כותרות TheMarker >
    ';

    עולם אחר הוא אפשרי !

    תשאירו את הציניות בחוץ (מי שמסוגל) אני באמת אכתוב כאן על דברים שנראים לי חשובים. חברה וסביבה, מאבקים ואלטרנטיבות ...
    והרבה שמחה (אם לא ברור מה זה קשור, קיראו את הפוסט הראשון)

    הוא כמעט הרג אותנו

    31 תגובות   יום שלישי, 20/11/07, 19:20

    בערך ב22:00 זה קרה, הוא פגע בנו כל כך חזק ובלי שום התראה מוקדמת וכמעט הרג את כולנו, והגרוע ביותר - זה לא אחמדי-נג'אד או איזה טרוריסט- אני די בטוח שהנהג ברכב שפגע בנו יכול היה להיות אתה או אני...

     

    הסיפור הזה מתחיל בצו מילואים, אבל אולי על זה אכתוב בהזדמנות אחרת, ביום ראשון 4.11 כמעט ונהרגתי בתאונת דרכים. היינו ארבעה חברים ברכב, בדרך מערב יחידה חזרה ללינה בבסיס, ובעוברנו בצומת מרומזר על כביש הסרגל- פגע בנו רכב בתאונת חזית צד קשה.

    זה השלב בו אני צריך להרגיע ולומר שלכוחותינו בסך הכל שלום, אין נפגעים קשה גם אם כולנו עדיין, יותר משבועיים אחר כך, מלקקים פצעים.

     

    מבירור המשטרה עולה לכאורה (עדיין לא הסתיימה חקירת האירוע) כי הנהג ברכב השני הגיע במהירות לצומת, עקף משאית שעצרה ברמזור האדום ונכנס ישר בצד המכונית שלנו, כנראה בלי שאפילו הספיק ללחוץ על דוושת הבלם.

     

     "רוצח!", "משוגע!", "קרימינל!" אתם בטח חושבים, ונכון- הנהג שפגע בנו עבר כנראה מספר רב של עבירות תנועה ובוודאי שלא נשמע לכלל הזהירות הכללית כשדהר אל תוך הצומת, במיני ואן עם שבעה חברים שעבדו כל היום בלוד וחזרו את הדרך הארוכה לישון בבית בצפון הוא בטח גם לא היה עירני.

     

    אבל אני מביט על המקרה בדאגה הרבה יותר עמוקה לגבי הפטנט הזה של נסיעה בכבישים,  במבט מפוקח קשה שלא להודות שלכל אחד מאיתנו (כמעט כל אחד- אבל תגיבו בכל זאת...)  יצא לנהוג עייף, לעבור קצת על המהירות המותרת ואולי אפילו לעבור צומת ב"כתום כהה".

     

    אל תחייכו- ברצינות, אנחנו כולנו רוצחים בפוטנציה! הנהיגה היא לא אומנות ולא  מקצוע בחברה של 2.1 מליון רכבים אנחנו מרשים לעצמנו לקחת לידיים מכונת הרג של כמה טונות על בסיס שאננות שלא מוכיחה את עצמה, כאילו אין בסוף המסלול הזה מתכת קרועה ודם ועצמות ואמבולנסים, חדרי מיון וח"ח גם חדרי מתים. 

     

    שיעור המעורבות של כלי רכב פרטיים בתאונות קטלניות הוא בממוצע 0.2 ל-1,000

    כלי רכב[1] (כלומר: קיימת הסתברות של 0.02% לרכב פרטי להיות מעורב בתאונה

     קטלנית במהלך השנה). בשנת 2006 היו 1 כלי רכב פרטיים ל-1,000 מעורבים בתאונה קשה.

    בסך הכל כל המידע על תאונות הדרכים מופיע בגלוי באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובכותרות העיתונים , וכולנו באיזו שהיא מידה יודעים ש:

    כ36,000 איש נפגעו בתאונות בשנת 2006

     ובכל זאת, האם מישהו מאיתנו ממש רואה את המספרים האלה, האם אנחנו מבינים את המשמעות?

     

    הפעם אני יכול להגיד ללא קלישאה שאני מדבר מכאב אישי- והשאלה ברורה: מה עושים כדי להפחית את הכאב הזה? חוץ מהטיפול הפיזיותרפי מחר, אני זקוק לתחושה שאנחנו עושים משהו כדי לשנות, אולי פשוט לנסוע פחות? 

     

    מודה לכל המגיבים כאן ובאישי- אני רוצה שתשימו לב למקורות בתגובה של דרור:

     

    אז מי שחושב שזה חרא , וזה חרא (מצטער על ניבול הפה, אבל חרא אמיתי, קקי, זה כלום לעומת תאונות דרכים וכל מה שקשור בזה, וכל מי שהחליף חיתול פעם יודע את זה ) שיתחיל להגיד את זה.

     

    הנה חלופות ומוקומות שעשו אחרת

    שכונת וובן, פרייבורג

    קוריטיבה

    תחבורת מעברים

    ערים ללא מכוניות

    תחבורה בת קיימא

    אופניים!

    עבודה מרחוק

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/07 01:01:

      חשבתי שהאמת על "אור ירוק" כבר ידועה. היא האחרונה שצריך לשתף איתה פעולה בנושא בטיחות בדרכים

       

      אומנם המידע קצת לא מעודכן, אבל זה מבהיר מספיק טוב מה מטרתה האמיתית של "אור ירוק":

       

      http://salonmazal.org/zope/home/archive/1111906871

        25/11/07 14:00:
      הבעיה של כלל הפתרונות הם שהם דורשים כסף. אם היה שוטר ליד כל נהג - גם לא היו תאונות מכוניות. תחבורה ציבורית יעילה היא הדרך היחידה לחסוך כסף, וגם לחסוך בחיי אדם - אלא אם המטרה היא לחסוך כסף לאנשים שמתפרנסים ממכוניות, דלק,בניית מחלפים ופרברים - הם באמת לא הולכים להרוויח כסף מזה - וזה כל הבעיה.
        24/11/07 21:20:

      מניסיון אפשר לייצר פחות נסיעות. לאט, לאט מתרגלים.

      אופניים זה כיף. ללכת ברגל זה נהדר. לוותר מדי פעם על נסיעה מיותרת זה בכלל מומלץ. צריך לשפר את התחבורה הציבורית אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בה עד אז..

       

      שמח מאוד ששלום לכולכם. לצערי כולנו יודעים שהתאונות ימשיכו לגבות קורבנות רבים. עלינו לא לוותר ולהמשיך לנקוט בכל האמצעים בכדי לצמצם את המספרים המטורפים של היום..

       

       

      הבעיה של צמתים ותקציבים שיש להם תג מחיר.

      אנשי התחבורה למינהם סופרים נפגעים, רק כשהכמות מגיעה למספר מסויים. רק אז מחליטים לבנות ולשפר צמתים, רמזורים וכו'.

        22/11/07 22:06:

      אני מברך על הנסיון ל"מנף"

      פיליפ- תודה על התגובה, אבל הרשה לי להעיר שפסי הרעדה וכדומה הם בסך הכל צעדים קטנים בכיוון שהרבה יותר יעיל להגיע אליו דרך הפחתת הנסועה ברכב פרטי, ובעיקר הצעת חלופות בטוחות, סביבתיות וחברתיות יותר. לגבי הצומת הספציפי אכן נעשים שם שינויים היות וזה לא היה מקרה בודד, למרבה הצער בתרחיש דומה לפני מספר חודשים נהרג שם נהג

       

      שוב תודה רבה לכל המגיבים, שי

        22/11/07 20:48:

      פיליפ, מנסים ועוד איך למנף פשוט כי זה דוגמה לכלל. מה לעשות שגם זה כואב?

       

      הוא אולי היה בדרך למילואים אבל המכונית השניה לא.

       

      אם יותר אנשים היו נוסעים נסיעות יוממות במכונית - ואפשר להוריד המספרים מאוד - היו הרבה פחות תאונות.  

        22/11/07 20:15:

      שי,

      החלמה מלאה לך ולחבריך, וגם יישר כוח על שירות המילואים.

      גיל מלמד כתב הרכב מנסה ליצור מודעות לבעיות בכבישים שבסופו של דבר עולים בחיי אדם.

      רוב רובו של הציבור לא מעריך נכונה מרחק מהצומת או לא קולט שיש צומת וכו ולא נכנס לצומת ברמזור אדום בכוונה תחילה.

      לדעתי הנהג הפוגע היה די המום ולא קלט את קיום הצומת כלל, או לא העריך את המרחק מהצומת.

