געגוע.

תוגה מכמירת לב,

חובטת כנפיה

כנגד כלוב הצלעות הצחור

 של העין.

דמעה,

נולדת בשדה הבור של הנשמה,

זולגת אל ליבת תפוח הבחירה,

מעלה סומק בלחייו.

כמיהה

למבט לוטף,

 חיוך מחבק,

 יד ענוגה.

ערגה

לידיעה מגרגרת ברכות

למסתורין מיילל לירח.

כיסופים

משתברים לחוף המבטחים של האהוב,

מעטרים שפתיו בקצף אדוותיהם.

געגוע,

פותח עלי כותרת כלוטוס הנשמה,

ניחוחו מעורר את זיכרון העתיד לבוא.