כותרות TheMarker >
    ';

    משפט שלמה

    מיש מש של המחשבות שתסתובבנה לי בראש, דברי תורה, הרצאות, רעיונות מעניינים שאתקל בהם - בקיצור, מעין מראה גדולה.

    דבר תורה לפרשת קורח

    6 תגובות   יום שני, 27/6/11, 15:27

    דבר תורה לפרשת קורח (דברים שנשאתי בבית הכנסת על שם יצחק רבין, פרשת קורח התשע"א, 25.06.11):

     

    כך אומר המדרש:

    "בשעה שהודיע משה לישראל מצות ציצית שאלה אשתו של קרח את קרח, איזה חידוש היה היום בישיבתו של משה רבינו. אמר לה קרח: מצוה חדשה צוה אתנו היום, היא מצוות ציצית עם תכלת. אמרה לו אשתו: מצוה זו של תכלת מה היא. אמר לה קרח: כך אמר לנו בשם הש"ת (השם יתברך) שיש להטיל ציצית בכל אחד מד’ כנפות הבגד של ארבע כנפות, שלשה חוטים של לבן ואחד של תכלת. אמרה לו אשתו: צחוק עושה עמכם זה, שכל יום הוא בא אליכם בדבר חדש ואומר שכך ציוה לו הקב"ה. אין זה אלא מעצמו אומר הדברים. עכשיו שבדא אותו מאחר שהתכלת כ"כ חשובה, שבחוט אחד יוצאים ידי חובה, אעשה לך עכשיו ולכל האנשים שעמך טליתות שכולן תכלת ותלכו בפני משה ותאמר לו מה הדין בטלית כזו, אם חייבת בציצית אם לאו, ותראה מה שיענה אותך."

     

    בהמשך המדרש מובא שאשתו של קורח גם השתמשה בכך שמשה גילח את כל גופם של הלווים כדי לעשות מהם צחוק. קורח ענה לה שמשה גילח גם את עצמו, והיא ענתה לו שמשה ביצע "תמות נפשי עם פלשתים", אמר: אעשה ממני צחוק קצת ובלבד שאעשה כולם ללעג ולקלס.

     

    "כששמע קרח את כל זאת מאשתו אמר בלבו: יש לבקש אנשים כדי לחלוק על משה ...אסף את אויבי משה הקיימים והסיתו את כל בני ישראל ואמרו: כיצד אפשר לסבול את משה זה. שעשה עצמו מלך ואת אחיו עשה כהן גדול, ולשני בניו עשה סגני כהונה. "

     

     

    מול דמותה של אשת קורח שהמדרש מצייר כמעוררת המחלוקת, ניצבת דמות אשתו של און בן פלת, אשר הצילה אותו מהמחלוקת וממוות עם כל עדת קורח.

    הגמרא בסנהדריו אומרת שאשתו של און אמרה לו כך: "בין אם קורח יהיה המנהיג ובין אם משה יהיה המנהיג, און בן פלת בכל מקרה לא יהיה המנהיג, ואיזו סיבה יש לך להכניס ראשך בעניין זה"?  ענה לה און בן פלת, צודקת את, אך כבר נמניתי עמם ואיני יכול להשתמט. לבסוף מילטה אותו אשתו ע"י כך שעמדה בפתח האוהל כששערה סתור, וכל מי שהגיע היה מנוע מלהיכנס, עד שעזבו.

    ממשיכה הגמרא ודורשת, שעל אשה זו נאמר במשלי יד "חכמות נשים בנתה ביתה".

     

    וראיתי באתר "לימוד יומי" שיש לכאורה לתמוה מה השבח הגדול לאשתו ("חכמת נשים בנתה ביתה"), הרי בסך הכול אמרה לו טענה פשוטה, וכי זוהי "חכמת נשים", הרי הפסוק המתייחס לחכמת נשים מן הסתם מתכוון ליכולותיה המיוחדות של האשה, עינה המיוחדת, רגישויותיה וכד'.

     

    באתר מובאת תשובה שאיננה מיוחסת מיוחס לרב מסוים אולם היא נראית  כמיישבת יפה את השאלה ושופכת אור על תבונתה המיוחדת של אשת און בן פלת. וזו התשובה:

    הרב אליהו דסלר, בספרו "מכתב מאליהו", שואל: כיצד יכלו קורח ועדתו לטעון טיעוני הבל, דוגמת הטענה שטוב היה להם במצרים וכו'?! ומתרץ, שכאשר אדם מונע על ידי תאווה, תאווה זו סותמת את עיניו ומוחו, וכל טיעון הבל ושטות "משכנע" אותו.

     

    ולפי זה ניתן להסביר את השאלות ששאלנו. כך- ברור, שמטבע הדברים און בן פלת לא נכנס לביתו כשהוא אומר במפורש "אני חפץ בכבוד". הוא נכנס לביתו כשהוא מלא, כלפי חוץ, בטיעונים עקרוניים וחשובים, "כי כל העדה כולם קדושים" וכו'. אשתו היא שזיהתה בפיקחותה, בזכות "חכמת הנשים" שלה, שמתחת לכל הטיעונים העקרוניים והנעלים, עומדת למעשה תאוות כבוד פשוטה. ולכן לא התפתתה, כפי שמן הסתם כל גבר היה עושה, לנסות לשכנע אותו בטיעונים נגדיים חשובים אודות גדלות הקב"ה וגדלות משה רבינו וכו'. כל ניסיון כזה לא היה מועיל במאומה, שהרי הוא הונע על ידי תאוות הכבוד, שסתמה את עיניו ומוחו, כדברי הרב דסלר הנ"ל.

     

    אשתו בפקחותה ידעה לזהות את המניע האמיתי שלו, וממילא לומר לו בפשטות- כבוד לא תראה כתוצאה ממחלוקת זו. כשהוסרה ממנו תאווה זו, על ידי דברים פשוטים אלה, חזרה אליו צלילות דעתו והבין שטיעוניו לאו טיעונים הם.

    כעת מובן מה הייתה "חכמת הנשים" שלה, או "האינטלגנציה הנשית" שלה.

     

     

    ידוע לכולנו, כי מתחת להרבה מחלוקות, שהינן לשם שמיים כביכול, עומד מניע אנושי בסיסי כמו קנאה, תאווה או כבוד, וכבר יש מי שדרש שכל המלחמות בעולם (לרבות מלחמות העולם) פרצו או בשל כבוד או בשל כסף או בשל נשים ולא מטעמים נשגבים או לאומיים כביכול. כיון שהמנהיג שמניע את המלחמה, בעצמו איננו אלא אדם בעל יצרים.

     

    נלמד מכך שגדול השלום ושנואה המחלוקת, כמאמר פרקי אבות: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". ויש מי שדרש משנה זו שאמר: בילדותו של אדם, יותר מכל הוא מקנא: מקנא באחיו, בחבריו, ומונע על ידי קנאה. עם התבגרותו באה התאווה, ובאחרית ימיו לא נותר לו אלא הכבוד, ועם הכבוד הוא יוצא מן העולם.

    ועוד נלמד מכאן, לסמוך על חוכמתן של נשינו והאינטואיציה שלהן.

     

    מקורות:

    דברי המדרש המתוקצרים הובאו באתר: http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/week_chapters/week_chapter_hrikeren38_korah.htmה מחלוקות ש

    המהלך המרכזי מופיע באתר "לימוד יומי" : http://www.limudyomi.com/Default.asp?sType=0&PageId=16270

     

    למעוניינים, להלן המשך המדרש המעניין אודות קרח ועדתו, והלשון הרע שדיבר על משה:

    "אחרי כן נאספו סביב קורח המון אנשים  וקורח התחיל ללגלג על משה  ובדא דברי ליצנות מליבו. אמר להם: שמעו ואספר לכם מעשה שאירע לאלמנה עלובה שהיתה גרה בשכונתי. וכך היה המעשה: בשכנותי גרה אלמנה עניה, ולה היו שתי בנות. וכל רכושה היה שדה אחת קנה שממנה התפרנסה היא ושתי בנותיה. התחילה אותה אלמנה לחרוש השדה שלה. אמר לה משה: הזהרי שלא תחרשי בשור וחמור יחדיו. שכך ציוה הקב"ה: לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. וכשבאה לזרוע אמר לה משה: הזהרי שלא תזרעי שדך כלאים. באה לקצור אמר לה משה: הזהרי  להניח לקט שכחה ופאה. באה לשים הדגן באוצר אמר לה משה: עליך לתת תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, והאלמנה סבלה בדומיה ועשתה ככל אשר ציוה לא משה. וכשראתה כך אמרה האלמנה: לא כדאי לי להחזיק שדה ולהתחייב בכל הטורח הזה. מכרה את השדה וקנתה ב’ טלאים כדי להשתמש בצמרם, שתגזוז אותם ומכך יתפרנסו היא ושתי בנותיה. וכשהכבשים עמדו ללדת בא אהרון ואמר לה ליתן לו את הבכורות, שכך ציוה הקב"ה: כל הבכור אשר יוולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה’ אלהיך. סבלה האלמנה צערה בדומיה ונתנה לו את הבכורות. אחר כך כשבאה לגזוז את צמרם, שוב בא אהרון ואמר לה: עליך לתת לי את ראשית הגז שכן אמר הקב’’ה: ראשית גז צאנך תתן לו. אמרה האלמנה עד עכשיו נפלתי בפח ולא יכולתי להיפטר. עכשיו אשחוט אותם. כששחטה אותם שוב בא אהרון ואמר לה: תני לי הזרוע והלחיים והקיבה. אמרה האלמנה: אני רואה שגם בשחיטתם לא נפטרתי מהם אם כן אעשה הכל חרם ונראה מה יאמר.כשעשתה הכל חרם בא אהרון ואמר: עכשיו תתני לי הכל. שכך אמר הקב"ה: כל חרם בישראל לך יהיה. וכך נטל ממנה הכל ולא השאיר לה ולב’ בנותיה שום דבר ומתו ברעב. אלו הם המעשים שעשה משה עם אחיו, והם תולים הכל בהקב"ה ואומרים שכן ציוה להם הקב"ה ולא ציוה."

    ומן הסיפור הזה שסיפר להם קורח מוכח כמה גדול כוחה של לשון הרע, שאע"פ שהשומעים יודעים שכל מה שמדבר בעל הלשון הרע, שקר וכזב, בכל זאת נכנסים הדברים לליבם, שהרי כשהיו ישראל במדבר לא היה מקום לא לחרישה ולא לזריעה, אם כן מהיכן היתה לאותה אלמנה שדה שחרשה אותה וזרעה אותה ואהרון תבע ממנה את מתנותיה. ועוד שעדיין לא נצטוו על מצוה זו של מתנות, ועוד בהיותם במדבר לא היו חושבים כלל בעניני מזונות, שהכל היה יורד להם מן השמים, אם כן כיצד מתה אלמנה זו מרעב. אלא כל הדברים האלה בדא קורח מליבו כדי לדבר לשון הרע, ונכנסו הדברים לליבם של מחוסרי הדעת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/7/11 22:51:
      בסרט התעודי המצוין "שביתה", מתואר חיסול נסיון של התארגנות עובדים להקמת ועד במפעל "חיפה כימיקלים" בנגב. אחד העובדים שההנהלה סירבה לשחררו מעבודה לרגל הולדת בתו נרדם במשמרת, ופוטר. הדבר הצית גל של מחאה וסולידאריות מצד העובדים שהצטרפו להסתדרות וניסו להקים ועד. המאבק המתואר בסרט קשה מאד לצפיה. העובדים התבצרו במפעל, ההנהלה שכרה בריונים, "מקררים" אחד אחד, שפשוט פירקו לעובדים את הצורה והוציאו אותם מהמפעל; העובדים ניסו למנוע הוצאת סחורה - ההנהלה נתנה לנהגי המשאיות הוראה לדרוס את מי שעומד בדרכם. סרט קשה מאד, לא תאמינו שבמדינה שלכם זה קורה. ולמה אני מספר את כל זה - כי במסגרת הטקטיקות הנאלחות המתוארות בסרט, התקשרו חברי הנהלה לנשותיהם של מובילי המאבק והסבירו להן שהבעלים עושים צרות, ושפרנסתם ופרנסת המשפחה צפויה להפגע. המפעל (למרות שמו) ממוקם סמוך לדימונה, והפרנסה שם אינה בשפע. מספר עובדים נשרו באופן זה מהמאבק, כתוצאה מהפעלת האינטליגנציה השונה הזו של הנשים. אני לכן לא ממהר להתפעל מכאלה שמרפות את ידי בעליהן שמנסים לשנות את הסדר החברתי הקיים, גם אם הוא הסדר החביב על התנ"ך. טעמים שונים מניעים את ההסטוריה אבל הם לא כל כך מעניינים, התוצאה היא שמעניינת. גם הפוסט אגב, מאד מעניין.
        29/6/11 07:27:

      מדרשים, אגדות, ואף תורה שבעל פה, אינם תחום ההתמחות הראשי שלי,

      ובכל זאת הרהור וחצי.

      נשותיהם של קרח וחבורתו אינן נזכרות כלל בתורה. אשתו נמנית (כנראה) רק ב"וכל האדם אשר לקרח".

      הפסוק המסיים מקפיד לציין שלהבדיל מקרח, שכל משפחתו ובני ביתו נבלעו עימו - נענשו רק אותם 250 שהקריבו את הקטורת. לא בני ביתם.

      גם סיפור המעשה המופיע בסוף הפוסט, על האלמנה ושתי יתומותיה, אינו מופיע בתורה, ואין שום רמז לכך שקרח סיפר אותו. גם אין לו צורך בכך, שהרי בדבריו אל משה הוא תוקף את שלטונו הבלעדי, לא את חוקותיו.

      אבל, כשצריכים להרשיע את קרח - כל סיפור הולך.

      ועובדה, יש המאמינים שאכן קורח סיפר את הסיפור הזה. כך שמוסר ההשכל - שאנשים מוכנים להאמין לכל לשון הרע - כנראה בכל זאת נכון.

      ותגובותיו של רמניק ראויות לקריאה בפני עצמן.

        28/6/11 11:50:
      נהניתי מאד מהוורט. אגב יש לי הסבר לכהן ולגרושה - כביכול יצאה בת קול שאמרה להם, אתם תהיו ביחד רק מתחת לאדמה...
        28/6/11 11:26:

      צטט: zeirauri 2011-06-28 10:46:47

      מצטרף להערותיך המלומדות והמחכימות. בהחלט "סותרת על מנת לבנות". אגב באחד מעלוני השבת מובא סיפור על צדיק אחד שלגזירתו האדמה בלעה כהן וגרושה שעמדו להינשא. מה אומר לך, אם מישהו יכתוב דוקטורט על עלוני השבת הוא יקרא לעבודה בשם "תורה חדשה" או משהו בסגנון.

       

       

      תשמע.....עלוני השבת ,,הם עוד דרך לכתבות שיווקיות של המוסד שעומד מאחוריהם...לא משנה באיזה חוג ....

      האדמה בלעה את הזוג ההוא בדיוק כמו שב"אפיקס" עושים 2000$ ביום...מה חשוב מה כתוב בפנים,, העיקר שאת שם המוסד או המפלגה ראית.. הפנמת,,,הם את שלהם עשו...

       

      אני מוכרח להוסיף עוד "וורט" קטן מהפרשה....

       

      למה באמת מיתה משונה כזאת?  פה לאדמה, מה רע בכל המגפות והמיתות שהיו לחוטאי דור המדבר עד אז? ...

      אולי זה ידוע...אני שמעתי זאת לראשונה השבת....פשוט הברקה...

      קורח ועדתו טענו על משה ואהרן.מדוע "תתנשאו" על קהל ה'..למה אתם בעלי גאוה...

      על משה כתוב , והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה....

      הרי שאם אתה קורח טוען שהוא מתנשא עליך..אתה מוכרח להיות מתחת פני האדמה...........:-)))

       

      אבל כל הרעיון נופל מול הסיפור של העלון הנ"ל.. מה נאמר בכהן וגרושה .???<:-))))))))))))))

        28/6/11 10:46:
      מצטרף להערותיך המלומדות והמחכימות. בהחלט "סותרת על מנת לבנות". אגב באחד מעלוני השבת מובא סיפור על צדיק אחד שלגזירתו האדמה בלעה כהן וגרושה שעמדו להינשא. מה אומר לך, אם מישהו יכתוב דוקטורט על עלוני השבת הוא יקרא לעבודה בשם "תורה חדשה" או משהו בסגנון.
        27/6/11 21:30:
      מאד נהניתי מדבריך הנעימים ...ישר כח.. שתי נקודות להוסיף.. דבריך בהנחה שהחכמה היתה בעצה שהיא נתנה... יתכן גם להבין שהחכמה היתה במעשה של סתירת הראש... פעם אף רציתי לומר שכוונת הפסוק "בנתה ביתה" כנגד "סתרה ראשה" בבחינת סותר על מנת לבנות, ודי למבין.. אף יש להוסיף עוד..שכל דברי המדרש מובאים במסכת סנהדרין דף ק"ט ע"ב ובק"י ע"א. אם תעיין היטב בדברי רש"י תמצא שעל העצה שהיא נתנה היה לו טענה שכבר נשבע להם,,,וברש"י שם שנשבע "אם יקראוני" שאני בא עמהם.....מה עשתה ישבה בפתח ביתה, וכל מי שבא "לקרוא" לו חזר מיד. .....וכך פתרה אותו משבועתו שהרי אף אחד לא בא לקרוא לו..... בא נסכם....טיפשה היא לא היתה....

      ארכיון

      פרופיל

      zeirauri
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין