מעבר להרי האור והחושך
מעבר להרי האור והחושך
אִלּוּ הֲיִיתִי צַיֶּרֶת מַסְפִּיק הָיָה קַו אֶחָד. יָכוֹלְתִי לְסַלְסֵל בּוֹ אֶת פִּטְרִיַּת הַפְּצָצָה וּמִשָּׁם לָלֶכֶת אֶל הַבָּשָׂר הַמֻּתָּך, נְשֹׁרֶת הַלֵּב, וּלְעַרְבֵּב אוֹתוֹ פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים בַּפַּסְטָה שֶׁלָּךְ. הֲיִיתִי לוֹמֶדֶת לְהָכִין תַּבְשִׁיל מֵזִין בִּמְיֻחָד יָפֶה לַבְּרִיאוּת. מַמָּשׁ מִתְבַּקֵּשׁ עַכְשָׁיו יָפֶה לַבְּרִיאוּת. דּוֹמֶה מוֹשֵׁךְ דּוֹמֶה אוֹמֶרֶת לָךְ, תַּתמִירִי אֶת הַכֹּבֶד, תְּפַזְּרִי אוֹתוֹ מַהֵר פֶּן יְבֻלָּע לָךְ, יוֹדַעַת שֶׁהַדְּאָגָה לֹא עוֹזֶרֶת. צַיֶּרֶת אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת אֲבָל לְצַיֵּר יָפֶה לַבְּרִיאוּת. וּמַמָּשׁ מִתְבַּקֵּשׁ עַכְשָׁיו יָפֶה לַבְּרִיאוּת. לֹא יוֹדַעַת מַה לְהַמְשִׁיךְ רוֹצָה אוּלַי שִׁיר בַּזֶּה אֲנִי מְבִינָה שִׁיר תַּחַת שִׁיר, רוֹצָה לְשַׁלֵּם כְּבָר וְלִגְמוֹר עִם זֶה. מַסְפִּיק וְדַי. דַּי וְהוֹתֵר. אַחַת וּלְתָמִיד. זְבֶּנְג וְגָמַרְנוּ. סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה. הִתְפָּרְצוּת פִּתְגָּמִים וְנִיבִים. לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן. אָסוֹצִיאָצְיָה. יֵשׁ מִתְנַגְּדִים לְמִלִּים כָּאֵלֶה בְּטֶקְסְט פִּיוּטִי. קוֹצֶצֶת בָּהֵן אֶת קְצֵה הַעֲצַבִּים. חיוּנִי לִבְרִיאוּתִי. הָיֹה הַיְתָה בְּמִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בְּמֵעֵבֵר לְהָרֵי הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ. יָפָה וּמְבֻשֶּׂמֶת כְּנֵּזֶר יַסְמִינִים. שְׁקוּפָה וְרוֹטֶטֶת כִּכְנַף שַׁפִּירִיוֹת. הוֹמָה וְנוֹהֶמֶת כְּגוּר זְאֵבִים. קַו שֶׁל אֹשֶׁר מַגְדִּיר אוֹתָה סָבִיב סָבִיב וּקְצוֹתָיו פְּרוּמִים וְנוֹשְׁמִים, כִּגְּבוּל עַתִּיק וַאֲהוּב. אֶחָד אֶחָד נָשְׁרוּ מִמֶּנָּה תַּכְשִׁיטֵיהַ. חָמְקוּ עָבְרוּ אַבְנֵי חֵן, נוֹצֵצִים, פִּרְחֵי טַּחַב. דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 28 ביוני 2011, פלורנטין 10 |
