בעולם הנאור מתנהל מסע של "דה-לגיטימציה" נגד מדינת ישראל. ארגוני "זכויות אדם" למיניהם, כמו גם אנשי אקדמיה אנטישמיים, מגובים בעמיתים ישראלים ויהודים, מנהלים מסע הכפשה חובק עולם, נגד עצם קיומה של מדינת ישראל, כאשר הדאגה לשלום הפלשתינאים, היא רק כיסוי לאותה שנאה. אין לאותה חבורה כל דעה באשר למעשי הטבח המתבצעים במדינות ערב, כמו בסוריה או בלוב, בוודאי שאין הם מעלים בדעתם לגנות למשל את סין על הוצאות להורג שיטתיות של אלפי אסירים מדי שנה וסתימת פיות מתנגדי המשטר. הם עסוקים יומם ולילה בליבוי השטנה כנגד מדינת ישראל, ואין זמנם פנוי לבחון את מצב זכויות האדם במדינות אחרות על פני הגלובוס.

מחנה השמאל הישראלי ה"ציוני", תוקף אף הוא את ממשלת הימין, ומאשים אותה במתן הצדקה לאותה דה-לגיטימציה. לטענת אנשי השמאל הללו, אם רק תודיע ממשלת ישראל על נכונות גורפת לסגת מכל שטחי יהודה ושומרון, אזי היא תסיר מעליה את האיום המרחף עליה בהפיכתה למדינה מצורעת בחבר העמים. בלי להיכנס לגוף הנושא המדיני, צריך לבדוק בהיסטוריה הלא-רחוקה של מדינת ישראל, האם אכן יש קשר בין מעשיה של ממשלת ישראל, לבין היחס הכלל-עולמי כלפיה.

לפני יותר מעשור שנים, כאשר הצבא הישראלי היה שקוע בבוץ הלבנוני, תמך מחנה השמאל בנסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. טענתו היתה כי הנסיגה תהפוך את ארגון החיזבאללה לארגון לא לגיטימי, באשר כל תכלית קיומו הוא גירוש צה"ל מדרום לבנון. אהוד ברק נבחר בין השאר בעקבות הבטחתו הנחרצת להוציא את צה"ל מדרום לבנון, ואכן הוא מימש את ההחלטה בנסיגה מבישה באישון לילה, תוך הפקרת תומכי ישראל בלבנון, אנשי צד"ל. האם ההנחה שעמדה בבסיס הנסיגה הצדיקה את עצמה? כולם יודעים כי ארגון החיזבאללה לא די שלא הפך ללא לגיטימי, אלא הפך לצבא גדול ומאורגן, המחזיק בארסנל נשק אדיר, ומאיים על מדינת ישראל כולה. תחת הממשלה הלבנונית הנוכחית, שולט הארגון בפועל על לבנון כולה, כאשר הוא הופך אותה לבסיס האיראני הקידמי מול מדינת ישראל.

חמש שנים לאחר מכן, הורה ראש הממשלה דאז אריאל שרון, על נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ופינוי כל נוכחות יהודית במקום. גם אז היתה התיאוריה שבבסיס הנסיגה, כי סילוק נוכחות יהודית ברצועת עזה, תהפוך את הטרור מאזור זה כלפי ישראל ללא-לגיטימי, ותאפשר לצבא הישראלי להגיב במלוא החריפות נגד כל ירי מכיוון רצועת עזה. כמה מגוחכת היא התיאוריה הזו כיום, לאחר ירי של אלפי טילים מרצועת עזה לישראל, ודו"ח גולדסטון המעוות, שהפך כל תגובה ישראלית עתידית כלפי הטרור המתמשך ללא לגיטימי. שלא לדבר על המשטים לעזה במטרה לפרוץ את ההסגר על הישות הטרוריסטית שהוקמה שם, אותם מנסה ישראל למנוע, מול ביקורת שמאלנית מתמשכת.

מי שמצפה מהעולם הנאור להתחיל ולאהוב את מדינת ישראל, אם רק זו תיסוג מכל שטחי יהודה ושומרון, יש לו טעות מרה אותה הוא יגלה כאשר כבר יהיה מאוחר. סוריה יכולה לטבוח באזרחיה באין מפריע, מבלי שאיש בעולם מעלה את הטיעון נגד קיומה של מדינה מעין זו. איראן יכולה להמשיך ולפתח נשק גרעיני, בלא שתהיה אקדמיה על פני הגלובוס, שחבריה יצהירו כי היא מהווה סכנה לשלום העולם, ועדיף היה אם לא היתה קיימת מדינה שכזו. כי השנאה לעם ישראל היא "הלכה" חסרת היגיון, ומי שמצפה שהיא תעבור בעקבות מעשים אלו או אחרים, צפוי להתבדות כפי שההיסטוריה של השנים האחרונות מלמדת.