בעברית-  'יד ימינו' של אדם הוא מישהו שעוזר לאותו אדם לעשות את רצונו בפועל, זאת מפני שיד ימין היא היד שבה [רוב] האנשים מבצעים את רוב הפעולות המעשיות.

'יד ימין' מוציאה מן הכח אל הפועל את רצונותיו ואת שאיפותיו של האדם.

לפני כמה שבועות הראו לי לקוחות שלי חוברת של 'מרכז הבניה הישראלי'.  מדובר בחוברת שמלווה את הקורס שהם עושים לאנשים שבונים את ביתם- 'בנה ביתך בתבונה'.  אחד הפרקים הראשונים הוקדש לתפקיד האדריכל בפרויקט ולאופן בחירת האדריכל.

ראיתי שבחוברת הזו מחלקים אותנו, האדריכלים, לשני 'סוגים' עיקריים-

א. אדריכלים בעלי קו עיצובי עצמאי מובהק, שבוחרים בהם כדי לקבל תוצאה עיצובית ידועה מראש.

ב. אדריכלים בעלי סגנון עיצובי גמיש אשר מתאימים את עצמם לסגנון האהוב והרצוי על-ידי בעלי הבית.

מטבע הדברים- מיד 'מיינתי' את עצמי לפי הקריטריונים הנ"ל, והצבתי את עצמי אחר כבוד בקטגוריה השניה.

כלומר-

כשאני ניגשת לעצב את המבנה שתיכננתי עבורכם, אני מתבוננת בכם: בסגנון שלכם, בהופעה שלכם, בביתכם הנוכחי...

לפעמים אני גם מבקשת לקבל 'אימג'ים' שאתם 'מתחברים אליהם- לאו דוקא מתחום המבנים.  אני עושה זאת בכדי ללמוד ולהבין מהו הסגנון העיצובי שיתאים לבית שלכם, או במילים אחרות- מה 'יעשה לכם את זה' בבית.

לאחר שהפנמתי את הסגנון שלכם- אני אגיש לכם סקיצות של מבנה ש'נתפרו' במיוחד עבורכם, כאלה שיתאימו לכם מבחינה עיצובית.  לעולם לא אכפה עליכם סיגנון עיצובי שיהיה זר לכם, לעולם לא אתעקש על 'חזון עיצובי' אישי שלי, אשר מנוגד לרצונכם.

מכאן ואילך- יתרחש סוג של 'פינג-פונג' ביני לבינכם, עד שהמראה של הבית יתגבש לכדי יצירה מוגמרת- יצירה שאתם 'חתומים' עליה לא פחות ממני.

כן, כך אני חוזרת ואומרת ללקוחותי- מבנה טוב הוא מבנה שמעיד על שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין היזם [='בעל הבית'] לביני, האדריכלית.