הרבה פעמים מדברים על החוזקה והלכידות של החברה הישראלית , משום מה תמיד מדובר על החוזק והערבות ההדדית בימי מלחמה. במלחמות החברה הישראלית הופכת עצמה ליחידה כה עוצמתית השומרת על הפרטים בתוכה , כל כך הרבה נתינה ורעות , בימי מלחמה. אבל בימי ה"שלום" הנוכחי בו אנו מתעסקים בכלכלה יותר מאשר בביטחון , כאן מתגלה החולשה האמיתית של החברה הישראלית , "חרם הקוטג'" הוא דוגמא קלאסית לחולשה הזאת, מי שחשב שהחברה ניצחה במאבק יודע שהוא מפסידן. הקוטג' היה אמור להיות רק הניצוץ למהפכה ,מהפכת המחירים צריכה להשתולל ברחובות כמו סופת אש , עם כל הכבוד לשוק החופשי , כאן אין שוק חופשי אלא פיראטים הלבושים בחליפות ושואבים מן הציבור את הכסף שלו ללא בושה , מחירים שאין לתאר , כל אדם הגיוני מבין שברגע שההוצאות עולות על ההכנסות משהו במדינה הזאת לא בסדר . הזכות לאיכות חיים רבותיי איכות חיים טומנת בחובה גם את העניין הזה , כאשר המחירים עוברים כל גבול וההוצאות שלכם עולות על ההכנסות יש כאן פגיעה באיכות החיים שלכם . אבל הישראלי החלש , מה אכפת לו ? מה מעניין אותו חרם ?מה מעניין אותו מחאה ? הוא ישלם וישתוק , כי "אין לו זין" כמו עם הקוטג' , אנשים מה אכפת להם חרם ? ומחאה? רשתות השיווק הורידו מחירים והם מתנפלים כאילו אין מחר , אבל מחר המחיר יחזור ל8 שקלים לגביע... במקום להפגין לכידות וחוזק מול התאגידים והחברות שגונבות לנו מהכיס וקוראות לכך שוק חופשי ועסקים לגיטימיים אנחנו נכנעים למבצעים זמניים ולמניפולציות רגעיות ,כי הרי אנו הישראלים , אין לנו מעמד פועלים , כולם חושבים שהם פועלים זמניים ...עד שהם יתנו את המכה ויהיו מליונרים אך זה לא יקרה בקרוב חברים...כולנו פועלים ולא אין קשר לקומוניזם וערכים לניניסטיים סטאליניסטיים , אלא לסוציאליזם טהור בו החברה שלנו , חברת הפועלים הזאת תפעל על מנת לשפר את מעמדה מול הטייקונים השואבים מאיתנו את כל חסכונותינו וגורמים לנו לאכול מהיד אל הפה , החברה הזאת צריכה לעמוד איתן ולדרוש את שמגיעה לה וליצור פה חלוקת הון שוויונית ולא כלכלה פלוטוקרטית כמו שקיימת היום. |