כבר שנה ....מנסים להגיד לי שזה לא הגיוני שאני לא כועסת

את אמורה לרתוח מזעם, לצעוק, להשתולל...ואת שותקת

ואני ...

בעיקר כאבתי..בכיתי - לא כועסת...

זה לא אצילי

כבר שבוע מאז שהתפרצתי בצעקות - מבלי שהבחנתי בקולי מטפס במעלה הגרון

ומאז בכל כוחי אני עוצרת בקירבי

שותה מעשנת..לא אוכלת - אין מקום 

וזעם גדול מתחולל כמו סערה

אולי זו לא העונה המתאימה

אבל

סופה מתקרבת