דמיינו לעצמכם את המקרה הבא:
החלטתם אחרי זמן ממושך לעבור ניתוח קל אשר מטרתו העיקרית אסתטית. אולם, בתום הניתוח החל להתפתח אצלכם נמק שהלך וגדל עד אשר הוחלט על ידי הצוות הרפואי לכרות את הרגל.
למסכת עובדתית זו, הוסיפו פרט קטן נוסף - הנמק נגרם עקב מום מולד עליו הרופאים היו צריכים לדעת קודם לניתוח.
האם לעניות דעתם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח ?
ובכן, מסתבר שהשאלה אינה פשוטה כלל ועיקר שכן מסכת עובדות דומה התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה בטענה שלא ניתן היה לצפות את המקרה.
בית המשפט העליון בפסק דין מרתק הפך את קביעות בית המשפט המחוזי וקבע כי היה על הצוות הרפואי לוודא על קיומו / אי קיומו של המום, גם אם מדובר במום נדיר אשר קשה לצפותו.
הקליקו על הקישור הבא על מנת לעיין בסקירה שערכתי בנושא -
אשמח לקרוא את תגובותיכם.
סופ"ש נפלא.
רפאל |
עמיתלוין3
בתגובה על עורך דין אובדן כושר עבודה
עמיתלוין3
בתגובה על אובדן כושר עבודה מקצועי
עמיתלוין3
בתגובה על רשלנות רפואית בהריון
לירוןקורל
בתגובה על תביעות ביטוח – חיוב חברת הביטוח לפצות מבוטח בגין נזקי גניבה ופריצה
RONISAGIV
בתגובה על טיפ משפטי - שכר טרחת עורך דין תאונות דרכים
לירוןקורל
בתגובה על תביעות ביטוח חיים – אי גילוי - ממה צריך להיזהר ומה אפשר לעשות ?
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שהבאת לידיעת הציבור(החברים)
לדעתי כל ניתוח, הן רפואי או אסטטי, מצריך בדיקה יסודית לעומק על מצב
בריאותו מצב מולד וכל המשתמע מכך...
לראיה מצב מולד שלא היה ידוע גם למטופל, על הרופא היה לחקור ולשאול באם...
מאחר והפגם ידוע ברפואה, ורופא מומחה מנסיון יודע שעלול לקרות מצב של
השלכה לאחר ניתוח (ולא חשוב איזה).
שבת שלום
כריסטין **
כאן מדובר בניתוח אסטתי, מה שפעם קראנו "ניתוח פלאסטי". כלומר, ניתוח שהמטופל בוחר בו, ואין בו צורך ממשי.
בניתוח כזה, שהחולה בד"כ גם משלם עליו, עומד לרשות הצוות הרפואי כל הזמן שבעולם כדי לוודא את מצבו של המטופל.
שאלה אם היתה נקבעת רשלנות במקרה של ניתוח מטעמי בריאות - שלא לדבר על ניתוח חיוני.
לעניות דעתי, כן, אבל לא בהכרח של הרופא - אלא של המדינה, אם היה מוכח שזו לא העמידה די משאבים לבדיקות אלה.