כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    ירדן - יש לה חום גבוה

    6 תגובות   יום ראשון, 3/7/11, 12:28

     ............................

    ירדן – יש לה חום גבוה

     ............................

    חום הוגדר כמצב בו[1] : "חלה עליה בטמפרטורת הליבה של הגוף לרוב,אך לא בהכרח, כחלק מתגובת מגננה של יצורים רב-תאיים ("המאחסן") לפלישתם של יצורים חיים (מיקרואורגניזמים) או חומרים דוממים המזוהים כפוגעים או זרים ע"י "המאחסן "

    עליית החום הינה תהליך סבוך הדורש הפעלה של מערכות פיזיולוגיות רבות הכוללות את מערכת החיסון, מערכת העצבים המרכזית, המערכת האנדוקרינית ועוד . תהליכים אילו משנים את הביוכימיה הבסיסית בסוגי תאים רבים. עלית החום הינה תגובה מתואמת ומאורגנת בניגוד לחום שמקורו "במכת חום" שם עלית החום נובעת מקריסת מנגנוני הבקרה וכל המערכות שהוזכרו אינן משתתפות בתהליך באופן מתואם (ולכן גם מורידי חום אינם מביאים להקלה במכת חום).

    חומרים המעלים חום מכונים חומרים פירוגנים. מבלי להכנס לפרטי תהליך העלאת החום ולבקרות המוחיות הקשורות בנושא ניתן להגיד בכלליות שכל הפירוגנים פועלים בסופו של דבר על מרכזי בקרת הטמפרטורה במערכת העצבים המרכזית.

    היסטורית, חולקו הפירוגנים לשתי קבוצות נפרדות: פירוגנים אנדוגנים – כלומר חומרים מעלי חום שמקורם בתוך הגוף עצמו ונוצרים על ידי הביוכימיה של הגוף.  ופירוגנים אקסוגנים – מקורם בחומרים שחדרו לגוף מבחוץ. ברוב המקרים אלו הם חידקים ורעלנים.

    כיום ברור שיש לא מעט פירוגנים אנדוגנים החל בציטוקינים שונים וכלה בחומרים אחרים וקומפלקסים אימוניים, מלחי מרה ומולקולות רבות נוספות. ידוע גם שמנגנון הפעולה של פירוגנים חיצוניים עובר דרך הפעלת מפלי אירועים היוצרים פירוגנים אנדוגנים כך שלאור הידע כיום יש חפיפה לא מועטה בין שתי קבוצות אילו.

    האוגדות המרכזיות במחנה הציטוקונים  נקראות בשם אינטרלויקינים ונחלקות על פי תפקודיהן. האוגדות הללו מקבלות סימנים החל מ-IL-1   ועד IL-35.  ידוע כי  IL-1 מאפשר להגיע במהירות לאזור הזיהום, מעין "העיניים והאוזניים" בשדות-הקרב מול הפירוגנים האנדוגנים והאקסוגנים, אך מלבד היותה של אוגדה זו עומדת על המשמר, היא יודעת להחיש את חיילי אוגדות נוספות לתיאומי תקיפה נגד פולשים מכל סוג. ידוע  לעומת זאת שאוגדת IL-4  עומדת בגזרות המגנות מפני תולעים וסוגי אלרגיות שונות, אף היא יודעת להחיש אוגדות נוספות לאזורי הקרבות. IL-5 אוגדה ייחודית למניעת הסתננות של תולעים. IL-12 אוגדה המסייעת להשמיד נגיפים וחידקים. אוגדות אלו דרך כלל נקרות בשם "לימפוציטים". תורת הקרב של אינטרלויקינים אלו נקראת בשם פתוגניה.

    מה מרכיב את האוגדות הללו? ובכן הציטוקינים/לימפוציטים? אלו הם חלבונים קטנים (חפ"שים, עיתונאי שטח, קציני איסוף) אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף. ידוע כי המדרסות, הקולג'ים, האוניברסיטאות, האינטרנט והאקדמיות הצבאיות המכשירות את היווצרותם של חלבונים קטנים אלו, חייליה של האקדמיות "נולדים" מתוך שורות תאי-הדם הלבנים המפרישים את הציטוקינים/אינטרלוקינים.

    עתים אין כל אפשרות להפעיל את המערך הזה משום  ש"הגוף"/"המדינה"/"המשטר" קורסים בשל גורמים מכריעים כגון "רעידת אדמה", "פצצה אטומית", "פעילות וולקנית", "הפיכה צבאית", "כתב כניעה", "כיכר תחריר", "דרעא", "גלסנוסט", "אסלאמיזציה בבאלי", "חומייני", שלכל אחד מהם יש סממנים המחישים את הכלייה  של "הגוף" הישן והפיכתו לשלד היסטורי במבנה העל של אותו "גוף".  אבל בכל הימים האחרים של "תחזוק הגוף" למערך החיסוני הזה קיימת חשיבות מיוחדת במינה, הן לשימור והן להסתגלות לשינויים שהגוף עובר. ניסיון בהגנה על הגוף מעשיר את המערכת החיסונית של "הגוף". פולשים רבים אינם מטרידים יותר למרות חיים בשולי הגוף ואפילו בתוכו, הם אינם מהווים סיכון משמעותי להתנהלות היומית הקבועה. ההתנהלות הקבועה של הגוף נקראת  בשם "יציבות" והיא משאת הנפש של ההנהגות הפוליטיות, חברתיות, עסקיות.

    הרגולציה של "הגוף" אינה דבר של מה בכך. החשש הגדול של המערכת המפקחת הוא מהדרדרות מהירה, אסקלציה, או כפי שהיא מכונה בספרות הרפואית – APR (Acute Phase Response)

    יש להבדיל גם בין עלית החום לבין ה-APR, כיוון שב"חולים" מסוימים מתרחשת עלית חום ללא הפעלה של APR בעוד שבאחרים ניתן לזהות APR ללא עלית חום. כלומר מדובר כאן בשני תהליכים משלימים הקשורים אחד לשני בצורה הדוקה שאינה תמיד ברורה לנו. נניח מצב בו הפגנות הופכות להיות לעניין תדיר, הפגנות טכסיות, מעין מחוייבות אזרחית של מספר פירוגנים אנדוגנים. הפגנות אלה אינן מתלהטות, בסופן אוספים את הכרזות ומחכים ליום ששי הבא לשוב אל הכיכר ולהפוך לחלק קבוע מפעולות אליהן מתרגל "הגוף".   הדבר אינו מזעזע את הגוף, זהו סוג של "חום נמוך", נקודתי, מקומי, מבלי להגיע ל- APR.

    מי מודד את החום?

    שעה שמודדים חיצוניים נכנסים לתמונה, מתאמץ "הגוף" להציג תפקודים רגילים מחשש להגבלות שיוטלו עליו. הגבלות אלו יכולות לנוע מאיסור תנועה, בידוד, נטילת תרופות, ניתוח ומיני צווים המגבילים את הביוכימיה הבסיסית של "הגוף". מצורעים, משוגעים, חולי איידס  וחולים במחלות אפידמיות מאפשרים (מוסרית וחברתית) להגביל כל "גוף" הבא במגע עם "גופים" אחרים. ידועות חברות בתחום העסקי שעליהן הוטלו הגבלות חמורות שגרמו לשינוי מוחלט בביוכימיה הבסיסית הארגונית, עד כי  גרמו לתפוקות שונות – גידול/קיטון, למערך ניהולי חדש, לשינוי נהלים, שינוי בקבוצת ההתייחסות ועוד. נדגים זאת באמצעות מדידה חיצונית אוביקטיבית כדלהלן:

    המקרה הפרטי של "ירדן":

     במדידה שתוצאותיה התפרסמו על ידי מודי'ס (Moody's)[2] ירד דרוג האשראי של ירדן מ- Baa3   ל- Ba2 עם אופק שלילי. היה זה "חום גבוה" מבחינת דימוייה של ירדן בקרב מדינות המערב אליהן שואפת ירדן להידמות. בפרמטרים רבים אף השיגה התקדמות ניכרת ודו"ח מקנזי אף מאמת זאת. זאת. התנאים לחזרתה של ירדן לדרוג הקודם הם שניים:

     

    1. מניעת התרחבות הגרעון התקציבי.

    2. מניעת גלישה לאי-שקט פוליטי , מהומות והפגנות.

     

    ברור שיש קשר בין שני התנאים – הסובסידיות על חשבון התקציב משמשות כתרופות חברתיות המרגיעות סגמנטים לא מרוצים, סגמנטים כואבים, סגמנטים שוליים,  מקופחים,  לא מסופקים.

    ברור שגודלו של החוב הלאומי משפיע על יכולותיה של ירדן לתקן את הערכות האשראי. גודלו של החוב הגיע לממדים מאיימים – 60% מהתוצר המקומי. במדינות מסדר גודל כמו של ירדן עומד החוב הלאומי על 45% מהתוצר המקומי. אי השקט אינו רק של ירדן כי אם של מדינות האזור והדבר משפיע על מחירי האנרגיה ומוצרי היסוד. ל"גוף" החולה נותנים שתי הוראות מנוגדות, האחת, "עליך לייצר יותר ולצרוך פחות", השניה,  "עליך לנוח, להחלים, להרגיע". השגת "שלוות הגוף" עלולה להיכשל מבנית ללא עזרת גורמים חיצוניים, אשר מחזיקים תרופות יקרות העשויות למנוע  APR  .

    הממשלה כבר עשתה הכל כדי לצמצם את החוב הלאומי וכדי לסגור את הגרעון התקציבי, אך התחזית מראה שינויים סביבתיים, פולשים, חיידקים, תולעים, מחבלים[3] אשר פגעו בקו צינור הגז ומנעו מירדן "תרופות זולות". מחירי הדלק הרקיעו שחקים. מחירי הדלק אחראים גם על מחירי הסחורות ושינוען, אשר עלו באופן ניכר. כך שירדן עומדת בפני שוקת שבורה של אי-יכולת להציג  הישגים משמעותיים בבלימת החוב הלאומי והגרעון התקציבי.

     

    החוב הציבורי ברבע הראשון עומד על 12.04 מליארד דינר, שזה 58% מהתוצר המקומי. והגרעון התקציבי עומד על 241.5 מליון דינר.

    הערכת הגרעון לשנת 2011 עמדה  על 1.16 מליארד דינר.

    הכלכלן הפוליטי, "הרופא המקומי" שעמד בראש משרדי ממשלה רבים , הקים חברות וניהל חברות, הדוקטור ג'וואד ענאני, טוען שחייבים לחשוב מחוץ לקופסה. אין אפשרות לחשוב על העלאת מיסים, אלא על קשרים חדשים עם מדינות המפרץ והשקעות שיביאו להכנסות נוספות וגביית מסים שלא היו קודם בגלל העדר אותן הכנסות. כמו כן חייבים לקבל מחירים מועדפים על רכישות דלק ממדינות המפרץ. כמו כן הממשלה חייבת לקצץ בהוצאות הצבאיות והאזרחיות לפחות 15% מיד! ד"ר ענאני הזהיר מהעלאת מסים ומחירים שיגרמו לאי-שקט חברתי. במלים אחרות מבקש "הרופא המקומי" "לתקוע" בראנולה, זונדה, סד, לעטוף את "הגוף" בגבס, לתמוך בו באמצעות קביים, כסא גלגלים, מכונית ונהג שיסיע אותו למחוזות לא ידועים.

    בדבריו תומכת הפרשנית הכלכלית של העיתון אל-ראי, ג'ומאנה ע'ניימאת, הטוענת שכל סנקציה כלכלית שתושת על הציבור תתרום תרומה מכרעת לאי-השקט. במקום להעלות מסים, מציעה ע'ניימאת "תרופת אליל" - קיצוץ במכסים כדי להניע את הפעילות הכלכלית דרך  הביקוש המצרפי.

    ב- 1 ביוני,  השנה, התבקש "הגוף" לבלוע תרופה נוספת – פארס שרף, נגיד הבנק המרכזי העלה את הריבית  ב- 0.25 ל- 2.25 כדי לייצב את שער המטבע וכדי לבלום את הביקוש המצרפי – יצירת כסף קשה להשגה.

    לא חלפו שבועיים והנה מדידה חדשה. הגוף קודח. משרד האוצר פרסם נתונים עגומים על הגרעון המסחרי של ירדן בארבעת החודשים האחרונים ינואר-אפריל. הגרעון גדל ב- 26.9% והגיע ל 3.3 מליארד דולר.

    הגידול ביבוא תרם 20.5% והגיע ל – 5.88 מליון דולר. הקיטון ביצוא תרם 12.4% והגיע ל- 2.3 מליארד  דולר.

    ב- 19 ביוני, התפרסמה ידיעה שמערכות נוספות "נדבקו": הוצאות הממשלה עלו בחמשת החודשים הראשונים של השנה ב- 213 מליון דינר.

    העליה בהוצאות הממשלה לפי "התרופות" הבאות:

    20 מליון דינר בגלל הסוביסידיות שניתנו לגז הבישול.

    74 מליון דינר בגלל הסובסידיות למוצרי מזון בסיסיים.

    30 מליון דינר לעיריות הסובלות מקשיים תזרימיים.

    89 מליון דינר כתוצאה מעליה במשכורות ובפנסיות הממשלתיות.

    ___

    סה"כ 213. מליון דינר.

     

    אך הגרעון בתקציב , דווקא ירד במקום לגדול, לפי דברי  פקידים ממשלתיים הממשלה קצצה בהוצאותיה, אך הנתונים מגלים אחרת,  סעודיה תרמה מענק של 283 מליון דינר  שצמצם את הגרעון ל- 46 מליון דינר, במקום  350 מליון דינר (213 + גרעון קודם, 137).

     

    "תרופות" נוספות שניתנו על ידי האיטלקים והיפנים לא הוזכרו בעיתונות המקומית כנראה בגלל ש"תרופות" אלו היו כבר חזויות בתוך התחזיות התקציביות (ויתור של המדינות על חובה של ירדן אליהן. כמו כן לא הוזכר המענק בסדר גודל של 700 מליון דולר שניתן על ידי ממשלת ארצות הברית וכנראה "המרשם לתרופה" זו כבר הוכנס לתוך תחזית הגרעון לשנת 2011, עוד בטרם יצא המלך למפגש עם הנשיא האמריקאי בחודש מאי השנה).

     

    המדידות העיקריות ל"חום הגוף" של ירדן  נערכו "במרוכז" על ידי וועדה רפואית שנקראה "אל-חוואר אל-וטאני" – הועדה לדיאלוג לאומי. בדיקה זו נקראת בשם "סקירת מערכות" הכוללת את כל הבדיקות האפשריות. הממשלה הירדנית מקימה ב- 14.03 את הועדה בהזמינה 52 נציגים כולל שלושה נציגים של האחים המוסלמים, שרים לשעבר, פוליטיקאים, איגודים מקצועיים, סופרים ועיתונאים, כדי שאלו יבחנו את חולייו של "הגוף". (חמישה פעילי שמאל ביניהם גם שלושת האיסלאמיסטים סרבו להשתתף בדיאלוג הלאומי.)

     

    תוך כדי ערוי, דקירה, בליעת חומר מנגד,  רנטגן, סי.טי., נעיצת אלקטרודות, סביר להניח שהגוף יגיב לבדיקות הללו. התגובות של אברים שונים לא אחרו להגיע. ועדת הדיאלוג עומדת מול איום של יותר ויותר שביתות. בכל הסקטורים/אברים. הוועדה שהתכנסה חודש לאחר שמונתה חסרה 12 נציגים ביניהם 4 איסלאמיסטים אשר הניחו בפני הוועדה אולטימטום ודרישות סף שאם לא ימולאו אין טעם להזמנתם. השינויים שדרשו האיסלאמיסטים נוגעים לחוק הבחירות ולשינויים דמוקרטיים. טאהר מסרי יו"ר הוועדה הקים וועדת משנה שתדון עם האחים המוסלמים לשנות את עמדתם כדי להשתתף בדיונים.

     

    עבד אל-האדי פלאחת נציג האיגודים המקצועיים אמר שלאחים המוסלמים יש כוח עצום להוציא את תומכיהם לרחובות והם בעצם המפלגה הגדולה ביותר בירדן. הוא טען שהדרישות של האיסלאמיסטים לגיטימיות.

     

    חמזה מנצור מזכ"ל חזית הפעולה האסלאמית, הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, טען שהם עדיין מחכים למכתב מטאהר מסרי.

     

    ב-25 במרס, בעקבות מותו של מפגין[4], מתפטרים 15 חברי וועדת הדיאלוג הלאומי. יומיים לאחר מכן מזהיר ראש הממשלה שמי שיגרום ל"נמק" ברחובות ירדן "יימחק". הסרת האברים הייתה האיום היחיד  על-פה, אחריו בא כבר מכתב מפורט של המלך המאפשר לכל אדם להפגין , אך ללא יצירת "נמק" במסחר, בכבישים, בבתי החולים, במערכות העיתונים, בבתי המרקחת, במועצות המקומיות, במפעלים, בבתי המלון והמסעדות.

     

    הוועדה מתפצלת לשלוש וועדות משנה האמורות להפיק שלושה מרשמים שונים. חוק בחירות, חוק מפלגות וועדה שתקבע את פניה העתידיים של ירדן. ברור שהועדה השלישית הייתה סוג של תרופת-דמה. שתי הועדות האחרות היו אמורות לייצר מרשמים שיביאו ל"שלוות הגוף", אך עשויים לפגוע בכימיה הבסיסית של ירדן – חוקת 1952. חוקה זו אמנם עברה כמה תיקונים,  כאשר כל תיקון משרת שתי מטרות – שימור "הביוכימיה הבסיסית" מחד, ו"מצע לשינויים עתידים – הסתגלות של הגוף לשינויים".

     

    ב-27 באפריל כבר מבין המלך שללא שינוי בביוכימיה של ירדןהציטוקינים החברתיים עשויים לתקוף כל פולש, כל שינוי. המלך עבדאללה ממנה את אחמד א-לוזי, ראש הממשלה לשעבר, לעמוד בראש וועדה מלכותית שתבחן את התאמת הרפורמות/התרופות לחוקת 52 כדי שהשינויים המבוקשים לא יסתרו את הביוכימיה הבסיסית .

     

    למחרת המינוי התכנסה הוועדה לבחינת החוקה במשרדו של אחמד א-לוזי על מנת לקבוע :

    1. מתי תחל את דיוניה

    2. היכן ייערכו הדיונים.

    טוקבקיסטים/אינטרלויקינים  כותבים שלהרכב הוועדה היו יכולים להצטרף אישים מסוימים, מומחים, משפטנים ועוד. הכנת המרשם הזה תארך זמן רב ובינתיים נדחו שני החוקים החדשים – חוק הבחירות וחוק המפלגות – לא הועלו על שולחן הפרלמנט במושב הנוכחי שנפתח בסוף יוני.

     

    חודש לאחר המינוי קצה נפשו של שר ההסברה/התקשורת/דובר הממשלה, טאהר אל-עדוואן, אשר הבחין בחושיו העיתונאיים/הרפואיים שהחום הגבוה, שלדידו היה כרוני מאז שימש כעורך האחראי של העיתון ערב אל-יום, הופך לאקוטי – APR

     

    ה- 1 ביוני סומן כתאריך היעד לרפורמות, אליהן צורף החוק החדש לשכר בסקטור הציבורי.  אך  "הגוף" כבר לא נראה כל כך שלם, חלק מן האברים פסק לפעול. בעקבות התפטרות שני השרים (בריאות ומשפטים) הממשלה לא ממהרת למנות חדשים משום שכנראה יהיו זעזועים נוספים בממשלתו של ד"ר מערוף אל-בח'ית. שר המשפטים, חוסין מוג'אלי, במכתבו למדיה טוען שהגיע לממשלה על מנת להשתתף ברפורמות בתחום המשפטי, אך בגלל פער גדול בין שאיפותיו לאפשרויותיו, נמצא כי הדרך לרפורמות חסומה/אין תרופה.

     

    לעומתו טען שר הבריאות המתפטר,  הדוקטור חוסבאן, ש"המכשלות הפריעו לי להתקדם ולכן איני יכול לשאת באחריות המיניסטריאלית יותר".  המכשלות/מחלות/חוסר תפקוד/תפקוד לקוי של מערכת הבריאות.

     

    התפטרותו של עדוואן היוותה צעד נוסף לקראת התפוררות הגוף. השבוע התפטרו עוד ארבעה חברי פרלמנט כמחאה.

     

    נגעים החלו להתגלות גם במערכות הפריפריאליות/השלטון המקומי.  הרפורמה/התרופה אינה מכילה את המרכיבים ההכרחיים ועלולה להתגלות כמאיצת חוליים נוספים - רפורמות פוליטיות אינן עוברות בנקל משום ניגודי האינטרסים בין הקבוצות החברתיות. ברור לכל ששלטון ריכוזי משרת את אלו האוחזים במוסרותיו ולכן כל ניסיון לפגוע בריכוזיות נתקל בשינויים "לא שלמים", "שינוי שלא עד הסוף", "שינוי חלקי". המקרה של החוק החדש לבחירת מועצות מוניציפליות מדגים  היטב את הדילמה. ב- 19 ביוני  הודיע מערוף אל-בח'ית שבחוק החדש העוסק בבחירות מוניציפליות, ימשיך ראש העיר להיות ממונה על ידי הממשלה ולא יעמוד לבחירת התושבים, אך כפיצוי, יגדל מספר הנבחרים ב- 50% ל- שני-שליש. במועצה האחרונה היו 68 חברים. מצד אחד החוק החדש נותן כח בידי הציבור, אך מצד שני הודיע ראש הממשלה שבחוק החדש יש מקום לתפקיד חדש שלא היה עד היום. התפקיד החדש יהיה "המפקח הכללי" מטעם השר לעניינים מוניציפליים, אשר אמור לפקח על הצד הכספי והאדמיניסטרטיבי – תרופה גרועה ביותר!

     

    "השינוי החלקי" הופך להיות עקב האכילס של כל רפורמה חברתית, השינוי החלקי מעורר את המערכת לפעול. עתים הגוף קם על יוצרו, עתים מערכות שלמות קורסות, עתים מופיעים נמקים במקומות לא חזויים כלל. על כך עמד השר המתפטר, טאהר אל-עדוואן, עוד ביום השבעתו לתפקיד. בחודשי כהונתו חזר ושנה את תורתו (כדובר הממשלה) שהרפורמות הן רפורמות "כלליות", פוליטיות וחברתיות, אך משעה שראה את הממשלה נאחזת ב"שברי ורסיסי רפורמות", הבין בחושו העיתונאי וניסיונו הרב בביקורת ופרשנות, שהממשלה עומדת לסיים את תפקידה היסטורי כ"תרופה" זמנית ל"חום" הגבוה שעבר על מדינות ערב.

     

    האפידמיה הסוחפת שנישאה דרך "הבל האינטרנט" מצאה בירדן מצע מצויין של סגמנטים "זרים", אשר "רבצו" במדינה וניזונו מ"מזון" שסופק להם על ידי "הגוף", עתים הפכו לחלק מן הגוף ועתים נותרו בשוליו. פתוגניה זו שונעה על ידי חמישה סגמנטים: תולעים, פרוטיסטים, פריונים, נגיפים וחיידקים.

     

    5 סוגים של פתוגנים

     

    בעלי חיים/תולעים

    שייכים לממלכת בעלי החיים, רב תאיים ובעלי גרעין תא האוצרים את החומר התורשתי . רבים מתפקודי התולעים תומכים באדם. תולעי הקומפוסט, תולעי הגינה תולעי בניין ועוד. הפלסטינים אזרחי ירדן, תורמים בבנקאות, שוק הזהב, מסחר בינלאומי, תעשיה, ממשל ותרומות שאין אפשרות להקיפן. הפלסטינים אחראים במידה רבה על "דימוייה של הממלכה", לפלסטינים "רקמות" המתמחות בתפקודים שונים, במיוחד בעיתונאות הכתובה, בפרסום, בתחומי האינטרנט ועוד. כמו רוב בעלי החיים מכילים רקמה עצבית, שתפקידה העברת מידע בין הרקמות השונות, לשם תיאום ובקרה בין חלקי הגוף השונים, וקליטת מסרים מהסביבה. בבעלי חיים מפותחים קיים גוש תאים עצביים שנקרא מוח, המהווה מרכז בקרה למערכת העצבים. התולעת יודעת לחיות בגפה, בקהילה קטנה ובקהילות עצומות, בדומה לבעלי חיים רבים. למרות השתייכותם לממלכת בעלי החיים, התולעים שייכים לענף של חסרי החוליות ומתנהלות על פי תוואי שהוכתב על ידי הטבע, או על ידי מי ששינה אותו.  התולעת זכתה לשמש מטפורה לתוכנות אינטרנטיות (Conficker) פולשניות החודרות אל מחשבים רבים דרך פרצות מבניות ומשמשות "פצצות זמן מתקתקות".

    פרוטיסטים

    פרוטיסט הוא כל יצור איקריוטי[5] שאינו בעל חיים, צמח או פטרייה. המדע מתקשה להגדיר תכונות משותפות לכל הפרוטיסטים, ועל כן נהוג להגדירם לפי "מה שהם לא". עד לפני זמן לא רב נכללו רוב הפרוטיסטים בממלכת בעלי החיים, מלבד האצות, שנחשבו לצמחים.  הפלסטינאים יושבי מחנות הפליטים אינם ירדנים, הם מוגדרים על ידי מוסדות האו"ם וירדן כ"פליטים". הם אינם "קליטים", הם לא חלק מהגוף הירדני. הם בעלי גרעין משותף (פלסטיני). הפרוטיסטים עמידים בפני אנטיביוטיקה, גורמים לדיזנטריה, דלקות במערכות העיכול, שושנת יריחו, מלאריה ומחלות נוספות שקשה לייצר נגדן תרופה שתפגע בהם מבלי לפגוע בתאי הגוף "הבריאים", שהם גם בעלי גרעין.

    פריונים

    הפריונים הם חלבונים קטנים הגורמים למחלות ניווניות תורשתיות. הפריונים הם חלבונים פגומים, כשהם באים במגע עם חלבונים תקינים הם מסוגלים להפוך אותם לפריונים. חברות נומדיות (Nomad) חיות על נדידה, פשיטות על מרכזים מיושבים, שודדי דרכים, גניבת גבולות, בעלות קוד מוסרי שונה – נקמת דם, כבוד משפחה, חברות אלו בדומה לפיראטים הימיים גורמים לנזקים רבים ל"גופים" המחפשים יציבות. הפריונים/נומדים חיים בשוליו של הגוף, אך אין להתעלם מהם. עתים נראים הבדווים הירדנים כמי שתומכים בגוף ועתים נראה כי הם מקור הבעיה של הגוף, הפריונים/בדווים נצמדים למשרות ממשל, צבא, ממשלה, משפט, שלטון מקומי, חיים על חשבון תקציבים ממשלתיים ומאיימים מבנית על השלטון המרכזי. ירדן הוקמה על חרבם של פריונים אלו שהיו מקור כוחו של בית המלוכה.

    נגיפים

    וירוסים. רעלנים. טפילים מוחלטים[6]. תלויים בתא כדי להתרבות. הטפיל חסר כל פעילות/יוזמה מחוץ לגוף המאכסן. הוירולוגיה חוקרת את מבנה הנגיפים באותה מידה שהעבודה הסוציאלית מבקשת לעמוד על טיבם של המובטלים חסרי המוטיבציה, העניים, הנזקקים וכל מי אשר שעון על שולחנן של אגודות הצדקה.  העוני בעל תכונות התחלקות – מעגל עוני. על פי אִמְרה רווחת בירדן "מי שנולד עני ימות עני ומי שנולד עשיר ימות עשיר יותר".

    חידקים

    חיידקים (Bacteria) הם יצורים המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה (לצד איקריוטים וחיידקים קדומים). מדובר במיקרואורגניזמים פרוקריוטיים (החסרים גרעין תא ואברונים – זהות, השכלה, שאיפות). מקור השם "בקטריה" ביוונית, ופירושו "מקלות קטנים", משום שכך נראו החיידקים לחוקרים הראשונים שצפו בהם. הם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אורגניזם אחר. עובדים זרים המתקיימים בתוך מסגרות סגורות/טוטאליות באזורי תעשיה מגודרים, במלונות, בקרונות, ומספרם של "הרשומים" מגיע ל-350 אלף. מקורות לא רשמיים טוענים לקיומם של 300 אלף נוספים שאינם רשומים. מרבית העובדים הרשומים מגיעים ממצריים: חסרי השכלה. דבר האופייני לכל הזרים העובדים בירדן. מתוך 240,012 מצרים העובדים בירדן אין השכלה יסודית ל- 212,200. היינו-הך לגבי עובדים מסוריה, סרי לנקה, אינדונזיה, הודו, בנגלדש ועוד.

    עובדים אלו תופסים את מקומם של ירדנים ההופכים לנגיפים (מובטלים/עניים/נזקקים) ירדנים אחרים בעלי השכלה עוזבים את המדינה ועובדים בחו"ל ומכניסים לתוצר המקומי נתח של 24%. כך שירדן אמורה "לחיות" עם "מבנה" מיוחד של ירדנים העובדים בחוץ וזרים העובדים במדינה. 750,000 עובדים זרים בירדן הם עניין שאין להקל בו ראש.

    סיכום

    יכולתי להפסיק מאמר זה כאן. הקורא היה מהנהן בראשו ואומר לעצמו "מעניין", נעים לראות כיצד מושגים מעולם ידע אחד עשויים להאיר עולם ידע שני, אך מאחר ומדובר בגורלו של "שכן" היקר לנו (ירדן), הייתי מעוניין לראות טיפול כירורגי אמיץ מצדו של המלך ובתמיכת הסגמנטים החיוביים "הפריביוטיים".

     

     

     

     

     

     


    [1] החומר הרפואי למאמר זה נשען על מאמר מצויין ובהיר שכתב ד"ר יוסי רימר והתפרסם בשנת 2004 באתר האינטרנט:

      http://www.kidspedia.co.il/N_monthR3.htm ובכך אני מבקש להפנות  את הקוראים לעיין במאמר זה מתוך עניין בכלל ומתוך העניין שלי בהצגת חברה כגוף אורגני המושפע מכוחות דומים ל"גוף" האדם. עתים אני עומד נדהם לראות כיצד השוואה זו "עושה שכל" בכל מה שקשור בהבנות חברתיות.

     

    [2]  11.05.2011

    [3]  ב-28.03 ניסו 6 מחבלים  לפוצץ שוב את צינור הגז לירדן מצפון סיני בעיירה א-סביל. הפצצות לא פעלו. ירדן כבר סבלה בחודש שעבר מהפיצוץ באל עריש שהשבית גז ל- 5 שבועות. ב- 15.04 פרצו סלפיסטים בתגרה עם כוחות הביטחון בזרקא. הסלפיסטים בקשו לשחרר 90 מחבריהם הכלואים. החקירה הראתה שהסלפיסטים נשאו עמם נשק קר, סכינים  ואלות. נעצרו 136 מתפרעים והואשמו בטרור. כמו כן קיימים עוד 100 נוספים שיובאו לפני התובע הכלל לאחר שייעצרו. ב-27.04 שוב פיגוע בצינור הגז באלעריש. בעיירה א-סביל הגיעו הלהבות לגובה של עשרות מטרים. הגז מספק 40% מתצרוכת החשמל בישראל ן 80% מתצרוכת האנרגיה של ירדן. זאת פעם שניה שהמקום נפגע (5.2). בהתחלה היה לזה קשר עם מובארק, אך מובארק סולק ב- 11.2 והפיצוץ היום הוא על רקע המתיחות בין הבדווים לבין השלטונות המצריים.

    [4] נמסר על ידי רופאי בית החולים שג'מיל מוצטפא חייר סאעד נפטר מדום לב.

    [5] בעלי גרעין

    [6] טפיל אובליגטורי

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/7/11 16:06:
      חיליק, חבר יקר, קראתי חלקים מן המאמר מהסיבה הפשוטה כל מה שקשור לאורגניזמים, טיפולים כירורגיים, מחלות חום וכדומה שאר ירקות, אני מבינה בערך כמו חמור במרק פירות. במה שמתרחש בממלכת ירדן אני מעט יותר מעודכנת. אכן מאמר מושקע מאוד. ולמי שמבין בירקות והפירות שציינתי, כנראה שהמאמר שלך עשיר מאוד עבורו. בכל מקרה, האנלוגיה מעניינת תודה לך לאה
        19/7/11 10:13:
      כמו מאמרים קודמים שלך כאן: פוסט-מאמר רציני המוכיח בקיאות מרשימה בחומר...
        4/7/11 18:07:
      סחתיקה על ההשקעה חיליק יקר - ברכות והצלחות רבות (:
        3/7/11 13:55:

      פנים חדשים, או פנים חדשות?

       

      ממשלת ירדן התפזרה בשבת (02.07.11) ובמקומה הורכבה ממשלה חדשה שבה 9 פנים חדשים/חדשות.  בכוונה אני מבקש להביא את הדילמה הלשונית מתי יש להשתמש בחדשים ומתי בחדשות. בדיני טומאה וטוהרה אם הכלי שינה צורתו לחלוטין, באופן מהותי, אומרים עליו "עד שפנים חדשות באו לכאן" טומאתו הראשונית נמוגה.

       

      ובשבעת ימי המשתה שלאחר טכס החופה מברכים בכל סעודה "שבע ברכות" המסמלות את השמחה של הזוג החדש. מברכים ברכה זו רק אם בין המשתתפים בסעודה יש אדם שלא השתתף בסעודת השמחה שלפני כן. אדם זה קרוי "פנים חדשות".

       

      ואכן כמו שציפיתי, אף כתבתי על כך כמה מאמרים שהתפרסמו כאן במשך החודשים אחרונים, ממשלת מערוף אל בח'ית סיימה את תפקידה כ"תרופה" זמנית ללחצים שהפעיל "הרחוב" הירדני על רבדיו השונים, על מחוזותיו, על גווניו הדתיים, המעמדיים, הכלכלים והחברתיים.

       

      הפנים החדשות:

       

      עאדל בני חאמד – שר במשרד ראש הממשלה.

      מחמד ברכאת זוהייר – שר הכלכלה.

      מוסא מעאייטה – שר לפיתוח פוליטי

      וג'יה עזאייזה – שר לפיתוח חברתי

      ג'ריס סמאווי – שר התרבות

      עבדאללה אבו רומאן – שר ההסברה

      אבראהים אומוש – שר המשפטים

      עבד א-לטיף ווריכאת – שר הבריאות

      תאופיק קריישאן – סגן ראש הממשלה והשר לעניינים פרלמנטריים.

       

       

       

       

      המקבילות הקליניות המובאות מדוייקות אך לא נכתבה באנמנזה זו -לדעתי-הסיבה האמתית לחולי בירדן או בכל משטר אחר שדרגת הסאוב וחוסר הצדק גבוהה בהם במיוחד.לכן אין בכל אותם ציטוקונים או פולשים אחרים לערער את הגוף,אלא הגוף מתחיל לתקוף את עצמו (ראה מחלות אוטואימוניות) כמו בזאבת ועוד עד לקריסתו המוחלטת. בדרך כלל מחלות כאלו הן אדיופתיות ואין סיבה קונקרטית להיוצרותן.אולם ניתן לשער ולנחש כי בארגונים /מדינות בהם הצדק החברתי והקוד האתי מפותחים,נראה מעט מאוד קליניקות כאלו.במקום בו שורר התוהו וחוסר הצדק,לא חשוב מה יתקוף קודם.ההתקפה בוא תבוא
        3/7/11 13:11:
      המאמר נכתב לפני נפילת הממשלה אמש

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין