כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    וקברו

    28 תגובות   יום שישי , 1/7/11, 12:53

    שבאה השיבה ושבע ימים ונאסף
    אל עמו
    ונקבר כראוי
    מאה שנה ושבעים וחמש
    שתי ימי חיו היו

     

     

    שב ישמעאל לבית אביו
    שם יצחק  בימי האבלות

    מה אמרו האחים
    שנגלו  ועלו מה שאלו
    וראו 

    ששבעים וחמש שנים
    טרם באו
    וקברו

    והתאבלו

    לא אמרו היכן היו
    בזרות
    באין ראות

    מה קברו
    בשבעים וחמש השנים

    טרם באו וקברו
    וראו לנכון להעיד
    על הזמנים להגיד

    שנפרצו הקברים בלי מילים
    באין אומר דברים
    במושב אבלים

    להגיד להעיד
    שדבר מה הועיד אותם
    ויתמיד

    שדיברו בעיניים
    והשפתיים שתקו
    תחת השמיים ויתידות
    אוהלים
    על המידות והעדויות

    דיברו

    על העקדה שיקדה
    הם דיברו

    שם המאכלת שתקה
    שם זכר העקוד
    את החוט

    על חמת המים וחמת השמש
    וחמת הזעם
    דיברו

    על הרעם שהתגלגל
    ולא חדל מאז ולו לפעם.
    על כוח ההרגל

    הם דיברו

    על אימם
    על הגר והמדבר
    על שרה שצחקה
    והשררה
    הגמלים והאוהלים
    והרכוש הרב
    שירש יצחק
    והאח שנשלח לרעב
    לחול המדבר
    לכל הרוחות
    שימות כאחד הרש
    ויפול בלי רעש מיותר
    בצמא
    הם דיברו
    בגבירה שליבה גבה
    על אמה
    על דבר מעשה אב
    שהיה רע בעיניו הדבר
    וכאב

    הם  דיברו
    וכה הרבו
    שקברו

    שם זכר הנטוש הרש
    שרף נחוש בדעתו
    אוחז ביד אימו
    נותן את כל הרכוש
    שיכול אדם בימי חיו
    להכיל ולרכוש;
    שלא אפשר
    להמית ילד בדם תם
    ולהאשים את השמים
    מציווי אלוהים בלבד
    מבלי יד אדם
    האוחזת מאכלת קדושה
    או מקוללת בלחישה
    או להמית ממאור שמש מלהטת

    שהאם מבועתת

     

     

    שם  שרף הוכיח שאין לב
    נשרף לפיח
    בפרט לא של ילד זך מרבב
    גם אם הסנה יעלה באש
    לא זה האות שביקש
    להניח
    שם רעם הכאב
    ועלה עוד רף
    והפיח והנציח
    את השיח

    הוא ריחף והעיב

    הכתוב לא הרחיב
    והשיב

    המילים מעולם לא השכילו
    לא הכילו
    לעמוד על טיב זה הכיב

    שפער בטבור
    האדמה אי של חור
    והיא  מגרגרת
    ונוהמת מדברת  בקול
    הניקור
    השב ומשיב מתוכו
    מאכלת
    ברטן הדיבור
    שעוד הד מהדהד
    עולה לשמיים
    וחורט ומקדד
    חוזר אל חמת המים
    לעולות לשאלות לידיים
    שחמת המאכלת
    מדברת ואומרת עוד הזרועות 
    אמיצות אוחזות ואינן פוחזות
    להשיב את החרב
    לנדנה
    בעוצם יד נטויה
    שערב ערב זוכרת.

     

     

    הם היו שני ילדים
    שזכרו מלאכים וכנפיים
    ודיברו על שמיים
    מעידים
    ומשביעים
    הם לא ידעו מה רוצים
    הורים מילדים כופתים

    הם היו עדים ישירים
    יחידים
    שראו
    וקברו
    ששמיים נקרעים ונוטים
    גם בלי לחשים
    שמבזיקים ברקים
    שהחושים
    זוכרים את הכל
    והדרכים
    והקול
    שוכח מה אמר

    ששם היו אנשים

    ואלוהים חיים

     

     

    הם בכו וקברו

    וזכרו עקדה
    וזכרו חמת מים
    וזכרו שבעים וחמש שנה
    ששתקו במעידה והנדידה
    ההיא

    הם היו שני אחים
    יחידים שהניחו אותם השנים
    עקודים

    הם היו עדים
    ששבעים וחמש השנים
    היו רחוצות בשתיקות
    עד שבאו וקברו

    וראו

    שקוברים גם נפגשים
    ומתפוגגים הגעגועים

    ועל כך ולכן מאז
    בכל העיתות והזמנים
    נימצאו נפגשים וקוברים

    בחייהם הורים

    שלא יעלו געגועים לחיים
     

     

     

     

    מפרשים כי בן מאה שנה היה אברהם בשעה שגירש את ישמעאל בנו ואימו הגר למדבר. ובן מאה ושבעים וחמש שנים היה במותו.

    "ויקברו אותו יצחק וישמעל בניו אל מערת המכפלה"

     

    בראשית-קלה - פסוק ט.

     

    http://stage.co.il/Stories/578053

     

    |

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/7/12 15:06:
      שיר מקסים ומעניין
        7/7/11 03:20:
      אלגיה, מחאה בלבוש פיוטי מרשים.
        5/7/11 18:35:
      פרשנות מעניינת לסיפור המקראי הידוע.
        3/7/11 12:45:
      בהחלט עשוי לציין שלום אמיתי בין שני העמים לעתיד לבוא...
        3/7/11 01:49:
      עקדה נמצאת כל הזמן ברקע - בגירוש, במבחן בו מאבדים אחים, ילדים, הורים... בשם הסנה הבוער הכופה, הכופת... האם יש בחירה? עם הבחירה? לא אדע... ועל כל פנים, המוות המפגיש והמאפשר דיבור... יש וגם זה לא קורה, אף להפך והשתיקה והניכור מתעצמים. לדבר. זה מסר טוב. תודה.
      חבר יקר שלי כרגיל נהנתי מאוד תודה שבוע טוב:)**
        2/7/11 23:08:
      ואת מקורו של הסיפור המקראי ניתן למצוא בפרשת וירא בספר בראשית - כתוב יפה אולם אני נצמד יותר למפרשי המקרא - לרש"י שחי לפני כ 900 שנה הוא היה קרוב יותר מבחינת הזמן מאשר אנחנו - שבוע טוב ומבורך
        2/7/11 11:32:

      אדם יקר

      תודה על הסיפור המקראי -
      שיר השירים אשר לאדם...
      נהנית לקרוא כל פעם מחדש -
      שבת מחבקת וטובה

        2/7/11 11:26:

      יצחק וישמעאל - דם אחד

       

      העלת בזכרוני את זה:

      http://cafe.themarker.com/post/827025/

       

       

      כתיבתך אדם, נוגעת בעמקי הנשמה.

        2/7/11 11:09:

      שלא אפשר
      להמית ילד בדם תם
      ולהאשים את השמים
      מציווי אלוהים בלבד
      מבלי יד אדם
      האוחזת מאכלת קדושה
      או מקוללת בלחישה
      או להמית ממאור שמש מלהטת
      שהאם מבועתת

       

      ריב ושנאה רבת שנים

      ובכל רגע אפשר להחליט להושיט יד לשלום

      ההחלטה האנושית

        2/7/11 10:03:

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך.

      אתה פשוט יוצר ומשורר מוכשר.

      בוקר טוב ושבת מהנה.נשיקה

      ''

        2/7/11 08:46:

      כתיבה משובחת של סיפור תנכי מודרני..
      תמיד מפתיע אותי
      שבת שלום

        2/7/11 05:30:

      כתיבה יפה .. סיפור מקראי בגירסה מודרנית ,אברהם גירש את הגר על פי דרישתה של שרה , אברהם לא מיהר לעשות זאת אבל אלוהים ביקש ממנו לשמוע בקולה של שרה

        ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.  י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.  יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ.  יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.  יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ:  כִּי זַרְעֲךָ, הוּא. 

      שבת שלום.

        2/7/11 00:26:
      תודה על הפוסטשיר .. שב"ש ..
        2/7/11 00:25:

      מופלא.
      מפל פואטי מדהים.

        1/7/11 21:45:

      מעשה ביהודי ושמו אברהם.

      את ישמעאל ויצחק הוא אהב גם.

      יונה 

      על אחד הניף מאכלת.

      ואת השני השליך ללא תועלת...

      יונה 

      ושרל'ה זאת המפורסמת.

      לא נתנה לשיפחתה האומנת.

      יונה 

      את המעט שבליבה המוזר.

      ושלחה את הגר אל תוך המדבר.

      יונה 

      ועל שום מה צחקה שרה?

      שמכל זה נותרה לבדה !

      יונה 

      בלי שיפחה ובלי הגר.

      ואין יודע מה יביא המחר.

      יונה 

      כאן אנו אחים יקרים.

      כבר אלפים של שנים,

      יונה 

      מבזבזים דמנו במרחץ דמים.

      כי לא למדנו מלאכתם של יונים,

      יונה 

      ומי ייתן, את ידינו נחזק.

      ליום שבו ישבו -

      יונה 

      "ישמעאל ויצחק"

      יונה 

      באוהל אחד בנווה דקלים,

      באמצע המדבר לעוד...

      אלפים של שנים...

        1/7/11 20:57:

      תודה על תשומת ה''

      יונהולשבת מנוחה

        1/7/11 18:42:
      מקאמה מודרנית נפלאה עם אג'נדה משלה על סיפור תנכ"י
        1/7/11 18:12:
      איזה יופי רעיון נהדר על התנך
        1/7/11 16:51:

      כתיבה משובחת של סיפור תנ"כי.. נגיעות ותובנות של ימינו..
      הנאה צרופה בקריאה*

        1/7/11 16:44:
      כתיבה משובחת ואיכותית, אהבתי ♥ שבת מבורכת.
        1/7/11 15:15:
      ראשית ואחרית . שבת שלום אדם יקר . לך ולאהובייך ((: *
        1/7/11 14:22:
      שבת מבורכת,מקסים כתבת,כהרגלך ! ואני כהרגלי נהנתי מאוד.
        1/7/11 14:21:
      פרשנות מעניינת לסיפור התנ"כי. שיר שהוא כמו דבר נבואה של נביא קדמון... את הטקסט הזה יש לקרוא יותר מפעם אחת כי הוא מכיל גודש של רעיונות שאיננו נתפש בקריאה אחת... וגם כדאי לעשות זאת במקביל עם ספר בראשית (ומי מאיתנו זוכר בדיוק מה מסופר שם?)...
        1/7/11 14:20:
      גם הורי נפגשו בשמים. אבל חזרו על הכל מהתחלה. ככה הם רצו............................
      גאוני! איזה קצב! איזה עוצמה, דניינתי את אנסבל עיתים מעלה את הכתוב בהצגה...
      כתוביפה , ספור התורה במסכת מודרנית על קנאות , אהבות, על הורים וילדים.
        1/7/11 12:55:
      שיר מרגש! תודה

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין