פוסט מספר 7

פסגת הפחד (1962)

אסיר משוחרר יוצא במסע נקמה אכזרי בתובע במשפטו ובבני משפחתו, והתובע מצידו נאלץ להגן על חייו ועל חי משפחתו מפני הפושע שהכין תוכנית מדוקדקת לנקמה. ג'י לי תומפסון שהוא במאי מיומן מאוד התחיל מצויין את הקריירה שלו (תותחי נברון, זהב מק'אנה, טאראס בולבה) אך עם השנים בשנות ה- 70 וה-80 הוא נודע בעיקר כבמאי סרטי צ'ארלס ברונסון שהיו ברובם הגודל ממוצעים ולא יותר (משאלת מוות 4, המקצוע מחסל, 10 דקות לחצות, קינג'ייט). את הסרט הזה, שהוא מותחן מצמרר מביים תומפסון ביד רמה (שנה אחרי תותחי נברון שהוא פאר היצירה שלו, שוב לא שהוא במאי גדול אבל הוא בהחלט במאי סרטי מתח ופעולה מיומן למדי) ומוציא תחת ידיו מותחן מרתק, מצמרר, מותח ועשוי כהלכה, ומציב בתפקידים הראשיים את גרגורי פק המכובד (מגדולי כוכבי הקולנוע ההוליוודים עם קריירה של חמישים שנה ותפקידים בסרטים מפורסמים כ- תותחי נברון, מות הזמיר, חופשה ברומא, שלגי הקילמנג'רו, הסכם ג'נטלמני ורבים אחרים) ואת רוברט מיצ'אם המצויין באחד מתפקידיו הטובים ביותר, ומיצ'אם שהיה לרוב כוכב חיובי במערבונים וסרטי מתח ופעולה רבים, היטיב לגלם נבלים ועשה זאת באופן מעורר התפעלות למשל בסרט לילו של הצייד המעולה משנת 59. בסרט הזה מגיש מיצ'אם הופעה כריזמתית ומצמררת בדמותו של אסיר אלים אך חכם להפליא המוציא לפועל תוכנית נקמה, ומיצ'אם נותן הופעה רשעית ובלתי נשכחת. לצד פק ומיצ'אם מופיעים מרטין בלזם (שחקן מישנה וותיק מאוד שהופיע בעשרות תפקידים בין היתר בסרטים 12 המושבעים, רצח באוריינט אקספרס, איש קטן גדול, הומברה, מחץ הדלתא), טלי סאבלס (הזכור לכולכם מתפקידו המיתלוגי כשוטר קוג'אק מהסידרה המפורסמת), פולי ברגן (שחקנית טלוויזיה וקולנוע שהופיע בתפקידים רבים מאז תחילת שנות ה- 50) ולורי מרטין בתפקיד ביתו של פק. בשנת 91 ביים מרטין סקורסזה גירסה חדשה לסרט, והצליח כנגד כל הסיכויים ליצור גירסה אפילו טובה יותר מהמקור, כאשר הוא מציב בתפקידים הראשיים את ניק נולטה בתפקיד התובע ואת רוברט דה נירו בתפקיד האסיר הנקמני (ודה נירו מגיש הופעה משובחת ומצמררת כאחד), מיצ'אם ופק הופיעו בגירסה החדשה לכמה דקות.

אירמה לה דוס (1963)

