פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
פוסטים פופולאריים
-
סודות מחדרי חדרים
21/4/11 | 830 צפיות
-
האתר מציצים
30/10/13 | 930 צפיות
-
תערוכת אמנות אפוס/ יוני דנציגר ב SALOONA art bar
17/5/12 | 1511 צפיות
-
תערוכה בפארק
25/6/11 | 1328 צפיות
-
2 פתיחות: תערוכות באוקטובר
30/9/11 | 1775 צפיות
-
תערוכה למען חולי דיסאוטונומיה משפחתית
25/8/11 | 1149 צפיות
תערוכות
פוסטים פופולאריים
-
סודות מחדרי חדרים
21/4/11 | 830 צפיות
-
האתר מציצים
30/10/13 | 930 צפיות
-
תערוכת אמנות אפוס/ יוני דנציגר ב SALOONA art bar
17/5/12 | 1511 צפיות
-
תערוכה בפארק
25/6/11 | 1328 צפיות
-
2 פתיחות: תערוכות באוקטובר
30/9/11 | 1775 צפיות
-
תערוכה למען חולי דיסאוטונומיה משפחתית
25/8/11 | 1149 צפיות
פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
ליוצר המקטר
הפנייה הזאת נועדה לקהילת אמנות. מטעמים אישיים שמבוססים בעיקר על חוסר חשק בחרתי לפרסם אותה בעמוד הפרטי שלי: היצירה היא צורך. לא תחביב ולא בחירה. הצורך ליצור הוא כמו סריטה בעור מבפנים. מין משקולת ברזל שגודלת ועד שזה לא יוצא החוצה, אתה נחנק. ההחלטה להתפרנס מהיצירה היא בחירה. בעולם החומרי שיצרנו החלום של כולם הוא להתפרנס מהתחביב/ אובססיה/ צורך פנימי. אז נכון שאמנים בד"כ לא יוכלו להתרכז בקריירה מפוארת ולהפוך את האמנות לתחביב, נכון שהתרבות בארץ מגעילה, נכון שאמנות לא מקבלת את הכבוד המגיע לה, אבל אמן יבבן ומקטר לא עושה טוב לאמנות שלו. אני לא מדברת על אמן כועס, על המתריע בשער, על נביא הזעם, על אמן שמוצא את עצמו מצייר בהזמנה ומציג לצד כוכבי ערוץ הילדים ויוצא לו עשן מהאוזניים. אני מדברת על "תרבות המגיע לי" שאליה אני לא מתחברת טוב : אני יוצר, אני יצרן, שלמו לי, ממנו אותי, תלו אותי, תנו לי שרות חינם, מגיע לי. למען הסר ספק: אני מכירה הרבה אמנים נפלאים, שמודעים למציאות, מבינים אותה ואוכלים ולועסים אותה בכבוד רב מאוד. לכל השאר הגיע זמן להתבגר ולהציץ למציאות בפרצוף. |
פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
תגובות אחרונות
-
רפי פרץ
בתגובה על רפי פרץ אמן צייר/ תערוכה צליל דממה וצבע
-
זונות פוליטיות
בתגובה על חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג
-
טומי טומי
בתגובה על חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג'
-
אהוד עמיר
בתגובה על והיו לטוטפות בין עיניך
-
נורית טל-טנא
בתגובה על דורית עמית
-
איציק אביב
בתגובה על מאירוע הפתיחה
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אורית-מה כוונתך ב"אמנות החשיפה והטמטום"?
קודם כל אני מקווה, שהסיסמא של האמנית/אוצרת ותיקה נאמרה כסיכום או כמסקנה למלל מסויים. באופן עקרוני אני לא מתחברת לסיסמאות, גם אם הן נורא נחמדות ויש בהן משחקי מילים.
אני לא כל כך אוהבת סיסמאות, כבר כתבתי, אבל במיוחד אני לא אוהבת, שעושים בהן שימוש קהילתי.
כיוון שאני חולמת לתקן את העולם, אני אשמח אם תעבירי את מחאתי זאת לחברתך:
יתכן שאת צודקת ובארץ הזאת בגלל הרמה התרבותית הגבוהה במיוחד, שהולכת וגודלת, קשה לאמנים להתפרנס, אם הם לא עוסקים באמנות החשיפה והטמטום, אבל יש משהו יבבני מאוד באמירה, שעושה לכולנו,(האמנים), שם רע.
היא מהותית למי שמחפש הגדרות
בכל מקרה, עם כל הכבוד לאמנות ולאמנים, האמנות אינה פותרת איש מלשמור על כבודו ולהתפרנס
נכון. אבל, אבל גדול, אי אפשר להאשים אמנים שבוחרים ללכת בדרך הזו, בכיינים או אמני המגיע לי.
אם תסתכלי בהסטוריה של עסקי אמנות, תמצאי כמה דיונים סוערים בנושא.
אני לא חושב שלא צריך לשלם במקרים מסויימים, אבל אני לא מבטל או מזלזל במי שאינו מוכן לשלם.
כל זה אינו שייך כלל ליצירה. יצירה היא דבר אחר לחלוטין ואינה קשורה בהצגה או מכירה.
רוזן
את יכולה להתייחס לנסיון שלך כאל לימודים ובקשר לעמליה אני שמחה להיות שותפה לכל הכללה שמשבחת אותה.
המרקיז, זאת לא התבכיינות. זאת גישה עסקית שלעיתים מתאפשרת ולפעמים לא. כשאתה מתרגם אמנות לעסקים זה יכול לעבוד בתנאי מימון מסויימים שיש לסוחר שמציג אותך, ז"א קונסיגנציה.
ואנחנו כולל כולם מקווים שזה ישתנה. אני לא מתכוונת לקבל את זה כסוף פסוק ולהרפות.
הכל היה טוב עד שהגעת לקטע עם העונש. למה? הערכה עצמית היא תכונה מעולה בעיני.
איך אני יכולה לכעוס עליך? אתה טהור.
כשהצורך ליצור קיים, הוא לא מונע מהצורך למכור.
הצורך למכור לא בהכרח מפחית מערכה של היצירה.
אמן יוצר מתוך הצורך להגיד, להשפיע, להביע, לשחרר, להרגיש... צורך שמתעורר מחוויות, תחושות, כתגובה למראה של נוף, סביבה, צורה, מתוך ארוע, אוירה, מצב חברתי משפט ששמע ... ולעיתים רק מהצורך ליצור...
המציאות לא מאפשרת לכולם להתפרנס מיצירתם האמנותית, אולי לבודדים.
העיסוק באמנות לא משחרר את האמן מהצורך לפרנס את עצמו ולשמור על כבודו העצמי.
חשוב שהמדינה, החברה יאפשרו לאמנות להתקיים בתוכה, אבל האמן חייב להיות אחראי לחייו, לפרנסתו.
אם אמן לוקח את כלי היצירה איתם הוא יוצר אמנות ומשתמש בהם גם כיצירה שכל מטרתה היא מכירה ואינה אמנות אלא דקורציה אין פסול בכך וזאת אם יצור הפרדה והגדרה ברורה מה מיצירתו אמנות ומה יצירה מכל סוג והגדרה אחרת.
אצלי אמנות וכסף לא הולך ביחד,
כמהה שאמנות יותר טובה , פחות יתלו אותה על קירות הבתים,
בידידות רבהנ ,
אשר
=======================
אורית, העלית נקודה מצויינת: "הקירבה בין הכרזות למציאות מתערוכות קודמות." חשוב מאוד שהבטחות תקוימנה ולי יש נסיון לא הכי משובח בתחום. לגבי עמליה ארבל, היא יודעת למכור! אין לי מושג אם יש עוד גלריסטית שמוכרת כמוה. כך שהמחיר הגבוה לעתים משתלם.
תודה רבה. אני לא צריכה אומץ, אבל אני מוחמאת מה"מצויינת"
מצויינת.
כבוד על האומץ לומר את זה ככה.