      יש מספר רב של מקומות בהם אתה נוסע על כביש שהמהירות המותרת בו היא בין 80 ל 90 קמ"ש ומוצא את עצמך בצומת.

      לפני שנים רבות קרה  לי דבר דומה בו נכנסתי לצומת הומה בהפתעה גמורה, למזלי לא ארעה תאונה כלל , אך כפסע היה ביני ובין משאית סמי-טריילר. האירוע קרה בצומת שער הנגב בדרכי לשירות מילואים  בבסיס בדרום. הייתי כל כך מופתע מקיום הצומת שפשוט חציתי אותה (ניסיון לבלום היה עולה לי בחיי) ועצרתי בצד שם ניסיתי לפענח היכן אני ולהיכן עלי ליסוע.

      צמתים כאלה יש בכל הארץ ולרובו במיוחד במקומות יותר סואנים אחוז התאונות יהיה גבוה.

      אולי תוכל למנף את התאונה שלך כדי ש"יתקנו" קצת את הצומת (אתה יודע כשהמשטרה קוראת לך לחקירת התאונה תעלה להם כמה רעיונות אולי יצא מזה משהו שיחסוך חיי אדם).

      ניתן ליצור פסי הרעדה קטנים (חריצים בכביש) כ 300 מטר מהצומת שיגרמו לנהגים לשים לב לצומת, שילוט מהבהב - זהירות צומת לפניך ועוד. ניתן לקצר את האור הירוק ולהאריך את הצהוב בשעות הלילה, נהג שיראה מרחוק אור צהוב סביר יותר שינסה לבלום מאשר אור ירוק מהבהב.

       

      לכל אלו שמנסים למנף את התאונה למטרה "ירוקה" אני אזכיר ששי היה בדרכו למילואים והמכונית היתה מלאה (מעשה ירוק כשלעצמו) אך קשה מאוד לצאת למילאים בתחבורה ציבורית (עם התיקים, והגב הכואב ולסחוב את הציוד וערכת קפה וכו).

       

      שי, שוב החלמה מלאה לך וחבריך.

       

      פיליפ

       

       

       

       

       

       

       

        22/11/07 12:17:

      טיבי - להאשים את החרדים זה קל - אבל

      1. הרי האנשים נוהגים במכונית גם בכל שאר השבוע, גם בזה החרדים אשמים?

      2. יש יוזמה של ח"כים חילונים ודתיים לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, ובתמורה לסגור את הקניונים (שמעודדים פרבור שמועדד תחבורת רכב, וגם פוגעים בימי המנוחה של השכבות החלשות). אפשר לתמוך בזה.

      3. בכסף שאפשר לחסוך מאי החזקה ואי נסיעה ברכב פרטי אפשר להשתמש ברוב המקרים בתחבורה ציבורית יקרה יחסית, כמו מוניות בשבת.

       

      לגבי אור ירוק - אולי הם עושים עבודה נפלאה - אבל הם חושבים "בתוך הקופסה". במקום לחשב איך להשקיע יותר כסף כדי לקבל מעט פחות תאונות, עם עדיין הרבה אנשים שימותו מיזהום אוויר, ועם הרבה נזק למשק בצורה של פרבור, פקקים, זיהום מים, זיהום אוויר, וגזלית שטח חניה, צריך להתחיל לחשוב אחרת. תחבורה ציבורית שפויה (כמו תחבורת מעברים) יחד עם שבילי אופניים  הם דברים שמאפשרים לנו להשקיע פחות כסף ולקבל יותר תחבורה עם כמעט אפס הרוגים , עם כמות זיהום נמוכה בהרבה, עם יותר שטחים ירוקים ויותר איכות חיים. דוגמה לכזה מהלך היתה בקרוטיביה -עיר ענייה בברזיל לפני יותר מ30 שנה.

        22/11/07 08:48:

      אני דווקא התרשמתי מאד ממה ש "אור ירוק" עושים.

      הם הגיעו אלינו הביתה עם חומר עבור הבן שלי שלומד כרגע נהיגה.

      החומר ערוך ומוסבר מאד יפה וברור, מסבירים על הסכנות בכביש, על איך להתכונן ולהיזהר מהבלתי צפוי ועוד הרבה דברים נוספים. זה מאד חשוב בעיקר כשצעירים מעורבים בהרבה תאונות...

       

      במקום להקים עוד ועוד עמותות, הייתי מציע למי שרוצה, להצטרף אליהם ולראות איך הוא יכול לתרום במסגרת שלהם.

       

      ושי, תרגיש טוב

        21/11/07 22:52:
      לכולנו ברור שאחד הפתרונות להורדת מספר התאונות הוא הצמצום בשימוש ברכב פרטי ומעבר לתחבורה הציבורית. אבל בישראל אין חופש תנועה ללא מכונית פרטית. הודות לאיסור על תחבורה ציבורית בשבת -  אם אין לך אוטו – אתה תקוע בסופי שבוע בבית. וכך בנוסף ליתר המסים, שאנו משלמים כדי לתת הצדקה לקיומם של פוליטיקאים דתיים – מיעוט שעות אור, אוכל יקר באיכות גרועה, מימון לימודי סרק – מצטרף גם מחיר של כמה אלפי נפגעי תאונות דרכים.  כי כשאנו מוציאים הון על רכישה, ביטוח ורישוי – אנחנו משתמשים ברכב הפרטי כמעט בכל נסיעה. ונחשפים לפגיעה בתאונה. וכך,  שנה אחרי שנה, אנחנו רוכשים מכוניות מיותרות, מתים בתאונות מיותרות ונכנעים לפוליטיקאים מיותרים. 

       

        21/11/07 19:06:

      שי, שמח שאתה בסדר.

      לדעתי צריך להחמיר עם הענישה ולהאבק במכוניות פרטיות ובשימוש בהם,

      לפתח תחבורה ציבורית ואת הרכבת.

      לא להפסיק להשמיע את קולינו

        21/11/07 15:20:

      אני שמח שיצאתם ללא פגע.

       

      אני מזמין אותך לקרוא בבלוג שלי שכולו בנושא תאונות דרכים

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=15677

       

      אבי ינקוביץ'

        21/11/07 15:18:

      שי, מצטרפת למברכים על שיצאתם בשלום, והיה מעניין לקרוא את כל התגובות כולל אלה שהעלו פתרונות אפשריים למצב הנוכחי.

      באמת שזה דורש חשיבה רדיקלית מהסוג של "למה בכלל מכוניות", עם כל הצער שבדבר - בסך הכל מכונית זו המצאה נפלאה - אבל זה כנראה לא העתיד.

      שנהיה בריאים.

       

        21/11/07 13:51:

      שלום שי

       

      אני שמחה ששלום לך וחבריך, 

       

      כמו רבים אחרים גם אני עברתי תאונת דרכים, אומנם לפני 17 שנה, על חוסר מתן זכות קדימה במעבר חציה- אני הייתי ההולכת רגל.

      כבר אז מספר ההרוגים בשנה ומספר הפצועים היה גבוה במיוחד. בשנים האחרונות אנחנו עדים לצימצום מספר ההרוגים אך בשל החשיפה התקשורתית יש תחושה של עליה מספרית.

       

      אני מאמינה שאכיפה מוגברת יכולה להועיל למעטים אבל יש צורך בפיתרון מהשורש הכולל בתוכו חינוך מגיל צעיר, תיקון תשתיות ובניית חדשות, הקמת מערך תחבורה ציבורית ארצי- בעלות שימוש נמוכה יחסית.

       

      כמו כן אני מקווה שעוד מקומות עבודה יפעלו כמו עבודתי ויקימו מערך הסעות- על מנת למנוע מעובדים לסוע עייפים.

        21/11/07 13:42:

      היי שי!

      וואו תודה לאל שיצאתם בסדר!

      יש דבר אחד שנראה לי אפשר לעשות והמשטרה לא עושה. בהרבה מהתאונות האלה מעורבים נהגים או בשלילת רישיון או שיש להם עשרות עברות תנועה.

      אפשר לבקש שמתנדבים יבדקו את הרשומות ויוודאו יום יום שנהגים בשלילה לא נמצאים על הכביש כמו גם נהגים עם מספר עברות נגיד יותר מעשר או כל מספר שיחליטו עליו.

      את זה מתנדבים יכולים לעשות בשביל המשטרה.

      האכיפה של המשטרה בעייתית במקרה הטוב - כמו כל האכיפה אצלנו, אבל כאן זה ממש עניין של חיים יומיום. 

      כמובן שעידוד תחבורה ציבורית יבורך אבל זה ייקח המון זמן.

      כל טוב 

        21/11/07 11:37:

      התאונות גרועות בהרבה מפיגועי טרור - בישראל שבעת המלחמות והפיגועים

      יותר אנשים מתו מתאונות מכוניות מאשר סך כל האנשים שמתו במלחמות ובפיגועים. (למה קוראים להן תאונות דרכים? הדרכים לא הורגות בני אדם, חוץ אולי מיצירית קיטוע שהורג בעלי חיים).

       

      וזה בלי לחשב את האנשים שמתו מזיהום אוויר - על כל אדם שמת בתאונת מכוניות יש לפחות 2-3 שחייהם התקצרו בכמה שנים בגלל זיהום אוויר שחלקו הגודל הוא ממכוניות - רק ממחלות סרטן בתל אביב שמקושרות על ידי משרד הבריאות לזיהום אוויר (שאינו סיגריות) מתים כל שנה 500 איש.

       

      כסף - הוועדה למיסוי ירוק קובעה שנזק כלכלי שנגרם על ידי כלי רכב למשק עומד על 6-8 אחוזי תוצר - כלומר 30-50 מילאירד ש"ח בשנה. מה היה קורה אם הכסף הזה היה הולך לחינוך במקום לטיפול בנפגעים של תאונות דרכים, לטיפול בחולי סרטן או מתבזבז בפקקי תנועה?

       

      הספר של ראלף ניידר שהכריח את תאגידי המכוניות לשים חגורות בטיחות (כולם שכחו את זה מה?) נקרא "לא בטוחות בכל מהירות" - זה נכון מאוד גם היום. אפשר לנהוג באופן יותר זהיר, אבל אי אפשר מבחינה פיסית לנהוג באופן שיבטיח שלא תהרגו מישהו בטעות - פשוט כי זמן התגובה שלכם כיצור אנושי הוא קצר מידי, וכי עוד לא נולד האדם שיכול לשמור על ריכוז כל כך הרבה שעות בפעילות חדגונית. כל מי שנתקל בסלון שלו בבית שלו תוך כדי הליכה ב4 קמ"ש בשולחן בברך יודע את זה. פשוט מדחיקים.

       

      עם כל הכבוד לאור ירוק וכו' - זה ממש לא הגישה שתוביל למשהו. אפשר לחנך ולחנך אבל בסופו של דבר עם כולם היו הולכים ברחוב עם חרבות שלופות וחדות אנשים היו מתים גם מזה .  בטח לא בנסיעות יוממות (נסיעות של יומיום).

       

      אין שום סיבה לנהל את התחבורה במדינה באמצעות רכבים, זו פשוט טכנלוגיה פרימטיבית לקיים תחבורה. היא הורגת אנשים, היא מזהמת את הסביבה, היא גורמת לשפע של בעיות חברתיות, היא יקרה להחריד והיא לא יעילה. כל מה שמשאיר אותה כאן הן

      1- הוצאות פרסום עצבניות (עסקי המכונית הם המפרסם מספר אחת בעולם, הרבה יותר מכל תעשייה אחרת)   דבר שמבטיח את שתיקת העיתונאים

      2- שטיפת מח של האזרחים ("מכונית זה חופש", כן, חופש להתקע בפקק כל יום, וחופש לאבד את היקרים לך בשניה). 

      3. ולובי עצבני בוושינגטון ובכנסת. (אחרת למה בקהיר יש כבר רכבת תחתית ובירושלים ובתל אביב לא).

       

      מי שנלחם כבר שנים למען תחבורה ציבורית הגיונית ושפויה ופתרונות אחרים לתחבורה הם ארגוני סביבה (שכולם אוהבים להגיד שהם נגד כל דבר) - תחבורה היום ומחר, מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, פעולה ירוקה ועוד.

       

       

       

        21/11/07 10:54:
      שי ראשית,רפואה שלמה והרבה שימחה על שאתה שלם בגופך גם אם בנפש ישנה פגיעה.בהחלט מפחיד היום לצאת מהבית.אנחנו איבדנו את אחיו הצעיר של בעלי (29) שבכלל עצר בצד הכביש לפי כל הוראות הבטיחות ורכב שנהגו הפיל כניראה את הפון פגע בו ומבחינתינו רצח אותו במקום.אני,מעידה על עצמי שאני נהגת טובה.מעולה אפילו.אבל ממעטת ככל האפשר מלצאת לכבישים פשוט ,רועדת מפחד.החינוך לנהיגה נכונה מכל ההיבטים צריך להתחיל כבר בבתי הספר.
      הפוסט שכתבת היום שווה את כל מה שכתבו בכל העיתונים בחודש האחרון. ומעניין שזה לא בא מעיתונאי, אלא מאזרח מן השורה.

      שי על זה נאמר, נולדת מחדש.

       

      התאונות הן פשוט פיגועי טרור.

      חשוב רגע, כל שבוע יש 2-4 הרוגים ועוד כמה מאות פצועים בדרגות שונות.

      הממוצע השנתי הוא כ 500 הרוגים כל שנה.

      כמה פיגועי טרור "הצליחו" להרוג כל כך הרבה אנשים?

       

       בלי להתייחס לעשרות אלפי הפצועים בשנה.

       

      לא אמרתי עוד דבר עםל הנזק הכלכלי.

       

       

      אני ממש שמחה שהעלית את הנושא ככה, ושנתנו לך להיות בדף הבית של הארץ. אני מקווה שייתנו לפוסט שלך להיות שם עוד כמה ימים טובים, כי לדעתי העלית נושא נורא חשוב, כמעט חשוב כמו הבטחון שלנו בארץ (ואולי יותר), כי הוא פוגע יותר.

      נורא מסכימה עם מה שכתבו כאן לפני, שיש קבלה מוזרה בעולם שלנו של נושא תאונות הדרכים והנסיעות והנזק שהם גורמים. כאילו - אין מה לעשות , זה בסדר. אבא שלי אומר: זה כאילו שהיו זורקים פעם אנשים למולך, ככה, כאילו זה בסדר.

      וזה איום ונורא לדעתי. ההסתמכות הרבה כל-כך על רכב פרטי, שהוא, מה לעשות, מסוכן. כמה שתנסה לשלוט על זה תמיד יהיו מופרעים, ויש מופרעים המון - לא חסר. פעם חשבתי שצריך לעשות מבחני אישיות לפני שנותנים למישהו רישיון, כמו שבודקים נורמליות למי שהולם לקרבי, אבל זה לא יתממש. אם היו עושים - לפחות שליש או יותר לא היו עולים לכביש, בגלל אימפולסיביות, תוקפנות, חוסר-ריכוז וחוסר-אחריות. המון אנשים פשוט לא מסוגלים ולא מתאים להם לעשות את הדבר המסוכן והקשה הזה - נהיגה.

      אז צריכה באמת לדעתי לקום כאן תנועה אמיתית שתגיד: די, אנחנו לא רוצים לנסוע הרבה ברכב. רוצים תחבורה ציבורית, רוצים בכלל פחות לנסוע.

      את הסיגריות כבר הוציאו פחות או יותר מחוץ לחוק, נורא נלחמים בכל מיני מחלות, ועל זה - מעט ניסיון להוריד בצורה משמעותית את הפגישות.

      אולי נקים תנועה בנושא? אני מוכנה לתרום בנושא מה שאפשר. צריך גם להתחבר לעמותה "אור ירוק" , שפועלת לפי התרשמותי הכי הרבה בנושא בארץ, אבל כנראה לא מספיק.

      זה לדעתי נושא מוסרי נורא בסיסי בחברה שלנו, חייבים חייבים לעשות משהו בנושא.

      מי מוכן לעשות משהו בנושא (כולל אלו שכתבו פה דברים נורא משמעותיים)?

      כתבו כאן, מי שמוכן.

        21/11/07 08:58:
      שמח שיצאת בשלום!
        20/11/07 22:45:

      וואו, תודה לכולכם

       

      אני כמובן בטוח שכמו סמים מסוכנים אחרים - גמילה בהשגחה רפואית מתאימה היא גם הדרך לטפל בתחבורה ברכב פרטי

       

      תודהשוב על החיזוקים- הכתף כבר קצת פחות כואבת...

        20/11/07 22:07:

      פחד מוות, זה מה שאני מרגיש כל פעם שאני על כביש בינעירוני בישראל...

      זה לא רק הנהגים - משוגעים יש בכל מקום, גם במדינות אירופיות "רגועות" יש נהדים שיכורים, חוצפנים ומשוגעים,

      אני מרשה לעצמי לומר שזה בעיקר התשתית,

      כבישים בינעירוניים מהירים, מועדים לפרעונות שהתאונה הממשמשת ובאה בהם זועקת מכל עיקול לא מסומן ובור בצד הכביש - עמודים בכל מקום ללא שמישהו יהיה אחראי לרשלנות של אי הטיפול בליקויים,

      אז נכון זה לא קשור למקרה האישי שלך - יש גם כאלו אבל החיבור בין השניים כבר הופך את חווית הנהיגה כאן ללא פחות ממשאלת מוות,

       

        20/11/07 21:54:

      מה עושים? קודם כל אומרים הגומל. מזל שיצאתם מזה בזול. קבל חיבוק.

        

      ומה אחר כך ? מה זה לא ברור?מפסיקים. 

       

       

      אין עוד שום טכנלוגיה קטלנית כל כך שזוכה לכזו פופלאריות כאילו זה גזרה משמיים.

      אם מישהו היה אומר לכם שהוא מצא דרך נפלאה לבשל, אבל זה הורג 500 איש בשנה, ומותיר עוד 3,000 איש במצב של פציעות קשות וחקלם נכה - הייתם זורקים אותו לבית משוגעים. (ואני לא מתכוון במובן המטפורי של הביטוי)

       

      תחבורה מבוססת רכב היא זוועתית גם בלי קשר לתאונות דרכים. היא עולה לנו לפחות 6 % מהתוצר - אם לא 8% ו-זה בהערכות שמרניות - כלומר 30-50 מילארד ש"ח בשנה שהיו יכולים ללכת על דברים מועילים יותר הולכים על השטות הזאת. מתוך הנזק הזה רק 0.67% מהתוצר הוא נזק של תאונות דרכים - הרוב הוא דווקא נזק מזיהום אוויר ונזק מפקקים. נזק מפרבור (תהליך) לא נכלל בכלל בחישוב הזה, וגם לא מלחמות על נפט, וגם לא עלות של השחיתות הפוליטית של תעשיית הרכב ועוד ועוד. ראו השפעות חיצוניות של מכוניות

       

      האופציה של רכב פרטי היא אופציית התחבורה הכי יקרה והכי איטית שיש לנו. אבל בגלל "נעילה טכנולוגית" משרדי הממשלה שאמונים על תחבורה רוקדים טנגו צמוד עם יבואני הרכב ויצרני הרכב. הדם שלנו - זה הכסף שלהם.

       

       כמו שאמרת - אחד הדברים הכי גרועים ברכבים היא שהם הופכים כל אחד מאיתנו לרוצח בפוטנציה. 

       

       כל שנה מתים למעלה ממיליון אנשים רק מתאונות דרכים. ועוד עשרות מיליונים שהפכו לנכים ופצועים קשה. איזה יופי? איזה דבר סקסי זה מכונית? כמה חופש היא מביאה?

       

      מי שרוצה לראות איך נראית תאונת דרכים ומה היא עושה לאנשים יש את הסרט "אדפטיישן" שממחיש את זה הכי טוב - רגע אחד הכל בסדר, ברגע הבא האדם שאתה הכי אוהב מת. ככה. בהרבה פחות זמן ממה שלקח לכם לקרוא את המשפט הזה, החיים שלכם נהרסו. (במקרה הטוב אתם מתים). 

       

      אז מי שחושב שזה חרא , וזה חרא (מצטער על ניבול הפה, אבל חרא אמיתי, קקי, זה כלום לעומת תאונות דרכים וכל מה שקשור בזה, וכל מי שהחליף חיתול פעם יודע את זה ) שיתחיל להגיד את זה.

       

      הנה חלופות ומוקומות שעשו אחרת

      שכונת וובן, פרייבורג

      קוריטיבה

      תחבורת מעברים

      ערים ללא מכוניות

      תחבורה בת קיימא

      אופניים!

      עבודה מרחוק

       

       

       

       

        20/11/07 21:26:

      מה עושים?

      תחבורה ציבורית

      השמעות לחוקים

      עירנות מובהקת

      אפילו קצת פראנואידית אם צריך...

      ומקווים לטוב.

        20/11/07 21:14:

      שי ידידי,

      ראשית, שמח על בריאותך. לצערי יצא לי לאבד כמה קרובים יקרים בתאונות דרכים.

       

      לכותבים הקודמים:

      החמרת הענישה אינה פיתרון. כבר היום הענישה היא כזאת שבעיקר מפלה לרעה את המעמדות העובדים, וגורמת לתחבורה, שהיא מלחתחילה מפלה ויקרה, להיות אף יותר כזאת. מי שנוסע רבות במסגרת עבודתו כמו נהגים, או נוהג בשעות מאוחרות - עובדים קשי יום, מועד מן הסתם יותר לתאונות. נהג משאית שמכריחים אותו לנהוג 30 שעות על הכביש הוא תאונה שמחפשת איפה לקרות.

      אם הפתרון היחיד שמשרד התחבורה מסוגל להציע הוא קמפיינים של הפחדה ודמוניזציה מצד אחד, ו"מבצעי אכיפה" מצד שני, אנחנו בבעיה.

       

      ברור שפה, כמו ברוב הבעיות, הפתרון הוא פתרון סוציאל דמוקרטי מקיף:

      הגדלה הדרגתית של כמות ואיכות התחבורה הציבורית, ובמקביל, בקצב יותר איטי, עידוד הפסקהת נסיעה ברכבים פרטיים. יש טעם, בשוליים, להשקיע גם בתשתיות כבישים מתוחכמות יותר, אך זה, כאמור, בשוליים.

       

      כל עוד, כאמור, נוסעים מיליוני כלי רכב על הכביש, אין אלא להשלים עם תאונות הדרכים כגורם קבע בחיינו.

        20/11/07 20:03:

       

      שי.

       

      לדעתי צריך להחמיר בענישה , ברגע

      שבנאדם יקבל דוח של כמה אלפי שקלים ושלילה הוא יחשוב כמה פעמים.

      ולגבי כול אותם חולרות עם המון עברות תנועה = מחבלים בכביש ,הייתי

      עושה להם סיכול ממוקד וזורק אותם לכלא.

      אין יום שאני לא ברמזור וכמה אדומים מלאים אנשים גונבים...

      עניין של חינוך וענישה.

      תרגיש טוב חבר.

       

      שייקה.קורץ

        20/11/07 19:43:

      יקירי,

      קודם כל שמחה שיצאת מזה בשלום.. אתה אחד מקרני השמש שלי כאן בקפה :-)

      כשסיפרת לי על התאונה, באמת שדאגתי לך!!

       

      והלוואי שיהיה אפשר לעשות משהו בנידון.. אנחנו עושים כל כך הרבה כדי למנוע פעולות טרור, אבל כל כך מעט כדי למנוע את הקטל בכבישים.. שהרבה יותר קטלני.

        20/11/07 19:40:

      אני שמח שכולכם בסדר!

      מה שקורה אם נהיגה באור אשום זה קטע פסיכי לגמרי, הייתה תוכנית על זה של חיים הכט לא מזמן.

      אנשים נוסעים באדום בלי שום בעיה. יש צילומים של נהגים שנכנסים לצומת גם 20 שניות אחרי שהירוק שלהם הפך לאדום והעונש הוא כולה "בקשיש" של 1000 ש"ח ואיזה 10 נקודות שלא מזיזות לאף אחד!!!

      פעם זה היה משפט והשופטים היו דיי מחמירים אבל היה עומס אז במקום להוסיף שופטים או משהו כזה הם החליטו במשרד התחבורה למתן את העונש. אפשר לטעון שיש עומס על השופטים אבל נוצר מצב אבסורד שעל יציאה מהרכב ללא אפוד זוהר אתה תלך למשפט ואם צילמו אותך עובר באדום אז לא.

      בכול אופן, אני מאחל לכולנו לננהג בזהירות ונחזור הבייתה בשלום,

      איתי. 

        20/11/07 19:36:

      שי ידידי.

       

      ראשית אני מקווה שעשיתם ברכת הגומל ותרומה קטנה לנזקקים על שיצאתם בשלום מהתאונה הקשה.

       

      בכבישי ישראל אתה יכול למות גם כשאתה לא אשם ונחשב לנהג הכי טוב בעולם, כבישי ישראל הפכו לשדה קטל אחד גדול.

       

      שמח שיצאתה אתה וחבריך בשלום מהתאונה.

        20/11/07 19:31:

      כל כך מבין את תחושותיך.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=202595

      ארכיון

      פרופיל

      שי-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין