלון
מוכן לעזור במאזן הגברים בבניין, תעדכני אותי כשמתפנה דירה.
איך השכירות אצלכם? *
ליאת בראון - AKA דודה מלכה - כל פעם שאני בטוח שאני כותב נורא יפה ושנון
אני ניגש לפה, קורא את הפוסטים שלך ומייד נרגע. אם את מכבי תל אביב
אני הפועל ג'לג'וליה. אם את לונדון אני אום אל פאחם, אם את סטייק פילה
אני מרק סלק, אם את אאודי A6 אני קיא, אם את אבא אבן אני אסתרינה טרטמן.
שורה תחתונה - אני נר לרגלייך, מסיר את הכובע
את כותבת מדהים
בן דודך מנישואיי השניים
סאם
ותודה גם.
אני לא בטוח שאני יודע על מה את מבססת את העובדה - "הצלחתי", אבל אני מתנצל עם לקחתי על עצמי את תפקיד העורך הלשוני שלך, קטונתי. פשוט היה משהו מאוד צורם במילה, שהפציעה בטקסט שהוא מצויין בפני עצמו. אני באמת לא חושב שאת נדרשת לה על מנת לזעזע, אבל אני גם לא חושב שהפוסט הזה קיצוני במיוחד. מונולוג כזה אפשר להוציא מכל בחורה כמעט (וגם מגברים החל בגיל מסויים) הגם שלא באיכות טקסטואלית שכזו
אכן ריבויי של רווקים שוים, אך מה הם שוים? ולמה הם שוים?
מה באמת אנחנו רוצים? זוגיות? כפיות?
או סתם כלים שוים להתפאר בהם, להראות ולומר הנה ...... יש לי את זה
לתת !!!
לתת לעצמי ! לבחור !
ואז להתמסר לרגש, לקבל, להאמין,לחיות את החלום!
אין גרנטי למה שיהיה ,
כמו ברווקות גם בזוגיות גם בחיים יהיו תמיד רגעיי עונג, הרמוניה וסיפוק, וגם ההיפך!
כרגיל את כותבת מדהים כיף לקרא !
את כותבת מקסים וזה לא הפוסט הראשון שלך שאני קוראת.
צודקת. צודקת. צודקת.
אגב, גם אני מגבעתיים אבל בקומה שלי כל הרווקים כבר התחתנו......
אה, אתה רוצה תשובה רצינית. אוקיי.
המילה "שפיך" נועדה לזעזע, כי כל הפוסט הזה הוא קיצוני. לא סתם בחרתי בה. ועובדה, הצלחתי. אני מניחה שאתה אומר שהמילה הזו "לא מתאימה לי" משום ש"שפיך" זה דבר מגעיל וזול? אלו החיים, מה אני אגיד לך. כשבחורה חולמת על יהלומים, אז הזרעים שלה מגעילים.
"כתמי זרע על התחתונים" גם היה עובד טוב
אתה צודק, אני מתנצלת. הייתי צריכה לכתוב "עם טבעת יהלום על האצבע וזרעונים בצוואר הרחם".
התפכחנו בגילנו מהאשלייה שאהבה סוחפת בהכרח תביא לנישואים מאושרים ואנחנו מחפשות את המעבר , את העומק לצד המשיכה המנטלית והפיזית ומה לעשות שלכל דבר בחיים יש את המקום והזמן , יש דברים שאינם ממש תלויים בנו, כמו מתי בדיוק יבוא האחד.
ולמדנו לא להחליף את הלבד בכמעט..
נכון שבגלל היותנו נשים היינו רוצות אולי שדברים יראו אחרת ואולי לחלקנו השעון התחיל לתקתק אבל צריך להנות ממה שיש ולא ממה שאין .
אני נהניית לישון באלכסון הרי יהיו לי חיים שלמים לישון בצד ימין (או אולי שמאל).
נ.ב
תולי החתולה שלי היא פשוט בובה אמיתית ומחממת לי את הלילות
תודה לך תולתול על קיומך
עצוב לראות כמה החיים לקחו אתכן לאבדון.
הרצון שלכן לייצר אידאלים מטרות לא משגות
או סתם לאביר עם יהלום קטן על השפיץ הענק
שלו פשוט מעלה מחשבות על המקום שהגעתן.
מי שמחפשת יהלום שזיין מחובר בתוספת אוטו
עם גג פתוח שלא יתפלא שהיא מתגוררת בבית
עם שש רווקות.
יהלום אחר עם אותו זיין מסתובב כרגע עם בחורה
בת 24 שעונה פחות או יותר על אותן ציפיות שלכן
היו על אותו בחור ............................
תתעוררו כבר לפני שיהיה מאוחר מידי
וגם אצל גברים, המצב לא שונה,
חברים, אני צודק?
עכשיו הסתדר הבאג:
"" מצחיק לחשוב שאישה מוכנה לוותר על כל עולמה בשביל אהבה. זה מצחיק כמו לחשוב שזוגות מוכנים לוותר על עולמם בגלל מותה".
את חזקה, את!
התגובה הזו מיועדת ישירות ל"דודה מלכה".
משום מה הגיעה לכאן.
" מצחיק לחשוב שאישה מוכנה לוותר על כל עולמה בשביל אהבה. זה מצחיק כמו לחשוב שזוגות מוכנים לוותר על עולמם בגלל מותה".
את חזקה, את!
הריבוי הטבעי של הרווקים השווים הוא בבניין שלי.
רגע דודה, חכי עם הארגזים.
על הבניין שלי מתנוסס דגל גדול וצבעוני מאד.
אין ספק שאת מצליחה להעביר את התחושה, אבל יש פה איזה כשל לוגי -
נשים אחרי נישואים הן גרושות והגברים הם רווקים?
הגברים "שווים" והנשים לא נספרות ? הרי על כל רווק שנוסף בריבוי טבעי שכזה יש גם אשה שמוצאת עצמה חזרה ב"זירה"...
"אנחנו רק רוצות להסתובב בעיר עם יהלום על האצבע ושפיך בתחתונים"...
לא צריך יהלום על האצבע,
צריך אותו על האצבע.
ושפיך בתחתונים...
גדול=)
תגובות אחרונות
ארכיון
תגיות
פרופיל