ככל שאני מביטה יותר בתוכנית ההבל הזו, שיש בה מן הטעם הסביר של הגשמת חלום אני מניחה

אני מבולבלת יותר ויותר... רע או טוב, מועיל או מזיק, מגשים חלומות או בעל הרס מוחלט לנפש בוסרית?

אני באמת לא מצליחה להחליט, האם אילו הן דקות תהילה אמיתיות.. האם באמת מדובר בכשרון ואיכות, או קומבינות קטנות ופרוטקציות גדולות...

פתאום אחרי שהכל מתחיל מגלים ככה בטעות שזו בכלל שנים כבר שרה, בכל הלהקות ובצבא ומחוברת למורה לפיתוח קול מאז שיונקת.. והיא בכלל חברה של הילד ההוא, החמוד משמש שגדל להיות נער מקומבן ומשומן היטב, בעל קשרים יוצאים מן הכלל עם מנחה התוכנית המהוללת... ואז היא, מהפרבר, ממש במקרה הגיעה עד הלום..

ויש את ההוא שהוא בכלל זמר מקצועי, וההיא שאבא שלה זמר מוכר..

מה זה עושה לילדים האלה שמגיעים לפריים טיים (שזה כבר המון עצוב, צרכנים של הבל איום) והופכים בין לילה להיות כוכבים, ובדרך כלל ללילה..

איך הם מרגישים, הלא מיומנים מבניהם והאם באמת יש בינהם כאלה??

מה עושים אלה שנבלעים בין רגע, איך מתמודדים עם ריק אחרי שנוגעים בתהילה הקצרה..

האם זה בריא, עדיף לגעת במשהו גם אם לרגע מאשר לעולם ובכלל לא..

אני לא יודעת...