יום העיון לציון 30 שנה לפטירתו של אנטק ביוזמתו של בית לוחמי הגטאות ישלב בתוכו את מעגלי חייו של אנטק: את דבר המשפחה תביא הנכדה הבכורה, אייל צוקרמן. על היכרות עמו ועם צביה עוד באירופה, תדברנה חווקה פולמן-רבן ודורקה שטרנברג ממיסדות הקיבוץ ועובדות המוזיאון עד היום. כמו כן, יוקרן סרט קצר אודות אנטק, אשר נערך במיוחד לרגל הכנס וישולבו חלקים ארכיונים מספריית המוזיאון שטרם נראו.

את החלק האקדמי של היום יציגו: פרופ' חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון והיסטוריונית המוזיאון, תרצה על מנהיגותו של אנטק. פרופ' נעימה ברזל ממכללת אורנים ומחברת הספר "עד כלות ומנגד: המפגש בין מנהיגי מרד הגטאות לבין החברה הישראלית", תרצה על מפגשו של אנטק עם הארץ והמדינה. ליאור ענבר ממחלקת ההדרכה של המוזיאון, אשר עבודת התיזה שלו  בחנה את שאלת יחסו של יצחק טבנקין לשואה ולמרד, יירצה על מרכזיותם של בני הזוג צוקרמן בעיצוב אותו יחס אצל מנהיג תנועתם.

תנועת "דרור-ישראל", אשר שותפה לפעילות של המוזיאון, תציג את הרלוונטיות החינוכית של אנטק בימינו. ההרכב המוזיקלי של התנועה, ישמיע משיריו של יצחק קצנלסון. היום ייחתם בשיח סופרים של מוקי צור עם אורה ערמוני על ספרה "כמו שני סלעים: סיפורם של בתיה ויודקה הלמן". השיחה תסוב על מערכת יחסיו המיוחדת של הלמן עם צוקרמן מאז הפרידה בראשית המלחמה ועד העבודה המשותפת במוזיאון שנים רבות.

יצחק (אנטק) צוקרמן (1981-1915), ממנהיגי תנועת הנוער "דרור" בפולין עם תחילת מלחמת העולם השניה. יחד עם מי שתהיה אשתו לעתיד (צביה לובטקין 1978-1914) וחברים נוספים קיבלו את ההחלטה לחזור מערבה אל תוך שטח הכיבוש הגרמני בשלהי 1939. עם חזרתם נפרדו מיודקה הלמן, חבר קיבוץ גבת והשליח הארצישראלי האחרון שנותר באירופה (הלמן היה חבר תנועת הקיבוץ המאוחד בארץ, אשר יצחק טבנקין היה ממנהיגיה).

עם חזרתם לווארשה החלו בני הזוג צוקרמן וחבריהם בפעילות חינוכית וארגונית לרווחת הגטו. הייתה זו פעילות מחתרתית ענפה, אשר שיאה היה בהקמת הארגון היהודי הלוחם (האי"ל) והנהגת המרד בגטו בפיקודו של מרדכי אנילביץ', כאשר צוקרמן שימש כסגנו. בשלהי המלחמה לקחו בני הזוג חלק במרד הפולני ועם סיומה היו שניהם ממנהיגי תנועת "הבריחה", אשר הובילה את פליטי השואה לעבר נמלי הים במטרה לעלותם ארצה.

עם הגעתו ארצה בסוף אפריל 1947, נשא אנטק דברים במועצת הקיבוץ המאוחד בנען ובהתייחסו לפעילות שקדמה למרד גטו וארשה אמר: "ראינו את מקומנו בחינוך הדור". שנתיים מאוחר יותר עלה על הקרקע באדמת הגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגטאות. באותו מעמד נערכה העצרת הראשונה בארץ לציון 6 שנים לפרוץ מרד גטו וארשה. שנה מאוחר יותר הונחה בו אבן הפינה לבית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון. בני הזוג צוקרמן היו מראשי אותה קבוצת חלוצים, אשר לקחה על עצמה את התפקיד לבנות את הקיבוץ כמסגרת חיים חדשה, לצד מחויבות ערכית וחינוכית לזכרון העבר. לצד הקמת התא המשפחתי, הקדיש צוקרמן את כל מרצו לפיתוחו ולביסוסו של המוזיאון הן כמרכז ארכיוני-מחקרי והן כמרכז תנועתי –חינוכי. יחד עם צבי שנר, אשר שימש כמנכ"ל המוזיאון שנים רבות וחברים עתירי זכויות נוספים התפתח וצמח בית לוחמי הגטאות על פי חזונו של אנטק.