4 תגובות   יום שבת, 2/7/11, 02:05

 

 

הכרתי משוררת ,

 

כפרח לבן.

 

 

 

שירתה הייתה בצד,

 

וכולה בנאליות. מראש

 

ועד האצבע.

 

 

 

בשירתה היא אפשרה

 

לדברים לקרות

 

כך , כרצונה,

 

היא ירשה את הייאוש

 

ודפקה עם ה"מוות"

 

על השולחן.

 

 

 

היה זה הד כל אשר

 

נשבר בה.  

 

 

כפרח לבן.

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: