כשאת מחכה שנה וחצי לשמוע את הקול שלו שוב ולראות אותו שוב את אפילו לא יכולה לעכל את זה כשזה קורה. לשמוע את הקול שלו היה כמו לחזור הביתה. כמו לנשום אויר. שלחתי לו הודעה לפני שבוע. אצלי הוא קיים כבר שנה וחצי. אני כל הזמן שולחת לו מיילים, אצלי הוא קיים כל יום. בשבילו זאת היתה הפתעה לקבל הודעה ככה פתאום לטלפון. כאילו צצתי משום מקום בשבילו. הוא פתאום התקשר. נפגשנו. דיברתי שם על הכל, על כל מה שהרגשתי, על מה שעבר עלי. הרי כשהיינו יחד לא יכולתי לדבר הייתי כ"כ מאוהבת שהספיק לי לשבת לידו ולשתוק. הוא סיפר שהוא כנראה מתגרש. הוא השתנה. מגבר יהיר שמשדר שהחיים שלו מושלמים הפך לרגיש, לאמיתי. אני ידעתי שהוא רגיש כי היו לנו שיחות כאלה. איתה הוא לא יכול לדבר, לא טוב לו. הוא לא רוצה להעביר את כל החיים לא מאושר. וההשלמות האלה מבחוץ לא מספיקות לו. יא אללה, הוא מחפש אהבה. ואני רוצה שהוא יאהב אותי!!!!!!! קיויתי שזו הסיבה שהוא נפגש איתי. כי הוא הפסיק עם המשחקים וההכחשות. כי הוא פתוח לאהבה, כי אולי הייתי משמעותית אז והוא נלחם בזה ועכשיו הוא רוצה לקבל אותי. ישבתי איתו ולא רציתי שזה יגמר. הוא רצה ללכת. התעקשתי ללוות אותו, למשוך עוד קצת זמן איתו. בערב כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו איך זה בכלל הרגיש לו לראות אותי. "מוזר" וואו! זה מה שקיבלתי אחרי שנה וחצי של פנטזיות. אחרי שנה וחצי שהוא חי בתוכי. שכל מקום מזכיר לי אותו, שכל שיר, ספר, סרט.... לא ציפיתי למילה הזאת. לא ציפיתי שהוא יאמר שהוא התעלף מעונג כי אם זה היה המצב כבר הייתי שומעת ממנו אבל ציפיתי לשמוע שהיה לפחות נחמד, כיף, מעניין, משהו... "מוזר"- זה דקר כמו סכין בבטן, בלב. הוא צץ לשניה בחיים שלי וריסק אותי שוב.כמה דחיות את יכולה לקבל מבנאדם אחד? הרגשתי כ"כ מושפלת כשהבנתי שהוא רק רצה ללכת ואני התעקשתי למשוך זמן איתו זה נורא לדעת שכל הזמן הוא רצה להעלם...שאין לו כלום אלי. ועכשיו יש עוד מקום שיזכיר לי אותו. ובמקום לעכל את הפגישה הזאת אני צריכה לאסוף את השברים של האגו המרוסק שלי. ולשמוע שירים שידברו בדיוק על זה... ולבכות. |