כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון

    החטא הקדמון - נחש + אשה + גבר

    74 תגובות   יום שישי , 1/7/11, 22:35
    ''

     

    "ויאמר אל האיש, אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן, ותאמר האישה אל הנחש, מפרי הגן נאכל, ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון. ויאמר הנחש אל האישה, לא תמותון, כי יודע אלוהים כי ביום אוכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע...ותיתן גם לאישה עמה ויאכל" (בראשית ג' א-ו).

     

     

    בבראשית ב' בפסוק האחרון נאמר: ויהיו שניהם ערומים, האדם ואשתו, ולא יתבוששו"

    (כשהכוונה ב'עירומים' - ללא בגדים). 

    בראשית ג' פותח בפסוק: "והנחש היה ערום מכל חית השדה..."

    (כשהכוונה ב'ערום' - ערמומי). 

     

    החל מפסוקים אלה מתחיל המשולש: נחש-אישה-אדם, ומעליו מרחף צילם של הפיתוי, התאווה והחטא.

     

     

     

    מילים רבות נכתבו במהלך ההסטוריה על נושא זה, אך כאן אגע בנקודות מעטות בלבד.

     

     

    במדרש נושאת עמה דמות הנחש תכונות של חלקלקות, פתוי, ערמומיות, רוע ומיניות.

    הוא זה שהשיא את האישה לאכול מהפרי האסור (אגב, על פי מדרשים שונים פרי זה הוא הענבים או התאנה, ולא התפוח), והאישה לאחר התלבטות, ולאחר שראתה כי הפרי הינו טוב למאכל, תאווה לעיניים ונחמד להשכיל, אכן התפתתה ואף הגישה אותו לאדם (אשר אינו מתלבט כלל ומיד אוכל ממנו - ועל כך יש רבות מה לומר).

     

    האל שואל את חווה: מה זאת עשית?

    והאישה עונה: הנחש השיאני ואוכל.

     

    חז"ל אמרו:

     

    השיאני מלשון נישואין, כלומר הנחש הוא זה שידע (מבחינה מינית) את חווה בראשונה, והוא זה ש"הטיל בה זוהמא" (ולכן מכל שני בנים שנולדו הראשון נושא את הרוע: קין, עשו, ישמעאל).

     

    ברגע שהתאחדו נחש עם חווה הפכה חווה לנחש בעצמה.

     

    מדרש "רבה" מצביע על הדמיון בשמות חוה / חוויא (ח' בחיריק). חוויא בארמית פירושו=נחש, וזה החיבור המוחלט ביניהם.

    כלומר: הנחש פיתה את האישה, וזו, מאחר שפתתה את אדם, הייתה בעבורו הנחש.

     

    הפיתוי הביא לחטא שבעקבותיו גורש האדם מגן עדן, ולמעשה מופנית אצבע מאשימה כלפי האשה-נחש על כי הביאה את כל הרוע, הסבל והכאב, וכמובן את המוות. (גם סיפור תיבת פנדורה מטיל את האשמה באישה על כי לא עמדה בפני הפיתוי והסקרנות, פתחה את התיבה, וממנה פרצו כל המחלות והרוע אל העולם).

    (כאן גם מובלטת חכמת האשה אשר מביאה לסקרנותה ולרצון ולאומץ שבהתנסות במסוכן).

     

     

    מכאן ואילך ישנה מחד השתוקקות תמידית של הגבר אל חווה, האישה, ומאידך גם פחד ורתיעה  ממנה.

     

    כשם שהנחש משיל עורו ולובש צורה בכל פעם מחדש, כך האישה נתפסת בעיניי הגבר, כערמומית, מניפולטיבית, סכסכנית ועוד....

     

     

    בספרות, בפסיכולוגיה ובתחומים נוספים, תופסת דמות הנחש מקום נכבד כסמל למין. (ושוב, יש כל כך הרבה לומר על זה, אך אתמקד במטרתי - השירה).

     

     

     

    בצעירותה, בשיר "על גחונך תזחל"  (1923) כותבת אסתר ראב על תחושת האמביוולנטיות שבתשוקתה לנחש-הגבר.  מחד משיכה, מאידך רתיעה:

     

      

     

    על גחונך תזחל

    עפר תלחך!

    שתי זרועותיך אליי פרושות

    כקריאות נמשכות

    תוך מדבר אין סוף

    לרגליי! כנחש

    עם יצירי גווך

    הדקים החטובים...

    בשולי שמלתי

    בל תגע!

    יציר תופת

    גבר שחור וחטא!

     

     

     

    ''

     

     

     

     

    בשירה   "רעי הנחש" (1960), כשראב מבוגרת יותר,  מציגה ראב את הנחש המפתה כרע (חבר) , ואותה כמוקסמת ומעולפת נוכח עיניו המפתות:

     

     

    רעי הנחש -

    גלוית עינים אני!

    קסומה מעולפת,

    אחוזה להטוטי -

    טבעותיך המאירות,

    פתן עלי מאורה!

    נותן בי

    עיני-זהב קמות,

    ילהלה, יבריק,

    יפעפע, יסנוור -

    והחי לעפר ייטחן,

    נצנוץ-טבעת,

    חרב ללב נתקעת,

    גלגול-עין -

    ישקע תקוות ירוקות,

    זוהר מחולל -

    ימיש אמש!

    ונשר אפר-עולמות,

    מטר - מוות -

    ימגר לארץ -

    ונשר אפר-עולמות,

    כל חייתו, כל צימחו

    ותוהו ובוהו - וחושך

    על פני מים רבים.   

     

     

    ''
                      

     

     

    בשיר "ספיח חייך" (1965) , בהיותה בת 71 (!!!) כותבת ראב:

     

     

     

    ספיח- חייך

    חרד, רוטט -

    ואל דופני-צלעותיי

    מדפק

    כמה לפרוץ,

    ואני -

    אבנים בו יודה:

    בל ירים ראש -

    הצפע!

    והוא אינו צפע -

    הוא שושן...

     

     

     

    התשוקה המתעררת בה  בזקנתה מפחידה אותה, ואז היא מכונה - צפע , אך מיד היא משנה , חוזרת בה ואומרת: אין זה צפע, אלא שושן.

     

     

     

    בשירת משוררות רבות אחרות ניתן למצוא את האמביוולנטיות הזו של משיכה/רתיעה מפני ההשתוקקות והתאווה מחד, ואת הרתיעה והחשש מאידך.

     

     

     

    ''

     

     

     

    הביטו בוואריאציות השונות של ציורי החטא הקדמון.

     

    הנחש מצוייר בכל אחד מהציורים על פי האינטרפרטציה האישית של הצייר את הארוע.

     

    מאחר שהנחש מובא במקור כחכם יותר מאדם וחווה, וככזה שמסוגל לראות את האמת עוד טרם אכלו אדם וחווה מפרי עץ הדעת, מצוייר כשהוא בעל פני אדם.

     

    גם להיותו בעל רגליים בא ביטוי בציורים, אותן רגליים שנלקחו ממנו לאחר מעשה הפתוי, כאשר נדון לזחול על גחונו וללחך עפר.

     

    מאז אותה סיטואציה מלחמה תמידית לו לאדם בנחש: "אתה תשופנו ראש, והוא ישופך עקב".

    הטראומה הבראשיתית הזאת הינה טראומה קמאית, ומכאן תחושת הגועל והסלידה, הפחד והשנאה של האדם אל הנחש.

     

     

     

    כל הזכוות שמורות

    דרג את התוכן:

      תגובות (74)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/11 21:17:

      צטט: ש.ר.ה 2011-11-25 17:52:02

      עבודת המחקר שעשית כאן מרתקת. הדברים חיים כאילו היו אתמול. תודה תודה.

       חברתי שרה אמרה ממש את הדברים עליהם חשבתי. יישר כוח . יופי של פוסט.

        25/11/11 17:52:
      עבודת המחקר שעשית כאן מרתקת. הדברים חיים כאילו היו אתמול. תודה תודה.
        8/7/11 14:25:
      אני דווקא אוהב נחשים, את גמישותם והמבנה הייחודי של גופם. במקור, היה זה מאבק בין שני אלים קדומים: אנליל ואנקי שממנו נוצר סיפור הגירוש מגן עדן. סימלו של אנקי, שאהב את בני האדם אותם יצרו האלים בכדי לסייע להם בכריית הזהב באפריקה הלוהטת, הוא הנחש. אנליל, שראה בהם איום ולכן רצה להשמיד את בני האדם, נכנס למאבק כוחות עם אחיו (אנקי). הסיפור מיחצן את אנליל דווקא ולכן אנקי יצא רע. אבל שימו לב אלוהים (אנליל) משקר לאדם וחווה ודווקא הנחש (אנקי) אומר להם את האמת. יחצנות ופרופגנדה היו איתנו מאז ומתמיד.
        6/7/11 14:17:

      וואוהו
      אני חוזרת לכאן אחרי כמה חודשים
      וזה מה שאני מוצאת?
      האשה אשמה בכל!
      האשה היא הנחש!
      הגבר תמים ואינם אשם במאומה!!!!!!
      חהחהחהחהחהחהחה
      אלא מה, זו דרכו של העולם
      האשה אשמה תמיד....
      צוחקת,
      ואהבתי מאד לקרוא את הפוסט המקסים והמיוחד
      ואכן צודקת,
      צריכות כבר להיפגש בקרוב בקרוב...
      שמחתי לבקרך איילת מקסימה,

      יום נפלא לך
      שרה קונפורטי

      מצחיק, את הציור של בוטרו, של אדם וחוה המופנים אלינו מהגב (גופה איברית), יש לחבר טוב שלי במטבח הענק של ביתו היפיפה בכפר שמריהו...
        4/7/11 22:56:
      מעניין. תודה. *
        4/7/11 16:30:

      וזוית ראיה קצת שונה

      http://cafe.themarker.com/post/2213541/

        4/7/11 14:11:
      איזו השקעה. פוסט מעולה. *******
        4/7/11 10:53:

      אילת יקרה, פוסט מושקע ומרתק הבאת לנו. בהקשר ה"נחשי" אני שולחת לך פוסט שמסתכל על כך בואפן שונה לחלוטין:

      http://cafe.themarker.com/post/2232476/ זה רק מראה כמה העולם יכול להיות מרתק - כמה השכלנו הודות לנחש שפיתה את חווהל'ה......צוחק

        4/7/11 07:21:
      מכאן הקשר האמביוולנטי לעתים גבר אישה. הגבר רואה באישה מושא לתאוותו ולסלידה הימנה כאחת? * נתתי הבוקר במקום אחר.
        3/7/11 21:07:
      פוסט מעולה, כתוב לתפארת. תודה לאורלי על ההמלצה!!!
        3/7/11 19:58:
      נהניתי לקרוא את הפרשנות לחטא בראשיתי ,זה מזכיר לי את ה"חטא ועונשו" , פוסט מרתק ,מושקע ,נבון וצבעוני מאוד...
        3/7/11 19:27:
      ..... ולא הדגשת שנחש הוא סמל פאלי מובהק. יופי של עבודה.
        3/7/11 17:43:
      לחייך ולחיי הבלוג הזה אשר מביא אל פתחי תכנים נפלאים שכאלה
        3/7/11 17:09:

      מעשיר ומחכים. תודה.

       

      (אגב, מהתיאור הזה יוצא שבסיפור מעורבים נחש אחד, אישה אחת וחמור אחד:))

        3/7/11 12:33:
      בשביל קטעים כאלה יש את הקפה!
        3/7/11 11:51:
      הרבצת בנו תורה , תודה רבה
      יופיו של החטא. מודעים להשלכות ובכל זאת ממשיכים לפתות ולהתפתות. חיבוק חם לשבוע מענג רוני
        3/7/11 09:00:
      אילת, נפלא...הסוגייה הזאת מעסיקה את התאולוגים ואת בני האדם מאז ימי הקדם, ובמהות שאלתה נדמה לי שאינה משתנה לעולם, הקדשתי לה גם אני מחשבה כשכתבתי שיר "אחרי התפוח" :) נהניתי יקירתי
        2/7/11 23:20:

      תודה, נפלא !


      תודה על העשרת הידע
      שבוע טוב

        2/7/11 17:53:
      אני חושב שגנטית, קיימת בנו משיכה אל האפל והרע. מין "דחייה-מוקסמת". בעיקר כשה-רע נתפס בעינינו כחכם יותר, יודע יותר, עליון. זה הפיתוי הנמצא תמיד באופציה של "לעשות את הרע בעיני ה'" (או בעיני החברה, המוסכמות, השלטון...). בקיצור - לצאת מגדרנו ומאזור הנוחות שלנו על מנת לטעום טעמים אסורים.
        2/7/11 17:49:

      זווית ראייה מעניינת על ספור המשולש ("הנצחי"?)

      של אדם, חווה, נחש.

      מרתק!

       

      והנה הסיפור כפי שמארק שאגאל מתאר בציורו.

      את הציור הזה צילמתי במוזיאון שאגאל שבניס צרפת.

      מוצג להנאת קוראי הפוסט הנהדר הזה:

       

      ''

       

       

        2/7/11 17:45:
      הנחש גם הוא הדמות היחידה שהייתה קשובה לעצמה ולא חיפשה תירוצים...
        2/7/11 17:37:

      אני מודה מקרב לב לכל אורחיי בפוסט.

      תודה מיוחדת לכל המוסיפים ומעשירים גם את ידיעותיי. אין כמו הזנה הדדית לחשיפה לתכנים חדשים.

      תודה מיוחדת לך, הנריק,  על ההפנייה לתמונות אדם וחווה. האתר נפלא.

      שמחה להווכח בהתעניינות הרבה גם בחומרים שדורשים מעט יותר התעמקות, ולעונג לי לקרוא תגובותיכם המושקעות אף הן.

      שיהיה לכולם שבוע טוב ונעים

      אילת 

        2/7/11 17:23:
      איזה פוסט מושקע ומעניין
        2/7/11 14:53:
      העלית נושא מרתק ביותר! ואמנם, ישנן מערכות יחסים כאלה, המושתתים על עקרון המשיכה והדחייה. לדעתי, קיימים גברים ונשים עם מאפיינים של הנחש המפתה, המפילים ברשתם נשים או גברים. הגשת את הנושא בצורה מעניינת בליווי שיריה של אסתר ראב הנהדרת. תודה לך!
        2/7/11 14:48:

      יופי של כתבה

       

      והנה קישור לגלריה של תמונות של אדם וחוה

       

       

      http://art-painting-gallery.com/default.asp?SubId=849

       

      תהנו

       

        2/7/11 14:20:
      התפוח הוא סתם מסורת באמנות האירופית של ימי הבינים,לא שיש איזה רמז שפרי עץ הדעת היה האמת תפוח. שימו לב לכך שמרגע שנפקחו להם העינים,התחילו מיד בגלגול אשמה אחד על השני ובהתנערות מאחריות.
        2/7/11 13:46:
      ומה איתך? מה יחסך לנחש?
        2/7/11 11:56:
      מרתק אילת..תודה ושבת שלום!
        2/7/11 11:51:
      יופי של קטע
        2/7/11 11:18:
      לאילת היקרה שבת שלום, נהנתי מאוד לקרוא את שכתבת, נפלאה בעיני ההתבוננות בשיריה של אסתר ראב, שמספרת על התפתחות ושינוי בתפיסה ובחווייה שלה את הגבר ואת התשוקה, אהבתי במיוחד את: "רעי הנחש - גלוית עינים אני! קסומה מעולפת, אחוזה להטוטי - טבעותיך המאירות, פתן עלי מאורה! נותן בי עיני-זהב קמות, ילהלה, יבריק, יפעפע, יסנוור -.." שנראה בעיני עשיר , צבעוני ומרוכך יחסית ( : תודה ולהת'
        2/7/11 11:15:
      חטאים, פיתויים , אין חדש תחת השמש ...
        2/7/11 11:07:
      פוסט מעניין, מושקע וברור יפה מאוד. חיינו רווים בפיתוים
        2/7/11 09:50:

      ההשקעה שלך נפלאה בנושא.
      משלים לחלוטין את הפוסט הקודם.

      ועל פיתוי ואהבה קראי מנקודה נוספת שאני חקרתי[3 פרקים מושקעים]

       

        2/7/11 09:43:
      אילת, איזה פוסט יפה. ההקשרים מקסימים.
        2/7/11 09:39:
      כל הכבוד על פוסט מושקע כמו היה עבודה סימינריונית.
        2/7/11 09:35:
      אני חושב שצריך לקבל נקודות לתואר על קריאת הפוסטים המופלאים שלך :-)
        2/7/11 09:23:
      יפה אילת ,ניתוח ברור ומקיף. השכלתי על הבוקר - ואוסיף - נחש - נח וחש.. נחש - נחוש... נחש - מלשון - ניחוש... בקיצור - ממזר לא קטן...
        2/7/11 09:19:
      פוסט מושקע ומעניין!
        2/7/11 09:16:

      איילת- יופי של פוסט מפני שהסיפור המקראי על הנחש-אדם-וחווה מבשר את בואו

      של תופעת הסבל לעולם.

      אדם לא ידע להבחין בין טוב לרע.כל תודעתו היתה נתונה לחיי הרגע- להווה.

      האל הניח את אדם בגן העדן למטרה אחת ויחידה: "לעבדה ולשמרה"-לשמר  את

      חוויית העולם הלבבית.

      כידוע התפתה אדם,אכל מהתפוח,ומיידית הפכה חוויית עולמו הלבבית למציאות שיכלית,

      ופתאום הוא יודע להבדיל בין טוב לרע,ומכאן נולד לראשונה הייצר(הדחף).

      אדם הראשון לאחר שגורש מגן עדן מתחיל לחוות את המציאות בשכל,ולא ברגש(בלב).

      הוא רואה לראשונה את המציאות על קטביה:סבל והנאה,טוב ורע.

      כ ו כ ב

        2/7/11 09:08:
      מעניין מאוד
        2/7/11 08:56:

      אניגמתי

      איזה יופי של פוסט
      מושקע -
      עשיר -
      נהדר
      תודה ושבת שלווה

      אשוב שוב

        2/7/11 08:47:
      מעניין ומאד מושקע!
        2/7/11 08:26:
      מרתק...
        2/7/11 08:13:

      אילת  יקרה

      הפוסט שלך בנוי היטב ומרתק

      נהניתי לקרוא את כל הפרשנוית  השונות

      סיפור החטא הקדמון  עורר את דימיונם של הוגים וחוקרים רבים

       בעקבות החטא נעשינו אנו בני האדם חכמים יותר וקבלנו מודעות

      האם באמת היינו קודם יצורים לא תבוניים שבעת אכילת עץ הדעת

      התפקחנו? כנראה שכן , קבלנו את היצריות והתאווה ..לצד הסקרנות , התבונה והדעת

      קראתי פרשנות אחרת מאד מעניינת שבעצם לא היה כאן שום נחש , וחווה לא דיברה עם אף נחש

       ממתי נחשים בכלל דיברו ?

      הפרשנות אומרת

       כי מעולם לא היה נחש אמיתי שדיבר אל חווה. לא היה לו כל קיום של ממש. חווה לא יכלה לראות אותו, הוא לא דיבר אליה ולא ניסה לפתות אותה להפר את מצוות אלוהים. המסופר בבראשית פרק ג' אינו אלא תיאור של מה שנתחולל במוחה של חווה. השיחה ביו הנחש לאישה לא הייתה שיחה בין שני יצורים, כי אם מאבק פנימי של חווה עם הפיתוי לעבור על איסורי אלוהים. כל זה מתואר בלבוש משל. האישה לא ראתה כל נחש ומעולם לא ניהלה שיחה עימו. היא פשוט נקלעה איכשהו לפיתוי ונאבקה עם עצמה. תיאור מאבק רוחני ופנימי זה מובא בפנינו בצורה של דו-שיח בין נחש, הממלא את תפקיד המפתה, ואישה. הרע לבסוף מנצח: הפיתוי גובר בליבה, מתחזק עד ללא נשוא - והיא נכנעת לו.

       

      אדם וחווה אוכלים מעץ הדעת (ציור מאת לוקאס)

       

      ''

       

      שבת שלום ♥

       

       

        2/7/11 07:51:

      נחש אשה גבר..
      פרשנות מרתקת, ואמירות מעניינות ומחכימות..
      איזה משמעויות עמוקות ..
      תודה אילת על המידע המעניין*

        2/7/11 07:11:
      תודה אילת על פוסט מעשיר ומעניין.
        2/7/11 05:54:
      היות וכנראה גברים כתבו את הטקסט העתיק , ברור שהאישה היא המקור לצותיו של אדם התמים , שרק בגלל איוולתה של האישה שהתפתתה לנחש נתרגש עליהם הגרוש מגן העדן. אין ספק שהגברים בצורך שלהם לשלוט בנשים[מתוך פחד] יצרו את הטקסט המאשים הזה והגדירו את מקומה ואחריותה של האישה.
        2/7/11 03:27:
      נחמד :))
        2/7/11 02:58:
      מצוין
        2/7/11 01:22:
      איזה יופי של טקסט , כתוב נהדר ומעשיר. תודה רבה. נהניתי לקרוא
      אילת אהובה פוסט עשיר ומושקע. מאוד נהניתי. תודה
        2/7/11 00:47:
      פוסט מרתק!
        2/7/11 00:43:
      מקסים.... מרגיש בישיבה של.....
        2/7/11 00:39:
      מרתק
        2/7/11 00:29:

      אילת,
      החטא הקדמון - אדם חוה והנחש - נושא מרתק

      שקיבל פרשנויות רבות ושונות באומנות על כל ענפיה,

      חלק מהיצירות נשענות על הספר החיצוני אדם וחוה.

       

      תודה על הדברים המרתקים שהעלית

      דבי

        2/7/11 00:27:

      תודה על תשומת ה''

      יונהולשבת מנוחה

        2/7/11 00:19:
      אילת, ושוב תודה על הפוסטים המעניינים שלך, על הידע שאת מוסיפה לי ועל היצירות שאת מביאה. שבת שלום, צ'רי
        2/7/11 00:18:

      מרתק

      יש בי פחד נורא מנחש

      לא!! לא פחד פאלי,

      אלא פחד מהנחש הזוחל לו

      בשקט מתחת לקש ומכיש בהפתעה....

        1/7/11 23:59:
      מעניין. דווקא הגבר יוצא כאן הקורבן.
        1/7/11 23:58:
      הנחש מפחיד בהיותו שקט
        1/7/11 23:45:
      מאות מילונים מאמינים באגדות עם מתכחשים לאמת פשוטה, התנ"ך, הקוראן הנצרות הם רק יצירה ספרותית טובה...
        1/7/11 23:43:
      הפרשנות הראשונה כנראה שגויה, השורש הוא להשיא עצה. רצוי לחפור בספרות בבל הקדומה כדי להבין כי רוב סיפורי בראשית, הבריאה, נוח הם העתקה של אגדות עם שנכתבו לפני התנ"ך... מעניין מה אלוהים היה אומר על זה...
        1/7/11 23:41:
      איילת, יופי של פוסט. הבאת בהרחבה את סיפור אדם, חווה והנחש, על הסמלים והמשמעויות. בספרי החדש אתן ביטוי שירי למפגש מיוחד (ודי מפחיד) שהיה לי פעם עם נחש. ובינתיים, שבת שלום !
        1/7/11 23:36:
      תודה רבה. נהנתי לקרוא. מכאן מתחיל הרעיון של הפאם פאטל.
        1/7/11 23:32:
      * הפוסט יסודי לא בטוחה עם זאת שאני מסכימה עם התחושות שהוא מעביר, שכן יש צדדים נוספים אחרים והפוסט בא מנקודת השקפה אחת ויחידה. תודה, השכלתי.
        1/7/11 23:22:
      אני לא סובל נחשים. מעניין, צבעוני.
        1/7/11 23:19:

      ברור מדוע אני סולדת מנחשים.
      מעניינים הפוסט והתמונות
      תודה!

        1/7/11 23:19:
      נשים! נשים! תמיד נשים!!!
        1/7/11 23:07:
      מעניין
        1/7/11 23:01:
      כרגיל ,הפוסטים שאת שולחת לנו, מאלפים ומשכילים, נהנה לקוראם.
        1/7/11 22:55:
      :)

      פרופיל

      אניגמה 313
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין