 אימא לקחה אותנו, אותי ואת ענת, לים ביום שישי האחרון. אף פעם לא הייתי בים, או שהייתי קטן מדי מכדי לזכור.
ענת, אחותי הגדולה, אמרה לי שכשנגיע לים, אימא תקנה לנו ארטיק מאיש עם ארגז גדול שיצעק "ארטייייק, קרטיייב, שוקולד לימון!", בדיוק כמו שהיא עשתה פעם, כשרק היא ואימא ואבא הלכו. אמרתי לענת שאני אוהב ארטיק תות, ואני לא רוצה שוקולד-לימון, וענת אמרה שפעם שעברה היא רצתה שוקו-בננה, אז אימא ביקשה והאיש הביא לה, אז בטח יש לו גם תות בארגז הגדול שלו. ענת סיפרה לי שאחר-כך אימא תקנה לנו דלי יפה בצבע אדום, וגם כף גדולה ונוכל לשחק בחול עם הכף, ולבנות ארמון, ולהעמיד פנים שיש שחיים שם מלכים, נסיכים ונסיכות, ונעשה כאילו שהם מתנשקים. אמרתי לענת שאני לא אוהב לעשות כאילו שהם מתנשקים, אבל היא התעקשה ואמרה שאנחנו חייבים, כי רק ככה משחקים בים.
נסענו באוטובוס לים. ענת אמרה שכשהיא נסעה הם נסעו ביחד באוטו, אבל מאז שאבא לא ישן אצלנו בבית אז צריך לנסוע באוטובוס. אימא הראתה לנו את כל העצים בדרך, ואמרה שפעם היה שם יער גדול, וענת המשיכה ואמרה שחיו שם נסיכים ונסיכות וקוסמים ודרקונים ואימא חיבקה אותה ואמרה לה שהיא חמודה. אחר-כך עברנו ליד הבית החדש של אבא, וענת ביקשה שנעצור ונלך אל אבא, אבל אימא נעשתה שקטה מאוד ולא רצתה לדבר יותר.
ענת אמרה שכשנגיע לים, יהיו שם המון אנשים, ואימא תשלם למישהו והוא יביא לנו כיסאות ושמשיה, כדי שלא יהיה לנו חם, והיא גם תנפח בשבילנו גלגל, כדי שנוכל להיכנס ביחד לים, ובסוף גם אימא תשלם למישהו ותבקש שיצלם אותנו ליד קיפי הקיפוד.
כשהגענו לים, אימא אמרה שיש לה רק גלגל אחד, ושאין מישהו שישמור על הדברים שלנו, אז רק אחד מאיתנו יכול להיכנס למים בכל פעם, אבל לא רחוק, כדי שהיא תוכל להשגיח עלינו. אחר-כך שיחקנו בחול בידיים, כי אימא אמרה שאי-אפשר לקנות כל פעם דלי וכף, שזה עולה הרבה כסף, וכשענת בכתה וצעקה שהיא רוצה ארטיק שוקו-בננה, אימא צעקה עליה שאי-אפשר לקנות לה כל דבר שהיא רוצה, וענת המשיכה לבכות עד שאימא החליטה שנלך. בדרך עברנו ליד קיפי, וביקשתי מאימא להצטלם איתו, וגם ענת ביקשה יפה, אז אימא חייכה ושילמה לאיש כדי שיצלם אותנו.
אחר-כך, כשעלינו לאוטובוס, אימא אמרה לנו להיכנס ועצרה לדבר עם הנהג, והנהג בהתחלה עשה הרבה "לא" עם הראש, אבל בסוף ראיתי שהוא אמר לה "כן". אחר-כך כשעברנו ליד היער, ענת שאלה אם הנסיכים והנסיכות גרים היום בארמון, ואימא מילמלה שכנראה אין להם כסף לשכר הדירה, ואחרי זה השתתקה והיו לה דמעות בעיניים. פוסט זה לקוח מהבלוג החדש שלי, כולכם מוזמנים: http://thirtyminutesblog.blogspot.com |