בליל חם, בקצה העולם, בטירה שעל גבעה, נשמע אקורדיון.

אקורדיון כבד. אקורדיון מריר. מתנגן מעצמו. מתנגן בין הקירות.

זוכר את כל הלחנים שמעולם לא נשמעו. 

לחלון פתוח, עם בוא הרוח, נחטפת מנגינה.

אווו כמה יפה הבוסה-נובה. פועמת לאיטה.

מפלרטטת עם הסמבה, באיטיות ובתבונה.

מקדישה נשימתה לרוח הצלולה.

נושמת ונושפת, עולה ומעלה. 

פה-פם פה-פם. טיפה אחר טיפה.

גשם מטפטף, נוטף עלי חלון.

טי-פם טי-פם.

שומר הוא על הקצב. הבאס בנשמתו.

מקפיד על המפעם, כמו לב שמתרגש.

דוחף הוא אל הסמבה.

גועש. רועש.

גועש. רועש.

רועשששש!!! 

הסמבה מרעישה. מקפיצה ומרעידה.

סול דו סי לה סול להההההה.

חליל שורק. חליל צועק.

צועק תווים שנחטפים.

בורחים מהחלון.

מקיץ מתוך חלום.

בליל חם, בקצה העולם, בטירה שעל גבעה, נותר אקורדיון.
זוכר את כל הלחנים שמעולם לא נשמעו.