כותרות TheMarker >
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    ציפייה

    7 תגובות   יום שבת, 2/7/11, 10:53

    אסופת שורות (מתוך שירים קיימים)

    של גבר מאוהב,

    הממתין לאהובתו 

    כשהוא בספק אם תגיע או לא

    "מחכה לך ואת מתמהמהת
    מחכה לך, אולי את לא יודעת

    מחכה לך בלי זמן
    מחכה לך עוד כאן

    מתי תגיעי לכאן
    מחכה לך כבר מזמן

    מחכה לך עדיין
    עם לב אוהב עד השמים

    לא מוצא מקום שלא מזכיר אותך
    כמו צל כמו עלה נידף
    יושב ומחכה
    רק לך"

    ( סוף ציטוט)


    ציפייה


    ישב האיש בבית קפה

    בערבו של יום יפה

    מחכה הוא שתבוא

    ישנו ספק, הכן או לא.

    וכשהזמן נמשך נמשך

    ידע שזה לא זה,

    והלך.

    עברה שנה ועוד שנה

    על הראש שערה לבנה

    במוחו נוספה בינה.

    ישב על ספסל בגינה

    המתין בדריכות מתונה

    הישנה היא או אינה?

    וכשמהעץ עוד עלה צנח

    יישר הגב

    אסף רגליו

     והלך.

    אך יש אחת לה לא ימתין

    כי הוא יודע ומבין

    שאת בואה אין לעצור

    ושום דבר לא יעזור

    יש לקבלה באהבה

    ברוכה תהיי,

    שיבה הטובה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/11 07:09:

      מה לשווא?

      היא (הזיקנה) תבוא "מה שלא יהיה".

        21/9/11 23:06:

      כתוב יפה . . .

      אבל תגידי, הוא לא קצת אובססיבי? חיוך

      ואם כל זה יהיה לשווא? חיוך

        2/7/11 16:38:

      יוסף הצלחת.
      היה כדאי לחכות.

        2/7/11 16:31:

      אסתר רבקה

      תודה

        2/7/11 16:25:
      רד היום ,מלך השחור, הים יגעש ישעט. מגל ירח פס של אור, בליל יאיר מעט. ועלם בדממה, על דשא נח. יצפה לעלמה. ויאנח. לירח ישפוך את ריבו היא כה אכזרית. מי יתן ותבוא וניכרות את הברית ובעצבו האפור, דואב וסובל, כוכבים יספור. ויתבלבל. ועת ליבו כה כמה, תצוץ מול עיניו, ובחיוך על שפתיה, תיפול בין ידיו. אותה יאמץ אל ליבו הדווה. ברון יתפרץ, וירווה. בסבך על הדשא, שכבו בודדים. בל לאיש שם לגשת, כוכבי שמים עדים. אז תפרוץ סערה, ידו גופה תמרק. ואש בעירה יתפרק. שוקטים הם דומם, בעלטת אפלה, כי מצאו עולמם, אהבה גדולה. בחשכה הגוועת העלם יהין. יענוד לה טבעת, נשואין.
        2/7/11 16:13:
      למרב. גם אני בזמני המתנתי.אך לשמחתי היא באה אמנם כן. והיום אנו חמישים ושלוש שנים אחרי.והכי חשוב ביחד.את החוויה הזו העליתי בפוסט "פגישה" מהפוסטים הראשונים בבלוג שלי..
        2/7/11 11:00:
      אך יש אחת לה לא ימתין כי הוא יודע ומבין שאת בואה אין לעצור ושום דבר לא יעזור יש לקבלה באהבה ברוכה תהיי, שיבה הטובה. אכן,אי אפשר לברוח מזה...ברוכה הבאה שיבה נאה

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין