בעקבות משבר הקוטג'- הבדל בין סוגיה ומשבר

0 תגובות   יום שבת, 2/7/11, 20:38

למה לכל חברה וארגון צריך להיות צוות ניהול משברים, תיק ניהול משבר וצוות "חוש ריח" ואיך בונים זאת נכון?

 

 

איך זה יכול להיות שתנובה, שחוותה בעבר את משבר הסיליקון בחלב, נכשלה בגדול בזיהוי משבר הקוטג'? הרי תנובה כבר הפסידה מילונים אז בעת ההתנהלות הכושלת וההכחשה בענייני הסיליקון, אז איך היא לא זיהתה את עניין הקוטג'?

 

אחד הדברים החשובים ביותר לפני משברים תקשורתיים הוא המעבר של סוגיה והפיכתה למשבר. הקו הוא דק, דק מאוד. סוגיה היא משהו קטן, עניין חולף, משבר הוא כבר עניין שכולם מתעסקים בו.

חברות וארגונים חייבים להפנים להבין מספר דברים:

1.       כל עניין בלתי הגיוני, הבלתי הגיוני ביותר- עלול להתרחש. (מי חשב על מטוסים מתנגשים במגדלי התאומים????)

2.       בעולם הסלולרי-אינטרנטי של היום מידע מגיע ומתפשט בשניות

3.       פעילות ציבורית מושכת תשומת לב ציבורית.

4.      עובדה: השאלה אינה אם משבר יקרה, אלא מתי הוא יקרה. כולם יעברו משבר!

 

ההבדל בין חברות שעוברות משברים וממשיכות הלאה לבין אלה שעוברות משברים שגורמים להן נזק גדול ולעיתים בלתי הפיך, הוא בין אלה שהתכוננו מראש, שיש להם נהלים מוסדרים, לבין אלה שחושבות שהן גדולות מדי מכדי שיגעו בהן, או למרבה האירוניה, שהן כל כך קטנות מכדי שמישהו יתעניין בהן.

אז אם אתה תנובה של ענף אחר או משהו באותו סדר גודל- דע לך שאתה מעניין את כולם, קל לחבוט בך. מצד שני, דע שאם יש לך רק חנות לכלי כתיבה ומכרת משהו מקולקל לאחד התלמידים בבית הספר הקרוב לחנות- הכוח של האינטרנט יכול לפגוע בך ומי שיכול לעשות זאת זה ילד בכיתה ח' שיגרום לכל בית הספר להפסיק לקנות אצלך, (וגם יחווה דעה רעה  בפייסבוק ואפילו בזאפ).

 

אז מה עושים?

מתייחסים למשבר כמשהו שיקרה, ולא כמשהו שאולי יקרה. כל חברה, כל אדם, כל ארגון יעברו משבר כזה או אחר. השאלה היא האם הם יתכוננו מראש. ברור שאי אפשר לחזות כל משבר, אבל אפשר להתכונן ע"י כתיבת נהלים מסודרים והכנת החברה לימי משבר. 

הנה מספר פעולות שלדעתי הם חובה לכל חברה וארגון:

1.    -   יש לסרוק את הסביבה כל הזמן ולנסות לזהות טרנדים, לראות מיהם המעגלים הרלוונטיים לנו, לזהות נושאים שעולים לפני שהם הופכים למשבר.

2.      - כשאנחנו סורקים את הסביבה, להיות יצירתיים ופתוחים, אסור למנכ"ל לסרס את צוות "חוש הריח" שלו, אסור לו לפסול תרחישים (מלחמת יום הכיפורים כדוגמא).  אם למשל בתנובה היו קוראים עיתונים בחודשיים האחרונים היו רואים שרבים מהעיתונים מתייחסים לסוגיה "כמה יקר לחיות פה". בדיקה של הנושא הזה והתייחסות אליו, היתה מעלה לסדר היום את העלאת המחירים.

3.      - יש להבין שניהול הסוגיה הוא ניהול המוניטין שלנו. והמוניטין שלנו הוא האמינות והתדמית הציבורית. ככל שהמוניטין שלנו יהיה חזק יותר, יותר אנשים יתמכו בנו בשעת משבר.

4.      - יש לבנות צוות ניהול משברים- מי מטפל במשבר בזמן פריצתו, מי עושה מה, מי מנטר את התקשורת, מי מטפל במשבר ומי ממשיך לנהל את הארגון?

5.      חשוב לזכור את המטרות בניהול משבר:

 א. פתרון המשבר במהירות האפשרית

ב. הגבלת הנזק

ג. החזרת האמינות של הארגון


וחובה: להתאמן ולאמן את הארגון. לפחות פעם ברבעון להתאמן בתרחישי משבר, ממש כמו שהצבא מתאמן בתרחישי מלחמה. אח"כ להפיק לקחים ולהתכונן לאימון הבא. ככל שמתאמנים יותר, מצליחים טוב יותר במשחק

אם כל חברה וכל ארגון יבנו תיק  משבר תקשורתי, ינטרו את הסביבה ויתאמנו הם יוכלו גם להימנע מהפיכת סוגיות פשוטות למשברים, וכשיגיע כזה משבר- הן יהיו מאומנות ומוכנות טוב יותר.

 

דרג את התוכן: