כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תערוכות




    כלים שימושיים למבקר בתערוכת אמנות

    49 תגובות   יום שני, 4/7/11, 12:56

    במהלך מפגשים שהיו ועדיין בבית אקסקלוסיב, בזמן התערוכה סודות מחדרי חדריםבהתאם לשאלות שנשאלנו בחרתי להדגיש כמה דברים.

    למי שרוצה לקבל כלים לרכישת אמנות והפקת מירב ההנאה מביקור בתערוכה אני ממליצה על קורס קצר וזול של ב"ס שורשים בהנהלת סימה סימון:

    עשרת הדברות להטמעה מניבה (או שימוש מניב) של אמנות בעיצוב חלל

     

     

    אמנות היא בעצם הבעת ניסיון אנושי בצורות ברורות ומוחשיות. סגנונות שונים באמנות מתאפיינים בקומפוזיציה ובמדיום.

    קשה לקבוע נוסחא למה  היא אמנות ולכן צריך להתייחס לחוויה הרגשית והחושית כאל גורם רציני. אילה בתוספת הבנה שכלית, יוצרים את האינטראקציה. אם לא קיימת כדאי לעבור ליצירה הבאה.

     

    אבני הבוחן העיקריות של כל יצירה טמונים בצורתה, תוכן , מסר רוחני ותכלית.

    לכל יצירה יש צורה עצמאית שנוצרת משילובם של ניסיון אנושי של האמן, ההבנה הפנימית שלו שמתגבשת ליצירה, כולל טכניקה נלמדת או נרכשת מניסיון.  בחירת הפרטים והחלקים ואיחודם בתוך היצירה השלמה, קובעת את הצלחתו של האמן:

    כשאתה מביט בתמונה ואין בה נושא או קומפוזיציה, אינך מבין את הרעיון, גודש צבעים לא מרגש אותך, סביר להניח, שהאמן לא הצליח להעביר את  החזון האמנותי של יצירתו.

    *

    תוספת 7.6: 

    "לעיתים קרובות יש פער בין כוונתו של האמן לבין הבנתו של המתבונן" (פרדי פביאן)

     

    הרבה יצירות אמנות נוצרות ברמה טכנית גבוהה, אבל ללא מסר או רעיון. יצירה כזאת תהפוך מהר מאוד למשעממת. והפוך:לא מעט מיצירות האמנות "נולדות מתות" בגלל חוסר יכולת טכנית, לבטא את הרעיון.

     

    יצירת אמנות מתנהגת בדרך דומה  למדע שמשתמש בנוסחאות מתמטיות: היא מבטאת רגשות  בדרך "פורמאלית", זאת אומרת, שהטכניקה מאפשרת לגבש אותם לכללויות מתוחכמות וחזקות.

     

     קשה להזדהות עם יוצרים ולהבין את יצירותיהם אם הם עצמם לא הגיעו לאותה שלמות אשר נדרשת באופן די בסיסי מיצירה אמנותית.

     

    אחת הדרכים לבדיקה היא: ביקורת של אוצר, (מלל שמלווה כמעט כל תערוכה), אשר מנסה במילים מפותלות וגבוהות, להסביר את היצירות והתחושה היא שקיים פער  עצום בין  התיאור הפילוסופי והאקדמי, לבין מה שמוצג בתערוכה..

    במקרה כזה כדאי ומומלץ לבקר בתערוכה הבאה ולבדוק יצירות אחרות..

     

    מעבר לטעם אישי  היצירה צריכה להיות מותאמת לחלל בו היא תהיה מוצגת. קריטריונים ששייכים לעולם העיצוב: יצירה קטנה או גדולה, צבעים בסביבה, יצירות עיצוביות או ריהוט .

     

     

     

    ועוד הערות:גם אם אמן נחשב מותג אמנות לא בהכרח כל היצירות שנושאות את החתימה שלו הן טובות וברמה אחידה.  תפקיד האוצרים הוא לברור, גם אם האמן מותג, את היצירות הטובות.

    מכירות פומביות לא תמיד משקפות את המחיר הריאלי של יצירה לאורך זמן.

    בעיקרון מחיר האמנות בישראל זול מאד, מחירו הזול נובע בעיקר מחוסר התעניינות וביקוש מועט

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/11 02:49:
      קשקשנית... :) (חם נורא, עוד מעט סתיו)
        11/7/11 00:30:
      אתה מלאך
        9/7/11 22:38:

      צטט: אוריתקימל 2011-07-08 12:40:29

      בקשר לזה ומה שתארת לפני: "..אך לא לקחתי את זה באופן אישי, כי הבנתי שזה לא היה קשור אלי, אלא למצב היחסים שביניהם.." דויד, מה שאתה מתאר פה היא שחיתות ועוד איך. אתה נחמד מספיק כדי להיות סלחני ולהבין, אבל אני חושבת שזה מגעיל.

       

       

      שמח שנכנסתי שוב לבקר.

      תראי אורית. שטריימן נחשב היה באותם ימים טייקון באמנות הישראלית, ווכסלר רק אמן מן השורה.

      צייר טוב אמנם, אך לא זכה לרמת ההכרה לה זכה שטרייכמן.

      וקנאה, מסתבר שזה רגש אנושי. אז אדם שמסוגל להתעלות מעל רגש הקנאה, ראוי להערכה רבה, אך אם אינו יכול,

      זה דבר מאד אנושי, וכל עוד הוא אינו מבצע פשע או אקט מאד לא מוסרי, ניתן להבין ולסלוח.

       דבר שני, אילו הוא היה בוחר מורה אחר רק מפני שהוא מקורב אליו, אבל כלל אינו מתאים לתפקיד, הייתי מכנה זאת שחיתות. אך המורה שהוא בחר במקומי, בהחלט היה בעל ידע וכישורים להקנות יסודות בסיסיים לתלמידים, ונוסף לכך חיבבתי אותו בתור אדם. וגם וכסלר עצמו, גם אם לא היה ברמה האיכותית של שטרייכמן, גם אותו מאד חיבבתי.

      היה לו אור בפנים, וכאשר הייתי רואה אותו מהלך במסדרונות, היה נראה כאילו הוא מרחף, והיו בו חן רב ונאיביות.

        8/7/11 12:40:
      בקשר לזה ומה שתארת לפני: "..אך לא לקחתי את זה באופן אישי, כי הבנתי שזה לא היה קשור אלי, אלא למצב היחסים שביניהם.." דויד, מה שאתה מתאר פה היא שחיתות ועוד איך. אתה נחמד מספיק כדי להיות סלחני ולהבין, אבל אני חושבת שזה מגעיל.
        6/7/11 15:37:
      מתנצל על כך ששוב מטריד. הרהרתי לרגע בנושא של בחירת מורים, ונראה לי בברור שזה נעשה לפעמים בצורה הקשורה למשהו מאד רגיש ואנושי, שאין בה אף טיפת שחיתות, אלא שככה זה... פשוט דבר מאד אנושי. בשנתי הרביעית באבני (1974 או 75), עשה אותי שטרייכמן (ז"ל) מורה מחליף בכיתה שלו (שבה למדתי עד אז גם אני) בימי שני עד חמישי, והוא עצמו בא רק בימי ראשון ושישי הקצר לביקורת עבודות, כי כבר היה די חולה וחלש פיזית, והוא עשה זאת חרף מחאתו של המנהל דאז (וכסלר). בשנה שלאחריה כבר שימשתי כמורה מן המניין, ושנה אחר כך פרש שטרייכמן לחלוטין עקב מחלתו, והמנהל מיהר לפטר אותי, ובמקומי לקח צייר אחר שנהג לצייר פיגורטיבי ולרשום בסגנון ריאליסטי מדויק. אז חבל היה לי כי מאד אהבתי ללמד, וגם היה חבל על המשכורת שהלכה, אך לא לקחתי את זה באופן אישי, כי הבנתי שזה לא היה קשור אלי, אלא למצב היחסים שביניהם. ואפרופו ריאליזם מדויק, משהו מצחיק, משובב... בשנתי השניה באבני, היה לנו מורה לרישום, אחד האנשים הכי מתוקים שפגשתי בחיים, עונה לשם אבנר כץ. והוא נהג להסביר לי את ההבדל שבין העתקת מודל העירום במדוייק, לרישום בקו חופשי, והייתי תמיד עונה לו : "יגיע כשיגיע" יום אחד הזדמן לנו לשבת יחד לקפה בקפיטריה, ולפתע הוא אמר לי : "תשמע לי, תעזוב את הציור, ולך תשחק כדורסל במכבי תל אביב, כי צריכים שם שחקנים מדויקים כאלה, שיודעים לקלוע סל ממרחקים..." :)) איך שאני אהבתי אותו, זה היה בשנות השבעים. ומאז לא פגשתי אותו יותר (ב 79 עזבתי את הארץ להרבה שנים)
        6/7/11 11:58:

      צטט: David Leviathan 2011-07-06 11:51:03

      סליחה התבלבלתי. משפחה מהפיליפינים, לא תאילנדית

       

      תשמע, אתה כותב נהדר ודרכך אני לומדת המון

        6/7/11 11:57:

      צטט: סמדר לומניץ 2011-07-06 11:43:02

      מרתקים אורית הפוסט והדיון. חומר למחשבה. תודה.

       

      סמדר, תודה

        6/7/11 11:55:

      אני לא יכולה לפתור את בעיית הבורות או חוסר העניין וחוסר הרצון לפתח עניין. לכן אני  חושבת, שיש חשיבות גדולה מאוד בכל תערוכה, קבוצתית או יחיד, ללוות את המבקר ולתת חומר רקע על היצירה ועל האמן, להמליץ על הכרות עם האמן דרך ביקור בסטודיו. לכן המלצתי על קורסים קצרים כמו ששורשים מציעים למי שרוצה לבקר בתערוכה ולהנות ולא לפחד לקנות.

      אני נתקלת באנשים שלפני שהם רואים את התערוכה הם מגדירים לי למה באו ומה הם מחפשים. למשל ציור של פרחים בגוון צהבהב שיתאים לספה בסלון. אם הצלחתי לגרום להם לצאת מהתערוכה בלי פרח אבל עם חוייה ורצון לבקר בתערוכה הבאה, להכיר עוד עבודות של אמנים, סוג של הצלחתי.

      צטט: udi.s 2011-07-06 10:11:18

      יפה אמר פרדי פביאן

      וחוסר הבנה גורע מיכולתו של המתבונן/צופה לקבוע את אכות היצירה.

      הצופה נותר רק עם השפיטה - מוצא או לא מוצא חן בעיני.

      אבל כפי שאמר ברנקוזי,

      "יש אווילים האומרים שהעבודות שלי אבסטרקטיות, אך מה שהם מכנים אבסטרקט הוא הריאליזם הטהור ביותר, משום שהמציאות אינה מיוצגת על ידי הצורה החיצונית, אלא על ידי הרעיונות שמאחוריה, תמצית הדברים"

      -

      בורות היא סבל - בודהה

      -

       

       

      צטט: אוריתקימל 2011-07-05 13:57:11

      צטט: udi.s 2011-07-05 12:34:48


      אודי, חלק מהתשובה לפנייה שלך, בכל מה שנוגע לטכניקה נמצאת בתכתובת עם אהוד עמיר בדיון שהתפתח כאן.

      אני מוסיפה את המשפט הבא, ש"ירכך" קצת את עניין החזון האמנותי כן או לא:

      "לעיתים קרובות יש פער בין כוונתו של האמן לבין הבנתו של המתבונן" (פרדי פביאן)

       

       

       

       

       

        6/7/11 11:51:
      סליחה התבלבלתי. משפחה מהפיליפינים, לא תאילנדית
        6/7/11 11:45:
      היי דויד. רק כדי לסבר את האוזן: הרשימה שהעתקתי מויקיפדיה כוללת שמות של אנשים שנפרדו מהעולם הזה עוד לפני שהוראס אמר את מה שאמר. אני חושבת שיש זילות מסויימת בכך שאנשים מעטרים את עצמם בתארים, שהם מאוד מחייבים בעיני, אבל גם חושבת שצריך להזהר מהכללות. נכון שאי אפשר לשלוח את כל האנושות ללמוד אמנות אבל זאת חובה של מי שרוצה ללמד אמנות. הכרות עם האמן דרך "שיח גלריה" או ביקור בסטודיו היא סוג של תחליף ללימודי אמנות לקהל ובהחלט יכול לגרום למבקר להתרגש ולהבין ולהעריך את היצירה. את ריכטר לא הכרתי באופן אישי, אבל הסיפורים ששמעתי עליו דומים למה שאתה מתאר.
        6/7/11 11:43:
      מרתקים אורית הפוסט והדיון. חומר למחשבה. תודה.
        6/7/11 11:25:

      צטט: אוריתקימל 2011-07-06 00:05:45

      בלי לסתור את מה שכתבתי לך בפנייה הקודמת ואני כן בעד לפתוח תיבת פנדורה: אני ממש לא מרגישה מספיק "בשלה" להתווכח עם ריכטר, מה גם שאין לי עם מי, לצערי, אבל העתקתי מויקיפדיה את זה, ומטעמי צניעות אני לא מביעה דיעה. הנה: מורים מפורסמים בבצלאל, בעבר ובהווה: בוריס שץ אפרים משה ליליין זאב רבן יעקב שטיינהרדט מרדכי ארדון לארי אברמסון משה גרשוני אבי גנור רפי לביא דוד גרשטיין דרורה דומיני שמואל הירשנברג רוני אורן צבי אפרת דוד רזניק אבל פן יעקב פינס דוד טרטקובר ירום ורדימון עזרי טרזי הנרי פרידלנדר מוד פרידלנד ביניש מינינברג

       

       

      אורית יקרה, כשמכירים אדם באופן אינטימי  - מחשבותיו, רגשותיו העמוקים, מגלים את האדם שמעבר לתדמית.

      הוראס היה אדם מלא אהבה בתוכו, אידיאליסט, ורוחב לב ללא גבול. בין השאר אימץ משפחה תאילנדית אל ביתו.

      מצד שני הוא פיתח מרירות קשה בליבו עקב יחס מסוים, שלילי, שהוא זכה לו עקב כך שהיה מארגן מסיבות ברמיצווה,

      חתונות ושאר ירקות בגלריה ועל הגג, אך לא היתה לא ברירה, כי עול מיסי העירייה חנק אותו, והיה נאלץ להתפרנס.

      לגבי הקביעה שלו לגבי מורי בצלאל, אז מידי פעם היו לו "יציאות" מוזרות, שהרי שברור שאין זה הגיוני שלא היה שם אף מורה כשר. מצד שני, כשהמנהיגות הפוליטית כל כך מושחתת ומקורבים למיניהם נבחרים לתפקידים לא על פי התאמתם, אני מניח שזה משפיע גם על שאר המוסדות והמיגזרים. אך זוהי הנחה תיאורטית, כי אין לי שום מידע בנושא הזה (וממש לא מתאמץ להשיג מידע כזה...) בקשר לרשימת המורים המפורסמים, מניתי 23 (יתכן שהתבלבלתי בספירה), אך לבושתי אני מזהה רק כמה שמות : ומתוכם מכיר רק את עבודתם של ארדון (ראיתי עבודות יפות שלו במוזיאון ת"א לפני הרבה שנים), שטיינהרדט, צייר נהדר לדעתי, ורפי לביא, שאותו גם הכרתי אישית, קשר שהיה מבוסס בעיקרו על מוזיקה (פעם ערכנו דו קרב פילוסופי מצחיק, שהוא ייצג את סטרווינסקי ואני את שוסטקוביץ, ומי ניצח? אף אחד. שניינו הפסדנו)

      אז בוש בכך שלא מכיר עבודות של אמנים ששמעתי את שמעם (כמו דרורה דומייני, לארי אברמסון, משה גרשוני, הירשנברג, בוריס שץ, דוד גרשטיין, אבל פן, וטרטקובר שנדמה לי שהוא גרפיקאי), ואני בטוח שהם זכו לשמם בצדק.

      שאר השמות אינם מוכרים לי, אבל אני לא דוגמה לשום דבר.

      לגבי ההבנה של הצופה, לדעתי מבינים עם הרגש. אם העבודה עושה לו משהו, מרגשת אותו, זה קנה המידה היחיד.

      הרי בלתי אפשרי לשלוח את כל האנושות לאוניברסיטה ללמוד תיאוריה ותולדות האמנות :)) למרות שלעיתים זה עוזר כאשר האמן מסביר, ולפתע מקבל הצופה כלים למבט אחר שיודע להעריך, גם אם הוא לא מתרגש, ולפעמים, לפתע הוא גם מתחיל להתרגש...

        6/7/11 10:11:

      יפה אמר פרדי פביאן

      וחוסר הבנה גורע מיכולתו של המתבונן/צופה לקבוע את אכות היצירה.

      הצופה נותר רק עם השפיטה - מוצא או לא מוצא חן בעיני.

      אבל כפי שאמר ברנקוזי,

      "יש אווילים האומרים שהעבודות שלי אבסטרקטיות, אך מה שהם מכנים אבסטרקט הוא הריאליזם הטהור ביותר, משום שהמציאות אינה מיוצגת על ידי הצורה החיצונית, אלא על ידי הרעיונות שמאחוריה, תמצית הדברים"

      -

      בורות היא סבל - בודהה

      -

       

       

      צטט: אוריתקימל 2011-07-05 13:57:11

      צטט: udi.s 2011-07-05 12:34:48


      אודי, חלק מהתשובה לפנייה שלך, בכל מה שנוגע לטכניקה נמצאת בתכתובת עם אהוד עמיר בדיון שהתפתח כאן.

      אני מוסיפה את המשפט הבא, ש"ירכך" קצת את עניין החזון האמנותי כן או לא:

      "לעיתים קרובות יש פער בין כוונתו של האמן לבין הבנתו של המתבונן" (פרדי פביאן)

       

       

       

       

        6/7/11 00:05:
      בלי לסתור את מה שכתבתי לך בפנייה הקודמת ואני כן בעד לפתוח תיבת פנדורה: אני ממש לא מרגישה מספיק "בשלה" להתווכח עם ריכטר, מה גם שאין לי עם מי, לצערי, אבל העתקתי מויקיפדיה את זה, ומטעמי צניעות אני לא מביעה דיעה. הנה: מורים מפורסמים בבצלאל, בעבר ובהווה: בוריס שץ אפרים משה ליליין זאב רבן יעקב שטיינהרדט מרדכי ארדון לארי אברמסון משה גרשוני אבי גנור רפי לביא דוד גרשטיין דרורה דומיני שמואל הירשנברג רוני אורן צבי אפרת דוד רזניק אבל פן יעקב פינס דוד טרטקובר ירום ורדימון עזרי טרזי הנרי פרידלנדר מוד פרידלנד ביניש מינינברג
        5/7/11 22:54:

      צטט: אוריתקימל 2011-07-05 21:38:23

      היי דויד לוייתן. ראשית אני לא חושבת שאתה מגזים או מפריז בערך עצמך ואני חוזרת וממליצה לכולם לראות את היצירות שלך. אני חושבת שהן מרגשות ואתה אמן פלסטי ומשורר מרגש, מעבר לזה שאני מחבבת אותך מאוד בתור אתה. עם כל מה שכתבת אני מאוד מסכימה כולל לגבי תיבת פנדורה שתפתח ויכול מאוד להיות, שכדאי לפתוח אותה. עם כל הכבוד שיש לי לאנשים שרוצים להתפרנס מהתחביב שלהם, לא כל אחד יכול לעטר את עצמו בתואר מורה לאמנות.

      -----------------------------------------

       

      היססתי אם לכתוב את זה או לא, אז אכתוב,

      היה לי ידיד נפש ששמו הוראס ריכטר (נפטר לפני מספר שנים).

      יום אחד סיפר לי שהנהלת אקדמיה בצלאל בירושלים ביקשה ממנו להוריש להם את הבניין ביפו,

      היכן שהגלריה ממוקמת, והוא היה גר למעלה בחדר על הגג. ביקשו שיכתוב צוואה ויוריש  את זה לבצלאל,

      כדי שיוכלו לפתוח שם סניף של המחלקה לאמנות. אמר שהוא צריך לחשוב על זה.

      צילצל אלי אחרי כמה ימים לבוא אליו, ואז סיפר שנסע במיוחד לירושלים, וביקר יומיים רצופים במחלקה לאמנות

      (לן אצל חברים), בכיתות, ראה, שמע, שוחח, בדק, מורים ותלמידים, ואמר לי ממש במילים האלה :

       "David, It`s unbelievable, there is not even one teacher there that  is qualified"

      והחליט שבשום אופן הוא לא יוריש להם את הבניין.

      עכשיו תראי, אני לא במצב של לשפוט שום דבר ואף אחד, ולא יודע עד כמה הוראס היה אז במייטבו מבחינת

      ראייה פרספקטיבית ויכולת של ניתוח מה שהוא ראה. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו, את בקיאותו והבנתו

      העמוקה בציור ופיסול (גם קרמיקה אמנותית) זה היה בסביבות שנת 2000, ואין לי מושג מי היו שם המורים אז,

      כפי שאין לי מושג מי הם המורים היום.

      אז גיליתי פה סוד (אך הוא מעולם לא ביקש ממני לשמור את דבריו אלו בסוד), ומה גם שהוא כבר השיב את נפשו לבורא. ואינני יודע אם יש ערך למה שכתבתי כאן עכשיו. ובין אם זה נכון ב מאה אחוז מה שהוא אמר, או לא נכון בכלל,

      או נכון רק בחמישים אחוז, או אפילו  עשרה אחוז, זה עדיין חומר למחשבה.

        5/7/11 21:38:
      היי דויד לוייתן. ראשית אני לא חושבת שאתה מגזים או מפריז בערך עצמך ואני חוזרת וממליצה לכולם לראות את היצירות שלך. אני חושבת שהן מרגשות ואתה אמן פלסטי ומשורר מרגש, מעבר לזה שאני מחבבת אותך מאוד בתור אתה. עם כל מה שכתבת אני מאוד מסכימה כולל לגבי תיבת פנדורה שתפתח ויכול מאוד להיות, שכדאי לפתוח אותה. עם כל הכבוד שיש לי לאנשים שרוצים להתפרנס מהתחביב שלהם, לא כל אחד יכול לעטר את עצמו בתואר מורה לאמנות.
        5/7/11 15:55:

      צטט: אוריתקימל 2011-07-04 16:56:24

      צטט: אהוד עמיר 2011-07-04 16:30:19

      היי אורית דברייך נכונים ורציתי להוסיף. ראשית מחיר האמנות בישראל זול מכוון שאין חינוך לאמנות לצעירים בבתי ספר, מצב שיוצר חוסר התיחסות ידע ואהבה לאמנות. מרבית הסטודנטים שיוצאים מבתי ספר לא ביקרו כלל במוזאונים או בגלריות, לא מסתכלים סביבם לחפש יופי, ועקב כך גם לא יוצרים סביבם סביבה יפה. מרבית האנשים בת"א למשל לא יודעים דבר על מוזאון ת"א. מוזאון שיש בו יצירות אמנות חשובות ויפות (גם מוזאון ת"א אשם בשל מחיר הכניסה ועוד) בשל העובדה הזאת הסטודנטים הבוגרים כשהם יוצאים לחיים ויש באפשרותם לקנות אמנות קונים מותגים, חתימות וסלברטאים שמציירים, שחלקם נוצרים ע"י "אוצרים" לתפארת המסחר בלבד. אפשר כמובן לכתוב בנושא זה עוד ועוד. כתבת יפה ונראה שיש לך מעבר לידע גם תרבות אמנותית זה לא מובן מאליו אצל אלו שנקראים "אוצרים". שלמות של אמן? לפעמים צריך רק סריטה לא חייבים שלמות. או אולי סריטה טובה היא שלמות. יש משהו בנוסחאות ההגיוניות שנתת שמפריעות לי, כוון שאני מנסה להתרחק מהיגיון באמנות. בכל מקרה קשה לי עם ההרגשה שקראתי זה עתה משהו שקרוב לחוקים או נוסחאות. אבל יכול להיות שבמרביתם את צודקת. הלוואי שהיו יותר גלריות יותר חללים לתצוגה יותר משוגעים לציור ויותר טרוף, רגישות ואהבה וראיה לאמנות אבל כפי שאמרתי זה מתחיל מבית הספר, ושם המצב בנושא זה על הפנים (מחוץ לבתי הספר לאמנות כמובן)

       

      אהוד, האמור כאן הוא לא קורס מזורז באמנות וניסיתי ממש לקצר על מנת לסכם כמה דברים שנשמעים כמו סיסמאות. אני מבינה את ההתנגדות למקרא נוסחאות אבל זה נכתב על מנת להסביר בקצרה ,(ממש), את הכוח והחשיבות שיש לידע טכני ביצירה. זה לא כולל כל יצירה ובודאי לא שולל יצירות שנוצרו ע"י אוטודידקטים למיניהם, גם כאילה שמסרבים, (או לא יודעים),  לעשות שימוש בטכניקה נלמדת.

      מצרפת דוגמא(עופר קימל)

      ''

       

       

      יופי עופר. עבודה נהדרת (מלבד העומס שקצת מפריע לי באופן אישי. לפעמים רצוי לדעת לוותר,

       למרות שזה קשה) וזה מראה כמה שזה נכון, שלעיתים אוטודידקטיקה עדיפה על כל מסגרת לימודית (ממוסדת).

       ואפרופו בתי ספר (אקדמיות) לאמנות, לא חשוב בכלל הכותרת של המוסד, ו/או כמה פרסטיז'ה הוא צבר במשך השנים, אלא אם כן, כל מה שמעניין את האמן העתידי, זאת התעודה שמקבל עם גמר לימודיו.

      מה שכן חשוב, זה -  מי המורים שמלמדים שם...

      וסיפור קצר לדוגמה :  פטר, איש חביב, הולנדי, ניסה במשך שנתיים להתקבל לאקדמיית ריטפלד באמסטרדם,

      ולא הצליח, והיה מצייר לבד המון, ונהג לצרף צילומיי עבודות לבקשות חוזרות ונישנות לועדה ממלכתית למילגות,

      ותמיד נענה בשלילה שאין לו בכלל לגיטימאציה לבקשה, כי אין לו תעודת גמר אקדמית.

      הגיע אלי לאחר שראה תערוכה שלי (באמסטרדם), וביקש ללמוד פרטי. לאחר ששמעתי את סיפורו, הלכתי לבקר בריטפלד, במחלקה לציור, וכשחזרתי אמרתי לו : "אם אתה רוצה תעודה, המשך לנסות. אם אתה רוצה באמת להיכנס לעולם העשייה הציורית באופן מקצועי, ובנוסף, לא לאבד את המקוריות שלך, התרחק משם!"

      ולמד אצלי שנה וחצי (אני מדבר על תקופה של לפני 35 שנה בערך), ואז הגיש שוב בקשה למילגה. והוא זכה בה

      לפנים משורת הדין כי לא היתה לו תעודה. אז נכון שזה נראה קצת שאני מנסה להאדיר את עצמי כמורה, אבל זה לא אכפת לי. מדובר בעובדות.  בכל אופן חבל נורא היה לי שהוא ביזבז את כל הכסף של המילגה על כל מיני חפצים מנקריי עיניים לפאר את ביתו (באותה תקופה הייתה בי עדיין הילדותיות של שחור - לבן ללא חמלה של אפורים באמצע, וכל כך כעסתי שניתקתי קשר. היום מצטער על זה. למדתי על חמלה ואפורים בדרך הקשה) אז רמת המורים שם באותה תקופה היתה ממש בדיחה, מה עוד שפגשתי שם שכנה שלי, "ציירת" שהיתה שם אז המורה לרישום של שנה א', ופשוט הייתי המום...  אז מה דעתך/דעתכם, האם יש מצב דומה גם בארצנו הקטנה...?

      (לא מתכוון לפתוח כאן תיבת פנדורה)

        5/7/11 14:32:

      צטט: דליה אלעזר 2011-07-05 14:16:30

       "קשה להזדהות עם יוצרים ולהבין את יצירותיהם אם הם עצמם לא הגיעו לאותה שלמות אשר נדרשת באופן די בסיסי מיצירה אמנותית."

      מאמינה שזה נכון,

      יכולה להעיד מנסיון שמכירה אומנית ברמה בינלאומית,

      וכאשר נקראה להביא עבודות בנושא מסויים, הייתה עובדת שעות רצופות כדי ליצור מספר נדרש...

      כשהיה יוצא לי לפעמים לראות את יצירותייה, הרגשתי מבפנים "חוסר אמון ביצירות", כי נעשו בצורה "קבלנית" ללא התערבות רגשית בתוכן...ממש יכולתי להבחין בכך...

       

      תודה על הפוסט, היה לי מאוד מעניין לקרוא*

       

      דליה תודה רבה.

      המאמר הזה הוא ללא יומרה ללמד אמנות או לסכם אמנים, אלא רק להפוך את הביקור בתערוכה יותר "ידידותי למשתמש".

        5/7/11 14:16:

       "קשה להזדהות עם יוצרים ולהבין את יצירותיהם אם הם עצמם לא הגיעו לאותה שלמות אשר נדרשת באופן די בסיסי מיצירה אמנותית."

      מאמינה שזה נכון,

      יכולה להעיד מנסיון שמכירה אומנית ברמה בינלאומית,

      וכאשר נקראה להביא עבודות בנושא מסויים, הייתה עובדת שעות רצופות כדי ליצור מספר נדרש...

      כשהיה יוצא לי לפעמים לראות את יצירותייה, הרגשתי מבפנים "חוסר אמון ביצירות", כי נעשו בצורה "קבלנית" ללא התערבות רגשית בתוכן...ממש יכולתי להבחין בכך...

       

      תודה על הפוסט, היה לי מאוד מעניין לקרוא*

        5/7/11 13:57:

      צטט: udi.s 2011-07-05 12:34:48

      כתבת

      "יצירת אמנות מתנהגת בדרך דומה  למדע שמשתמש בנוסחאות מתמטיותהיא מבטאת רגשות  בדרך "פורמאלית", זאת אומרת, שהטכניקה מאפשרת לגבש אותם לכללויות מתוחכמות וחזקות."

      "כשאתה מביט בתמונה ואין בה נושא או קומפוזיציה, אינך מבין את הרעיון, גודש צבעים לא מרגש אותך, סביר להניח, שהאמן לא הצליח להעביר את  החזון האמנותי של יצירתו."

      -

      מצורפת נוסחא מתמטית, האם חוסר יכולתך להבין את הנוסחא מעיד כי יוצרה לא הצליח להעביר את את חזונו ?

      ''

      אודי, חלק מהתשובה לפנייה שלך, בכל מה שנוגע לטכניקה נמצאת בתכתובת עם אהוד עמיר בדיון שהתפתח כאן.

      אני מוסיפה את המשפט הבא, ש"ירכך" קצת את עניין החזון האמנותי כן או לא:

      "לעיתים קרובות יש פער בין כוונתו של האמן לבין הבנתו של המתבונן" (פרדי פביאן)

       

       

       

        5/7/11 13:53:

      צטט: המ(ר)קיז דיו 2011-07-05 12:51:28

      מתמטיקה:)

      נפלא 

        5/7/11 13:47:

      צטט: נדב בלוך 2011-07-04 22:25:55

      תודה

       

      בשמחה

        5/7/11 12:34:

      כתבת

      "יצירת אמנות מתנהגת בדרך דומה  למדע שמשתמש בנוסחאות מתמטיותהיא מבטאת רגשות  בדרך "פורמאלית", זאת אומרת, שהטכניקה מאפשרת לגבש אותם לכללויות מתוחכמות וחזקות."

      "כשאתה מביט בתמונה ואין בה נושא או קומפוזיציה, אינך מבין את הרעיון, גודש צבעים לא מרגש אותך, סביר להניח, שהאמן לא הצליח להעביר את  החזון האמנותי של יצירתו."

      -

      מצורפת נוסחא מתמטית, האם חוסר יכולתך להבין את הנוסחא מעיד כי יוצרה לא הצליח להעביר את את חזונו ?

      ''

       

        4/7/11 22:25:
      תודה
        4/7/11 21:19:

      צטט: hkadman 2011-07-04 20:37:33

      ***

       

      :))

        4/7/11 21:15:

      צטט: mzukan 2011-07-04 19:32:11

      אהבתי את התוכן, מקריאה ראשונה ,אני חושב להקדיש לזה גם קריאה נוספת, וכפי שאת מתארת מצב האמנות בארץ עגום ,בגלל שהשוק הוא קטן, וקשה היום להתפרנס רק מאמנות, בידידות רבה , אשר

       

      תודה רבה אשר ואני מקבלת את זה כמחמאה גדולה.

      אני מקווה, שהמצב ישתנה. אני גם מאמינה, שאמן צריך ללמוד לבנות את עצמו כעסק כלכלי. לכן הוספתי קישור לשורשים, שמציעים קורסים כאילה.

      למען הסר ספק: אין לי קשר כלכלי או עסקי לשורשים :)

        4/7/11 21:11:

      צטט: debie30 2011-07-04 19:09:09

      אורית,
      נהדר שכתבת את הדברים האלה,
      ןלאור הנאמר ע"ל מגיבים אחרים,
      יש לימודי אומנות אך לא מספיק,
      ולא כל המורים "מקלקלים" ( :


      אחת השאלות המתעוררות
      האם חשוב לדעת על האומן כדי להבין ולאהוב את יצירתו,
      אבל זה אולי נושא לדיון אחר

       

      דבי תודה ולגבי מי האמן אני חושבת, שזה כבר עניין אישי. יש מי שחושב ש"כשהיצירה מדברת על האמן לשתוק", (ניטשה), ויש מי שחושב, שזה חלק בלתי נפרד מהיצירה ולדמות האמן יש ערך מוסף.

        4/7/11 20:37:
      ***
        4/7/11 19:32:
      אהבתי את התוכן, מקריאה ראשונה ,אני חושב להקדיש לזה גם קריאה נוספת, וכפי שאת מתארת מצב האמנות בארץ עגום ,בגלל שהשוק הוא קטן, וקשה היום להתפרנס רק מאמנות, בידידות רבה , אשר
        4/7/11 19:09:

      אורית,
      נהדר שכתבת את הדברים האלה,
      ןלאור הנאמר ע"ל מגיבים אחרים,
      יש לימודי אומנות אך לא מספיק,
      ולא כל המורים "מקלקלים" ( :


      אחת השאלות המתעוררות
      האם חשוב לדעת על האומן כדי להבין ולאהוב את יצירתו,
      אבל זה אולי נושא לדיון אחר

        4/7/11 18:48:

      צטט: רפי פרץ 2011-07-04 18:35:56

      מסכים עם מרבית התובנות היפות שהצגת ....

       

      רפי תודה וממש שמחתי לקרוא בעמוד שלך את החדשות.

      http://cafe.themarker.com/image/2214630/

        4/7/11 18:39:

      צטט: אהוד עמיר 2011-07-04 18:22:07

      ואגב עופר כנראה כישרוני מאוד ואולי ... לא צריך ללמוד מסודר שלא יתקלקל על ידי מורים שיודעים מה טוב ולא טוב. אגב ה"קימל" הראשון בחיי, היה הבוס היחידי שלי מדען בשם גיורא קימל שהייתי אססטנט שלו במעבדות מחקר מטלורגיות, בנושא דיפויזיה בין מתכות.. לפעמים מתכת תחת מקרוסקופ, דומה לציורי עופר. מה שמראה שיש בו את הריאשוניות הבסיסית של הטבע. ועדיין ללא חוקים. במחקר אגב מקלקלים את הראשוניות בהמצאת חוקים ונוסחאות, לפעמים כמו בציור. אורית שום דבר אישי חס וחלילה סתם התפלספות שלי.

       

      ראשית, שמחה שיש לך עניין במה שכתבתי. לגבי לימודים: אני לא חושבת שכל תלמיד הופך להיות המורה ומתקלקל. זה קורה למי שמלכתחילה קצת "מקולקל". אני כן חושבת, שלימוד טכניקות יכול לקצר לך את הדרך להגיע למטרה שאתה בוחר, ז"א היצירה שלך. נותן לך כלי "לשלוט" ביצירה. אני מנסה לענות בצורה מושכלת ולא אישית. באופן אישי יש לי סוג של בעיה עם לימודים מסודרים, אבל זה באמת לא קשור :)

        4/7/11 18:35:
      מסכים עם מרבית התובנות היפות שהצגת ....
        4/7/11 18:22:
      ואגב עופר כנראה כישרוני מאוד ואולי ... לא צריך ללמוד מסודר שלא יתקלקל על ידי מורים שיודעים מה טוב ולא טוב. אגב ה"קימל" הראשון בחיי, היה הבוס היחידי שלי מדען בשם גיורא קימל שהייתי אססטנט שלו במעבדות מחקר מטלורגיות, בנושא דיפויזיה בין מתכות.. לפעמים מתכת תחת מקרוסקופ, דומה לציורי עופר. מה שמראה שיש בו את הריאשוניות הבסיסית של הטבע. ועדיין ללא חוקים. במחקר אגב מקלקלים את הראשוניות בהמצאת חוקים ונוסחאות, לפעמים כמו בציור. אורית שום דבר אישי חס וחלילה סתם התפלספות שלי.
        4/7/11 18:13:

      צטט: אוריתקימל 2011-07-04 16:56:24

      צטט: אהוד עמיר 2011-07-04 16:30:19

      היי אורית דברייך נכונים ורציתי להוסיף. ראשית מחיר האמנות בישראל זול מכוון שאין חינוך לאמנות לצעירים בבתי ספר, מצב שיוצר חוסר התיחסות ידע ואהבה לאמנות. מרבית הסטודנטים שיוצאים מבתי ספר לא ביקרו כלל במוזאונים או בגלריות, לא מסתכלים סביבם לחפש יופי, ועקב כך גם לא יוצרים סביבם סביבה יפה. מרבית האנשים בת"א למשל לא יודעים דבר על מוזאון ת"א. מוזאון שיש בו יצירות אמנות חשובות ויפות (גם מוזאון ת"א אשם בשל מחיר הכניסה ועוד) בשל העובדה הזאת הסטודנטים הבוגרים כשהם יוצאים לחיים ויש באפשרותם לקנות אמנות קונים מותגים, חתימות וסלברטאים שמציירים, שחלקם נוצרים ע"י "אוצרים" לתפארת המסחר בלבד. אפשר כמובן לכתוב בנושא זה עוד ועוד. כתבת יפה ונראה שיש לך מעבר לידע גם תרבות אמנותית זה לא מובן מאליו אצל אלו שנקראים "אוצרים". שלמות של אמן? לפעמים צריך רק סריטה לא חייבים שלמות. או אולי סריטה טובה היא שלמות. יש משהו בנוסחאות ההגיוניות שנתת שמפריעות לי, כוון שאני מנסה להתרחק מהיגיון באמנות. בכל מקרה קשה לי עם ההרגשה שקראתי זה עתה משהו שקרוב לחוקים או נוסחאות. אבל יכול להיות שבמרביתם את צודקת. הלוואי שהיו יותר גלריות יותר חללים לתצוגה יותר משוגעים לציור ויותר טרוף, רגישות ואהבה וראיה לאמנות אבל כפי שאמרתי זה מתחיל מבית הספר, ושם המצב בנושא זה על הפנים (מחוץ לבתי הספר לאמנות כמובן)

       

      אהוד, האמור כאן הוא לא קורס מזורז באמנות וניסיתי ממש לקצר על מנת לסכם כמה דברים שנשמעים כמו סיסמאות. אני מבינה את ההתנגדות למקרא נוסחאות אבל זה נכתב על מנת להסביר בקצרה ,(ממש), את הכוח והחשיבות שיש לידע טכני ביצירה. זה לא כולל כל יצירה ובודאי לא שולל יצירות שנוצרו ע"י אוטודידקטים למיניהם, גם כאילה שמסרבים, (או לא יודעים),  לעשות שימוש בטכניקה נלמדת.

      מצרפת דוגמא(עופר קימל)

      ''

      טוב אני קצת קיצוני בנושאי ה"לימוד" למיניהם  וזה לא אומר שאני צודק, רק שאני מעולם לא הצלחתי ללמוד כלום ולא רק בציור, בכל.   משהו שקרוב כנראה יותר לסריטה. (ועבדתי בנושאים רבים כולל מחקר במעבדות) אבל בכל זאת אני מצייר ובשל עבודתי כילד/נער בבית המלאכה לצבע של אבי ז"ל אני אוהב לצייר בצבעי "טמבור" ואיני מסוגל גם היום ללמוד בשל ה"חוקים" שמכתיבים לי. כך שבמקרה עלית אצלי על נקודה כואבת. אבל שוב איני שולל לימודים. ונהנתי לקרוא ולהגיב

        4/7/11 16:57:

      צטט: silviaisr 2011-07-04 16:41:52

      תודה רבה!

       

      בבקשה רבה

        4/7/11 16:56:

      צטט: אהוד עמיר 2011-07-04 16:30:19

      היי אורית דברייך נכונים ורציתי להוסיף. ראשית מחיר האמנות בישראל זול מכוון שאין חינוך לאמנות לצעירים בבתי ספר, מצב שיוצר חוסר התיחסות ידע ואהבה לאמנות. מרבית הסטודנטים שיוצאים מבתי ספר לא ביקרו כלל במוזאונים או בגלריות, לא מסתכלים סביבם לחפש יופי, ועקב כך גם לא יוצרים סביבם סביבה יפה. מרבית האנשים בת"א למשל לא יודעים דבר על מוזאון ת"א. מוזאון שיש בו יצירות אמנות חשובות ויפות (גם מוזאון ת"א אשם בשל מחיר הכניסה ועוד) בשל העובדה הזאת הסטודנטים הבוגרים כשהם יוצאים לחיים ויש באפשרותם לקנות אמנות קונים מותגים, חתימות וסלברטאים שמציירים, שחלקם נוצרים ע"י "אוצרים" לתפארת המסחר בלבד. אפשר כמובן לכתוב בנושא זה עוד ועוד. כתבת יפה ונראה שיש לך מעבר לידע גם תרבות אמנותית זה לא מובן מאליו אצל אלו שנקראים "אוצרים". שלמות של אמן? לפעמים צריך רק סריטה לא חייבים שלמות. או אולי סריטה טובה היא שלמות. יש משהו בנוסחאות ההגיוניות שנתת שמפריעות לי, כוון שאני מנסה להתרחק מהיגיון באמנות. בכל מקרה קשה לי עם ההרגשה שקראתי זה עתה משהו שקרוב לחוקים או נוסחאות. אבל יכול להיות שבמרביתם את צודקת. הלוואי שהיו יותר גלריות יותר חללים לתצוגה יותר משוגעים לציור ויותר טרוף, רגישות ואהבה וראיה לאמנות אבל כפי שאמרתי זה מתחיל מבית הספר, ושם המצב בנושא זה על הפנים (מחוץ לבתי הספר לאמנות כמובן)

       

      אהוד, האמור כאן הוא לא קורס מזורז באמנות וניסיתי ממש לקצר על מנת לסכם כמה דברים שנשמעים כמו סיסמאות. אני מבינה את ההתנגדות למקרא נוסחאות אבל זה נכתב על מנת להסביר בקצרה ,(ממש), את הכוח והחשיבות שיש לידע טכני ביצירה. זה לא כולל כל יצירה ובודאי לא שולל יצירות שנוצרו ע"י אוטודידקטים למיניהם, גם כאילה שמסרבים, (או לא יודעים),  לעשות שימוש בטכניקה נלמדת.

      מצרפת דוגמא(עופר קימל)

      ''

        4/7/11 16:41:
      תודה רבה!
        4/7/11 16:30:
      היי אורית דברייך נכונים ורציתי להוסיף. ראשית מחיר האמנות בישראל זול מכוון שאין חינוך לאמנות לצעירים בבתי ספר, מצב שיוצר חוסר התיחסות ידע ואהבה לאמנות. מרבית הסטודנטים שיוצאים מבתי ספר לא ביקרו כלל במוזאונים או בגלריות, לא מסתכלים סביבם לחפש יופי, ועקב כך גם לא יוצרים סביבם סביבה יפה. מרבית האנשים בת"א למשל לא יודעים דבר על מוזאון ת"א. מוזאון שיש בו יצירות אמנות חשובות ויפות (גם מוזאון ת"א אשם בשל מחיר הכניסה ועוד) בשל העובדה הזאת הסטודנטים הבוגרים כשהם יוצאים לחיים ויש באפשרותם לקנות אמנות קונים מותגים, חתימות וסלברטאים שמציירים, שחלקם נוצרים ע"י "אוצרים" לתפארת המסחר בלבד. אפשר כמובן לכתוב בנושא זה עוד ועוד. כתבת יפה ונראה שיש לך מעבר לידע גם תרבות אמנותית זה לא מובן מאליו אצל אלו שנקראים "אוצרים". שלמות של אמן? לפעמים צריך רק סריטה לא חייבים שלמות. או אולי סריטה טובה היא שלמות. יש משהו בנוסחאות ההגיוניות שנתת שמפריעות לי, כוון שאני מנסה להתרחק מהיגיון באמנות. בכל מקרה קשה לי עם ההרגשה שקראתי זה עתה משהו שקרוב לחוקים או נוסחאות. אבל יכול להיות שבמרביתם את צודקת. הלוואי שהיו יותר גלריות יותר חללים לתצוגה יותר משוגעים לציור ויותר טרוף, רגישות ואהבה וראיה לאמנות אבל כפי שאמרתי זה מתחיל מבית הספר, ושם המצב בנושא זה על הפנים (מחוץ לבתי הספר לאמנות כמובן)
        4/7/11 16:21:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-07-04 16:16:11

      ואללה אני מרגישה שחזרתי ללימודי אמנות. (:

      אני לא מחדשת כאן כלום, רק מנסה לעזור :) 

      ואללה אני מרגישה שחזרתי ללימודי אמנות. (:
        4/7/11 15:22:
      שאול, אתה יכול לפרסם כאן את האירוע המתקרב ולשלוח לי תזכורת, כי אני רוצה לבוא
        4/7/11 15:10:

      תודה על תשומת ה''

      יונהלשבוע טוב.

        4/7/11 13:33:

      צטט: art1 2011-07-04 13:32:14

      מידע חשוב ומעניין

       

      ואני מקווה שגם שימושי

        4/7/11 13:32:
      מידע חשוב ומעניין
        4/7/11 13:29:

      צטט: שייקספיר 2011-07-04 13:24:01

      מרתק..

       

      שייקספיר תודה רבה

        4/7/11 13:24:
      מרתק..

      ארכיון

      פרופיל

      אוריתקימל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין