פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
פוסטים פופולאריים
-
סודות מחדרי חדרים
21/4/11 | 830 צפיות
-
האתר מציצים
30/10/13 | 930 צפיות
-
תערוכת אמנות אפוס/ יוני דנציגר ב SALOONA art bar
17/5/12 | 1511 צפיות
-
תערוכה בפארק
25/6/11 | 1328 צפיות
-
2 פתיחות: תערוכות באוקטובר
30/9/11 | 1775 צפיות
-
תערוכה למען חולי דיסאוטונומיה משפחתית
25/8/11 | 1149 צפיות
תערוכות
פוסטים פופולאריים
-
סודות מחדרי חדרים
21/4/11 | 830 צפיות
-
האתר מציצים
30/10/13 | 930 צפיות
-
תערוכת אמנות אפוס/ יוני דנציגר ב SALOONA art bar
17/5/12 | 1511 צפיות
-
תערוכה בפארק
25/6/11 | 1328 צפיות
-
2 פתיחות: תערוכות באוקטובר
30/9/11 | 1775 צפיות
-
תערוכה למען חולי דיסאוטונומיה משפחתית
25/8/11 | 1149 צפיות
פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
כלים שימושיים למבקר בתערוכת אמנות
במהלך מפגשים שהיו ועדיין בבית אקסקלוסיב, בזמן התערוכה סודות מחדרי חדריםבהתאם לשאלות שנשאלנו בחרתי להדגיש כמה דברים. למי שרוצה לקבל כלים לרכישת אמנות והפקת מירב ההנאה מביקור בתערוכה אני ממליצה על קורס קצר וזול של ב"ס שורשים בהנהלת סימה סימון: עשרת הדברות להטמעה מניבה (או שימוש מניב) של אמנות בעיצוב חלל
אמנות היא בעצם הבעת ניסיון אנושי בצורות ברורות ומוחשיות. סגנונות שונים באמנות מתאפיינים בקומפוזיציה ובמדיום. קשה לקבוע נוסחא למה היא אמנות ולכן צריך להתייחס לחוויה הרגשית והחושית כאל גורם רציני. אילה בתוספת הבנה שכלית, יוצרים את האינטראקציה. אם לא קיימת כדאי לעבור ליצירה הבאה.
אבני הבוחן העיקריות של כל יצירה טמונים בצורתה, תוכן , מסר רוחני ותכלית. לכל יצירה יש צורה עצמאית שנוצרת משילובם של ניסיון אנושי של האמן, ההבנה הפנימית שלו שמתגבשת ליצירה, כולל טכניקה נלמדת או נרכשת מניסיון. בחירת הפרטים והחלקים ואיחודם בתוך היצירה השלמה, קובעת את הצלחתו של האמן: כשאתה מביט בתמונה ואין בה נושא או קומפוזיציה, אינך מבין את הרעיון, גודש צבעים לא מרגש אותך, סביר להניח, שהאמן לא הצליח להעביר את החזון האמנותי של יצירתו. * תוספת 7.6: "לעיתים קרובות יש פער בין כוונתו של האמן לבין הבנתו של המתבונן" (פרדי פביאן)
הרבה יצירות אמנות נוצרות ברמה טכנית גבוהה, אבל ללא מסר או רעיון. יצירה כזאת תהפוך מהר מאוד למשעממת. והפוך:לא מעט מיצירות האמנות "נולדות מתות" בגלל חוסר יכולת טכנית, לבטא את הרעיון.
יצירת אמנות מתנהגת בדרך דומה למדע שמשתמש בנוסחאות מתמטיות: היא מבטאת רגשות בדרך "פורמאלית", זאת אומרת, שהטכניקה מאפשרת לגבש אותם לכללויות מתוחכמות וחזקות.
קשה להזדהות עם יוצרים ולהבין את יצירותיהם אם הם עצמם לא הגיעו לאותה שלמות אשר נדרשת באופן די בסיסי מיצירה אמנותית.
אחת הדרכים לבדיקה היא: ביקורת של אוצר, (מלל שמלווה כמעט כל תערוכה), אשר מנסה במילים מפותלות וגבוהות, להסביר את היצירות והתחושה היא שקיים פער עצום בין התיאור הפילוסופי והאקדמי, לבין מה שמוצג בתערוכה.. במקרה כזה כדאי ומומלץ לבקר בתערוכה הבאה ולבדוק יצירות אחרות..
מעבר לטעם אישי היצירה צריכה להיות מותאמת לחלל בו היא תהיה מוצגת. קריטריונים ששייכים לעולם העיצוב: יצירה קטנה או גדולה, צבעים בסביבה, יצירות עיצוביות או ריהוט .
ועוד הערות:גם אם אמן נחשב מותג אמנות לא בהכרח כל היצירות שנושאות את החתימה שלו הן טובות וברמה אחידה. תפקיד האוצרים הוא לברור, גם אם האמן מותג, את היצירות הטובות. מכירות פומביות לא תמיד משקפות את המחיר הריאלי של יצירה לאורך זמן. בעיקרון מחיר האמנות בישראל זול מאד, מחירו הזול נובע בעיקר מחוסר התעניינות וביקוש מועט
|
פוסטים אחרונים
- האתר מציצים 30/10/13
- וזה 20/7/13
- חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג 30/6/13
- המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה 30/6/13
- חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג' 22/6/13
- THE END, המופע. חוני המעגל, קבוצת סמרטוט ודאדסטופ 20/4/13
תגובות אחרונות
-
רפי פרץ
בתגובה על רפי פרץ אמן צייר/ תערוכה צליל דממה וצבע
-
זונות פוליטיות
בתגובה על חסד אלוהי: המרחב שבין חסד לשמד, הלכה למעשה. הגיג
-
טומי טומי
בתגובה על חסד אלוהי, אירוע אמנות רב תחומי: אמנות פלסטית ופרינג'
-
אהוד עמיר
בתגובה על והיו לטוטפות בין עיניך
-
נורית טל-טנא
בתגובה על דורית עמית
-
איציק אביב
בתגובה על מאירוע הפתיחה
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמח שנכנסתי שוב לבקר.
תראי אורית. שטריימן נחשב היה באותם ימים טייקון באמנות הישראלית, ווכסלר רק אמן מן השורה.
צייר טוב אמנם, אך לא זכה לרמת ההכרה לה זכה שטרייכמן.
וקנאה, מסתבר שזה רגש אנושי. אז אדם שמסוגל להתעלות מעל רגש הקנאה, ראוי להערכה רבה, אך אם אינו יכול,
זה דבר מאד אנושי, וכל עוד הוא אינו מבצע פשע או אקט מאד לא מוסרי, ניתן להבין ולסלוח.
דבר שני, אילו הוא היה בוחר מורה אחר רק מפני שהוא מקורב אליו, אבל כלל אינו מתאים לתפקיד, הייתי מכנה זאת שחיתות. אך המורה שהוא בחר במקומי, בהחלט היה בעל ידע וכישורים להקנות יסודות בסיסיים לתלמידים, ונוסף לכך חיבבתי אותו בתור אדם. וגם וכסלר עצמו, גם אם לא היה ברמה האיכותית של שטרייכמן, גם אותו מאד חיבבתי.
היה לו אור בפנים, וכאשר הייתי רואה אותו מהלך במסדרונות, היה נראה כאילו הוא מרחף, והיו בו חן רב ונאיביות.
תשמע, אתה כותב נהדר ודרכך אני לומדת המון
סמדר, תודה
אורית יקרה, כשמכירים אדם באופן אינטימי - מחשבותיו, רגשותיו העמוקים, מגלים את האדם שמעבר לתדמית.
הוראס היה אדם מלא אהבה בתוכו, אידיאליסט, ורוחב לב ללא גבול. בין השאר אימץ משפחה תאילנדית אל ביתו.
מצד שני הוא פיתח מרירות קשה בליבו עקב יחס מסוים, שלילי, שהוא זכה לו עקב כך שהיה מארגן מסיבות ברמיצווה,
חתונות ושאר ירקות בגלריה ועל הגג, אך לא היתה לא ברירה, כי עול מיסי העירייה חנק אותו, והיה נאלץ להתפרנס.
לגבי הקביעה שלו לגבי מורי בצלאל, אז מידי פעם היו לו "יציאות" מוזרות, שהרי שברור שאין זה הגיוני שלא היה שם אף מורה כשר. מצד שני, כשהמנהיגות הפוליטית כל כך מושחתת ומקורבים למיניהם נבחרים לתפקידים לא על פי התאמתם, אני מניח שזה משפיע גם על שאר המוסדות והמיגזרים. אך זוהי הנחה תיאורטית, כי אין לי שום מידע בנושא הזה (וממש לא מתאמץ להשיג מידע כזה...) בקשר לרשימת המורים המפורסמים, מניתי 23 (יתכן שהתבלבלתי בספירה), אך לבושתי אני מזהה רק כמה שמות : ומתוכם מכיר רק את עבודתם של ארדון (ראיתי עבודות יפות שלו במוזיאון ת"א לפני הרבה שנים), שטיינהרדט, צייר נהדר לדעתי, ורפי לביא, שאותו גם הכרתי אישית, קשר שהיה מבוסס בעיקרו על מוזיקה (פעם ערכנו דו קרב פילוסופי מצחיק, שהוא ייצג את סטרווינסקי ואני את שוסטקוביץ, ומי ניצח? אף אחד. שניינו הפסדנו)
אז בוש בכך שלא מכיר עבודות של אמנים ששמעתי את שמעם (כמו דרורה דומייני, לארי אברמסון, משה גרשוני, הירשנברג, בוריס שץ, דוד גרשטיין, אבל פן, וטרטקובר שנדמה לי שהוא גרפיקאי), ואני בטוח שהם זכו לשמם בצדק.
שאר השמות אינם מוכרים לי, אבל אני לא דוגמה לשום דבר.
לגבי ההבנה של הצופה, לדעתי מבינים עם הרגש. אם העבודה עושה לו משהו, מרגשת אותו, זה קנה המידה היחיד.
הרי בלתי אפשרי לשלוח את כל האנושות לאוניברסיטה ללמוד תיאוריה ותולדות האמנות :)) למרות שלעיתים זה עוזר כאשר האמן מסביר, ולפתע מקבל הצופה כלים למבט אחר שיודע להעריך, גם אם הוא לא מתרגש, ולפעמים, לפתע הוא גם מתחיל להתרגש...
-----------------------------------------
היססתי אם לכתוב את זה או לא, אז אכתוב,
היה לי ידיד נפש ששמו הוראס ריכטר (נפטר לפני מספר שנים).
יום אחד סיפר לי שהנהלת אקדמיה בצלאל בירושלים ביקשה ממנו להוריש להם את הבניין ביפו,
היכן שהגלריה ממוקמת, והוא היה גר למעלה בחדר על הגג. ביקשו שיכתוב צוואה ויוריש את זה לבצלאל,
כדי שיוכלו לפתוח שם סניף של המחלקה לאמנות. אמר שהוא צריך לחשוב על זה.
צילצל אלי אחרי כמה ימים לבוא אליו, ואז סיפר שנסע במיוחד לירושלים, וביקר יומיים רצופים במחלקה לאמנות
(לן אצל חברים), בכיתות, ראה, שמע, שוחח, בדק, מורים ותלמידים, ואמר לי ממש במילים האלה :
"David, It`s unbelievable, there is not even one teacher there that is qualified"
והחליט שבשום אופן הוא לא יוריש להם את הבניין.
עכשיו תראי, אני לא במצב של לשפוט שום דבר ואף אחד, ולא יודע עד כמה הוראס היה אז במייטבו מבחינת
ראייה פרספקטיבית ויכולת של ניתוח מה שהוא ראה. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו, את בקיאותו והבנתו
העמוקה בציור ופיסול (גם קרמיקה אמנותית) זה היה בסביבות שנת 2000, ואין לי מושג מי היו שם המורים אז,
כפי שאין לי מושג מי הם המורים היום.
אז גיליתי פה סוד (אך הוא מעולם לא ביקש ממני לשמור את דבריו אלו בסוד), ומה גם שהוא כבר השיב את נפשו לבורא. ואינני יודע אם יש ערך למה שכתבתי כאן עכשיו. ובין אם זה נכון ב מאה אחוז מה שהוא אמר, או לא נכון בכלל,
או נכון רק בחמישים אחוז, או אפילו עשרה אחוז, זה עדיין חומר למחשבה.
יופי עופר. עבודה נהדרת (מלבד העומס שקצת מפריע לי באופן אישי. לפעמים רצוי לדעת לוותר,
למרות שזה קשה) וזה מראה כמה שזה נכון, שלעיתים אוטודידקטיקה עדיפה על כל מסגרת לימודית (ממוסדת).
ואפרופו בתי ספר (אקדמיות) לאמנות, לא חשוב בכלל הכותרת של המוסד, ו/או כמה פרסטיז'ה הוא צבר במשך השנים, אלא אם כן, כל מה שמעניין את האמן העתידי, זאת התעודה שמקבל עם גמר לימודיו.
מה שכן חשוב, זה - מי המורים שמלמדים שם...
וסיפור קצר לדוגמה : פטר, איש חביב, הולנדי, ניסה במשך שנתיים להתקבל לאקדמיית ריטפלד באמסטרדם,
ולא הצליח, והיה מצייר לבד המון, ונהג לצרף צילומיי עבודות לבקשות חוזרות ונישנות לועדה ממלכתית למילגות,
ותמיד נענה בשלילה שאין לו בכלל לגיטימאציה לבקשה, כי אין לו תעודת גמר אקדמית.
הגיע אלי לאחר שראה תערוכה שלי (באמסטרדם), וביקש ללמוד פרטי. לאחר ששמעתי את סיפורו, הלכתי לבקר בריטפלד, במחלקה לציור, וכשחזרתי אמרתי לו : "אם אתה רוצה תעודה, המשך לנסות. אם אתה רוצה באמת להיכנס לעולם העשייה הציורית באופן מקצועי, ובנוסף, לא לאבד את המקוריות שלך, התרחק משם!"
ולמד אצלי שנה וחצי (אני מדבר על תקופה של לפני 35 שנה בערך), ואז הגיש שוב בקשה למילגה. והוא זכה בה
לפנים משורת הדין כי לא היתה לו תעודה. אז נכון שזה נראה קצת שאני מנסה להאדיר את עצמי כמורה, אבל זה לא אכפת לי. מדובר בעובדות. בכל אופן חבל נורא היה לי שהוא ביזבז את כל הכסף של המילגה על כל מיני חפצים מנקריי עיניים לפאר את ביתו (באותה תקופה הייתה בי עדיין הילדותיות של שחור - לבן ללא חמלה של אפורים באמצע, וכל כך כעסתי שניתקתי קשר. היום מצטער על זה. למדתי על חמלה ואפורים בדרך הקשה) אז רמת המורים שם באותה תקופה היתה ממש בדיחה, מה עוד שפגשתי שם שכנה שלי, "ציירת" שהיתה שם אז המורה לרישום של שנה א', ופשוט הייתי המום... אז מה דעתך/דעתכם, האם יש מצב דומה גם בארצנו הקטנה...?
(לא מתכוון לפתוח כאן תיבת פנדורה)
דליה תודה רבה.
המאמר הזה הוא ללא יומרה ללמד אמנות או לסכם אמנים, אלא רק להפוך את הביקור בתערוכה יותר "ידידותי למשתמש".
"קשה להזדהות עם יוצרים ולהבין את יצירותיהם אם הם עצמם לא הגיעו לאותה שלמות אשר נדרשת באופן די בסיסי מיצירה אמנותית."
מאמינה שזה נכון,
יכולה להעיד מנסיון שמכירה אומנית ברמה בינלאומית,
וכאשר נקראה להביא עבודות בנושא מסויים, הייתה עובדת שעות רצופות כדי ליצור מספר נדרש...
כשהיה יוצא לי לפעמים לראות את יצירותייה, הרגשתי מבפנים "חוסר אמון ביצירות", כי נעשו בצורה "קבלנית" ללא התערבות רגשית בתוכן...ממש יכולתי להבחין בכך...
תודה על הפוסט, היה לי מאוד מעניין לקרוא*
נפלא
בשמחה
מתמטיקה:)
כתבת
"יצירת אמנות מתנהגת בדרך דומה למדע שמשתמש בנוסחאות מתמטיות: היא מבטאת רגשות בדרך "פורמאלית", זאת אומרת, שהטכניקה מאפשרת לגבש אותם לכללויות מתוחכמות וחזקות."
"כשאתה מביט בתמונה ואין בה נושא או קומפוזיציה, אינך מבין את הרעיון, גודש צבעים לא מרגש אותך, סביר להניח, שהאמן לא הצליח להעביר את החזון האמנותי של יצירתו."
-
מצורפת נוסחא מתמטית, האם חוסר יכולתך להבין את הנוסחא מעיד כי יוצרה לא הצליח להעביר את את חזונו ?
:))
תודה רבה אשר ואני מקבלת את זה כמחמאה גדולה.
אני מקווה, שהמצב ישתנה. אני גם מאמינה, שאמן צריך ללמוד לבנות את עצמו כעסק כלכלי. לכן הוספתי קישור לשורשים, שמציעים קורסים כאילה.
למען הסר ספק: אין לי קשר כלכלי או עסקי לשורשים :)
דבי תודה ולגבי מי האמן אני חושבת, שזה כבר עניין אישי. יש מי שחושב ש"כשהיצירה מדברת על האמן לשתוק", (ניטשה), ויש מי שחושב, שזה חלק בלתי נפרד מהיצירה ולדמות האמן יש ערך מוסף.
אורית,
נהדר שכתבת את הדברים האלה,
ןלאור הנאמר ע"ל מגיבים אחרים,
יש לימודי אומנות אך לא מספיק,
ולא כל המורים "מקלקלים" ( :
אחת השאלות המתעוררות
האם חשוב לדעת על האומן כדי להבין ולאהוב את יצירתו,
אבל זה אולי נושא לדיון אחר
רפי תודה וממש שמחתי לקרוא בעמוד שלך את החדשות.
http://cafe.themarker.com/image/2214630/
ראשית, שמחה שיש לך עניין במה שכתבתי. לגבי לימודים: אני לא חושבת שכל תלמיד הופך להיות המורה ומתקלקל. זה קורה למי שמלכתחילה קצת "מקולקל". אני כן חושבת, שלימוד טכניקות יכול לקצר לך את הדרך להגיע למטרה שאתה בוחר, ז"א היצירה שלך. נותן לך כלי "לשלוט" ביצירה. אני מנסה לענות בצורה מושכלת ולא אישית. באופן אישי יש לי סוג של בעיה עם לימודים מסודרים, אבל זה באמת לא קשור :)
בבקשה רבה
אהוד, האמור כאן הוא לא קורס מזורז באמנות וניסיתי ממש לקצר על מנת לסכם כמה דברים שנשמעים כמו סיסמאות. אני מבינה את ההתנגדות למקרא נוסחאות אבל זה נכתב על מנת להסביר בקצרה ,(ממש), את הכוח והחשיבות שיש לידע טכני ביצירה. זה לא כולל כל יצירה ובודאי לא שולל יצירות שנוצרו ע"י אוטודידקטים למיניהם, גם כאילה שמסרבים, (או לא יודעים), לעשות שימוש בטכניקה נלמדת.
מצרפת דוגמא(עופר קימל)
אני לא מחדשת כאן כלום, רק מנסה לעזור :)
תודה על תשומת ה
ואני מקווה שגם שימושי
שייקספיר תודה רבה