כמו בכל אגדה וסיפור ילדים כוח הטוב גובר על כוח הרוע בסופו של דבר, אך במציאות ההפך הוא הנכון. אז נכון אפשר לזקוף לכבוד המשטרה מעצרים וניצחונות אך הם קטנים , רוב העבריינים מגיעים לבית המשפט ושם מתגלה החולשה של המשטרה , רוב העבריינים יוצאים נקיים ומי שלא מקבל עונשי מאסר מינימליים , כל המערכת מפחדת מהפשע. פרשת השוטרים הנוקמים היא דוגמא קלאסית , לפי דעתי השוטרים בדרכם הלא חוקית הם דמות הרואית , הם , השוטרים אשר עומדים מהצד הטוב של החוק מול העבריין מיכאל מור שעומד בצד השני , השוטרים שידיהם כבולות מול העבריין אשר מאיים על חייהם וחיי משפחותיהם ואפילו שולח מתנקש עם רימון לבית אחד מהשוטרים לוקחים את בטחונם האישי לידיים ונוקמים בעבריין , נתפסים ונשלחים לכלא למרבה האירוניה . דבר שמעיד על חולשת משטרת ישראל במלחמה מול הפשע , המשטרה דלת אמצעים וחסרת הכוח המרתיע , הכוח המרתיע הזה כה חשוב , עבריינים צריכים לרעוד כאשר רואים ניידת לידם , אך לא בישראל , פה הם יורקים עליה וצוחקים...הרי מי הם השוטרים הקטנים שידיהם כבולות באזיקים מול הפושעים החמקמקים. דבר שמביא גאווה לתושבים בארץ ישראל היא רמת הביטחון האישי ברחובות , אבל בשנים האחרונות זה לא כך , מיום ליום מדינת ישראל הופכת לשיקגו, אימה ופחד אוחזים בלילות , פחד שמא בליין שיכור או ערס מזדמן יתקל בך בסמטה חשוכה , כבר נהיה לגיטימי להוציא סכין על כל ויכוח . המשטרה לי אישית לא נותנת ביטחון , אני לא מרגיש בטוח להסתובב בעירי , תל אביב שנחשבת בין הבטוחות , מרתיע לחשוב מה קורה בערים כמו לוד , רמלה, בת ים , אשקלון ובשאר ערים שרובם תושבים ממעמד סוציו אקונומי נמוך הנגררים יותר לפשע . וחזרה לפרשת השוטרים , אתמול התנקשו באחד השוטרים האלו והוא במצב בינוני , אני שואל את עצמי אם אפילו לשוטרים לשעבר האלו אין ביטחון אישי...אז היכן הבטחון שלנו האזרחים הפשוטים כשחלילה נקלע למצב מסוכן כזה ?
|