
כשישבתי עם גילי לקראת סוף הבירה החמישית היא שאלה אותי מה זאת אהבה... מבין גדול באהבה אף פעם לא הייתי, לכן הפליאה אותי השאלה עוד יותר הרצינות שבה היא נשאלה..
כשהיינו קטנים סיפרו לי דרך אגדות, נסיכות ברבורים ופיות שאהבה אמיתית היא לנצח, שמרגישים אותה תיכף ומיד ופשוט אי אפשר להתעלם ממנה, שכלום באהבה אמיתית לא מסובך, הכל בה אפשרי והכל קורה בדיוק כמו שאומר הלב.
מיליוני ילדים גדלים על הסיפורים האלו, שאבא גרוש בימי שלישי מקריא להם.. ואמא ממורמרת תשושה מיום עבודה ולא זוכרת סקס מהו מגמגמת להם בעיניים טרורטות... ועוד טרליוני ילדים ברגעים אלו ממש מגבשים את המיתוס הזהז לתוכם, שואבים את המילים ונאחזים מבלי בכלל לדעת בסיפורי האגדות האלה..
כשגדלים הפער מתבהר בין רגע, לא בהדרגה, לא בעדינות, פופ.. בבת אחת נשבר לך הלב בפעם הראשונה, אחר כך מגיעה הפעם השנייה והשלישית ומה שיפה במיוחד בכל התהליך הזה הוא שאתה אף פעם לא מוכן למכה..
תמיד נדמה לך שזהו, אתה מאוהב עד הגג וזה זה.. אין שמץ של ספק או ויכוח ואז קורה איזה דבר שמערער את כל העולם שלך ומזכיר לך כמה החיים נזילים ..
מה זאת אהבה אני תוהה... כבר הבנתי שלהתאהבות אורח רוח מוגבל ותוחלת חיים של צב במדבר.. ואהבה, יש שיומרו שהיא מילה נרדפת להתמודדות, לחיות את החיים הם יגידו, על כל מה שהם מביאים... והם מביאים ! להצליח להחזיק מעמד, להתגבר על קשיים..
אהבה מתחילה לרוב בהתאהבות, כשזו מסתיימת, מתחתנים, כדי לקבל ומהר את הריגוש, הוא מצידו מחזיק לכל היותר שנה.. עד שמגיע האלבום, עד שמראים לכולם את סרט החתונה, מדברים על הערב המושלם לפני השינה ומתענגים על בזבוז הכסף הזה שנקרא חתונה איזו תקופה.. עד מהרה שוכחים והריגוש הבא מוכרח להגיע, ילדים, ניחשתם נכון, אצים רצים להשריץ צאצאים... האהבה מתורגמת לטיפול, לחיתול, לחרדה, לדאגה מטורפת, לכסף, כסף, כסף.. הזאטוטים גדלים ומקטנים עם דרישות גדולות הם הופכים לגדולים כאלה.. בנוסף למשכנתא, הורים, משפחה, מחויבויות.. בין כל זה.. יש אהבה... זוג שנרדם גב אל גב.. או בתנוחת הכפיות הקלישאתית כל ערב זה מחדש.. עם הנחירות עם הטרוניות ועם רגעי האושר הקטנים..
לזה הם קוראים חיים לזה הם קוראים אהבה
מה זאת אהבה? |
לילית הכושית
בתגובה על אנשים קטנים...
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבה, לפי טעמי, היא משהו אחר לגמריי.
ולמרות שכתבת שאהבה מתחילה בהתאהבות,
לי זה הרגיש כאילו אינך עושה הבחנה בין השניים.
לא כל התאהבות מובילה לאהבה
ולא כל אהבה מתחילה בהתאהבות.
אני חושבת, שכשאתה מרגיש
שהאדם שאותו אתה אוהב הוא ה"משפחה" שלך,
לא משנה אם אתה כועס עליו או לא,
לא משנה אם אתה רב איתו או לא,
אז זאת אהבה.
אומרים ש..אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו.
כשאתה מרגיש שברגעי מבחן לא תקמץ,
כשאתה מרגיש שברגעים שאתה מסטול (ולא רק משיכר דווקא..)
היא עדיין תהיה האחת מבחינתך,
כשאתה כועס עליה - היא עדיין האחת בשבילך
- אז זה כנראה סימן שאתה באמת אוהב אותה.
ואפרופו דוגמאות:
הכרתי זוג שהכירו מאז גיל 14, נישאו בני 20 וחיו יחד (יפה!) במשך 50 שנה.
(עד פטירתו הפתאומית של הבעל).
היא (חברה שלי) אמרה שאמנם לקח להם זמן ללמוד לחיות טוב ביחד,
שאמנם לקח להם זמן ללמוד לא להיעלב אחד מהשני,
שאמנם לקח להם זמן ללמוד להסתדר ביחד
- אבל שתמיד תמיד הם אהבו מאוד אחד את השני.
אני זוכרת אותם יחד, זה נכון.
ראו את האהבה בינהם.
שמעו את זה.
הרגישו את זה.
בהספד היא כתבה עליו:
היית החבר שלי, היית המאהב שלי..
והרגישו את האהבה שלה.
אז אני אמנם גרושה, אבל לא בגלל הסיבות שציינת כאן בפוסט שלך.
לא בגלל ויתור.
ולמרות שאני גרושה, אני עדיין אופטימית.
עדיין מאמינה שהדבר הזה,
שקוראים לו "אהבה" ושמרגיש כל כך טוב.. קיים.
בהצלחה...
שאלה קשה היא מה זו אהבה?
אהבה, זוהי תכונה שנתנה לנו כבני אנוש.
תכונה בה אנו משתמשים רבות בחיינו,
לאהוב אוכל מסויים, תערוכה, תמונות ומה לא?
אך פסגתה של האהבה הממומשת הינה בין אדם לאדם.
וזוהי אהבה שכן תלויה בתנאים ולכן לא נמשכת לעד.
אהבת ילדים (שלך) זוהי אהבה ללא תנאים
ואינה מסתיימת לעולם.
צריך להעז, לאהוב ולהנות כשהיא קיימת.
אבל יודע שכשאתה מאוהב בה
כל האחרות נעלמות.
.....................
בחברות ולא של הצופים יש גם תשוקה.. יש אהבה..!
אבל לא רק אהבה ותשוקה בלי חברות.. זה שווה לתחת..!
אני באמת חושבת שאהבה טומנת בחובה יותר מאשר ניתן לתאר במילים,הגדרות ותיאורים... בכל שלב בחיים באה לידי ביטוי בצורה אחרת.. וגם כאשר נדמה כי איננה בעקבות התעסקות בילדים משכנתא וכו'... היא עדיין שם ,כי לעבור את זה לבד זה שונה לחלוטין.. ואולי זאת רק מחשבה ואופוריה תמימה... עדיין,לא נראה כי ניתן להגדיר אהבה-היא דינמית ושונה.