עונת המלפפונים הפוליטית כבר פה. אין ספק. אחרת קשה להסביר מדוע ועל מה נזעקו כל כלי התקשורת, מההודעה המי יודע כמה של אריה דרעי, על כך שהוא חוזר לפוליטיקה ומתכוון להתמודד בבחירות הבאות.

ואם מלפפונים, אז גם טור זה משתתף בחגיגה זו, שאין לה כל קשר לעיתוי האמיתי של הבחירות, שבוא יבואו במועדן.

דרעי יודע שגם אם יחזור פעם עשירית על אותה הודעה, ברווח זמן מתאים בין אחת לשניה, היא תתפוס פעם אחר פעם את הכותרות. שאם לא כך, הוא לא היה חוזר שוב ושוב על כמעט אותן מילים בדיוק.

דרעי מנצל את התקשורת, והיא משחקת לידיו. דרעי באמת רוצה לחזור לחיים הפוליטיים בבחירות הבאות, אך גם הוא יודע שהבחירות הללו נראות כעת רחוקות מאד. לפיכך, אין לו ברירה אלא להזכיר מידי פעם את דבר קיומו, והתקשורת מסייעת לו בכך ברוחב לב ובנדיבות.

כל זאת בשל האיבה הגדולה השוררת כיום בין מרבית כלי התקשורת בארץ לבין ראה"מ, בנימין נתניהו. ש"ס והעומד בראשה, אלי ישי, סופגים גם הם אש, כמו כל יתר שותפיו של נתניהו לקואליציה ולממשלה.

על פי לא מעט פרשנים פוליטיים, מפלגה בראשות דרעי עשויה אולי, בסיטואציות פוליטיות מסויימות, להוות לשון מאזניים אחרי הבחירות הבאות. ספק אם כך הם אכן פני הדברים, בכל מקרה זו תקוותם של אנשי התקשורת. לכן הם מעודדים ותומכים ללא הרף בדרעי, וחוזרים פעם אחר פעם אחר כל הודעה שלו גם אם אין בה חידוש כלשהו. העיקר לזנב בנתניהו וממשלתו.

אבל זה לא רק זה. דרעי אומנם חזר כבר מספר פעמים על הודעתו שבכוונתו להתמודד לכנסת בבחירות הבאות, אך מעולם לא הבהיר את המסגרת בה הוא מתכוון להתמודד. יש הסבורים שיעשה זאת באמצעות מפלגה חדשה, ויש הטוענים שהיעד שלו הוא דווקא לכבוש מחדש את ש"ס.

יתירה מזו, כאשר אחד מכלי התקשורת הזכיר בשבוע האחרון את העובדה שדרעי מתכוון לעמוד בראש מפלגה חדשה, שיגר דרעי אליו את אחד מאנשיו כדי לתקן את הדברים ולהבהיר כי אומנם הוא אמר שבכוונתו להתמודד בראש מפלגה, אך לא פירט אם זו תהיה חדשה או ותיקה.

לש"ס נכסים רבים. מדובר במפלגה גדולה הקיימת כבר קרוב ל-30 שנה. יש לה סניפים, אנשים ופעילים בכל מקום. יש לה רשת חינוך, רשת תרבות, רשת מעונות, ועוד ועוד כהנה וכהנה מפעלים ומוסדות רבים ומגוונים. יש לה גם נציגים רבים ברשויות המקומיות ואף ראשי ערים. אלה הסבורים שהיעד האמיתי של דרעי הוא לחזור לראשות ש"ס, סבורים כך משום שלהערכתם אין לו שום כוונה לוותר על השליטה על הנכסים הללו והעוצמה הזו, ולהתחיל הכל מחדש.

דרעי, לפי הערכות הללו, מאיים בהקמת רשימה חדשה שעל פי הסקרים תנגוס באופן משמעותי בש"ס, אבל בפועל הוא מבקש בכך ללחוץ על הנהגת ש"ס להחזירו לכס היו"ר. כשהזרז האמיתי הוא, שלו יש יכולת להביא יותר מנדטים מאשר היו"ר הנוכחי.

אחת השאלות המרכזיות היא, מדוע דרעי החל את הקמפיין שלו כבר עכשיו, כאשר נראה שהבחירות הבאות יתקיימו רק בעוד זמן רב, שנתיים ואולי יותר. כל פוליטיקאי מתחיל יודע שזה מוקדם מאד להתחיל מירוץ לכנסת הבאה, ושמי שמתחיל מוקדם כל כך נשחק מהר מאד בדרך הארוכה.

ואולם, אם הרצון של דרעי הוא לא רק להגיע לכנסת הבאה אלא לשוב ולכבוש את ש"ס, הרי שהיציאה המוקדמת לדרך ברורה ומובנת. במקרה כזה הוא זקוק לזמן כדי לדחוק את ההנהגה הנוכחית לפינה. הוא זקוק לזמן כדי שמקבלי ההחלטות ישנו כיוון לטובתו.

גם התקשורת רוצה מאד לראות את דרעי בראשות ש"ס, במקום היו"ר הנוכחי אלי ישי. מאותה סיבה שצוינה כבר, לפיה דרעי נתפס על ידם כמי שיכול להוות שובר שוויון ולהעביר את השלטון מגוש ימין לגוש שמאל.

לדרעי כמובן נוח עם הפוזיציה הזו. נוח לו שהתקשורת איתו. נוח לו שנוח לה כעת לתמוך בו. האינטרסים שלה משרתים את המטרה שלו. הוא אומנם יודע שהוא חי על זמן שאול בעיניה, וברגע שינהג באופן שונה מרצון אנשי התקשורת והתקוות שתלו בו לא יתגשמו, הם יגישו לו את החשבון במלואו. אך מבחינתו, דיה לצרה זו, או לשמחה, בשעתה.

בכל מקרה, סביר מאד להניח שגם בחודשים הקרובים נמשיך לראות מידי פעם גיחות של דרעי לתקשורת, בעיקר בנושאים חברתיים. בעיקר בנושאים שבהם הוא כביכול מתייצב מול ש"ס. אם זה על הדיור, על הקוטג´, או על כל נושא חברתי אחר שיתעורר. לדבר כשאתה מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות זה הכי קל. הנושאים החברתיים זה המגרש שלו, תרתי משמע. זה המגרש עמו הוא דוחק את ש"ס לפינה. זה המגרש שמשרת את המטרה שלו להשתלט מחדש על ש"ס בבוא העת, והתקשורת תעניק לו במה כמה שירצה ומתי שרק ירצה. זהו סידור נוח לשני הצדדים. גם לדרעי שרוצה לשמור על רלוונטיות ושלא ישכחו את קיומו, וגם לתקשורת שיש לה עוד הזדמנות לנגח את יריביה ולסייע ולטפח את מי שלדעתה עשוי לשרת את מטרותיה בעתיד.

התלונה המוכיחה

ראיה נוספת לכך שדרעי בעצם מתכוון בסופו של דבר לכיבוש מחדש של ראשות ש"ס, ניתן לראות גם בעובדה שאנשיו הגישו השבוע תלונה במשטרה נגד פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן גביר, בגין התחזות ודבר במרמה, ובנוסח של התלונה.

העילה להגשת התלונה היתה מודעות שניתלו ברחבי הארץ, אשר כללו כיתוב שהריץ את דרעי לראשות ש"ס ובמקביל פגיעה בהנהגה הרוחנית של ש"ס.

בסביבתו של דרעי מדגישים שהמודעות הללו לא יצאו מהם ואין להם שום קשר לדבר, וכי ברור שמי שפרסם אותם עשה זאת כדי לפגוע בדרעי, להבאיש את ריחו ולתקוע טריז בינו ובין הנהגת ש"ס. הם סבורים כי מי שעומד מאחורי המודעות הללו הם אנשי הימין הקיצוני ובראשם איתמר בן גביר, כשהמניע שלהם ברור לחלוטין, ולכן הגישו תלונה במשטרה, באמצעות עו"ד נדב עשהאל, בגין התחזות ומרמה.

גם בגוף התלונה למשטרה, נכתב על ידי המתלוננים כי מדובר במודעות שקריות ומזויפות, וש"מדובר בתרמית, זיוף והולכת שלל של הציבור, שכל מטרתה להבאיש ריחו של דרעי, לסכסך בינו לבין הנהגת ש"ס הנוכחית ולפגוע בתוכניותיו הפוליטיות של דרעי". עוד נאמר בתלונה: "מסתמא חושש בן גביר מסיבותיו שלו משובו של דרעי לזירה הפוליטית, ובאמצעות הקמפיין השקרי הוא מבקש לחבל בכך".

כלומר, בגוף התלונה יש בעצם הבהרה ברורה מהן התוכניות האמיתיות והסופיות של דרעי, וכי המודעות האמורות כגון אלו שנתלו, פוגעות בתוכניותיו של דרעי, באמצעות ניסיון לסכסך בינו ובין הנהגת ש"ס הנוכחית.

אם לא זו היתה כוונתו של דרעי, אין שום ספק שהמודעות שכנגדן הוגשה תלונה, לא היו זוכות ליחס. התעלמות זו היתה התגובה ההולמת. אולם ברגע שמודעות כאלה מחבלות בתוכניות העתידיות, אין ברירה אלא להגיש תלונה במשטרה. גם כדי להוכיח שאין ידי המתלוננים במעל, וגם כדי למנוע הישנות מודעות כאלו או דומות בעתיד.

חוק חוסם דרעי

אחת ההצעות שעלתה במסדרונות הפוליטיים, על ידי ציפי חוטובלי (הליכוד), כדי לחסום את שובו של דרעי לפוליטיקה, היתה לחוקק חוק שיקבע כי מי שעבר על החוק במסגרת תפקידו והורשע בעבירה שיש עמה קלון ונידון למאסר, לא יוכל להיבחר לכנסת לצמיתות, ולא רק ל-7 שנים מיום סיום ריצוי העונש, כפי שקובע החוק הקיים.

על פי הסקרים, אחת המפלגות שעלולה להיפגע יותר מכל משובו של דרעי לפוליטיקה היא הליכוד. המניע של חוטובלי ברור אם כן לחלוטין, אולם ספק רב מאד אם יש לה סיכוי. כל עוד הסקרים מעניקים למפלגה עצמאית בראשות דרעי בין 7 ל-9 מנדטים (ו-13-14 אם יעמוד בראש ש"ס — אם כי יתכן מאוד שעד הבחירות הדברים ישתנו והסקרים יראו על ירידה משמעותית בכוחו של דרעי) הם ממצבים אותו כלשון מאזניים שאולי תקבע מי יזכה בשלטון.

כדי להפוך הצעה פרטית לחוק בספר החוקים של מדינת ישראל, על ההצעה לעבור מסלול מכשולים לא קטן. קריאה טרומית, ועדה, קריאה ראשונה במליאה, ועדה ושוב מליאה. מרבית החוקים שעוברים בקריאה טרומית, לא מצליחים להתקדם מעבר לשלב הזה. ובכל מקרה, גם אלה שכן מצליחים, לוקח זמן רב , לעיתים חודשים ושנים, עד שחוק מצליח לחלוף על פני כל המשוכות ולהיכלל לספר החוקים.

חוטובלי היא חברת כנסת חדשה שהפוליטיקה איננו הצד החזק שלה. לכן אין פלא שדווקא היא זו שהעלתה את הרעיון לחוקק חוק מיוחד שימנע מדרעי לשוב לכנסת, ולא אף אחד מהוותיקים והמנוסים יותר בליכוד.

בלא תמיכה מאסיבית של לפחות אחת משתי המפלגות הגדולות, אין להצעת חוק שכזו סיכוי לעבור. בוודאי כאשר ברור שגם מפלגות נוספות, כמו המפלגות הערביות וישראל ביתנו של ליברמן, לא יתמכו בחוק.

וגם אם בכל זאת תצליח הצעת חוק כזו בדרך כלשהי לעבור בקריאה הטרומית, הסיכוי שתמשיך הלאה הוא אפסי. משום שמהמליאה היא תעבור להמשך הליכי החקיקה בוועדת החוקה, שם ידאג יו"ר הוועדה, דוד רותם, איש מפלגתו של ליברמן, שההצעה תיקבר עמוק ככל האפשר במגירתו.

ההתנגדות לחוק מצד "ישראל ביתנו" ברורה לחלוטין. יו"ר מפלגתם עלול גם הוא לעמוד בקרוב לדין פלילי ולהיות מורשע בעבירה שיש עמה קלון, ואין כל ספק שאנשיו לא יתנו יד לחקיקת חוק שימנע לצמיתות מליברמן לשוב לכנסת.

חוטובלי מנסה בכל זאת לעשות נפשות לחוק ומשוכנעת שמדובר בהצעה צודקת. לדבריה, כמעט כל אלה שהיא מדברת איתם מסכימים איתה על הצעתה.

מה יהיה בסופו של דבר? נמתין בסבלנות ונראה.