0
חבריי לספסל הלימודים! טוב, כל הבוקר הבלק ברי שלי צייץ "הודעה" הודעה" ואני, בלי יכולת להשתחרר מכל הזאטוטים שסביבי...בחיוך זחוח על פניי שעורר הרבה תהיות הבוקר מסובבי...מרחפת על ענן, שומעת את המשפטים שלכם, מרגישה את המגע, מריחה את הריחות וטועמת את הטעמים ...כל זה הזכיר לי את "החופש שלנו להיות" בתוך בית ספר ייחודי ויחיד מסוגו, לצד אנשים נדירים שגדלו להיות יפים -מוכשרים-טובים ומרגשים!!!! איך זכינו לרגע הנדיר הזה? לא מובן מאליו... מחזור 1985 ויצ"ו צרפת. |