כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אבא

    0

    אורזת את החיים

    26 תגובות   יום שני, 4/7/11, 00:26

     

     

    אורזת את החיים

     

     

    בבית בין ארגזים

    אוספת את חיי ועוטפת בסרטים

    שלא יזוזו שימתינו בסבלנות

    עד ששוב אניח אותם חופשיים להתפרע

     

    תמונות שלא ראיתי כבר שנים

    מחובקים כל כך חזק, כל כך אחד

    אוהבים לא ישנים מתהפכים וצוחקים

    מתקרבים מתגפפים נושמים מתאחדים

    מי האמין להתהפך כך עם החיים

     

    תמונה רודפת תמונה

    ואני עוצרת נשימה

    בין האריזות בסרט ורוד

    סט מיוחד שהביא להתערטל בין הסדינים

    איך עטף בפרחים וכוכבים זוהרים

    הבטחתי לשמור ללילות מיוחדים

     

    מאושרים, כל כך מאושרים

    המצאנו את החיים ורק לנו מפתח הקסמים.

    אורזת ובוכה אורזת ותוהה

    איך חיים שלמים נכנסים לארגזים

    מה לוקחים מה זורקים ומה נשאר לעולמים

    והסט הלילי עוד ארוז בנפטלין

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/11 23:04:
      ואחרי ככלות הכל וואו המון המון תודות ממש אבל ממש חיממת ליבי. שבת שלום גם לך

      ''
      הוספת תגובה

      בדיוק כך , היטבת לתאר את התחושה של ''מעברים'' ומה הם מעוררים בנו תודה לך על השתוף ושיהיה נפלא במקום אליו את הולכת
        13/7/11 01:01:
      perri ברוך הבא.... זהו שהסט ארוז כבר שנים עוד לפני שיצא מהתקן.... אגב במה משתמשים היום?
        12/7/11 22:54:
      כבר לא משתמשים בנפטלין היום, זה יצא מהתקן...(-:
        11/7/11 01:48:
      חיוש יקרה, ריגשת אותי מאד, האריזות הסרטים הצבעים והרגשות . לא קל לאסוף הכל ולשמור חזק חזק, עד הפעם הבאה....את מאושרת ועכשיו חלק מחבריי, ברוכה הבאה
        10/7/11 23:53:

      תמונה רודפת תמונה

      ואני עוצרת נשימה

      בין האריזות בסרט ורוד

      סט מיוחד שהביא להתערטל בין הסדינים

      איך עטף בפרחים וכוכבים זוהרים

      הבטחתי לשמור ללילות מיוחדים

      לושי יקירה נשיקה

      קראתי את שירך, לקחת אותי בזיכרוני

      לאותם ימים ( לפני שנה וחודשיים)

      כשעברתי מיבנה לבאר שבע וארזתי את המיכתבים והתמונות

      של אהוב שחזר למחוזותיו בקופסאת לב אדומה

      והיה נידמה לי שארזתי גם את הזיכרונות לנצח נצחים

      והם פחות יכאיבו בקופסא (-:

      הבית הזה שצוטטתי משירך נגעו בליבי

      וחשתי אותך עוצרת נשימה......

      * כוכב אהבה ממני

      ונעם לי ביקורך אצלי, אשמח מאוד להימנות עם חברייך

      שבוע ניפלא

      חיה

        9/7/11 22:30:
      תודה רותי באמת זה כל פעם מחדש מרגש אותי, התגובות כאן נותנות חוויה מיוחדת של ביחד....ארגז אפור המחליף גוון לכתום בוהק.. שבוע טוב
        9/7/11 21:36:
      מה אפשר להגיד מדבר שכל אחד עובר יצרת משהו נפלא.
        9/7/11 18:01:
      אפשר להחליט שהרגשות הם ארגזים צבעוניים, קשת של גוונים, כל חוויה לפי עוצמתה נכנסת לארגז בצבע המתאים, והנה יש לנו מון ארגזים ומה שמעניין הוא, מה הצבע השולט? והאם חסר ארגז בצבע מסויים..? אגב כך אפשר ללמוד הרבה יותר לפי הצבע השולט או החסר מה לתקן ומה לחפש כדי למלא... תודה על שהארת ופתחת גוון חדש
        9/7/11 17:38:
      המסקנה שלי מהפוסט המרגש שלך - - - אי אפשר להכניס חיים שלמים לארגזים, הם נמצאים אי שם ברגש, זזים לכאן ולכאן מזכירים את העוצמות שקיימות בך, מקומות שהיית בהם, רגשות שחווית. הם אצלך תמיד. יגיע הזמן וגם כל אלה יפנו מקום לחוויות טובות יותר, עדכניות יותר, הולמות יותר. כי הנה את כותבת ברצון עז כל כך. והרצון הוא כבר התחלה למשהו חדש. כמה סמלי ארגזים ואריזה, והכנה לשלב חדש בחיים. שלב טוב. שלב טוב יותר.
        9/7/11 17:22:
      Gfaus וואלה הצלחת להראות לי צד שלא הצלחתי לראות בעת הזו... המון תודות
        9/7/11 14:39:

      לפחות יש מה לארוז ... יש אנשים שפשוט עוברים את החיים ללא חום ואהבה.

      מפרגן לך על הזיכרונות והתהליך של האריזה ... לא פשוט אבל אופטימי

        6/7/11 16:45:
      til4-סירפד מתוק-שלומית המון המון תודה לכם , זה כל כך מחמם את הלב.
        6/7/11 16:00:
      יופי של כתיבה!
        6/7/11 15:43:

      את כותבת פשוט נפלא!

      צטט: לושי88 2011-07-04 09:56:21

      שלומית לי בן ארי חחח רותי מהדיוטי.... עוברת דירה, לא טסה....

       

       

       

      חחח

      כן רותי מהדיוטי האידיוטית חח

      את יודעת אריזה 

      מתחרזת עם פגישה בדיוטי חחחח

        4/7/11 18:49:
      תודה עמי, שמחה לראות אותך בביתי
        4/7/11 10:35:
      אין מילים עמי
        4/7/11 10:00:
      השרקרק,, , זה היה ארגז אחד מהמונים....קוביה אחת ממגדל ענק.... חבר יקר איזה מזל שעם הזמן הכל מצטמצם ונותן מקום לקוביות חדשות...
        4/7/11 09:56:
      שלומית לי בן ארי חחח רותי מהדיוטי.... עוברת דירה, לא טסה....
        4/7/11 09:32:
      וכשקוראים את מילותיך, אנו לפתע רואים, כי כל חיינו הינם מצטמצים לקוביה קטנה אחת. ואז אנו יושבים תוהים וחושבים, איך הגענו לעימיתום בלתי הגיוניים, למריבות טיפשיות, על כלום. על איזה קוביה כה קטנה.
      הימנעי לא להיתקל באידיוטית משדה התעופה בן גוריון היא תשגע לך את התאים חחחחחחחחחחחחחחחח
        4/7/11 09:15:
      אך ניסן חבר יקר ...ברור שהיא מנצחת, תמיד בלי פשרות. אורזת ופורקת, אורזת ופורקת....תודה נשמה טובה
        4/7/11 07:16:
      שיווווווו - כמה כתבתי :-)
        4/7/11 07:16:
      יקירתי- מי כמוני מתאר מה עובר עליך כשאת כותבת את זה. כמו שכתבת - "המצאנו את החיים ורק לנו מפתח הקסמים". טלטול - לא זורקים דבר, הזכרונות נשארים לעולמים. זה שבכית רק מראה כמה את נשמה ענקית, כמה אהבה יש בך. ההחלטה הוחלטה, אני מקווה שבלב שלם. את לא אורזת את החיים... לארוז את החיים זה הסוף! ואת, כמו פרי, מבשילה לך ומתחילה דרך חדשה. דיברנו על המדידה... אהבתך נמדדה בזמן התבוננות בתמונות! את אוהבת!!! יש בך המון אהבה והיא תנצח!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      לושי88
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין