כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (32)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/7/11 00:22:

    לחלק מהנתונים שהבאת אני נחשף לראשונה,

    אין ספק שאם מדינת ישראל (שזה בעצם אנחנו האזרחים)

    רוצה לשמר את מעמדה בעולם או להתקדם,

    חינוך, חינוך וחינוך זה המקום להשקיע!

    מגילאי הגן ועד המוסדות להשכלה גבוהה,

    חינוך לטכנולוגיה הוא חיוני!

    יש לצמצם את מספר מבחני הבגרות להתמקד בעיקר ולא בתפל.

     

      11/7/11 08:31:
    מחזקת אותך במעשייך!
    איזה יופי שאחת כמוך שושי נמצאת שם אילו לאהיית היו צריכים להמציא אותך עודד
      9/7/11 20:04:

    צטט: עמותת כמוך 2011-07-09 07:51:15

    http://cafe.themarker.com/image/1590822/

     

    השינוי יגיע
    לא מאבד תקווה

     

    גם אני לא...

      9/7/11 20:03:

    צטט: הטרמילר 2011-07-07 20:59:00

    כל כך חשוב שיש מי שעוסקים בזה מהנשמה. תודה

     

    תודה לך.

      9/7/11 07:51:

    http://cafe.themarker.com/image/1590822/

     

    השינוי יגיע
    לא מאבד תקווה

      9/7/11 05:45:

    צטט: שוש חזן גרינברג 2011-07-07 13:13:23

    צריך שינוי דרסטי ומהר.

     

    הקושי הגדול הוא האומץ לעשות את השינוי.

      8/7/11 16:37:

    צטט: שוש חזן גרינברג 2011-07-07 13:13:23

    צריך שינוי דרסטי ומהר.

     

    בוודאי במספר המקצועות הכפולים...

    איזה טעם יש בכך?

      8/7/11 16:36:

    צטט: אור72 2011-07-06 21:31:29

    ללא קשר לכפילויות מתקיימות בחינות אבסורדיות מתוך פופוליזם לשמו ומנית כמה מהן. אין ספק כי יש צורך להחליט על מבחני בגרות וגם להחליט מאיזה מספר ניגשים בכלל מקיימים בחינה. מסיבה אחת פשוטה תקציבים רבים שמושקעים בשביל כלום למעשה. תקציבים שהיו יכולים להפנות לדברים אחרים במערכת.

     

    התקציב המושקע בבחינות הוא 287,444,000 ש"ח (!).

    מעניין כמה מזה נובע מהכפילויות במערכת.

    כנראה שהרבה...

      8/7/11 00:08:

     

    "אין לי מחקרים אבל אני חושבת שזוכרים הרבה יותר ממה שאנו חושבים ש..."

     

    לדעתי האישית תשובה זו מתמצטטת את אחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך.

     

    אפילו מורה משקיענית שהחינוך בראש מעיניה 

    מסתפקת ב"אני חושבת שזוכרים הרבה יותר ממה שאנו חושבים"

     

    חינוך זה לתווך ארוך. אבל לאף אחד אין מושג מה קורה בתווך הארוך (אשמח שמישהו יתקן אותי עם אני טועה)

    ובטח לא מה הקשר בין ציוני הבגרויות למה שקורה בתווך הארוך והאם זו הדרך הטובה ביותר.

     

    אז מה זה משנה אם יש הרבה בגרויות או מעט, משרד החינוך בזבזני או לא.

    הרי בסופו של דבר התוצר של משרד החינוך הוא כנראה בעל השפעה זמנית בלבד.

    אחרי הציניות.

    מניסיון התלמידים זוכרים הרבה מעבר למה שהם חושבים, לפעמים היה עדיף שלא היו לומדים את מה שלמדו.

    למשל:

    ללמוד זה לשנן מה שהמורה אומר בשעור

    לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה

    ...

     

      7/7/11 20:59:
    כל כך חשוב שיש מי שעוסקים בזה מהנשמה. תודה
    צריך שינוי דרסטי ומהר.
      7/7/11 05:03:

    צטט: רפי גליק 2011-07-06 20:28:38

    הקמת חטיבות הביניים וחיסול בתי הספר המקצועיים (טכנולוגיים) הם הטעויות החמורות ביותר שנעשו במערכת החינוך שלנו ותוצאותיהם מלוות אותנו עד היום. הגיע הזמן שיתחילו לבזר סמכויות לבתי הספר ויפסיקו את הריכוזיות העצומה שנקראת משרד החינוך וגם עולה הרבה כסף שיכול לרדת לשטח. האם ניתן לחזור לאחור?

     

    אני מסכימה לגבי חטיבות הביניים וחיסול בתי הספר המקצועיים, אני לא מסכימה לגבי הפתרון - ביזור סמכויות נוסה בשבדיה ונכשל. ראה כאן:

    http://www.blacklabor.org/?p=18202

    בוא נחשוב על רשויות חלשות , ראה דוגמא אחרונה של קרית שמונה שבה כל המערכת החינוכית הנלווית (מתנ"סים, ספריה עירונית וכו') קרסו. מה היה קורה אם כל מערכת החינוך בעיר הייתה באחריותה?

      7/7/11 05:00:

    צטט: נווד אפור 2011-07-06 01:06:47

    אני רק שאלה

    (כבר שאלתי הרבה אנשים את השאלה הזאת)

     

    מלבד מיומניות בסיסיות כמו כתיבה וחשבון, הפסקות, טיול שנתי מה את/אתה זוכר\זוכרת מהלימודים בבית הספר?

     

    אני זוכר במעומעם, משהו על ספרות.

    מלבד זה אני לא מצליח להזכר בכלום.

    את הרוב המוחלט של מה שאני יודע לא מלמדים בבית הספר.

     

    מתוך סקרנות, אני מניח שגם סלסה מלמדים בכיתות ארבעים תלמידים על כיסאות.

    אולי זה מקצוע שמלמדים בבתי ספר של עשירים, כאלה עם יחס אישי ומספר מצומצם של תלמידים. 

    למרות שאני מניח שגם שם עוד לא הבינו שבהוראה התוכן הוא דבר משני ולפעמים אפילו זניח.

     

    שאלתי פעם את המורה שלי לביולוגיה מתי הוא יודע שהוא מורה טוב

    (ציפיתי לתשובה כמו, כשממוצע הציונים של התלמידים שלי בבגרות מאוד גבוהה, או כשהתלמידים יודעים את כל החומר, כשהתלמידים אומרים תודה)

    להפתעתי הוא ענה:

    "כשהתלמידים כבר לא צריכים אותי כדי ללמוד ביולוגיה"

    אין לי מחקרים אבל אני חושבת שזוכרים הרבה יותר ממה שאנו חושבים ש...

     

      7/7/11 01:08:
      6/7/11 21:31:
    ללא קשר לכפילויות מתקיימות בחינות אבסורדיות מתוך פופוליזם לשמו ומנית כמה מהן. אין ספק כי יש צורך להחליט על מבחני בגרות וגם להחליט מאיזה מספר ניגשים בכלל מקיימים בחינה. מסיבה אחת פשוטה תקציבים רבים שמושקעים בשביל כלום למעשה. תקציבים שהיו יכולים להפנות לדברים אחרים במערכת.
      6/7/11 20:28:
    הקמת חטיבות הביניים וחיסול בתי הספר המקצועיים (טכנולוגיים) הם הטעויות החמורות ביותר שנעשו במערכת החינוך שלנו ותוצאותיהם מלוות אותנו עד היום. הגיע הזמן שיתחילו לבזר סמכויות לבתי הספר ויפסיקו את הריכוזיות העצומה שנקראת משרד החינוך וגם עולה הרבה כסף שיכול לרדת לשטח. האם ניתן לחזור לאחור?
      6/7/11 17:48:
    מסכימה איתך. ריבוי הבגרויות בנושאים רבים לא טוב למערת החינוך. טוב שאת כותבת על כך והלוואי שגם זה ישפיע הלאה.
      6/7/11 17:46:

    ידיעה מהיום -
    4 תלמידים ניגשו לבחינה בסינית...
    המון!
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4090802,00.html

      6/7/11 11:37:

    צטט: shabat shalom 2011-07-06 08:16:39

    המאבק שלך בכפילויות והתפצלויות של מקצועות בחינות הבגרות יכול אפילו להיות פתח לפתרון שאלת הזרמים השונים ותוכניות הליבה. משרד החינוך יכול היה להכריז על X מקצועות חובה לכל המגזרים מקצועות בחירה מצומצמים האופיניים לכל "מגזר", במקום 4-5 מדינות בתוך מדינה - כפי שזה היום במשרד החינוך.

     

    אין ספק שהכפילויות הן גם עניין של זרמים שונים, כאן אני צופה בעיה גדולה יותר בגלל המעורבות הפוליטית של הנוגעים בדבר.

    אבל כאשר מדובר בכפילות בתכנים בגלל מבנה היסטורי של מערכת החינוך. זה נראה לא הגיוני ומחייב פתרון מיידי.

      6/7/11 11:35:

    צטט: yonbir 2011-07-06 05:13:26

    חינך, חינוך, ועוד חינוך. הלוואי ויהיה לך כוח לזעזע את המערכת ולהביא לשיפור בדבר שהוא בנפשנו

     

    אני בדעה שצריך להציף את הבעיות, דברים מחלחלים ובסוף יקום מישהו, כך אני מקווה, ויעשה מעשה.

    תודה.

      6/7/11 11:34:

    צטט: סיגל רוה 2011-07-05 23:56:11

    הי שושי
    מאמר מענין ביותר.
    עצוב לראות את הכפילות ואת הסירבול
    וההרגשה שדברים רק הולכים ומסתבכים.
    שושי מאז שנפגשנו בזמנו בועידת הנשיא אני קוראת מדי פעם את הבלוג שלך ותמיד מגלה בו רגישות רבה וחשיבה טובה ואכפתית
    כל הכבוד לך
    שלחתי לך כוכב :-)
    סיגל

     

    תודה סיגל.

      6/7/11 11:33:

    צטט: גיל גרטל 2011-07-05 23:43:55

    מעניין ומחדש. כל הכבוד. אני לא יודע מספיק, אבל חשבתי על כמה קצות חוט לעוד כפילויות: האגף לחינוך התיישבותי משמר עצמאות במועצות האזוריות ומהווה כפילות למחוזות; ברשתות הגדולות (אורט עמל וכו) יש מחלקות זהות לאגפי המשרד; וגם יש כפילות בין תפקידים שונים באגפי הגיל לבין תפקידים בשאר האגפים והמחוזות; מטה שנהר-קרמינצר שהוא כולו כפילות לוועדות המקצוע תנ"ך ואזרחות; וחפיפה בין אזרחות לבין מנהל חברה ונוער; וגם למחשבים יש, נדמה לי, יותר מיחידה אחת. פתחת נושא חשוב. תודה

     

     

    לגיל גרטל,

    האמת היא שה'פלונטר' מאוד גדול, לקח לי הרבה זמן עד שנפל האסימון והבנתי את הסבך שנוצר במערכת והכפילויות בין התפקידים השונים, אבל אין לי ספק שמה שהבאתי הוא רק קצה החוט ובוודאי לא כולו. אני מניחה שמורים רבים פתאום יגלו שיש במקצועותיהם כפילויות של "טכנולוגי" "עיוני".