עיבוד קולנועי למחזה נודע פרי עטו של המחזאי אלכסנדר ברפורט, אודות שוטר חביב חסר כל הצלחה עם נשים העובד כשוטר מרחב המשוטט ברחובות פריז, הוא מתאהב בזונת רחוב בעלת לב זהב ובגלל שהוא מקנה בלקוחותיה הוא מתחזה לקשיש עשיר ההופך ללקוח הקבוע שלה, והיא כמובן מתאהבת גם בו וגם בדמות הקשיש.מפגש נוסף בין השחקן ג'ק למון לבין הבמאי בילי ווילדר, והפעם קומדיה משעשעת וחריפה, מצחיקה וחמודה שביים ווילדר במקצועניות רבה ובשנינות וההומור המאפיינים את סרטיו. ג'ק למון הגדול (לטעמי מגדולי שחקני הוליווד בכל הזמנים עם הופעות קומיות ודרמטיות בלתי נשכחות בסרטים הדירה, הזוג המוזר, חמים וטעים, גלנגרי גלן רוס, מקרוני, המירוץ הגדול, נעדר, כותרת ראשית, ימי יין ושושנים) מגיש הופעה קומית נפלאה כהרגלו, ולצידו שירלי מק'ליין בשיאה של הקריירה שלה המגישה הופעה נהדרת כזונה טובת לב (בכלל מק'ליין היא שחקנית מצויינת לטעמי שהייתה לכוכבת גדולה בשנות ה- 60 וה- 70 אך מאז שזכתה בפרס האוסקר על הופעתה המעולה בסרט תנאים של חיבה, נראה כאילו הקריירה של דעכה. בכל אופן היא כיכבה בשלל סרטים מצויינים בהם תמצאו למשל את אחדים באו במרוצה, שעת הילדים, צ'רטי המתוקה, גמביט, להיות שם, נקודת מפנה, מאדאם סוזצקה, מגנוליות מפלדה). השילוב הנדיר בין למון ומק'ליין והבימוי המצויין של ווילדר יוצרים קומדיה קלאסית שובת לב. בכלל אגב כדאי לכם להכיר את סרטיו של בילי ווילדר מגדולי הבמאים והתסריטאים של הוליווד שכתב וביים שורה של סרטי מופת ומי שפיספס שירוץ מהר לראות בין סרטיו המוכרים תמצאו את כותרת ראשית, חמים וטעים, עד התביעה, הדירה, סטלג 17, שדרות סנסט, ביטוח חיים כפול, סברינה, חטא על סף ביתך, הפרקליט הגיס והכיס ועוד רבים וטובים.

קאובוי של חצות (1969)

אחד הסרטים הנודעים בקולנוע האמריקאי. בחור דרומי יפה ומלא ביטחון עצמי (וגם לא מבריק במיוחד יש לומר) מגיע למנהטן, לעיר הגדולה לנסות את מזלו, שם הוא מגלה שיופיו לא עוזר לו הרבה, וחוץ מלעבוד כנער ליווי הוא לא מוצא את דרכו. הוא מתחבר לבחור צולע וחולני, רמאי קטן המנסה לשרוד בג'ונגל של העיר הגדולה מכל מיני מעשי רמאויות קטנים, ויחד הם הופכים לצמד בלתי נפרד עד לסוף הטראגי. ג'ון שלזינגר, שהוא במאי מצויין לטעמי (איש המרתון שלו הוא מותחן מצמרר מהטובים שנעשו בשנות ה- 70) מביים ברגישות ובתנופה רבה דרמה אנושית מרתקת, סיפור חברות/אהבה בין שני גברים שונים אך דומים, בודדים בעולם מטורף המנסים לשרוד בג'ונגל אין סופי, סרט עצוב/מריר ושובר לב. דסטין הופמן בתפקיד ריזו, הרמאי הנוכל שהוא גם חולני וצולע נותן הופעה מצויינת בתפקיד אופי ראשון במעלה, מהטובים בקריירה שלו, הופמן מצליח לתפוס היטב את דמותו של ריזו, הצליעה מופלאה וסגנון משחקו התזזיתי ועלוב הנפש פשוט מעורר התפעלות, וכל פעם מחדש שאני רואה את הסרט אני מתרשם מהופעתו המרשימה (הופמן מגדולי שחקני האופי האמריקאים סלל כאן את דרכו שנתיים לאחר הופעתו בסרט המצליח והמוערך הבוגר והמשיך לאחר מכן בהופעות בסרטים טוטסי, איש קטן גדול, פרפר, כל אנשי הנשיא, איש הגשם, לני עוד רבים וטובים). ג'ון וויאט המרשים מגיש גם הוא הופעה מעולה בתפקיד הבחור הדרומי התמים, והסרט הפך את וויאט לאחד הכוכבים הבולטים של שנות ה- 70 (וויאט שהוא אביה של אנג'לינה ג'ולי כיכב בין היתר בסרטים השיבה הביתה, סיפורו של אלוף, גברים במלכודת, מלכוד 22). את שיר הנושא המפורסם שר נילסן "כולם מדברים" והשיר היה ללהיט ענק בכל העולם. הסרט שאומנם איננו מציג עירום מופגן במיוחד זכה להדי הצנזורה בגלל סצינות מין בוטות לאותה התקופה וכמובן שהסרט הפך לשיחת היום והיה ללהיט שובר קופות. על התסריט על פי ספר מאת ג'יימס ליאו הארלי כתב וולדו סולט שהיה אחראי על התסריטים לסרטים סרפיקו ו- השיבה הביתה. הסרט לביקורות אוהדות ומשבחות וזכה בשלל פרסים בהם הוא היה מועמד ל- 7 פרסי אוסקר וזכה ב- 3 פרסים (הסרט הטוב ביותר, הבמאי ו-תסריט) ו- ג'ון וויאט זכה בפרס גלובוס הזהב כשחקן החדש והמבטיח. 

מי מפחד מוירג'יניה וולף (1966)

בערב אחד, פרופסור ואישתו, זוג נשוי ומזדקן, הופכים ערב נעים לערב מסוייט ובלתי נסבל של ריבים וגילויים מהעבר ושואבים לתוך הוויכוח שלהם את הזוג הצעיר שאותם הם מארחים. על פי מחזהו של אדווארד אלבי מביים מייק ניקולס באינטיליגנטיות רבה דרמה שנונה ומצויינת, מהטובות שהופקו בשנות ה- 60 וסימנו את ניקולס כבמאי המבטיח של התקופה (לאחר מכן הוא ביים את הבוגר המצליח והמוערך עם דסטין הופמן ואת מלכוד 22 המצויין ואת ידע הבשרים השערורייתי עם ג'ק ניקולסון). ניקולס מביים באלגנטיות רבה סרט המבוסס על מחזה ידוע ומצליח ליצור אווירה מיוחדת בעוד צוות השחקנים מצטט נאמנה את השורות ומגיש הופעה מעולה. בצוות השחקנים מופיעים הזוג המלכותי של התקופה, אליזבת טיילור ו- ריצ'ארד ברטון, שניהם מגישים הופעה מחשמלת, טיילור מגדולות כוכבות הקולנוע האמריקאי (ובוודאי אחת היפות ביותר) כאן בתפקידה הטוב ביותר בקולנוע מגישה הופעה חזקה, מרשימה ובלתי נשכחת וברטון כהרגלו מגיש הופעה מצויינת. לצד השניים מופיע ג'ורג' סיגל הצעיר (שהיה לאחד השחקנים הצעירים הבולטים של התקופה עם הופעות בסרטים מלך עכברוש, הינשוף והחתלתולה, דיק וג'ין עושים את זה, ספינת השוטים) ואת סנדי דניס. הסרט זכה להצלחה ביקורתית וקופתית גדולה והיה מועמד ל- 13 פרסי אוסקר וזכה ב- 5 פרסים בהם לשחקנית הטובה ביותר לטיילור, לשחקנית המישנה סנדי דניס, צילום, תפאורה ותלבושות.  

גברתי הנאווה (1964)

אחד מהמיוזיקלים המפורסמים והאהובים בקולנוע. פרופסור מבריק ומתבודד מתערב עם חברו שיצליח להפוך מוכרת פרחים המונית ולא משכילה, לגברת בעלת גינונים ושפה גבוה. מיוזיקול מלהיב ומהנה, מהטובים שנעשו בשנות ה- 60, ג'ורג' קיוקר מגדולי במאי הקולנוע האמריקאי ביים באלגנטיות רבה וכישרון גדול מאוד (קיוקר למי שלא יודע הוא במאי וותיק שביים עשרות סרטים מפורסמים בהם סיפור פילדלפיה, כוכב נולד, צלעו של אדם, רק אתמול נולדה, הגברת עם הקמליות ועוד רבים וטובים) סרט מלהיב מלא בהומור ושירים מפורסמים ועם תפאורה ותלבושות מרשימות. לתפקיד הראשי הוא ליהק את אודרי הפבורן היפיפיה והמקסימה המגישה הופעה מלבבת (למרות שבתפקיד הבימתי המצליח כיכבה ג'ולי אנדריוז, המפיקים חששו שהיא לא מספיק מוכרת ורצו ללהק לתפקיד הראשי שם נוצץ, והפבורן הייתה לאחת הכוכבות הגדולות של התקופה עם הופעות בסרטים חופשה ברומא, ארוחת בוקר בטיפאני, סברינה, חידון בחרוזים. באותה השנה אגב פרצה לתודעה אנדריוז עם הסרט מרי פופינס וזכתה בפרס האוסקר כשחקנית ראשית בעוד הפבורן אפילו לא הייתה מועמדת לפרס) ולצידה של הפבורן מופיע רקס הריסון בתפקיד חייו כפרופסור היגינס, והריסון מגיש הופעה כובשת אולי הטובה בקריירה שלו (הריסון גם כיכב בתפקיד הבימתי ונראה שהדמות דבקה בו בשארית הקריירה שלו ולמרות שהוא המשיך להופיע בסרטים רבים נראה שזהו תפקידו המפורסם ביותר). בקטעי השירה בסרט דובבה הפבורן (שלא נולדה עם קול שירה מדהים) ואת השירים דיבבה הזמרת מרני ניקסון. הסרט היה ללהיט ענק בכל העולם והיה מועמד ל- 12 פרסי אוסקר וזכה ב- 8 פרסי אוסקר בהם לשחקן הטוב ביותר לרקס הריסון, לבמאי הטוב ביותר, לצילום, תפאורה, תלבושות, מוזיקה, סאונד ו- הסרט הטוב ביותר.

דוקטור ז'יוואגו (1965)

מגדולי סרטי הקולנוע ואחד משוברי הקופות הגדולים ביותר בכל הזמנים. הסרט מבוסס על רומן מפורסם פרי עטו של הסופר בוריס פסטרנק. על רקע תהפוכות ומלחמת אזרחים ברוסיה, מסופר סיפורו של רופא משורר הומניס וסיפור אהבתו ללארה. אחד הסרטים האהודים והמצליחים בתולדות הקולנוע האמריקאי ובכלל, סרט רומנטי מסעיר, עיבוד מרהיב לספר מצליח מאוד. דיוויד לין מגדולי במאי הקולנוע מביים כאן סאגה רומנטית מרתקת, ארוכה מאוד (הסרט מעל 4 שעות), שופע בסצינות מרהיבות, הצילום, התלבושות, התפאורה כולם ממש מושלמים (ממש כפי שעשה לין כמה שנים לפי זה עם סרטו לורנס איש ערב). לין יצר כאן סרט חוצה גבולות, המדבר אל כולנו (למרות הנושא ברקע של מלחמת האזרחים ברוסיה ומלחמת העולם הראשונה) הרי שבסוף מדובר כאן בסרט רומן רומנטי מלהיב וקורע, ולין מביים כאן ביד רמה סרט מרהיב ובלתי נשכח ועושה כהרגלו עבודה יוצאת מן הכלל בכל הגזרות, הצילום, ההפקה, התסריט, התלבושות, המשחק של כל השחקנים, העריכה וכמובן עבודת הבימוי הנפלאה כיד אמן. לצוות השחקנים גייס לין את עומר שריף השרמנטי והנפלא (שכיכב כמה שנים קודם לכן בסרטו של לין לורנס איש ערב), שריף מגיש כאן את הופעתו המפורסמת והטובה ביותר בקריירה שלו (ולתפקיד נבחנו גם פיטר אוטול שסירב, מייקל קיין ו- פול ניומן). לצד שריף המופיע בתפקיד הראשי מופיעים ג'ולי כריסטי היפיפיה בתפקידה המפורסם ביותר (כריסטי הייתה כוכבת מוכרת באותם השנים עם הופעות בלתי נשכחות בסרטים בילי באד, דארלינג, הרחק מן ההמון הסואן, המקשר ו- הקלפן והיצאנית), אלק גינס האגדי (משחקי האופי הגדולים ביותר בכל הזמנים עם הופעות ענק בסרטים רבים חלקם של לין כמו הגשר על נהר קוואי, לורנס איש ערב, תקוות גדולות, אוליבר טוויסט וגם בסרטי אחרים כמו האיש שלנו בהאוונה, נפילת האימפריה הרומית וכמובן הופעתו בטרילוגיית מלחמת הכוכבים כאובי ואן קנובי), רוד שטייגר מגדולי שחקני האופי האמריקאים (שטייגר שחקן אופי גדול מידות כיכב באין ספור תפקידי אופי גדולים בסרטים מוכרים בהם חופי הכרך, המשכונאי, כחום הלילה ו- ימי האחרונים של מוסליני), ג'רלדין צ'פלין (בתו של השחקן צ'ארלי צ'פלין שגם מככבת בסרטים והופיעה עד היום ביותר מ- 120 תפקידים שונים), טום קורטני הוותיק (שחקן בריטי שכיכב בעשרות תפקידים בהם בסרטים בדידותו של הרץ למרחקים, בילי באד, מלך עכברוש, המלביש, ליל הגנרלים, מבצע חץ מקשת), קלאוס קינסקי (שחקן גרמני שהופיע באין ספור תפקידים מגוונים והיה אביה של השחקנית היפיפיה נסטסיה קינסקי) ועוד שורה של שחקנים פחות מוכרים. הסרט זכה להצלחת ענק בכל העולם (ברוסיה הוא נאסר להקרנה שנים רבות כמו שהיה עם הספר, והותר להקרנה רק בשנות ה-90) ועם השנים התגלה כי הסרט הוא אחד מ- 10 הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים לפי חישובי אינפלציה ומחירי כרטיסים וכמות כרטיסים וכל מיני חישובים אחרים והוא נמצא במקום ה- 8 עם הכנסות של מעל 994 מיליון דולר בכל העולם !!! הסרט היה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר וזכה ב- 5 פרסי אוסקר (תפאורה, צילום, תלבושות, תסריט ו- מוזיקה), הסרט זכה גם ב- 5 פרסי גלובוס הזהב (לסרט הטוב ביותר, לבמאי ללין, לשחקן הראשי לעומר שריף, לתסריט ולמוזיקה). את הנעימה המפורסמת ברקע "אי שם אהובתי" (או בשם "שיר הנושא של שרה") נחל הצלחה גדולה מאוד והופקו לו אין ספור גירסאות שירה בהם גירסה של פרנק סינטרה. הסרט היה ונותר אחד הסרטים האהודים ביותר בכל הזמנים ונכלל בכל רשימה שהיא כאחד מ- 100 הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

הדירה (1960)

פקיד ממוצע הרוצה להתקדם בחברה בה הוא עובד, משאיל את דירתו הקטנה לבוס שלו המביא לדירה את הפילגש שלו, שגם היא עובדת חברה. אך מה קורה כאשר הפקיד מתאהב בפילגש? קומדיה קלאסית המטובות והמפורסמות בקולנוע האמריקאי, סרט עוקצני השם ללעג את ערכי החברה האמריקאית של אותה התקופה, ומתעסקת בחיי המין של החברה האמריקאית ובמה שאנשים מוכנים לעשות בכדי להתקדם. בילי ווילדר המאסטר הגדול (ולדעתי אחד משלושת במאי הקולנוע הגדולים ביותר בכל הזמנים) מביים בעוקצנות, בשנינות ובהומור רב את ג'ק למון האגדי, מגדולי שחקני האופי האמריקאים (עם הופעות קומיות ודרמטיות בלתי נשכחות בסרטים הזוג המוזר, חמים וטעים, אירמה לה דוס, גלנגרי גלן רוס, כותרת ראשית, מקרוני, אוונטי, נעדר ועוד רבים וטובים) המגיש כאן הופעה קומית נדירה, למון, מגלמו של האיש מהרחוב, האיש שכולם יכולים להזדהות איתו מגיש הופעה קומית מקסימה וכובשת כאדם שבסך הכל רצה להתקדם בחיים אך נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית, ולמון נותן לצופה הזדמנות להזדהות איתו. לצד למון מופיעה שירלי מק'ליין המצויינת בתפקיד הפילגש, וגם מק'ליין כמו למון מגישה הופעה נהדרת, כבחורה תמימה שבסך הכל חיפשה אהבה (מק'ליין מכוכבות הקולנוע הגדולות של שנות ה-60 וה-70 כיכבה באין ספור תפקידים קומיים ודרמטיים ובלטה בין היתר בסרטים תנאים של חיבה, אירמה לה דוס, צ'רטי המתוקה, אחדים באו במרוצה, שעת הילדים, נקודת מפנה, להיות ועוד רבים וטובים). לצד למון ומק'ליין מופיע בתפקיד הבוס חסר הרגשות, שחקן נהדר ושמו פרד מק'מורי, שחקן שלא כל כך ידוע בארצנו הקטנה, אך בארה"ב הוא היה כוכב גדול שנים רבות, הוא הופיע באין ספור תפקידי מישנה בשנות ה-30, ה-40 וה-50 ובסוף שנות ה-50 הפך לכוכב קומי בשלל סרטי דיסני שזכו להצלחה קופתית גדולה מאוד, ולאחר מכן בין השנים 60/72 הוא כיכב ב- 380 פרקים בתפקיד הראשי בסדרה המצליחה מאוד שלושת הבנים שלי שזכתה לפופולריות גדולה). על התסריט והבימוי כאמור אמון המאסטר בילי ווילדר (שביים וכתב סרטי קולנוע רבים וטובים, קאלסיקות גדולות כמו ביטוח חיים כפול, אירמה לה דוס, חמים וטעים, הפרקליט הגיס והכיס, שדרות סנסט, חטא על סף ביתך, סברינה, סטלג 17, אהבה אחר הצהריים, עד התביעה ועוד רבים וטובים). הסרט נחל הצלחה קופתית גדולה בכל העולם, וזכה לשבחי הביקורות שהיללה את הסרט והוא נחשב לאחד מ- 100 הסרטים הגדולים בכל הזמנים בכל רשימה שמורכבת מידי שנה על ידי מיטב מבקרי הקולנוע בכל העולם, והסרט נחשב גם לאחד מהקומדיות הגדולות ביותר בכל הזמנים. הסרט זכה ב- 5 פרסי אוסקר בהם לסרט הטוב ביותר, לתסריט (לווילדר ולבן זוגו הקבוע לכתיבת התסריטים אי.אל.איי דיימונד), לבמאי (לווילדר), לעריכה ולתפאורה.הסרט זכה גם ב- 3 פרסי גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר, לשחקן הטוב ביותר לג'ק למון ולשחקנית הטובה ביותר לשירלי מק'ליין.

המפיקים (1968)

מפיק מחזות בברודווי שזה זמן רב אינו מצליח להעלות מופע רווחי, מקבל את הצעתו של רואה חשבון, להפיק הצגה גרועה במיוחד, שמראש אמורה להיכשל, והכל בכדי להרוויח את כספי המשקיעים, מיכוון שלפעמים בכישלון אפשר להרוויח יותר, אך מה קורה כאשר ההצגה הופכת לשלאגר? (אגה ההצגה היא מחזמר שהדמות הראשית היא היטלר) מל ברוקס, מגדולי הכותבים והבמאים הקומיים של הקולנוע האמריקאי (וגם הטלוויזיה יש לזכור שהוא כתב בטלוויזיה בין היתר לתוכנית המערכונים המפורסמת של סיד סיזר בסוף שנות ה- 50), וברוקס כתב וביים כאן מהתלה קומית מצחיקה עד דמעות עם המון הברקות וסצינות מצחיקות במיוחד. זהו סרטו הקולנועי הראשון של ברוקס הן כבמאי והן כתסריטאי והוא מצליח ליצור קומדיה שנונה ומצחיקה מהטובות של שנות ה-60. בתפקידים הראשיים מופיעים זירו מוסטל האדיר המגיש הופעה קומית גדולה (זירו מוסטל היה קומיקאי פופולרי ומוערך מאוד בארה"ב החל מאמצע שנות ה- 40 ועד למותו, ובין יתר תפקידיו זכור תפקידו הבימתי במחזה כנר על הגג שם כיכב מעל 3000 פעמים ומתפקידו הקומי בסרט דבר מוזר קרה לי בדרך לפורום) ו- ג'ין ווילדר הגדול בתפקיד הרואה חשבון ההיסטרי (ווילדר מהקומיקאים הקולנועיים הבולטים של הקולנוע עם הופעות קומיות מבריקות חלקם בסרטיו של ברוקס פרנקנשטיין הצעיר ו- אוכפים לוהטים וחלקם בסרטי אחרים כמו שגעון על תנאי שם כיכב לצד ריצ'ארד פריור) , ו-ווילדר כהרגלו מגיש הופעה קומית בלתי נשכחת כרואה חשבון מבריק אך היסטרי וקצת מוטרף. גם ווילדר וגם מוסטל נותנים הופעה קומית אדירה והכימיה בין השניים עוזרת לסרט לפעול בקצב ובהומור הנכון. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה מאוד וזכה לשבחי הביקורות שהיללו את הסרט. הסרט זכה בפרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר (למל ברוקס שכתב), וסלל את דרכו של ברוקס להיות אחד היוצרים הקומיים הבולטים של הקולנוע האמריקאי ב-2 העשורים הבאים (עם הסרטים פרנקנשטיין הצעיר, אוכפים לוהטים, סרט אילם, שגעון המוזיקה, ההיסטוריה של העולם ועוד). בשנת 2001 עיבד ברוקס את התסריט מחדש בכדי שיתאים לבמה, ובברודווי עלה המחזמר בהצלחה גדולה מאוד וזכה ב-12 פרסי טוני (וגם אצלנו עלה המחזמר). בשנת 2005 יצאה גירסה קולנועית חדשה לסרט עם מתיו ברודריק ו- נתן ליין (שגם הופיעו בגירסה הבימתית בברודווי) אך הסרט לא היה ללהיט גדול כמו קודמו או כמו ההצגה.

תיק איפקרס הסודי (1965)

על פי סיפרו של וו.הי. קאנווי. מרגל בריטי בשם הארי פאלמר נשלח בעקבות מדען שנעלם, ועד מהרה הוא מגלה שהמקרה הפשוט מסובך הרבה יותר מכפי שחשב. מותחן ריגול מלהיב, קליל ומהנה במיוחד סטייל ג'יימס בונד (ואגב אחד המפיקים של הסרט הוא אחד ממפיקי סדרת בונד). מייקל קיין שהפך שנה לפני זה לכוכב בעקבות הופעתו בסרט זולו, ובאותה השנה גם כיכב באחד מתפקידיו המפורסמים ביותר בסרט אלפי, מופיע כאן בתפקיד סוכן ביון בריטי יבשושי וחובש משקפיים אך קשוח ועם הומור טוב. הסרט הינו מותחן ריגול מהנה במיוחד שזכה להצלחה גדולה מאוד וגרר עוד 2 סרטי המשך מוצלחים ומצליחים בהם שב קיין המקסים לככב בדמותו של פאלמר שנראית כאילו נתפרה על מידותיו וקיין מגיש הופעה מקסימה, כובשת וכריזמתית בתפקיד פלאמר הסרטים הבאים היו הלוויה בברלין (משנת 66) ו- מוח מיליון הדולר (משנת 67). את הסרט ביים סידני ג'י פורי שביים עשרות סרטים בריטיים ובנלאומיים בהם נשר הברזל 1/2/3 (סרטי הפעולה עם לו גוסט ג'וניור), הליידי שרה בלוז (משנת 72 שם כיכבו דיינה רוס ו- ריצ'ארד פריור), שחק אותה צ'סטר (עם הקומיקאי רודני דנג'רפילד), סופרמן 4 הכושל ועוד כמה סרטים.

המורד (1967)

אחד הסרטים האהודים של הקולנוע האמריקאי, אודות בחור צעיר, דרומי שנכנס לכלא, שם הוא מתקשה להסתגל לחיי הכלא הקשים ולמשטר הקשה. הוא הופך לאסיר קשוח אך מוצא עצמו נלחם כל הזמן בסוהרים המבקשים לרסן את אופיו המרדני, והוא מצידו מנסה כל פעם לברוח מחדש מהכלא. פול ניומן באחד מתפקידיו הייצוגיים ביותר מגלם את דמותו של לוק האסיר המרדני ועל הרוח החופשית, ועושה תפקיד אופי נהדר מהטובים בקריירה שלו לטעמי לפחות, בתפקיד שתפור היטב על מידותיו הגדולות ועל דמותו המרדנית של ניומן (שברבים מסרטיו הראשונים לפחות בין השנים 67/57 כיכב בתפקידים רבים של צעיר מורד בתפקידים כמו יד שמאלו הנוקמת או הקיץ הארוך והלוהט). לצד ניומן הנפלא מופיעים ג'ורג' קנדי המעולה באולי תפקידו הקולנועי הטוב ביותר כאסיר קשוח (וקנדי משחקני המישנה הטובים של הוליווד, כיכב במשך עשרות שנים באין ספור תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, רבים מהם כאדם רע או כחברו הטוב של הכוכב ובין היתר תזכרו אותו מתפקידו כמפקד של לזלי נילסן בטרילוגיית סרטי האקדח מת מצחוק ומהסרטים רצח על הנילוס, חיסול בפסגה, 12 הנועזים, נמל תעופה ועוד רבים אחרים סה"כ הוא כיכב ביותר מ- 170 תפקידים שונים), תמצאו גם את דניס הופר בתפקיד מישנה ואת קליפטון ג'יימס בתפקיד סוהר דרומי. בסרט נשמע אחד המשפטים המצוטטים ביותר והמפורסמים ביותר של הקולנוע "מה שיש לנו כאן זה קצר בתקשורת" (באנגלית אגב זה נשמע יותר טוב), ובסרט ישנה סצינה מפורסמת מאוד בה מתערב ניומן שהוא יכול לאכול המון המון ביציים, סצינה מצויינת. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה מאוד וג'ורג' קנדי זכה בפרס האוסקר כשחקן מישנה על תפקידו המצויין בסרט. את הסרט ביים סטיוארט רוזנברג שעשה כאן עבודה מצויינת ויצר סרט מותח ומהנה מאוד, אחד הסרטים היותר טובים של שנות ה- 60 לטעמי, ורוזנברג ביים עוד כמה סרטים אחד מהם ברובייקר הוא שוב סרט כלא מצויין הפעם בתפקיד הראשי רוברט רדפורד המצויין.

בוני וקלייד (1967)

אחד הסרטים החשובים והטובים בקולנוע האמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורם האמיתי של צמד אוהבים/רוצחים/שודדים בוני וקלייד שפעלו בשנות ה- 30. אירוע קולנועי חשוב במיוחד שנחשב ובצדק לאחד הסרטים הפופולריים, הטובים והמשפיעים בתולדות הקולנוע האמריקאי, ואחד הסרטים המדוברים שהופקו בהוליווד. וורן בייטי כוכב הסרט הוא גם המפיק והכח הפועל להוצאת הסרט לאור. בייטי הפיק את הסרט ובחר את ארתור פן לביים אותו, וזאת לאחר שמספר במאים אירופיים סירבו לתפקיד (גודאר ו- טריפו היו בחירותיו הראשונות של בייטי). פן, במאי מיומן ומרתק (ביים בין היתר את הסרטים מטרה המותחן המצויין עם ג'ין הקמן ואת איש קטן גדול המופתי עם דסטין הופמן) ופן לוקח את הסרט למחוזות מרתקים והופך את סיפורם של בוני וקלייד למיתוס ולסרט מעורר מהומה ומחשבה. פן לקח את סיפורם של בוני וקלייד וסגננן את הסרט חצי כמו מערבון וחצי כמו סרט גנגסטרים גדול מהחיים, והשתמש באלימות סגנונית שופעת דם, יריות ומין, דבר שלא היה מקובל בסרטים אמריקאיים וגרר תגובות מעורבות מצד המבקרים, שחלקם ראו בסרט יצירה חשובה ואחרים ראו בה סרט אלים המציג אלימות ומין ומאדיר את דמותם של הרוצחים בוני וקלייד בהדר. בייטי שהפיק את הסרט מגלם את התפקיד הראשי של קלייד, ועושה תפקיד נהדר, אולי הטוב שבקריירה שלו (למרות שאני אישית אוהב במיוחד את תפקידו המצויין בסרט השמיים יכולים לחכות המופתי גם כן), לצידו מופיע פיי דאנווי הנפלאה, שהפכה בעקבות הופעה בסרט לכוכבות, והייתה בסוף שנות ה- 60 ובשנות ה- 70 לאחת השחקניות הטובות והמובילות בקולנוע האמריקאי עם הופעה ברצף סרטי ענק בהם צ'יינטאון, השוד המושלם, איש קטן גדול, רשת שידור, ההסדר, המגדל הלוהט, שלושת ימי הקונדור ו- סיפורו של אלוף. בסרט מגישה דאנווי הופעה מרעננת ומרשימה. לצד בייטי ודאנווי המופיעים כצמד הרוצחים האוהבים בוני וקלייד מופיעים ג'ין הקמן בסרט שהפך אותו לשחקן מוכר ונתן לו את המועמדות הראשונה שלו לפרס האוסקר (הקמן היה מועמד עד כה 5 פעמים וזכה בפרס פעמיים על הסרטים הקשר הצרפתי ו- בלתי נסלח), והקמן מגיש הופעה מצויינת בתפקיד אחיו של קלייד/בייטי. עוד בסרט מופיעים מייקל ג'י פולארד בתפקיד רפה השכל המצטרף למסע המטורף (פולארד שחקן מישנה מופיע עד היום בעשרות תפקידים בעיקר תפקידי מישנה קטנים), אסטל פרסונס המצויינת המגישה את תפקידה הקולנועי הטוב ביותר, בסרט שנותר סרטה המפורסם ביותר ו- ג'ין ווילדר, הקומיקאי היהודי הגדול שזהו תפקידו הקולנועי הראשון, ודווקא כאן בתפקיד דרמטי. הסרט זכה להצלחה גדולה מאוד, גרר אין ספור תגובות שונות, באירופה הוא זכה עם צאתו למעמד של אירוע קולנועי חשוב, ובארה"ב הוא זכה להצלחה גדולה ועם השנים הפך הסרט לקלאסיקה ומופיע בכל רשימה אפשרית ברחבי העולם כאחד מ- 100 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים.  הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה בכל העולם והכניס בארה"ב מעל 50 מיליון דולר (סכום גדול מאוד לתקופה) והיה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר וזכה רק ב- 2 פרסים לצילום ולשחקנית המישנה ל אסטל פרסונס המצויינת. השפעתו הגדולה של הסרט בכל הקשור להצגת האלימות בקולנוע נתן את אות הפתיחה לשינוי הקונספציה בצנזורה בכל הקשור באלימות ומין ופתח את הגולל עבור סרטים כמו חבורת הפראים, כלבי הקש, בוב קרול טד ואליס (שהציג לראשונה זוגות נשואים במיטה אחת) ואחרים. באותה השנה שיצא הסרט לאקרנים הקליט הזמר הצרפתי היהודי סרג' גינזבורג שיר בשם בוני וקלייד אותו הקליט כדואט עם השחקנית ברג'יט בארדו, והשיר היה ללהיט. את התסריט לסרט (המובסס ברובו על פרטים אמיתיים) כתבו דיוויד ניומן (סופרמן, איש נוכל היה, מה נשמע דוק?, סופרמן 2) ו- רוברט בנטון (קרמר נגד קרמר, סופרמן (יחד עם ניומן), איש נוכל היה (יחד עם ניומן), מקום בלב).