לא בטוח שאני רואה עליבות, אני מוצא באדם מורכבות ויצירה. מהחומר הראשוני של המפץ הגדול דרך ענני גז ראשוני שקרסו לכוכבים עד שהתפוצצות מפזרים את היסודות אל עתיד היקום ושוב ענני אבק ושמשות הופיע על הפלנטה שלנו תודעה אנושית ותרבות אנושית מורכבת מכל מה שהיה מתכוונת להיות בכל מה שיהיה.

 

העליבות היא בעיני המתבונן, הקוסמוס האלוהים הוא כמו שהוא - נוכח ומתפתח ואנחנו חלק ממנו

 

 

 

צטט: אהוד אמיר. 2011-07-06 23:52:28

צטט: יאיר Z 2011-06-29 17:53:35

זאת באמת תחושה אישית בסופו של דבר. הרי גם אם יתגלה לפנינו סנה בוער ומדבר, נוכל לפרש זאת באינספור דרכים יצירתיות. אבל לשאלתך, כשאני מסתכל על היקום, אני רואה "מישהו" שזכה בלוטו ברציפות, שבוע אחרי שבוע, במשך תקופה ארוכה מאוד...

 

וכשאני מסתכל על היקום ,אני רואה שהוא קיים 14 מיליארד שנה, מתוכן הכדור שלנו קיים פחות משליש, החיים על הכדור הזה - בערך רבע, ההומו סאפיינס - פחות מ-0.001% מהזמן הזה, וההיסטוריה של האדם - בערך 4% מהזמן הזה. די עלוב, למען האמת. ואפילו בפרק הזמן הזה הספקנו לחסל מאות מיליונים מהזן שלנו ולהחריב אזורים אקולוגיים שלמים ואלפי מינים אחרים. לא משהו להתפאר בו.

צטט: יאיר Z 2011-06-29 17:53:35

זאת באמת תחושה אישית בסופו של דבר. הרי גם אם יתגלה לפנינו סנה בוער ומדבר, נוכל לפרש זאת באינספור דרכים יצירתיות. אבל לשאלתך, כשאני מסתכל על היקום, אני רואה "מישהו" שזכה בלוטו ברציפות, שבוע אחרי שבוע, במשך תקופה ארוכה מאוד...

וכשאני מסתכל על היקום ,אני רואה שהוא קיים 14 מיליארד שנה, מתוכן הכדור שלנו קיים פחות משליש, החיים על הכדור הזה - בערך רבע, ההומו סאפיינס - פחות מ-0.001% מהזמן הזה, וההיסטוריה של האדם - בערך 4% מהזמן הזה. די עלוב, למען האמת. ואפילו בפרק הזמן הזה הספקנו לחסל מאות מיליונים מהזן שלנו ולהחריב אזורים אקולוגיים שלמים ואלפי מינים אחרים. לא משהו להתפאר בו.

צטט: ערפילי צבע 2011-07-06 10:08:43

אלוהים הוא חוק טבע והוא נמצא בתוכינו. במילים אחרות -כח האהבה ( אין לו זקן לבן, והוא איננו יושב על ענן ) ורד 

--------------------------------------

היי ורד

תודה על תגובתך

וברוכה הבאה

צטט: צזר 2011-07-02 13:48:02

פגשתי אותו את אלוהים. מסר דש. גונח ממאמץ.אלה מסוקסת בידו .לוקח את התרופות נגד דיכאון בזמן*

-------------------------

אהלן, צזר

עכשיו אני מבינה איפה היית כל העת

אקפוץ לבקר אותך

צטט: מירי-ב 2011-07-02 11:29:36

אם יש אלוהים או אין, ואם היה קיים לפני האדם או שמא הוא פרי מוחנו הקודח (או לפחות מוחם של אבות אבותינו) זו אכן שאלה של אמונה. לפחות בכלים הנוכחיים של המדע אין שום דרך להפריך או לאשש את קיומו. חבל רק שישנם אנשים שמרשים לעצמם לעשות מיני דברים נפשעים מגזענות ועד לרצח בשם האל (בין אם בגרסת ה"אלוקים" ובין אם בגרסת אללה ירחמו...) שבת שלום, גלילה.

------------------------------

נכון. מירי

מותר להתעצבן מתופעות מזעזעות שכאלה

תודה

ושבוע טוב

צטט: AhmadCohen 2011-07-01 19:25:31

יש אלוהים, הקוטג' במחירים של חורבן בית שלישי. בנוגע לאללה, גם אם הוא קיים, הוא לא זקוק לנו או לעגל הזהב

----------------------

כן, הוא מסתדר מצוין בלעדינו

שלא כמו הקוטג'

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-30 20:31:22

רונן.

יש גישה בקפה שמסתייגת מלינקים לפוסטים בתגובות.

אני לא בעניין הזה.

כל מי שמוצא קשר לפוסטים שכתב או לאחרים - אהלן וסהלן, זה מרחיב את הדיון.

שיהיה ברור!!!!

שלא לדבר על הפוסטים שלך.

סחטיין :)))

בכל זאת, כמה הבהרות;
1. אני נגד פרומויישן בתגובות.
2. שם לינק לפוסט רק כאשר רלוונטי, או חוסך הקלדה רלוונטית
3. נוהג כך גם אצלי בבלוג (ואפילו לא מוחק גם פרומויישן, רק פרסומות נטו)

רונן.

יש גישה בקפה שמסתייגת מלינקים לפוסטים בתגובות.

אני לא בעניין הזה.

כל מי שמוצא קשר לפוסטים שכתב או לאחרים - אהלן וסהלן, זה מרחיב את הדיון.

שיהיה ברור!!!!

שלא לדבר על הפוסטים שלך.

צטט: רונן מאיר 2011-06-30 20:16:11

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-30 18:26:10

היי רונן

הדיון כאן נסוב על אלוהים

והפוסט שלך מדבר על דת

מה שבטוח זה פוסט מעולה ומעניין

צילום הכדורגלנית המוסלמית הוא בחזקת "מסטר-פיס"

 

אז ככה, כאחד שחזה במו עיניו באנשים שחווים התגלות אלוהית גול/הצלה אני כבר לא מתווכח.
מה גם שבלי אלוהים אין דת :) ואולי יש, כי לאחרונה אני פוגש יותר ויותר מאמינים פנאטים שאין להם אלוהים.
חשבתי שהפוסט רלוונטי ואני לא חוזר בי  .
אגב, הכדורגלנית היא נזירה נוצרית. 

-----------------------

הפוסט עכשיו יותר רלוונטי מתמיד.

נכון. היא נזירה. כל המחמירים הללו נראים דומים לעין בלתי-מזוינת.

אתה חושב שיש לה אלוהים?

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-30 18:26:10

היי רונן

הדיון כאן נסוב על אלוהים

והפוסט שלך מדבר על דת

מה שבטוח זה פוסט מעולה ומעניין

צילום הכדורגלנית המוסלמית הוא בחזקת "מסטר-פיס"

 

אז ככה, כאחד שחזה במו עיניו באנשים שחווים התגלות אלוהית גול/הצלה אני כבר לא מתווכח.
מה גם שבלי אלוהים אין דת :) ואולי יש, כי לאחרונה אני פוגש יותר ויותר מאמינים פנאטים שאין להם אלוהים.
חשבתי שהפוסט רלוונטי ואני לא חוזר בי  .
אגב, הכדורגלנית היא נזירה נוצרית. 

צטט: טל ירון 2011-06-30 18:41:42

סנה שלום,

 

השיטה המדעית אינה רק מבחנים מדעים במעבדה. אלא הסתמכות על מראה עיניים. נכון שבמיטבה היא גם מבססת את עצמה על מחקרים מווסתים וביקרותיים, אבל חלק גדול מהתיאוריות הטובות ביותר נבנו על ידי התבוננות ישירה. כשדרווין כתב את מוצא המינים, הוא לא השתמש בניסויים מעבדתיים, אלא התבונן על מידע חדש שעמד לפניו, והיה עליו להסביר כיצד כל הדברים הללו יושבים ביחד. אם תקרא את הדוקטורט של איינשטיין, תראה שהדבר נכון גם לגביו. למעשה רבות מהפרדיגמות הטובות ניבנות לא לאור מחקרים מדוייקים, אלא בתצפיות ישירות. כך גם נבנתה התיאוריה של מאסלו.

השיטה המדעית באמת אינה רק מבחנים במעבדה, אבל הסתמכות על מראה עיניים, שלך, שלי או של דרווין, זה לא שיטה מדעית, למרות שמדובר בהתעסקות עם הנגלה והמוחשי.

ההתבוננות וההסברים של דרווין, גם הם לא שיטה מדעית, הם בסיס למחקר מדעי שיוכיח או יפריך את ההסברים שלו על ממצאי ההתבוננות, כמו למשל לחפש רצף שלדים שיוכיח את מוצא המינים.

 

ההתבוננות עצמה, היא כלי ולא שיטה, כי היא סובייקטיבית, שנינו מסתכלים על אותו ציבור ורואים דברים אחרים לגמרי,

אבל אם שנינו נשתמש באותה שיטת חקירה להתבוננות הסובייקטיבית שלך ושלי, נגיע לאותה תוצאה.

 

כשאתה אומר ערכים, מאושרים, טובים, וכו', זה לא מבוסס על מראה עיניים, אלא על הפרשנות הסובייקטיבית שלך למה שאתה רואה, ועל המושגים האישיים שלך, אין פה שום דבר מדעי.כיום, כבר לא צריך להסתפק בתצפיות ישירות, ויש גם מחקרים שמאוששים את התצפיות הישירות. מחקרים מראים שדתיים מאריכים חיים יותר, שהם חסינים יותר בפני תראומות, ואני מניח שאם יבדקו את ההון החברתי שלהם, ניתן יהיה לראות שהוא גבוה בהרבה מההון החברתי החילוני.

אתה יכול לבנות תיאוריה שמבוססת על תצפיות, אבל אין בזה שום הוכחה מדעית, ואין בזה שום דבר שמאשש את הקשר שבין התצפיות לתיאוריה.

 

להסתמך על מחקרים דמיוניים, שאחרים כביכול ערכו, לא עולה בקנה מידה עם העדות העצמית שלך כחוקר, מדובר באמונה נטו.

 

אם יש מחקרים כאלו, ואשמח לראות אחד, בטח שלא מדובר במחקר מדעי, אלא במחקר ששווה בערכו לסקר דעת קהל. תגיד לי איזו תוצאה אתה רוצה, ואני אבנה לך מחקר שיוכיח אותה.

  

עכשיו, בוא נגיד (אך ורק לצורך הדיון) שבאמת דתיים חיים יותר, ושהם חסינים יותר בפני טראומות, מה זה אומר?

אתה כמובן רשאי לתת איזו פרשנות שאתה רוצה לכביכול ממצאים האלו, אבל בלי שום קשר לשיטה מדעית!

 

אם היית רוצה לבדוק באמת את הממצאים האלה בשיטה מדעית, הייתה צריך לערוך מחקר על מנת למצוא קשר בין הממצאים לבין הדתיות, כי יכולים להיות עוד הסברים אפשריים לתוצאות האלה מלבד דתיות. למשל, אולי תוחלת החיים של דתיים קשורה להיותם מאמינים? אולי אם הייתה משווה את תוחלת החיים של דתיים, שהם גם מאמינים כמובן, לאנשים לא דתיים שמאמינים אדוקים בחייזרים, הייתה מקבל את אותן תוצאות?

אולי תוחלת החיים של דתיים קשורה לדיאטה שלהם? אולי אם הייתה משווה את תוחלת החיים של דתיים, לתוחלת החיים של חילונים שלא אוכלים בשר וחלב ואוכלים כשר, או צמחונים, הייתה מקבל את אותן תוצאות?

 

תבין, אין לי שום בעיה עם הדעות או דרך החיים שלך, אבל להגיד שגיבשת אותן באמצעות חקירה בשיטה מדעית זה לא נכון, ויכול להתפרש כאילו שאתה מנסה ליצור רושם ותוקף מדעי לדעותיך. 

 

סנה שלום,

השיטה המדעית אינה רק מבחנים מדעים במעבדה. אלא הסתמכות על מראה עיניים. נכון שבמיטבה היא גם מבססת את עצמה על מחקרים מווסתים וביקרותיים, אבל חלק גדול מהתיאוריות הטובות ביותר נבנו על ידי התבוננות ישירה. כשדרווין כתב את מוצא המינים, הוא לא השתמש בניסויים מעבדתיים, אלא התבונן על מידע חדש שעמד לפניו, והיה עליו להסביר כיצד כל הדברים הללו יושבים ביחד. אם תקרא את הדוקטורט של איינשטיין, תראה שהדבר נכון גם לגביו. למעשה רבות מהפרדיגמות הטובות ניבנות לא לאור מחקרים מדוייקים, אלא בתצפיות ישירות. כך גם נבנתה התיאוריה של מאסלו.

כיום, כבר לא צריך להסתפק בתצפיות ישירות, ויש גם מחקרים שמאוששים את התצפיות הישירות. מחקרים מראים שדתיים מאריכים חיים יותר, שהם חסינים יותר בפני תראומות, ואני מניח שאם יבדקו את ההון החברתי שלהם, ניתן יהיה לראות שהוא גבוה בהרבה מההון החברתי החילוני.

בהחלט בדקתי הרבה תיאוריות חילוניות (ואגב, גם דתיות), ולא מצאתי אך אחת שתתאים למה שאני רואה. למעשה, זה אילץ אותי לפתח תיאוריה חדשה, שאינה דתית ואינה חילונית. היא נקראת ליברליזם-חברתי או אנרכיזם-תבוני (תלוי מאיזה גישה באים אליה). התיאוריה הזאת משלבת המון אלמנטים ליברליים, סוציאליים, יחד עם המון אלמנטים דתיים. בעיניי זה שילוב מנצח :-) 

היי רונן

הדיון כאן נסוב על אלוהים

והפוסט שלך מדבר על דת

מה שבטוח זה פוסט מעולה ומעניין

צילום הכדורגלנית המוסלמית הוא בחזקת "מסטר-פיס"

צטט: טל ירון 2011-06-30 16:42:43

 

לגבי מקורותיי, הרי שגדלתי כאתאיסט גמור, בבית חילוני ועד גיל 26, כפרתי בכל עניין הדת. אלא שאז התחלתי להשתמש בשיטה המדעית ככלי לחקור את עולמי (הייתי במהלך התואר השני שלי בביוכימיה, וחקרתי את היווצרות החיים על פני כדור הארץ), ואז שמתי לב שיש כל מיני דברים שלא מסתדרים עם התיאוריות החילוניות שלי. למשל ראיתי שהדתיים חברתיים יותר, בעוד החילונים מפורדים. הרי לפי התיאוריות שאחזתי בהן, היו צריכים להיות החילונים, החברה הטובה ביותר והסוציאלית ביותר. ראיתי שהדתיים באים לצבא עם ערכים שרק חלמתי עליהם. שהם קצינים ערכיים מאד. והרי החברה שבה גדלית היתה אמורה להיות ערכית. ראיתי שהם תומכים אחד בשני, ושאיכות החיים שלהם טובה יותר (הם מאושרים יותר). ואז, כתלמיד של פופר (השערה והפרכה) הבנתי, שהתיאוריות החילוניות שלי הופרכו. והתחלתי לחפש, ולברר ולחקור מה עושה את החברה הדתית לטובה כ"כ בפרמטרים שציינתי.

המחקר נמשך מאז, והוא עדיין ממשיך. אני בהחלט איש מדע בתפיסת עולמי, ומקור הידיעה שלי הוא המדע וההגיון, ולא כתבי הקודש והרבנים. אבל מצאתי בחברה הזאת המון מנגנונים חברתיים מדהימים, והרבה יופי וחוכמה, שאנו החילונים מתעלמים ממנה, בחושבנו את עצמנו כחברה הנעלה ביותר.

 

לסיכום:

אינני מבקש לשכנע איש. אני חוקר, ומחפש בעצמי. מי שרוצה, יקח ויטול. אני אוהב את מה שאני עושה, ומשתדל לחיות באמונתי, בלי להפריע יתר על המידה לאחרים. אני אוהב לדון עם אחרים על תפיסות היסוד שלהם, אבל אני מבין את הצורך של כל אדם בתפיסות יסוד אישיות משלו. 

 

להשתמש בשיטה המדעית ככלי לחקור את עולמך, זה נהדר, אבל יש כמה דברים שכתבת שלא מסתדרים לי עם שיטה מדעית.

אם המציאות לא הסתדרה לך עם התיאוריה החילונית שלך, האם בחנת ובדקת אולי התיאוריה החילונית שלך לא מתאימה, ושיש תיאוריה חילונית אחרת שכן תסתדר לך עם המציאות?

 דתיים חברתיים ומאושרים, חילונים מפורדים, חיילים ערכיים, אלו אבחנות שבדקת בשיטה מדעית? ואם כן, איך?

על פי השיטה המדעית, לקבוע  שהחברה הדתית טובה כל כך, יכול להיות מקסימום השערת מחקר שצריך להוכיח או להפריך, ומשתמע מהתגובה שלך שאתה מתייחס אלי הקביעה הזו כאל עובדה, על איזה בסיס מדעי קבעת את זה?

אותו דבר לגבי הקביעה שלך שהחברה החילונית מתעלמת ומחשיבה את עצמה, במיוחד לאור העובדה שדתיים מתחנכים כאילו הם אור לגויים ועם סגולה, ומתייחסים לחילונים כאל כופרים.

אולי אין אבל אני בעד שיהיה.
מה שבטוח - יש ויכוח :))

http://cafe.themarker.com/post/2029303/ 

איזה יופי של דיון,

למדתי מכל אחד מכם :-)

ברשותכם שלוש התייחסויות קצרות,

דניאלה, שאלת "לבקש ממנו בקשות?":

כיוון שאינני יודע אם הוא קיים או לא (אני חש באופן אישי, אך אין לכך משמעות לבני שיחי), בעקרון לא ניתן לענות על שאלתך. אבל כיוון שאנו יודעים שלהתכוונות, ולבקשה יש משמעות גדולה בדרך בה הנפש מכוונת את עצמה, הייתי אומר שכדאי גם כדאי. אם בצד השני יש גם משהו/מישהו שמגשים את הבקשות, על אחת ואחת כדאי. אני יודע שתפילה בבוקר (ומן הסתם גם מנטרה על הבוקר) מכוונות את הנפש ליום טוב יותר. אני יודע שהאמונה שיש מישהו מאחוריך/איתך שיעזור לך להגשים, יגדילו את האמונה שלך ביכולותיך, ויגרמו לך להגשים טוב יותר את הבקשות שלך. בעיני, לכן, אם יש ריבון לעולם ובין אם זה רק הטבע, שווה מאד לבקש.

מבחינת הכלה... כן. אבל לאט וביסודיות, כדי שהכלים לא ישברו :-)

ארז-עמירן (אלוהים במיל')

טוב, עכשיו אחרי שנוצרו בינינו כאלו קשרי ידידות טובה, לא יהיה אכפת לך להעביר אותי לראש התור. הרי מימלא, בינך לביני מה זה כמה מיליארדי דולרים. הרי השכינה לא מצפה שתבוא עם קדילאק נכון? היא רוצה אותך פשוט, כמו שאתה :-)

שמעון רוזנברג,

חן חן לך על הכינוי נער. אני בן 40 עוד מעט :-)
הטקסט שגלילה העתיקה נכתב במשיכת כולמוס, וללא כוונה להפיצו ברבים. זאת היתה תגובה ספונטנית למשהו שמורדי אשר שאל. אם נרצה לדבר על הרבדים האפיסטמיולוגים של הטענה שלי, אשמח לנהל איתך דיון מעמיק על כך.

לגבי מקורותיי, הרי שגדלתי כאתאיסט גמור, בבית חילוני ועד גיל 26, כפרתי בכל עניין הדת. אלא שאז התחלתי להשתמש בשיטה המדעית ככלי לחקור את עולמי (הייתי במהלך התואר השני שלי בביוכימיה, וחקרתי את היווצרות החיים על פני כדור הארץ), ואז שמתי לב שיש כל מיני דברים שלא מסתדרים עם התיאוריות החילוניות שלי. למשל ראיתי שהדתיים חברתיים יותר, בעוד החילונים מפורדים. הרי לפי התיאוריות שאחזתי בהן, היו צריכים להיות החילונים, החברה הטובה ביותר והסוציאלית ביותר. ראיתי שהדתיים באים לצבא עם ערכים שרק חלמתי עליהם. שהם קצינים ערכיים מאד. והרי החברה שבה גדלית היתה אמורה להיות ערכית. ראיתי שהם תומכים אחד בשני, ושאיכות החיים שלהם טובה יותר (הם מאושרים יותר). ואז, כתלמיד של פופר (השערה והפרכה) הבנתי, שהתיאוריות החילוניות שלי הופרכו. והתחלתי לחפש, ולברר ולחקור מה עושה את החברה הדתית לטובה כ"כ בפרמטרים שציינתי.

המחקר נמשך מאז, והוא עדיין ממשיך. אני בהחלט איש מדע בתפיסת עולמי, ומקור הידיעה שלי הוא המדע וההגיון, ולא כתבי הקודש והרבנים. אבל מצאתי בחברה הזאת המון מנגנונים חברתיים מדהימים, והרבה יופי וחוכמה, שאנו החילונים מתעלמים ממנה, בחושבנו את עצמנו כחברה הנעלה ביותר.

לסיכום:

אינני מבקש לשכנע איש. אני חוקר, ומחפש בעצמי. מי שרוצה, יקח ויטול. אני אוהב את מה שאני עושה, ומשתדל לחיות באמונתי, בלי להפריע יתר על המידה לאחרים. אני אוהב לדון עם אחרים על תפיסות היסוד שלהם, אבל אני מבין את הצורך של כל אדם בתפיסות יסוד אישיות משלו. 

צטט: mordyas 2011-06-30 00:37:49

• סנה, הבאת משל מבורך כדי להסביר נמשל שהשכל שלנו לא קולט, אח"כ הפכת את המשל לעיקר, כפפת אליו את הנמשל, וניסית ללמוד מהחשמל על אלוקים... המשל - מקסים, אבל זו אקרובטיקה. ואם בכל זאת אצמד "עד הסוף" למשל, אזי החשמל כן מלמד אותנו המון "ציוויים של עשה ואיסורים של - לא תעשה". אני מאד מקווה שלימדו אותך חלק מהם, כשהיית צעיר.

 

לא מדובר בציוויים בכלל, וגם לא באיסורים, זו טרמינולוגיה של דתיים.

"אסור" זו מילה בעברית מחודשת, והיא לא מופיע אף פעם בתנ"ך, חוץ מההקשר של בית סוהר.

אלוהים שבתנ"ך לא אסר שום דבר!!!

אני רוצה להרחיב על מושגים שמאוד מושרשים אצלנו, אבל בעצם שגויים ולא מובנים נכון, והם, טוב ורע, ושכר ועונש.

אין דבר כזה באמת טוב או רע מוחלט, ואין דבר כזה באמת שכר או עונש, אלו מושגים שנולדו מתוך אותו חוסר הבנה של טבע המציאות שהסברתי קודם.

כאמור, אם אנחנו תופסים את אלוהים ככוח או כישות עליונה ונפרדת מאיתנו ששולטת בגורלנו, הגיוני "להאשים" אותו בקשיים ובסבל שלנו שאנחנו לא מבינים ולא יודעים להסביר. כשטוב לנו אנחנו מברכים את אלוהים, תודה לאל, וחושבים שקיבלנו שכר על התנהגות טובה וצייתנית, וכשרע לנו אנחנו מניחים שבטח היינו ילדים רעים, ולא מספיק צייתנים, ולכן קיבלנו עונש, וזה מוביל לזה שנבדוק איפה טעינו, במה לא צייתנו לציוויים, ובהשתדלות לתקן את דרכינו ולהיות יותר צייתנים כדי להימנע מעונש.

אם אנחנו חושבים שהתנהגנו למופת מבחינת הציוויים של אלוהים, נאשים אחרים, חילונים שחטאו או לא שמרו שבת שבגללם אלוהים מעניש אותנו.

אבל, אם אנחנו תופסים את אלוהים כפי שהסברתי, כחלק בלתי נפרד מאיתנו, כמהות שאנחנו הביטוי הפיזי שלה, לא מדובר בשכר ועונש, אלא בסיבה ותוצאה.

אם אני נוגע במינוס ובפלוס, ומקבל מכת חשמל, זה לא בגלל שקיבלתי עונש או בגלל שלא קיימתי מצוות, אלא בגלל שזה חוק טבע, זה טבע המציאות. זה כמו לקפוץ ממגדל שלום ולהתייחס לתוצאה כאל עונש.

החשמל/אלוהים לא אומר או מצווה לנו מה לעשות, הוא מלמד אותנו את חוקי הטבע, הוא מלמד אותנו שאם נוגעים במינוס ובפלוס מקבלים קצר, אם מכניסים את היד לאש, מקבלים כווייה, וכו'.

הבעיה היא להבין את חוקי הטבע הלא פיזיים, אלו שקשה לנו לראות בעין את התוצאה באופן מיידי, כמו למשל, "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (פוסט ישן שלי על עוד נקודת מבט על השקר). ברור לכולם (טוב, בתרבויות מסוימות :)) ששקר זה לא יפה ולא טוב, אבל עד כדי הדגשה בעשרת הדיברות?

אנחנו מתייחסים לשקר בעיקר כאל חטא כלפי מישהו אחר, ולא כחטא כלפי עצמנו, מפני שאנחנו יכולים לראות את התוצאות של השקר על מי ששיקרנו לו, ולא רואים את התוצאות הישירות של השקר על עצמנו.

אם אנשים היו רואים בבירור את ההתוצאות וההשלכות של השקר על עצמם קודם כל, היינו משקרים הרבה הרבה פחות.

מה שאחנו לא רואים על עצמנו, בהקשר של שקר, זה את הקשר.

שקרים הם קשרים שחוסמים את זרימת האנרגיה, את זרימת המידע של טבע המציאות, הם יוצרים קצר פנימי.

כל שקר, קשר וקצר פנימי גורמים לחסימה, לעיכוב ומניעה של מימוש הפוטנציאל שלנו.

לכן, אין איסור לשקר, כמו שאין איסור להכניס את היד לאש, יש חוק טבע, ויש תוצאה.

תודה, שמעון, על ההבהרות
כרגע תוקן אצלי באג שיאפשר לי לחזור ולהגיב לחברי

גלילה יקרה

מסתבר שהכל עניין של ניסוח או אופן קריאה. אני השתדלתי להתייחס ברמה העקרונית, ו"לנתח" תופעה (במגבלות ה"קפה"). לא האיש המצוטט אישית עומד מול עיני אלא כדוגמא לתופעה של מאמינים המספרים (לי) על אמונתם. וגם על כך ניתן לשאול לשם מה מובאים דבריו בפני? עצם אמונתם של אחרים מוכרת לי וזכותם לחיות את חייהם באמונתם כל עוד יניחו לי לחיות באי אמונתי.     

לכן פתחתי את דברי: על זה נאמר "איש באמונתו יחיה". ועל אנשים כמוני " אדם באי אמונתו יחיה". במלים אחרות אמרתי  שהכל זה עניין של אמונה או של אי אמונה.  

אבל  ממש כשם שלפתחי הבאת דעה ואמונה ההפוכה לשלי, אני יכול להציע לבעליה באשר הוא לקרוא דעות הפוכות. אין כאן ניסיון לכפות על איש את דעתי. להפך, אני אף מזהיר מפני הסכנה שבקריאתם כי היא עלולה לסכן את יציבות עולמו החברתי או הרגשי.

יתר על כן כשם שכתבתי על הטענות וההוכחות על האמונה, כתבתי גם על טענות הנגד - גם בהן כבר קשה לחדש. גם הן לעוסות (אז מה נשאר?). כך בעיני (ובעיני נוספים). גם אם בעיני מישהו אחר הן לא לעוסות. 

אבל אם אמונתו היא עניין אינטלקטואלי (וזה לא בא לידי ביטוי ממשי בתוכן הדברים שהובאו בפני) אזי בוודאי שראוי שיקרא ויתמודד! אך איני חייב ויכול לדעת אם כבר קרא וכיצד הגיב המקרה הפרטי שהבאת.    

כי באשר למצוטט (בשבילי הוא אלמוני) על פי זכרוני אין הפוסט מפרט את השכלתו הפורמלית או כשרונותיו. אני קורא רק את דבריו והם מנוסחים בדומה לרבים אחרים. ללא חידוש. ולתוכן בלבד אני מתייחס.    

לפני רגע קראתי את דברי "שבת שלום", והם יפים ומייצגים אותי במידה רבה מאוד. חוששני שגם הוא קיבל והבין את הצגת הדברים של המצוטט בדומה לי.   

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-30 08:40:14

שמעון ידידי

אתה ודאי כבר יודע שפתיחה כזאת (ידידי) מזמינה מילים קשות.

להגיד מאוס לעייפה - אפשר לומר על כל דבר.

הצורך לומר זאת בא מאותם מקומות בהם אתה אומר שהצורך באמונה בא.

רק להשכלתך, טל בא מעולם הפילוסופיה (תואר שלישי)

הוא לא לא חובש כיפה.

דוקא טל הוא דוגמא מעולה לאדם שבוחר כל יום וכל רגע מחדש. וזו גדולה בפני עצמה.

אני מבינה את הרתיעה שלך מהרעיון האלוהי והאמוני.

אני באה משם ביג-טיים.

התבצרות בעמדות לא מקדמת כלום (מקדמת ניכור ופילוג)

מי כמוך יודע שאת ההבדל בין יצירה ראויה לבין בולשיט עושים ניואנסים דקים.

לא מן הראוי לבוא אל הכותבים כאן ברגל גסה.

(רגל-גסה היא הרגל שאיננה מטילה בספק את הרעיונות של עצמה)

למזלך, אני מכירה את העידון שלך כי אני קוראת את שיריך היפים.

יאללה

שיהיה יום נעים לכולנו

 

"שבת שלום" יקירי

רמת הדיון כאן מסתכמת בשיתוף רעיונות ותחושות אישיות.

אין כאן, ולא יהיה אצלי בבלוג, נסיון לשכנע מישהו במשהו.

אני חושבת שהחלפת-דעות מרחיבה את ספקטרום הראיה האישית.

אני מרגישה שהרווחתי בגדול מהדיון כאן.

כי מצאתי את ההבנה בחיבור בין ה"בובות הסמרטוטיות" שלי לבין החילוניות שלי.

תודה רבה לך על הביקור

ועל השיתוף

 אני מקווה שלא אשמע נירגן באומרי כי הדיונים על קיומו של אלוהים ודמותו (סליחה על הביטוי האנטי מונותאיסטית) הם ממש לא רלוונטים.

וטל שכתב את הדיון אף מסיים באומרו: "התחושות האישיות שלי, הן שהוא קיים". אני אוהב את הסיום הזה המתבסס על תחושותיו האישיות.

מי אני/אנחנו שנתוכח על תחושות אישיות?

מי אני/אנחנו שנתוכח עם תינוק הצמוד ואוהב בכל כולו את הבובה המסמוטטת שלו הוא רואה בה שיא היופי והטוב? אפילו לי יש איזה אלוהים אחד או שניים שהוא רק שלי וטוב לי איתו במיוחד ברגעים של מבוכה ומאבק פנימי קשה. האלוהים הופך כן להיות רלוונטי כשמישהו שם עלי את האלוהים שלו בכוח, דוחף אותו אל פני ואומר לי שאני מצורע אם לא אעבוד את האלוהים שלו, אם לא אשלם עבור החזקת האלוהים שלו, וגם אשלם בגופי או ברוחי (אני ובני ביתי) אם לא אסכים לחבק את האלוהים שלו.

לא. אני לא בורח מהדיון הפילוסופי על מקור הבריאה וכל הנובע ממנו.

אני רק רוצה להיות רלוונטי לחיים שלנו פה. תודה לך על ההזדמנות שניתנה לי.

 

צטט: ארזעמירן 2011-06-29 21:36:07

צטט: טל ירון 2011-06-29 12:57:49

ארז שלום.

נעים לפגוש. תמיד חיפשתי אותך :-) האם אפשר לתבוע אותך על כל "נזקי הטבע". אני חושב לעשות מזה מילארדים, ולא היה לי את מי לתבוע. תודה שהגשת לי חלום

טל

 

 

קח מספר ותעמוד בתור. אתה יודע כמה תובעים כמוך יש לי ??!! אין לך מושג כמה אתם יכולים להיות נרגנים... הייתי מתפטר כבר מזמן, אבל לא בא לי לוותר על החודשי-חופשי אצל השכינה

--------------------------------------------

ברשותך. אני עורכת את תגובתך

תודה אופירי

אלוהים כן או לא – אתה מלאך.

רחלי – נראה לי שמי ש"מרגישה את קיומו" – זוכה.

תודה על השיתוף, ויום נעים.

אילנושקה – את יודעת, אני באה מתפיסה חילונית שבחילונית. אין דבר שקשה לי יותר מלהגיד שיש אלוהים. אבל, המשל שסנה בוער הביא לכאן מוסס אותי. שהרי אני מכירה מחווית-חיי את רגעי ההרמוניה הזו שאת מדברת עליה, כשהאינטואיצה מתנהלת בחופשית...

מה אגיד לך? אם הייתי יודעת שרעיון ואהבת לרעך כמוך יוביל אותי למחוזות שכאלה, ודאי לא הייתי יוצאת לדרך.

מזל שלא ידעתי.

נשיקות

ליום נעים וטוב

דליה – תודה

מורדי – תודה על הכול.

(בעיקר על כך שאתה מהווה דוגמא-אישית)

שמעון ידידי

אתה ודאי כבר יודע שפתיחה כזאת (ידידי) מזמינה מילים קשות.

להגיד מאוס לעייפה - אפשר לומר על כל דבר.

הצורך לומר זאת בא מאותם מקומות בהם אתה אומר שהצורך באמונה בא.

רק להשכלתך, טל בא מעולם הפילוסופיה (תואר שלישי)

הוא לא לא חובש כיפה.

דוקא טל הוא דוגמא מעולה לאדם שבוחר כל יום וכל רגע מחדש. וזו גדולה בפני עצמה.

אני מבינה את הרתיעה שלך מהרעיון האלוהי והאמוני.

אני באה משם ביג-טיים.

התבצרות בעמדות לא מקדמת כלום (מקדמת ניכור ופילוג)

מי כמוך יודע שאת ההבדל בין יצירה ראויה לבין בולשיט עושים ניואנסים דקים.

לא מן הראוי לבוא אל הכותבים כאן ברגל גסה.

(רגל-גסה היא הרגל שאיננה מטילה בספק את הרעיונות של עצמה)

למזלך, אני מכירה את העידון שלך כי אני קוראת את שיריך היפים.

יאללה

שיהיה יום נעים לכולנו

כל הכבוד על הפוסט והתגובות! תודה אמיתית לגלילה וטל על העבודה היפה כאן. חייב לומר בהכנעה, שהוקסמתי מאד מהתגובות ובעיקר מסגנון הדיון המדהים כאן, כולל ההומור שבו. וזהו, נדמה לי שהחלטתי לחזור בתשובה. עכשיו זה סופי.
ברשותכם - כמה תגובות:

• סנה, הבאת משל מבורך כדי להסביר נמשל שהשכל שלנו לא קולט, אח"כ הפכת את המשל לעיקר, כפפת אליו את הנמשל, וניסית ללמוד מהחשמל על אלוקים... המשל - מקסים, אבל זו אקרובטיקה. ואם בכל זאת אצמד "עד הסוף" למשל, אזי החשמל כן מלמד אותנו המון "ציוויים של עשה ואיסורים של - לא תעשה". אני מאד מקווה שלימדו אותך חלק מהם, כשהיית צעיר.

• שמעון, למען הדיוק יש לומר "צדיק באמונתו יחיה", הפרווילגיה הזו "לחיות באמונתו" ניתנה במקורותינו לצדיק. זכותך לטעון אחרת, אבל בבקשה אל תתלה זאת במקורות.
• תודה!

צטט: יאיר Z 2011-06-29 17:53:35

זאת באמת תחושה אישית בסופו של דבר. הרי גם אם יתגלה לפנינו סנה בוער ומדבר, נוכל לפרש זאת באינספור דרכים יצירתיות. אבל לשאלתך, כשאני מסתכל על היקום, אני רואה "מישהו" שזכה בלוטו ברציפות, שבוע אחרי שבוע, במשך תקופה ארוכה מאוד...

http://www.youtube.com/watch?v=TY1FVLNYnKw

תתחיל מדקה 12

צטט: סנה בוער 2011-06-29 21:17:19

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-29 15:15:13

הדוגמה של החשמל היא רק דימוי שיכול לתת לנו תחושה, אבל היא לא מייצגת אחד לאחד את אלוהים, אין למכשיר החשמלי מודעות, הוא גולם.

מכשיר חשמלי לא שואל את עצמו, למה נוצרתי, והוא לא מחפש להבין את טבע המציאות.

כשבני האדם התחילו לשאול את השאלות, וניסו להבין את טבע המציאות יותר ויותר, הם נתקלו בתופעות שלא מצאו להן הסבר, ולכן התחילו להעלות כל מיני השערות, והגדרות, כמיטב מוגבלות ההיגיון של התקופה.

כשאנחנו מדברים על אלוהים, אנחנו מתכוונים למי שברא את העולם, ואנחנו מייחסים לו כוחות ויכולות הרבה הרבה יותר גדולות מאלו שיש למי שהוא ברא, לבני האדם.

אבל ההתכוונות הזו שלנו נובעת מחוסר הבנה של טבע המציאות, אנחנו כבר יודעים ממה מורכבת המציאות, אבל עדיין לא יודעים איך היא נוצרה, ולכן אנחנו מניחים שיש כוח עליון ששולט בכל, ומכנים אותו אלוהים.

 אם כך, הגיוני שתהיה איזו סוג של תקשורת או דיאלוג בין הבורא לבין היצירה שלו, ולכן גם הגיוני להתפלל ולבקש ממנו כל מיני דברים, הרי הוא הכל יכול.
פשוט מקסים!!! נראה שמושג האלוהות מאוד ברור לך, וזה יפה. 
 אבל אם נחזור לדוגמה של החשמל, מכשיר החשמל חי רק כשהחשמל זורם בו, וכול עוד החשמל זורם בו, הם נהפכים לאחד, המכשיר והחשמל. למעשה, הכלי החשמלי מהווה כיסוי וביטוי לחשמל, ומגדיר אותו.

ברגע שהמכשיר מת, כשהוא בלי חשמל, נראה שגם החשמל נעלם, אין קיום פיזי לאחד בלי השני.

כל שעלינו לעשות הוא להתחבר לשקע, ולפעמים יעברו חיים שלמים מבלי שנחווה את חווית-החיבור הנפלאה הזאת.
אנחנו מהווים כלי קיבול שמבטא את החשמל, את אלוהים, במימד הפיזי שהוא מימד נמוך ומוגבל יותר מהמימד שבו נמצא החשמל, אלוהים. אנחנו יכולים לראות את החשמל רק כשהוא מצומצם ע"י שנאי לתדר נמוך יותר, שמתאים למכשיר החשמלי ומפעיל אותו, כלומר, אנחנו לא רואים חשמל אלא את הביטויים שלו, אנחנו לא רואים את אלוהים אלא את הביטוי שלו, שזה אומר את בני האדם, וכל מה שיש בעולם.

עכשיו, אם אנחנו ביטויים של אלוהים, אז עם מי בדיוק ננהל דיאלוג, ולמי נתפלל?

במילים אחרות, אנחנו אלוהים מצומצם ומוגבל, בתוך כלי פיזי, בדיוק כמו שהחשמל מצומם ע"י שנאי, ומוגבל בתוך מכשיר חשמלי.
עד עכשיו נהגתי לומר כך: האדם לא מכיר באלוהיות השוכנת בו, לכן הוא יוצא אלוהים חיצוני. אבל התאור שלך עושה לי המון סדר ונינוחות.
המודעות של בני האדם מאפשרת את ההבנה הזו, ואת היכולת לבטא את יכולת הבריאה ביצירת המציאות.

חוסר ההבנה הזו גורם לנו להאמין באיזה כוח גדול חיצוני ולא קשור אלינו, שאנחנו תלויים בו וברצונו הטוב, ולכן כדאי להיות טובים ולהתפלל אליו, ובעיקר אין לנו שליטה על יצירת המציאות שלנו, והמציאות נראית לנו מקרית.

פשוט נפלא!!!

יאללה. שתהיה לי בריא. תודה באמת מעומק הלב.

 

 

צטט: neri 2011-06-29 17:44:21

דניאלה בעקבותיך, אני מציע לבחינה את התשובות הבאות לשאלות

 

האם הדבר הזה שנמצא בכל הדברים, האם יש לו כוונה כלשהי?

הדבר הזה לא רק נמצא בכל הדברים אלה כל הדברים נמצאים בו. היחס הזה של מוכל ומכיל הוא חלק מהמאפיינים של המשהו הזה ומה שמקשה על רבים לדמיין אותו. הוא לא רק בתוך אלה גם בחוץ. כוונה יש לאדם ל"מערכת אין סופית" כמו אלוהים עליו אנחנו מדברים יש דברים שדומים למה שאנחנו מכנים כוונה את זה אנחנו יכולים לגלות מהתבוננות בטבע - במציאות נוצרות מערכות מורכבות יותר ויותר (אטומים מרכיבים כוכבים וכוכבי לכת, בכוכבים מסויימים נוצרים חיים, החיים מתחילים כתאים בודדים ומתהווים למערכת שלמה בה מופיע אדם, האדם מתחיל מחיה שורדת ומפתח תרבות .... בתרבות זאת תמצאי את הנסיון הראשון להכיר את האלוהים .... שהיה שם כל הזמן כמובן.)

לכן לאלוהים יש כיוון. המציאות מתהווה להיות טובה יותר, מורכבת יותר כחלק מתהליך מערכתי בו נוצרים ונהרסים נסיונות ליצור את השלב הבא.

האם באמת המציאות-התרבותית נהיית טובה יותר? ואם כך או אחרת, מנין לנו שאין זו יד-המקרה?

האם יש טעם לבקש ממנו בקשות?

כפנים וחוץ יש טעם לבקש מהאלוהים בקשות זה פועל על התודעה הפרטית של המבקש וגם יכול להשפיע על שדה שלם של אנשים בייחוד עם הם בעלי אמונה.

נכון, בקשות, או הזמנות, מתקבלות, אבל האם זה בטוח שהן מגיעות דרך אלוהים? אולי פשוט ההזמנה נקלטה ע"י משהו אחר...אדם, או קבוצת-אנשים...או מקרים שחברו יחד...

 

 

תודה לשטוטוני היקרה שלי

תודה, דניאלה על ההבהרות

מה אי-אפשר לבקש?

צטט: טל ירון 2011-06-29 12:57:49

ארז שלום.

נעים לפגוש. תמיד חיפשתי אותך :-) האם אפשר לתבוע אותך על כל "נזקי הטבע". אני חושב לעשות מזה מילארדים, ולא היה לי את מי לתבוע. תודה שהגשת לי חלום

טל

 

 

קח מספר ותעמוד בתור. אתה יודע כמה תובעים כמוך יש לי ??!! אין לך מושג כמה אתם יכולים להיות נרגנים... הייתי מתפטר כבר מזמן, אבל לא בא לי לוותר על החודשי-חופשי אצל השכינה

ראיית עולמי אינה עוסקת באלוהים

שהרי אין להוכיחו או לא להוכיחו

אין זה חשוב בעיני

מוטב להתרכז בנאמנות לעצמך

ולהיות שלם באמונתך

רוצה תאמין

לא רוצה אל תאמין

בכל מקרה

אני בוחר לכבד את דעתו ואמונתו של כל אדם

ולא להזיז אותו ממקומו

זכותו של כל אדם להיות כפי שהוא !

כפי שהייתי רוצה שיכבדו אותי 

כך אני נוהג באחרים

זה חשוב  בעיני 

סוף שבוע נעים

שיהיה על מי מנוחות

ולך גלילה המקסימה 

גם 

על זה נאמר "איש באמונתו יחיה". ועל אנשים כמוני " אדם באי אמונתו יחיה".

הטענות וה"ראיות" בזכות אמונתו וקיומו של אלוהים מוכרים ולעוסים לעייפה. מידי פעם צץ "מגלה הדור" וטוען את טענותיו ה"מחדשות" בזכות אלוהים. בכלל זה שורה של רבנים, מהם חכמים מאוד (דומני שאלה התפכחו מלהטיף לחילוניים כמוני) ומהם שרלטנים גמורים (העוסקים בהטפה בעיקר למי שממילא "מת" להשתכנע).

כך שאין הנער מחדש לנו דבר.

יש גם להודות שטענות הנגד הרציונליות/כופרות מוכרות אף הן וקשה ואולי כבר אין זה אפשרי לחדש בהם. אם כי חידושי המדע בעיקר בתחום הפיסיקה והאבולוציה מוסיפים מידי פעם מהלומה חדשה לאמונה הדתית, אם לא לאמונה המופשטת, ללא פלפולי דת, שאינה מאנישה את אלוהים על ידי ייחוס תכונות וכוונות. 

די לקרוא בספרו של ריצ'רד דוקינס "יש אלוהים?", או באתרוhttp://richarddawkins.net/,

או באתר "חופש" http://hofesh.org.il/index.html

השאלה היא אם הנער פתוח דיו גם לקרוא דברי סתירה ו"כפירה" בקיומו של אלוהים ובשבח החשיבה הרציונלית. להעמיד את אמונתו במבחן.

אך אם הוא זקוק לאמונתו מטעמים אישיים - אמוציונליים (קרי זקוק לאמונה ולאלהים כמזור לליבו ומרפא לחולשה רגשית כלשהי) ואולי גם חברתיים-תרבותיים (קרי הוא בא מהעולם אמוני-תורני ואינו יכול להשתחרר מלפיתת הסוציאליזציה, כמו רובנו) - אם כן אולי עדיף שלא יקרא דבר ממה שהעולם החילוני-רציונלי והלא-אמוני עלול להציפו בהם. 

צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-29 15:15:13

 

סנה – אהבתי מאוד את הגדרת האלוהים שלך. ממש מחשמל. אבל, האם לאותו אלוהים יש איזשהו דיאלוג איתנו? האם יש לו כוונות כלשהן לגבינו? או דרישות/צפיות? כאילו, האם שווה לדעתך להשקיע בתפילות, או בקשות?

 

 

 

 

הדוגמה של החשמל היא רק דימוי שיכול לתת לנו תחושה, אבל היא לא מייצגת אחד לאחד את אלוהים, אין למכשיר החשמלי מודעות, הוא גולם.

מכשיר חשמלי לא שואל את עצמו, למה נוצרתי, והוא לא מחפש להבין את טבע המציאות.

כשבני האדם התחילו לשאול את השאלות, וניסו להבין את טבע המציאות יותר ויותר, הם נתקלו בתופעות שלא מצאו להן הסבר, ולכן התחילו להעלות כל מיני השערות, והגדרות, כמיטב מוגבלות ההיגיון של התקופה.

כשאנחנו מדברים על אלוהים, אנחנו מתכוונים למי שברא את העולם, ואנחנו מייחסים לו כוחות ויכולות הרבה הרבה יותר גדולות מאלו שיש למי שהוא ברא, לבני האדם.

אבל ההתכוונות הזו שלנו נובעת מחוסר הבנה של טבע המציאות, אנחנו כבר יודעים ממה מורכבת המציאות, אבל עדיין לא יודעים איך היא נוצרה, ולכן אנחנו מניחים שיש כוח עליון ששולט בכל, ומכנים אותו אלוהים.

 אם כך, הגיוני שתהיה איזו סוג של תקשורת או דיאלוג בין הבורא לבין היצירה שלו, ולכן גם הגיוני להתפלל ולבקש ממנו כל מיני דברים, הרי הוא הכל יכול.

 אבל אם נחזור לדוגמה של החשמל, מכשיר החשמל חי רק כשהחשמל זורם בו, וכול עוד החשמל זורם בו, הם נהפכים לאחד, המכשיר והחשמל. למעשה, הכלי החשמלי מהווה כיסוי וביטוי לחשמל, ומגדיר אותו.

ברגע שהמכשיר מת, כשהוא בלי חשמל, נראה שגם החשמל נעלם, אין קיום פיזי לאחד בלי השני.

אנחנו מהווים כלי קיבול שמבטא את החשמל, את אלוהים, במימד הפיזי שהוא מימד נמוך ומוגבל יותר מהמימד שבו נמצא החשמל, אלוהים. אנחנו יכולים לראות את החשמל רק כשהוא מצומצם ע"י שנאי לתדר נמוך יותר, שמתאים למכשיר החשמלי ומפעיל אותו, כלומר, אנחנו לא רואים חשמל אלא את הביטויים שלו, אנחנו לא רואים את אלוהים אלא את הביטוי שלו, שזה אומר את בני האדם, וכל מה שיש בעולם.

עכשיו, אם אנחנו ביטויים של אלוהים, אז עם מי בדיוק ננהל דיאלוג, ולמי נתפלל?

במילים אחרות, אנחנו אלוהים מצומצם ומוגבל, בתוך כלי פיזי, בדיוק כמו שהחשמל מצומם ע"י שנאי, ומוגבל בתוך מכשיר חשמלי.

המודעות של בני האדם מאפשרת את ההבנה הזו, ואת היכולת לבטא את יכולת הבריאה ביצירת המציאות.

חוסר ההבנה הזו גורם לנו להאמין באיזה כוח גדול חיצוני ולא קשור אלינו, שאנחנו תלויים בו וברצונו הטוב, ולכן כדאי להיות טובים ולהתפלל אליו, ובעיקר אין לנו שליטה על יצירת המציאות שלנו, והמציאות נראית לנו מקרית.

דניאלה בעקבותיך, אני מציע לבחינה את התשובות הבאות לשאלות

 

האם הדבר הזה שנמצא בכל הדברים, האם יש לו כוונה כלשהי?

הדבר הזה לא רק נמצא בכל הדברים אלה כל הדברים נמצאים בו. היחס הזה של מוכל ומכיל הוא חלק מהמאפיינים של המשהו הזה ומה שמקשה על רבים לדמיין אותו. הוא לא רק בתוך אלה גם בחוץ. כוונה יש לאדם ל"מערכת אין סופית" כמו אלוהים עליו אנחנו מדברים יש דברים שדומים למה שאנחנו מכנים כוונה את זה אנחנו יכולים לגלות מהתבוננות בטבע - במציאות נוצרות מערכות מורכבות יותר ויותר (אטומים מרכיבים כוכבים וכוכבי לכת, בכוכבים מסויימים נוצרים חיים, החיים מתחילים כתאים בודדים ומתהווים למערכת שלמה בה מופיע אדם, האדם מתחיל מחיה שורדת ומפתח תרבות .... בתרבות זאת תמצאי את הנסיון הראשון להכיר את האלוהים .... שהיה שם כל הזמן כמובן.)

לכן לאלוהים יש כיוון. המציאות מתהווה להיות טובה יותר, מורכבת יותר כחלק מתהליך מערכתי בו נוצרים ונהרסים נסיונות ליצור את השלב הבא.

 

האם יש טעם לבקש ממנו בקשות?

כפנים וחוץ יש טעם לבקש מהאלוהים בקשות זה פועל על התודעה הפרטית של המבקש וגם יכול להשפיע על שדה שלם של אנשים בייחוד עם הם בעלי אמונה.

 

 

 

תודה לזונות-הפוליטיות על הקביעה הבדוקה.

(אגב, איך בדקתן?)

להלנה היפה, תודה על השיתוף, אני יכולה להזדהות איתך הכי-בעולם.

לדניאלה – מאוד אהבתי והזדהיתי עם תגובתך. שאלה: האם הדבר הזה שנמצא בכל הדברים, האם יש לו כוונה כלשהי? האם יש טעם לבקש ממנו בקשות?

לארז – נעים להכיר! והחורף בתל-אביב בסדר בעיניך?

צפונית יקרה שלי – פעם ראשונה שאינני בטוחה שהבנתי מה את שואלת.

ליאיר – ע"פ מה אתה קובע שחייבת להיות יד מכוונת?

דבי יקרה – מי שחווה איבוד-הכרה יכול להעיד על השארות של משהו. יש אומרים נפש. אני מתחברת יותר להגדרת-הטיבטים "זרם-תודעה".

רותי – נראה לי שתגובתו של טל לתגובתך מאוד מעניינת.

דני נגריה – ברור!!!

סנה – אהבתי מאוד את הגדרת האלוהים שלך. ממש מחשמל. אבל, האם לאותו אלוהים יש איזשהו דיאלוג איתנו? האם יש לו כוונות כלשהן לגבינו? או דרישות/צפיות? כאילו, האם שווה לדעתך להשקיע בתפילות, או בקשות?

מתוך תגובה ישנה שלי:

אתן לך דוגמא מופשטת שמייצגת הכי טוב שאני מכיר את רעיון ה"אלוהים" שלי.

והיא, "חשמל".

 חשמל, הוא שם שנתנו לאנרגיה מסוימת, ואנרגיה היא גם "ידע".

כמו שאנחנו מתרגמים, באמצעות מקלט, תדר אנרגטי שמשודר ע"י משדר בתדר מסוים, לידע. רדיו, טלוויזיה וכו'.

החשמל שזורם בקירות לכל השקעים, הוא אותו חשמל עם אותו "ידע".

לכל שקע מחובר מכשיר חשמלי שמקבל את החשמל לתוך ממיר, שמתאים את התדר ליכולת ההכלה של המכשיר.

לכל מכשיר יש ייעוד אחר, צורה אחרת, צבע אחר, חומר אחר, אורך חיים אחר וכו'.

יש מכשיר שמאיר, יש שמקרר, מחמם, מכבס, מנגן, מערבל וכו'.

וכל המכשירים מחוברים ביניהם ע"י ה"חשמל", ע"י אותו תדר, אותו ידע.

בעצם, הם תלויים אחד בשני דרך החשמל, הם במובן זה, אחד.

אם למכשיר החשמל הייתה מודעות אנושית, הוא היה יכול, בפוטנציאל, לקלוט את הידע שהחשמל מעביר.

והוא היה יכול להיות מודע לאופן שבו הוא פועל.

ובעצם לכל הידע הקיים (בחשמל).

החשמל, לא אוסר שום דבר, לא מבטיח שום דבר, לא מעניש ולא מציל, לא מברך ולא מקלל.

החשמל, פשוט ישנו, הוא היש (תכף נגיע לאין).

אם הכלי יחבר את המינוס עם הפלוס, יהיה קצר. לא כי החשמל מעניש את הכלי על שלא התנהג בהתאם לידע,

אלא כי זה מה שקורה כשמחברים מינוס עם פלוס באופן ישיר ולא דרך נגד. 

ה"יש", מכיל בתוכו את כל מה שיש, כל מה שאנחנו רואים ויודעים ויכולים לראות ולדעת.

ה"אין", הוא הרווח שבין ה"דברים" שמוכלים ביש. הוא כל מה שאנחנו לא יכולים לראות ולדעת.

לא יכול להיות "יש" בלי "אין", אחד מגדיר את השני.

אנחנו מתעניינים ב"יש" כי המודעות שלנו ממוקדת בו.

בשלב מסוים אנחנו מתחילים להיות מודעים לזה שה"יש" לא מסביר הכול, שיש משהוא חסר.

כדי להכיר יותר טוב את ה"יש" צריך להכיר יותר את ה"אין" שמגדיר את ה"יש".

כשבן אדם הולך לעולמו, מה בעצם קורה?

אנחנו יודעים מה קורה לגוף, אבל מה קורה עם ה"חשמל" שהחיה והפעיל את הגוף, לאן הוא נעלם?

אנרגיה לא הולכת לאיבוד, היא רק משנה צורה.

ארז שלום.

נעים לפגוש. תמיד חיפשתי אותך :-) האם אפשר לתבוע אותך על כל "נזקי הטבע". אני חושב לעשות מזה מילארדים, ולא היה לי את מי לתבוע. תודה שהגשת לי חלום

טל

צפונית,

?

יאיר,

ג. שאתה מהרהר בזאת רבות, גם אם לא הודית בפני עצמך?

דבי,

טוב, השאלה היא איך את מגדירה את אלוהים. בתפיסת העולם שלי, יש לזה קשר הדוק לאלוהים, כפי שהגדרתי אותו בטקסט. בתפיסת העולם שלך (שמחוברת יותר לטבעי?), נראה שיש  לזה התחברות יותר לטבע. ואם תשימי לב, זה מתחבר לאלוהות כמו שאת תופסת אותה - הטבע, הוא יוצר הכל. 

כשני מחפש את אלוהים, אני רואה את הטבע כהתגלמות מצומצמת שלו (ואגב, גם הרמב"ם), ואח"כ, אני מנסה לתהות, האם יש משהו מעבר לזה.

רותי,

אכן. או אולי גם וגם.

אני לא מאמין שנוכל אי פעם להוכיח את קיומו בצורה מוחלטת או וודאי. הפילוסופיה של הידיעה, מעידה על כך שלעולם לא נוכל לדעת מה קיים מעבר לעולם שאנו חשים בו בוודאות. ולכן עיקר השאלה היא תחושת-בטן, ופחות הוכחה, לפחות כרגע.

לגבי המושג. כן. ברור לי שכל אחד מגדיר את אלוהים אחרת. אפילו הדתים בינהם מגדירים אחרת את אלוהים. בין חז"ל יש לא מעט ויכוחים על מהות האלוהות. ותפיסת הרמב"מ, כפי שאני מבין אותה, היא הקרובה ביותר לגישה המדעית, המקובלת היום.

יש השארות הנפש,

אך היא נשארת בתרבות אותה אנו משאירים אחרינו,

בחינוך אותו אנו נוטעים בילדינו,

ובמעשים הטובים והרעים שהשפענו בהם על החברה.

לאמירה הזאת מאוד התחברתי.

אך אין לה קשר לאמונה ולאלוהים.

תודה שהעלית את הדברים.

א. ברוך השם, יש "אלוהים" (ישתבח שמו). חוקי הטבע - אכן מתאימים לפעילות של אלוהות - הם פועלים בניגוד לאקראיות ורנדומליות. ממבט אובייקטיבי ומלומד על ההיסטוריה האנושית והיקומית, ניתן להסיק שחייבת הייתה להיות יד מכוונת.
 
ב. בעידן שלנו, בעולם החילוני לפחות, האדם הוא מרכז העולם - ולכן הסוגיה נעשית מורכבת למדי, כפי שטל ציין.
 
ג. תשובה אוטומטית לשאלה כ"כ פילוסופית ועמוקה - על מה היא מעידה?

ברוטוס:   אין אלוהים

נטוס:      וזה בדוק! 

..