החלטתי לכתוב בלוגים בנושא מודעות , וזה הבלוג הראשון שאני כותב בחיי , כך שאני קצת נרגש. המטרה של הבלוגים היא לתת לכם הקוראים ידע, השראה ומודעות בעזרתם תוכלו אם תחליטו לשפר את איכות חייכם וגם להשתחרר מסבל ולהתקדם בדרך של הארה רוחנית.

ליבת הידע שאציג בבלוג זה  היא מתוך עבודתו של אמריקאי מבריק בשם מורטי לפקו , ואם תרצו להתעמק עוד בנושא אתם מוזמנים לפנות לאתר שלו  occurring course, אני הפקתי מהחומר הפרסומי שללא תשלום  תועלת נפלאה ואני ממליץ.

עד לאותו רגע של חסד בו פגשתי את עבודתו של מורטי ובפרט occurring course, מעולם לא עשיתי את ההבחנה בין המציאות , כלומר, מה האירועים  שמתרחשים בחיי, שאותם אני יכול לכנות  גם המציאות האובייקטיבית או עובדות , ובין  מה שאני חושב שקורה במציאות , במילים אחרות הפרשנויות שאני נותן לאירועים שמתרחשים בחיי, שאותם אני יכול לכנות  גם המציאות הסובייקטיבית.

למה ההבחנה הזאת בין הפרשנות למציאות היא כל כך מהותית עבורי . כי גיליתי שאני כל הזמן מתבלבל וקורא לפרשנויות שלי בשם המציאות , בלבול זה שאני מכנה אותו בשם בורות הייה מקור מוביל לסבל בחיי .

הבנתי שאם אדע לנפות מהאירועים את הפרשנויות שאני מדביק להם לרוב בצורה אוטומטית ולא מודעת , אשתחרר גם מהרגשות השליליים שנובעים מאותם פרשנויות.

וזאת נקודה חשובה רגשותיי לא נובעים מהמציאות האובייקטיבית עצמה (העובדות) אלא מהפרשנויות או במילים אחרות המשמעויות שאני נותן לאותה מציאות.

המציאות עצמה היא חסרת כל משמעות אינהרנטית. אני ואתם כבני אדם הם  אלה שנותנים  את המשמעות , אך אחרי ההשלכה של המשמעות החוצה על המציאות אנו לא רואים שהמשמעות נבעה מתוכנו וחושבים שהיא שם בחוץ ואין לנו שליטה עליה.

הבשורה הטובה היא שעם תרגול אינטנסיבי שלי עם עצמי במשך כמה חודשים וכמה מאות ניסיונות ממקרים קלים למקרים קשים (שאציג כמה מהם) הצלחתי  לאמן את תודעתי , לא רק לעשות את ההבחנה בין פרשנות למציאות, בצורה די אוטומטית , אלא להפסיק לתת כמעט לחלוטין פרשנות לאירועים, ולשחרר בדקות משמעות שכבר ניתנה וכך להעלים אוטומטית סבל מחיי, לעיתים עוד לפני שהתחיל אפילו. אם תחליטו גם אתם יכולים, זאת רק החלטה.

האימון ביומיום נעשה במצבים בהם עולים בי רגשות שליליים כגון : כעסים, טינות, שנאות , פחדים חרדות . ברגשות חיוביים אני לא מטפל למרות שברור לי שגם הם נובעים מפרשנות שהמצאתי ולא מהמציאות. לפעמים לשם השעשוע אני ממציא במודע פרשנות חיובית לאירוע סתם כי בא לי להרגיש טוב.

אתן כמה דוגמאות מחיי שימחישו את הדברים בצורה מעשית.

יומן מחלה : בשבוע האחרון תקף אותי וירוס שפעת חזק והייתי במהלך יותר מ- 3 ימים עם חום מעל 39 מעלות. מה שכרגע כתבתי זה את האירוע שקרה , לאירוע זה אין שום משמעות אינהרנטית נוספת מעבר למה שכבתי זה מה שקרה , אלה העובדות.  כשצצו סימני המחלה מיד עלו הפרשנויות הבאות : הגוף שלי מזדקן וכבר לא עמיד למחלות כמו פעם , אוף להיות חולה בקיץ איזה ביאוס , אם אני חולה כנראה שזה מסר שבאיזה מקום הזנחתי את הגוף , פרשנויות שלא עלו אך לשם הדוגמה אוסיף הם : החיים הם סבל ואני קורבן . מחלות תמיד תוקפות אותי ואני חסר אונים וחלש. אני בדיכאון טוטלי מהמחלה ,זאת מכה שלא תשכח.

מה שאני אומר כעת במילים פשוטות שכל הפרשנויות  הללו הן בולשיט אחד גדול ,מחשבות שאני המצאתי , כל מה שקרה במציאות זה שהיה לי וירוס שפעת חזק שבוע ימים.

אם 10 אנשים שונים יחוו אותה שפעת סביר להניח שלכל אחד יעלו פרשנויות משלו לאירוע שיהיו שונות מזה של רעהו. כלומר אף אחת לא אמת. האמת היא מה שקרה ,האירוע והיא לא מעוררת שום פחד , שום כעס, שום חרדה, ושום סבל.

כשהיה לי באחד מימי המחלה חום 40.3 , הבנתי אוטומטית שזה האירוע והוא כשלעצמו חסר משמעות , אחר כך לקחתי 2 אקמולים ועשיתי אמבטיה קרה . לא עלתה בי טיפת פחד , כי כאמור הפחד נובע לא מהאירוע אלא מהפרשנות שניתנת (למשל אני הולך למות , יש לי חיידק טורף וכולי) , כמובן שלמחרת הלכתי לרופא לבדיקות נוספות , אך גם ללא שום עננה . לסיכום שראיתי בבהירות את האירוע יכולתי לפעול בשיקול דעת ובקור רוח באופן ספונטני , אם הייתי מזדהה עם הפרשנויות סביר להניח שהייתי בפאניקה ולא הייתי מתפקד בצורה טובה.

מקרה נוסף באותו ערב מאוחר יותר היו לי גלי צמרמורות שנמשכו מעל שעה. גם כאן אמרתי לעצמי אוטומטית שמתרחש אירוע של גלי צמרמורות בגוף והוא כשלעצמו חסר משמעות. מיותר לציין שאם בעבר בשל פרשנויות הייתי בפאניקה ממצב זה עברתי את הצמרמורות  בנונשלנטיות וזרמתי עם הגלים. כלומר בזכות הסרת הפרשנות נפתחה בפניי אפשרות תגובה שלא הייתה קיימת קודם .

מקרה נוסף הוא בלילה שלאחריו בו לא נרדמתי כמעט כלל ולא היה לי כוח לצאת מהמיטה , גם כאן אמרתי לעצמי האירוע הוא שהגוף לא נרדם, ואין לזה שום משמעות אינהרנטית. כך העברתי את הלילה במיטה בלי שום תסכול וכעס שכאמור יכלו לנבוע רק מפרשנויות שליליות שניתנה לאירוע. עד כאן יומן מחלה.

נעבור לכבישים , לפני זמן מה עקף אותי נהג באופן אגרסיבי על הכביש . איזה פרשנויות יכולתי לומר ? הנהגים הישראלים הם זבל, סיוט לנסוע בכבישים , אני שונא לנהוג ! , איזה בן זונה ועוד פנינים. בפועל ראיתי שכל מה שאירע במציאות הוא שנהג עקף אותי בפזיזות. זהו ,וזה שלעצמו לא מעורר שום סבל. זאת עובדה .לא ראיתי סיוט לנסוע בכבישים וגם לא ראיתי הנהגים הישראלים הם זבל , למעשה אני המצאתי את הפרשנויות הללו . כתוצאה מכך במקום לחוות כעס ותסכול חוויתי שלווה ונחת באותה נסיעה.

בעבר שנאתי שנהגים צופרים לי ולעיתים גם צועקים , כיום אני רואה שצופרים לי  אני אומר זה האירוע ואין לו משמעות אינהרנטית. הבנתי שמה שיצר את השנאה הייתה הפרשנות שהמצאתי לאירוע שאני נהג לא טוב והאגו שלי נפגע, בפועל יכול להיות שצפרו לי כי הנהג מאחורי מאוד מיהר כי הוא מאחר לפגישה  וזה לא קשור לכישורי הנהיגה שלי.  שמתם לב מה עשיתי ? כדי להשתחרר מקיבעון רגשי לפרשנות שנתתי שכבר עוררה רגש הרסני, הצבתי לצידה עוד פרשנות חלופית. זאת דרך אפקטיבית  להשתחרר מפרשנות שיש רגשות שליליים חזקים שמקבעים אותה בתודעה ומונעים ממני לראות שאני המצאתי אותה.

לסיכום ניתן לעשות שינוי מעמיק באופן שבו התודעה פועלת ולהתנתק ממנגנון הפרשנות , חשבו על כך החיים לא זקוקים לפרשנות כדי להתקיים, הם קדמו לה ולכן גם אנו שהננו חלק מהחיים תמיד קודמים לה . אז בואו נחווה את החיים בשמחה וביצירתיות וללא מורא שנובע מפרשנות.

להתראות

ניר זיגמן