כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    מים אדירים

    21 תגובות   יום ראשון, 3/7/11, 21:41

     

     

    הכל התחיל כשהברז התחיל לטפטף. זמן רב ניסיתי לדחות את הטיפול בבעיה, אבל כשהילדות החלו לנעול מגפיים בכניסה לבית לא כדי לצאת אלא כדי להיכנס, הבנתי שיש בעיה. בלית ברירה פתחתי את הספר שהביא למותם של יותר אנשים בהיסטוריה מאשר הקוראן, התנ"ך והברית החדשה גם יחד, הלא הוא דפי זהב, וביד רועדת עלעלתי בין הדפים בחיפוש אחר אינסטלטור ששמו נשמע קצת פחות אכזרי מהיתר.

     

    התקשרתי ל-א' א' א' את א' שרברבים בע"מ, מתוך הנחה שכל כך הרבה א' לא יוכלו להתחבא מפני לאורך זמן אם משהו ישתבש. כששמעתי שהברז עולה כך וכך, לא כולל התקנה, מע"מ ומס בולים, לקחתי ויש מהוונטולין, בדקתי שהדפיברילטור עובד, עשיתי החייאה קצרה לעצמי והתקשרתי לשרברבן הבא.

     

    כעבור שלושים וחמישה שרצחנים ואיום אחד בתביעת גט אם אני לא מתקן את הברז הזה כבר, התקשרתי ל"דון אינסטלציה" וסיכמנו על מחיר סביר, לא כולל שחיטה. סגרנו על יום שישי הקרוב בשעה שמונה בבוקר. לקראת יום הדין פדיתי את כל חסכונותי ורוקנתי את יתרת חשבוני לתוך ארנקי. שיהיה.

     

    עם הנץ יום השישי, ויכולו המים וכל צבאם וימשיכו לזרום, ואשלח את הבנות לגנים ואחכה לשרברב בידיעה שאם קבענו בשמונה, הרי שבעשר הוא יתקשר כדי להגיד לי למה הוא לא יגיע בשתים עשרה אלא בשתיים, אולי "שתיים" של היום.

     

    התמקמתי בסלון על הספה בעמדת מוצא של "אני לא רוצה להיראות פראייר אבל על מי אני מנסה לעבוד" והכנתי את עצמי להמתנה מיוסרת ברוח האבות שנשחטו ונעקדו ונצלבו על מזבח ההמתנה לאורך כל שנות הגלות. אני בטוח שהיהודים בשטעטלים במזרח אירופה שיחקו בלילות החורף הקפואים ב"מה יותר נורא?" כשהאופציות היו "פרעות הקוזאקים", "שחיטות מסעי הצלב" ו"לחכות לשטוכס". אני מניח שכשהגיעו לשלב השטוכס ואמא קראה לשולחן, לאיש כבר לא נשאר תיאבון.

     

    העברתי את הזמן במחשבות מעין אלה, הצצתי בשעון – שהורה שמונה בבוקר בדיוק תרנגולי נמרץ – והתכוננתי לשמירת היריון ממושכת - אני, הברז והשלוליות בבית - כשלפתע –

     

    צלצול בדלת.

     

    כנראה טעות במספר, חשבתי. הנחתי את הספר שהכנתי לעצמי לעת ההמתנה - הביוגרפיה של הילארי רודהאם קלינטון, 1,900 עמודים בכריכה רכיכה, כולל מוניקה לוינסקי - קמתי מהספה וניגשתי לדלת כשבדעתי לנפנף את הקבצן או המתרימן המטרידן לכל הרוחות, כי שעת מבחן מתרגשת עלי כמים אדירים -

     

    ושם הוא עמד.

     

    השרברב.

     

    הדיבר ניטל מפי. לבסוף חזר.

     

    אתה בטוח שלא טעית? שאלתי.

     

    לא, השיב, ופניו נוהרות כפני צדיק נסתר.

     

    אבל קבענו בשמונה.

     

    נכון. ועכשיו שמונה, אמר השרברב בתמימות בלתי נסבלת, כאילו לא היתה שקולה הופעתו של שרברב בזמן ללידת בתולין, להופעת חייזרים או לשלום במזרח התיכון.

     

    מלמלתי משהו על הברז והשרברב ניגש לעבוד.

     

    בעודו מבצע פתיחה של עשר אצבעות והמים יורדים והכל שפיר, חיפשתי סימן לכך שמדובר במטורף. הסתכלתי בכתב היד שלו, על הנייר שעליו שרבט את הקבלה. כן, זהו, הנהנתי לעצמי בסתר, רואים שזה כתב של מטורף, זה נראה כמו פלט של סייסמוגרף, בקושי אפשר להבין מה כתוב שם...

     

    רגע.

     

    זה עמוד מתוך הרשימות שלי. נעזוב את זה.

     

    לסוף הגיש לי השרברב פיסת נייר.

     

    זה המחיר, אמר.

     

    בהיתי:

     

    זה?

     

    זה.

     

    אבל קבענו בדיוק את זה.

     

    אז זהו זה.

     

    אבל אתה לא יכול, למלמתי, בעזות מצח כזו, בקור רוח חותך כזה, פשוט לעמוד בסיכום המוקדם שלנו. אין איזה תוספת שחיטה, היטל נוזלים, דמי מזונות, משהו? תגיד, אתה לא מפחד שעדת השרברבים תוציא נגדך פסק הלכה, דין רודף, פאתווה, משהו? אני בכל זאת גר בקומה שלישית. תגיד, זה לא שווה איזה תוספת של עשרים אחוז למחיר? בכל זאת, טיפסת עם ברז שלוש קומות.

     

    האציל כרכם את פניו והציץ בשעונו. הבנתי את המסר ומיהרתי לשלש לידיו הבוטחות את הטבין והתקילין הצנועים. בהיתי בגבו באי אמון בעודו מתרחק בחדר המדרגות.

     

    משאך התפוגג הקדוש, פתחתי דפי זהב וחיפשתי את הטלפון של קו החרום של אגודת האינסטלטורים כדי להלשין על המנוול הנבזה וחסר העקרונות הזה, שלא מתבייש לבגוד בכל המגזר שלו. סביר שיש פרס על ראשו. לא מצאתי.

     

    אבל לפחות הברז בסדר. נחמה פורתא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      יש בעלי מקצוע שלא משנה מה התעריף שהם גובים ממך תמיד אתה יוצא בתחושה שעבדו עליך. אינסטלטור זה לא מדעים מדוייקים הייתי מוכן להפנות אליך את המוסכניק שלי שעשה לי ראש מנוע ועשק אותי בשלושת'לפים ש"ח לאחר ששילמתי גיליתי שאפשר לעשות את זה הרבה יותר זול. (אגב המוסכניק שלי אשכנזי כך שזה לא משנה מאיזו עדה הוא)
        5/7/11 00:26:
      תגיד , מאיזה עידה השד שלך? אתה נשמע כזה רגוע\ אני מהמר שאתה מרוקאי בגמילה...
        4/7/11 22:32:

      רגע, הוא גם נתן לך קבלה?


      כי אם כן, אז זה בטח חייזר שמרגל אחר בני האדם כדי להתכונן ליום הפלישה ומתחזה לשרברב...

       

        4/7/11 22:23:
      כך חולפת לה תהילת השטוכס.
        4/7/11 21:29:

      וטוב שכך; מענטש ולא 'מענטז' ש אולי בשפתו אבל לא הוא...

      וההוויה היא ככלות הכול זו שמתעטשת וגם אומרת לבריאות;

      כשיש 'סנִכרון' אמתי בין המילים והמעשים



       

        4/7/11 20:24:
      (מדווחת שיש מקרים בהם אני ממהרת או עייפה ולכן אני מככבת וחוזרת מאוחר יותר לקרוא. וזו פעם כזו. רק שיהיה ברור שאני מרשה לעצמי כך).
        4/7/11 16:23:

      צטט: forte nina 2011-07-04 14:05:04

      צטט: אהוד אמיר. 2011-07-04 13:53:02

      אני מצטער לאכזב את כולכם: מדובר באינסטלטור לא אשכנזי. לא יודע מאיזה עדה ולא אכפת לי, יען כי אינני מתעסק בגזענויות קטנות ושובבות, אבל הוא בפירוש מענטש, גם אם המילה הזו אינה בשפת אמו.


      זהו שמענטש זה כבר מזמן לא כאן!!!

      גם לפי נסיוני המאפיין הזה עבר למיקוד חוץ

      ובצדק

      זה כבר מזמן לא כלכלי להיות בן אדם

      לאנשים יש דברים הרבה יותר חשובים ודחופים בחיים

      ולכן השארנו את המטלה הבזויה הזאת לעמים נכשלים מאתנו

        4/7/11 14:05:

      צטט: אהוד אמיר. 2011-07-04 13:53:02

      אני מצטער לאכזב את כולכם: מדובר באינסטלטור לא אשכנזי. לא יודע מאיזה עדה ולא אכפת לי, יען כי אינני מתעסק בגזענויות קטנות ושובבות, אבל הוא בפירוש מענטש, גם אם המילה הזו אינה בשפת אמו.


      זהו שמענטש זה כבר מזמן לא כאן!!!

        4/7/11 13:55:

      צטט: מלכוד22 2011-07-04 10:32:08

      אז אתה הבעיה של הכנרת??? ידעתי שזה לא קשור לגשם.

       

      תמיד כשאני שוטף כלים ונשאר סבון, אני פותח את הברז המנוול עד הסוף, מתחיל לשפשף את הצלחת העלובה בפראות וחוזר שוב ושוב על המנטרה שלי - "מצדי שכל הכנרת תתרוקן על הצלחת הזו! כל הכנרת!" - עד שאני גומר. כלומר, לשטוף.

        4/7/11 13:54:

      צטט: מקטרגם 2011-07-04 08:18:34

      מודה מודה, גם בזה אני אשם. ליתר דיוק יובל ואני.
      יובל הוא בן כיתה שלי מהקיבוץ שהיה עשר שנים בהודו, (אמנם הוא חזר משם כבר לפני 8 שנים, אבל הוא עדיין נראה כאילו זה עתה ירד מהמטוס ועדיין נמצא בדיאטה של פטריות). בכולופן, למרות שהוא אשכנזי קטן רזה וממושקף עיגוליים, יש לו חוש טכני יחיד במינו בארץ. כשהוא רק חזר מהודו לא ידעו מה לעשות איתו, אז שמו אותו כעוזר לאיש התחזוקה של המפעל. אחרי שבוע התברר שהוא אמנם היה מגיע כל בוקר לעבוד ברבע לאחת עשרה כשעיניו טרוטות ואדומות, אבל הוא היה מסיים בשעה ורבע בערך את כל עבודות התיחזוקה השוטפת של המכונות ובשאר הזמן היה משכלל מכונות ועושה את עבודתו של האינסטלטור המקומי.

      בכולופן אחרי שמנאס לו לעשות עבודות שרברבות בחינם (כי האינסטלטור המקומי ידע בעיקר לקלקל דברים), ואחרי שהוא שמע כמה לוקח האינסטלטור מהמושב השכן, החלטנו לעשות מעשה. ראשית כל תפסנו את האינסלטור של הקיבוץ ותקענו לו מכות, גם כי הגיע לו בשל כל הנזק שהוא גרם לאורך השנים, עד שהוא נשבר וסיפר לנו היכן ומתי מתקיימת האסיפה השנתית של איגוד האינסטלטורים בארץ. מיותר לציין שהאסיפה הזו (והארגון כולו) סודיים כל כך שאף אחד (כולל חברי הארגון) לא יודעים בכלל שהוא קיים, וכל האסיפות מתקיימות בחדר חשוך לחלוטין כשכל המשתתפים עוטים מסכות סקי. יובל ואני התאמננו שבועות בתרגולות הקרביות מהיחידה (יחידת האפסנאות של השקם המרכזי), ובבוא היום עטינו מדי הסוואה (שרוול הודי חולצת פלנל משובצת ושקפקפים בצבעי פסטל), והתגנבנו לאסיפה. עיקר האסיפה נסב על התפארות, תיאור וסיעורי מוחין בנוגע לדרכים חדשות לשגע את הלקוחות, לדרוש מהם את המחירים הגבוהים ביותר והמצאת תירוצים מופרכים ככול האפשר.

      בהינתן האות הדלקנו את כל האורות (של המשאית שירות של המפעל), ויובל עמד שם במלוא תפארתו כשפניו גלויים. אני נשארתי מוסווה כמו הקוסם במסיכה. ועכשו, אמרתי תסתכלו טוב טוב איך אני מלמד את הבחורצ'יק הזה בשניות איך לעשות תיקוני אינסטלציה בעצמו. מובן שאין לי מושב מה הוא עשה שם, באיזה כלים הוא השתמש ובאילו חומרים, אני רק דיקלמתי את הטקסט שהכננו יחד. אבל יובל "למד" בעשר שניות איך מחליפים ברז וברבע שעה בערך את כל הידע המקצועי כל אינסטלטור בארץ.

      כשסיימנו את ההדגמה אמרנו לכל הנוכחים: "יש לכם שתי אפשרויות, או להיות הוגנים ללקוחות או שאנחנו נפתח סדנאות אינסטלציה חינם בכל הארץ, כי אם הוא יכול ללמוד, אז כל אחד יכול (חוכמה גדולה בסך הכול).

      מאז עברו כבר כמה שנים, אבל אני שמח שהסיפור הגיע סוף סוף לירושלים. (הייתי מצפה ששמועות יתפשטו מהר יותר בירושלים, בשל האוויר הדליל, אבל כנראה שהשמועות היו צריכות לעמוד בתור לדרכונים בשער הגיא).

       

      שמע, זה פוסט לתפארת. לא חבל שיתבזבז אצלי בתגובות? תעלה אותו גם אצלך.

        4/7/11 13:53:
      אני מצטער לאכזב את כולכם: מדובר באינסטלטור לא אשכנזי. לא יודע מאיזה עדה ולא אכפת לי, יען כי אינני מתעסק בגזענויות קטנות ושובבות, אבל הוא בפירוש מענטש, גם אם המילה הזו אינה בשפת אמו.
        4/7/11 13:28:
      אתה מבין שהתגובות פה משוגעות לגמרי?
        4/7/11 12:04:
      חביב
        4/7/11 10:32:
      אז אתה הבעיה של הכנרת??? ידעתי שזה לא קשור לגשם.
        4/7/11 10:19:

      צטט: נאוה נדה 2011-07-04 06:28:11

      יש שרברבים ויש אינסטלטורים. וכולם סנדלרים.

       

      הלו, תרגיעו כולכם!

      סבא שלי היה שרברב!!!

        4/7/11 08:18:

      מודה מודה, גם בזה אני אשם. ליתר דיוק יובל ואני.
      יובל הוא בן כיתה שלי מהקיבוץ שהיה עשר שנים בהודו, (אמנם הוא חזר משם כבר לפני 8 שנים, אבל הוא עדיין נראה כאילו זה עתה ירד מהמטוס ועדיין נמצא בדיאטה של פטריות). בכולופן, למרות שהוא אשכנזי קטן רזה וממושקף עיגוליים, יש לו חוש טכני יחיד במינו בארץ. כשהוא רק חזר מהודו לא ידעו מה לעשות איתו, אז שמו אותו כעוזר לאיש התחזוקה של המפעל. אחרי שבוע התברר שהוא אמנם היה מגיע כל בוקר לעבוד ברבע לאחת עשרה כשעיניו טרוטות ואדומות, אבל הוא היה מסיים בשעה ורבע בערך את כל עבודות התיחזוקה השוטפת של המכונות ובשאר הזמן היה משכלל מכונות ועושה את עבודתו של האינסטלטור המקומי.

      בכולופן אחרי שמנאס לו לעשות עבודות שרברבות בחינם (כי האינסטלטור המקומי ידע בעיקר לקלקל דברים), ואחרי שהוא שמע כמה לוקח האינסטלטור מהמושב השכן, החלטנו לעשות מעשה. ראשית כל תפסנו את האינסלטור של הקיבוץ ותקענו לו מכות, גם כי הגיע לו בשל כל הנזק שהוא גרם לאורך השנים, עד שהוא נשבר וסיפר לנו היכן ומתי מתקיימת האסיפה השנתית של איגוד האינסטלטורים בארץ. מיותר לציין שהאסיפה הזו (והארגון כולו) סודיים כל כך שאף אחד (כולל חברי הארגון) לא יודעים בכלל שהוא קיים, וכל האסיפות מתקיימות בחדר חשוך לחלוטין כשכל המשתתפים עוטים מסכות סקי. יובל ואני התאמננו שבועות בתרגולות הקרביות מהיחידה (יחידת האפסנאות של השקם המרכזי), ובבוא היום עטינו מדי הסוואה (שרוול הודי חולצת פלנל משובצת ושקפקפים בצבעי פסטל), והתגנבנו לאסיפה. עיקר האסיפה נסב על התפארות, תיאור וסיעורי מוחין בנוגע לדרכים חדשות לשגע את הלקוחות, לדרוש מהם את המחירים הגבוהים ביותר והמצאת תירוצים מופרכים ככול האפשר.

      בהינתן האות הדלקנו את כל האורות (של המשאית שירות של המפעל), ויובל עמד שם במלוא תפארתו כשפניו גלויים. אני נשארתי מוסווה כמו הקוסם במסיכה. ועכשו, אמרתי תסתכלו טוב טוב איך אני מלמד את הבחורצ'יק הזה בשניות איך לעשות תיקוני אינסטלציה בעצמו. מובן שאין לי מושב מה הוא עשה שם, באיזה כלים הוא השתמש ובאילו חומרים, אני רק דיקלמתי את הטקסט שהכננו יחד. אבל יובל "למד" בעשר שניות איך מחליפים ברז וברבע שעה בערך את כל הידע המקצועי כל אינסטלטור בארץ.

      כשסיימנו את ההדגמה אמרנו לכל הנוכחים: "יש לכם שתי אפשרויות, או להיות הוגנים ללקוחות או שאנחנו נפתח סדנאות אינסטלציה חינם בכל הארץ, כי אם הוא יכול ללמוד, אז כל אחד יכול (חוכמה גדולה בסך הכול).

      מאז עברו כבר כמה שנים, אבל אני שמח שהסיפור הגיע סוף סוף לירושלים. (הייתי מצפה ששמועות יתפשטו מהר יותר בירושלים, בשל האוויר הדליל, אבל כנראה שהשמועות היו צריכות לעמוד בתור לדרכונים בשער הגיא).

        4/7/11 07:22:

      אוי זה היה מצחיק ומודה, לקוח הישר מספר האגדות ..ומשפחת אמיר מחבקת את הברז עד עצם היום הזה.

        4/7/11 06:28:
      יש שרברבים ויש אינסטלטורים. וכולם סנדלרים.
        3/7/11 23:33:
      אני אוהבת אגדות לילידים.
        3/7/11 23:19:
      תלמד: אתה הולך לשוק , שוכר קווקזי , לא חייב אמיתי, גם בוכרי בן 7 יספיק . משאיר אותו בדירה לעל ניהול המו"מ . הסתדרת (יש לוודא שהשרברב אשכנזי, כן ?)
        3/7/11 23:15:
      יש אצלכם כנראה משהו במים, מה זה כל הפוסטים החיוביים האלו?

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין