פעם, כשטיילתי בתאילנד, ראיתי בנאדם מעביר פיל דרך חישוק הולה-הופ. רגע אחד הפיל היה בצד אחד של החישוק, ולאחר מספר מהלכים מתוחכמים, הוא היה בצד השני. הבנאדם לא ידע כל-כך לדבר אנגלית, אבל הצלחתי להבין בעזרת תנועות ידיים והבעות פנים שהוא התאמן על זה במשך שנים, והוא עושה את זה עכשיו בגלל שהוא מרוויח הרבה כסף לכל הופעה.
גם לאבא שלי יש יכולת, היא אולי לא היכולת הכי מרהיבה בעולם, אני לא בטוח שהייתי קורא לה אפילו מיוחדת, אבל הוא לא היה צריך להתאמן עליה, היא פשוט הייתה אצלו מרגע שהיה לנו יותר מערוץ אחד, לאבא שלי יש את היכולת למצוא את הסרט הגרוע ביותר שמשודר כרגע, ולצפות בו.
אבא שלי לא צריך לחפש, הוא בוחר סתם ערוץ, בלי לחשוב יותר מדי, וזה תמיד יהיה סרט של ואן-דם, או סטיבן סיגל, או לעיתים נדירות, אפילו צ'אק נוריס. לפעמים זה סרט קונג-פו ישן ולא מוצלח, ולפעמים זו קומדיה טורקית לא מצחיקה, וזה קשה, כי רק הדיבור שלהם כבר מצחיק, אבל אבא שלי מצליח, כי הוא מוכשר.
נניח ובדיוק עכשיו יש בטלוויזיה בערוץ אחד מרתון של שר הטבעות, ובערוץ אחר יש את קזבלנקה, ובערוץ השלישי יש סרט של ברגמן, הוא איכשהו יצליח למצוא סרט, ברוסית, על איש שמנסה לחסל את כל המאפיה, ולהציל את הילדים שלו, בזמן שאחיו התאום ששנהפך לאנדרואיד והגיע מהעתיד מנסה להרוג אותו, והוא לא מבין מילה אחת ברוסית, אבל את הסרט הוא איכשהו תמיד מבין.
מה שמרשים באמת ביכולת של אבא שלי היא לא היכולת שלו למצוא את הסרט, למרות שאני חייב לומר שזו יכולת מרשימה למדי, אלא היכולת שלו לשבת ולצפות בכל הסרט, מתחילתו ועד סופו, ואפילו להנות ממנו.
כשהתחלתי ללמוד תסריטאות בבית-הספר לקולנוע, אבא שלי ניסה לשכנע אותי לפנות לתחומים אחרים, תחומים שלדעתו התאימו לי יותר, כאלו שהייתי יכול להוציא מהם כסף. אולי ללכת ללמוד משפטים, או מחשבים, או תחום מדעי כלשהו. רבנו על העניין הזה הרבה, ולבסוף הוא הבין שאני לא מתכנן לוותר, ושתק. הוא לא השלים עם זה או משהו כזה, הוא פשוט שתק.
לאבא שלי יש עוד יכולת מרשימה, כזו שגם באה לו בטבעיות, בלי להתאמן על להעביר פיל דרך חישוק הולה-הופ כל החיים שלו, בקלות. לאבא שלי יש את היכולת לומר את הדבר המעצבן ביותר באותו רגע.
כשחבר שלי בדיוק נפרד מחברה שלו, אחרי שבגדה בו, אבא שלי שאל אותו מתי בפעם האחרונה הלך למכון הכושר, כי הכרס שלו מתחילה לבצבץ, והוא חושש שחברה שלו תעזוב אותו ותלך לרעות בשדות ירוקים יותר. כשידידה שלי באה לבקר, בדיוק אחרי שהתלוננה בפני שהיא לא מצליחה להוריד את הקילוגרמים המיותרים, אבא שלי אמר לה מזל טוב על ההריון, ואפילו הגדיל לעשות ונגע לה בבטן.
בערב סיום הלימודים, מייד אחרי שקיבלנו את התעודות, אבא שלי אמר לי בגאווה שברגע שהסרט הראשון שלי יגיע לאקרנים, הוא בטוח יראה אותו. פוסט זה לקוח מהבלוג החדש שלי, כולכם מוזמנים: http://thirtyminutesblog.blogspot.com |