      6/7/11 08:16:
    המאבק שלך בכפילויות והתפצלויות של מקצועות בחינות הבגרות יכול אפילו להיות פתח לפתרון שאלת הזרמים השונים ותוכניות הליבה. משרד החינוך יכול היה להכריז על X מקצועות חובה לכל המגזרים מקצועות בחירה מצומצמים האופיניים לכל "מגזר", במקום 4-5 מדינות בתוך מדינה - כפי שזה היום במשרד החינוך.
      6/7/11 05:13:
    חינך, חינוך, ועוד חינוך. הלוואי ויהיה לך כוח לזעזע את המערכת ולהביא לשיפור בדבר שהוא בנפשנו
      6/7/11 01:06:

    אני רק שאלה

    (כבר שאלתי הרבה אנשים את השאלה הזאת)

     

    מלבד מיומניות בסיסיות כמו כתיבה וחשבון, הפסקות, טיול שנתי מה את/אתה זוכר\זוכרת מהלימודים בבית הספר?

     

    אני זוכר במעומעם, משהו על ספרות.

    מלבד זה אני לא מצליח להזכר בכלום.

    את הרוב המוחלט של מה שאני יודע לא מלמדים בבית הספר.

     

    מתוך סקרנות, אני מניח שגם סלסה מלמדים בכיתות ארבעים תלמידים על כיסאות.

    אולי זה מקצוע שמלמדים בבתי ספר של עשירים, כאלה עם יחס אישי ומספר מצומצם של תלמידים. 

    למרות שאני מניח שגם שם עוד לא הבינו שבהוראה התוכן הוא דבר משני ולפעמים אפילו זניח.

     

    שאלתי פעם את המורה שלי לביולוגיה מתי הוא יודע שהוא מורה טוב

    (ציפיתי לתשובה כמו, כשממוצע הציונים של התלמידים שלי בבגרות מאוד גבוהה, או כשהתלמידים יודעים את כל החומר, כשהתלמידים אומרים תודה)

    להפתעתי הוא ענה:

    "כשהתלמידים כבר לא צריכים אותי כדי ללמוד ביולוגיה"

      5/7/11 23:56:

    הי שושי
    מאמר מענין ביותר.
    עצוב לראות את הכפילות ואת הסירבול
    וההרגשה שדברים רק הולכים ומסתבכים.
    שושי מאז שנפגשנו בזמנו בועידת הנשיא אני קוראת מדי פעם את הבלוג שלך ותמיד מגלה בו רגישות רבה וחשיבה טובה ואכפתית
    כל הכבוד לך
    שלחתי לך כוכב :-)
    סיגל

      5/7/11 23:43:
    מעניין ומחדש. כל הכבוד. אני לא יודע מספיק, אבל חשבתי על כמה קצות חוט לעוד כפילויות: האגף לחינוך התיישבותי משמר עצמאות במועצות האזוריות ומהווה כפילות למחוזות; ברשתות הגדולות (אורט עמל וכו) יש מחלקות זהות לאגפי המשרד; וגם יש כפילות בין תפקידים שונים באגפי הגיל לבין תפקידים בשאר האגפים והמחוזות; מטה שנהר-קרמינצר שהוא כולו כפילות לוועדות המקצוע תנ"ך ואזרחות; וחפיפה בין אזרחות לבין מנהל חברה ונוער; וגם למחשבים יש, נדמה לי, יותר מיחידה אחת. פתחת נושא חשוב. תודה
      5/7/11 23:35:

    צטט: זהר צפוני 2011-07-05 22:16:15

    - מגוון המקצועות הרב הוא אכן טוב לתלמיד ומאפשר מגוון רחב אך שמישהו סביר לי מה הקשר בין ריקוד סלסה למשל לתעודת בגרות. - כל הכפילויות עליהן התבעת מראות רק לאן הולך הכסף.לא למקומות הנכונים. ריבוי וכפילות משרדים יוצר גם ריבוי וכפילות בכח אדם על כל המשתמע מכך. אם אינני טועה רצו לפני מספר שנים לאחד מחוזות כדי לצמצם בכח אדם והנה את מדברת בהקשר אחר על כפילויות. באון בוטה משהו אומר שאולי צריך "לפרק" את כל מה שקורה לעצמו משרד החנוך ולהרכיבו מחדש עם חשיבה חדשנית. חופשה נעימה.

     

    לא בכדי דימיתי את המערכת לכדור פלסטלינה שכל אחד מעוות אותו.

    כעת צריך לקחת ולעגל אותו מחדש.

      5/7/11 23:34:

    צטט: levana feldman 2011-07-05 22:05:50

    שושי ממש אבסורד , ריבוי המקצועות שהם נבחנים בבגרות. תודה על פוסט מקצועי ומעמיק בנושא החינוך.

     

    תודה לך לבנה.

    האבסורד הזה גובל בשערוריה. הוא חייב להפסק.

      5/7/11 22:16:
    - מגוון המקצועות הרב הוא אכן טוב לתלמיד ומאפשר מגוון רחב אך שמישהו סביר לי מה הקשר בין ריקוד סלסה למשל לתעודת בגרות. - כל הכפילויות עליהן התבעת מראות רק לאן הולך הכסף.לא למקומות הנכונים. ריבוי וכפילות משרדים יוצר גם ריבוי וכפילות בכח אדם על כל המשתמע מכך. אם אינני טועה רצו לפני מספר שנים לאחד מחוזות כדי לצמצם בכח אדם והנה את מדברת בהקשר אחר על כפילויות. באון בוטה משהו אומר שאולי צריך "לפרק" את כל מה שקורה לעצמו משרד החנוך ולהרכיבו מחדש עם חשיבה חדשנית. חופשה נעימה.
      5/7/11 22:05:
    שושי ממש אבסורד , ריבוי המקצועות שהם נבחנים בבגרות. תודה על פוסט מקצועי ומעמיק בנושא החינוך.

    עיוותים מצטברים במערכת החינוך – חלק ב' – מדע וטכנולוגיה

    32 תגובות   יום שלישי, 5/7/11, 19:17

    שערוריה המתבטאת בכפילויות במקצועות ובמבחנים במערכת החינוך  בנתיב העיוני ובנתיב הטכנולוגי. האגפים השונים מושכים  כל אחד לכיוון שלו והתוצאה בזבוז משאבים וחוסר תאום, במקום התייעלות כמתבקש.

    כדור פלסטלינה,  שבו כל  שר, ועדה או רפורמה  מטביעים את "טביעת האצבע" שלהם ומעוותים לו את הצורה.  זה הדימוי שהבאתי למערכת החינוך בחלקו הראשון של הפוסט העוסק בעיוותים המצטברים במערכת החינוך . הדימוי תקף גם לפוסט זה ונדמה שהוא רק יתחזק.

    הבטחתי לעסוק בחלקו השני של הפוסט ב"מספר מקצועות הלימוד ושינויים בחינוך הטכנולוגי".

    יומיים לאחר שהצגתי את הצהרת הכוונות, פרסם מרכז המחקר של הכנסת (מממ)  מסמך העוסק בנושא "מקצועות הבחירה לבגרות" ובו נתונים ומידע עדכני (אומרים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים....)

     

    המסמך מחזק את הטענה שהעלה  יאיר לפיד  לפני שנתיים, כאשר פנה באירוניה לשר החינוך והצביע על  "מספר נקודות אבסורדיות במערכת החינוך בישראל:  שתי בחינות בגרות בחקלאות, בגרות בתושב"ע, בגרות בתושב"ע לדרוזים, בגרות בריקודי סלסה, בגרות בשיט ומדעי הים ועוד" והוסיף "יבוא יום ותהיה גם בחינת בגרות ב'האח הגדול'".

     

    המספר העדכני של בחינות הבגרות מראה כי בשנת תשע"א קיימים 161 מקצועות לבגרות מהם  25 מקצועות חובה(וזאת לאחר עבודת ועדה לצמצום מספר הבחינות!). רק 2 מדינות בעולם, בריטניה ונורבגיה, מתחרות בנו. ביתר המדינות מספר מקצועות הבחירה מגיע מקסימום למחצית. נתונים  נוספים אשר מעצימים את האבסורד מצביעים על כך כי  ב 37 מקצועות נבחנו פחות מ 100 תלמידים, בחלקם אף פחות מ 10 ...

     

    ריבוי המקצועות נובע  מהרצון "להותיר מרחב אישי של בחירה והעדפה" בתוך המערכת  .הוא גם נובע מהחלוקה למגזרים שונים (דתי חילוני, יהודי וערבי) ומהחלוקה לשני נתיבים –  עיוני וטכנולוגי, חלוקה בה אני רוצה להתמקד הפעם.

      

    השינויים שחלו בתחום "המדע והטכנולוגיה" יצרו עיוותים רבים.  הנקודות בהם אתמקד :

    • כפילות במקצועות והשקעת משאבים מיותרים במערכות פיקוח כפולות ובלתי מתואמות.
    • חוסר שוויון בהשקעה תקציבית במקצועות דומים ויצירת תחרות פנימית מיותרת ולא הוגנת.
    • חוסר תאום במועדי בחינות הבגרות.
    • חוסר תאום במקצועות המדעיים בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה והעדר רצף שש שנתי.
    • חוסר השקעה במקצועות טכנולוגיים "עמלניים" לעומת השקעה במקצועות "טכנולוגיים עיוניים".

     

    במשרד החינוך פועלים היום שני אגפים , אגף המפמ"רים , תחת המזכירות הפדגוגית המהווה את הנתיב "העיוני" ו"מנהל המדע והטכנולוגיה" – הנתיב "הטכנולוגי". בזה האחרון מתפתחים בשנים האחרונות מקצועות חופפים למקצועות העיוניים.

    דוגמאות -

    "תקשורת וחברה" ו"תקשורת המונים" - הראשון "טכנולוגי" השני "עיוני"

    פסיכולוגיה, "פסיכולוגיה התפתחותית", "עקרונות החינוך והיבטים פסיכולוגיים" ,"ארגון סביבה חינוכית" – הראשון עיוני היתר טכנולוגיים

    ביולוגיה, ביוטכנולוגיה,  בריאות ורפואה , מוט"ב  – הראשון עיוני היתר טכנולוגיים.

    התבלבלתם?

    זה לא אתם!

    שני הנתיבים כך מתברר מביאים לכפילות -  מערכות פיקוח שונות לאותו מקצוע, כפילות בתוכניות לימודים, מבחנים כפולים והתנגשות בין בחינות בגרות. אם בעבר הייתה הפרדה ברורה ומוחלטת בין שני הנתיבים, הרי שהיום שניהם פועלים באותו בית הספר  ותלמיד לומד גם מזה וגם מזה.

    גם השנה קרה שתלמידים אמורים היו להבחן באותו יום במקצוע "עיוני" ובמקצוע "טכנולוגי", לכאורה בלי תאום.  נדמה לעיתים כי שני הנתיבים הללו לא "מדברים" זה עם זה וכל אחד פועל באופן עצמאי.

     

    חוסר התאום מתבטא גם  בין חטיבות הביניים לחטיבה העליונה:

    לימודי המדעים בחטיבות הביניים נמצאים תחת הפיקוח של "מינהל מדע וטכנולוגיה" בעוד שמקצועות המדעים בחטיבה העליונה נמצאים תחת פיקוח "המזכירות הפדגוגית – אגף המפמ"רים".

     

    לא מפתיע , אם כך, שיו"ר ועדת מקצוע הכימיה פנה לעיתונות , כדי להביע  את הביקורת הנוקבת (והמוצדקת)  שלו על "התכניות היומרניות והפופוליסטיות של המינהל למדע וטכנולוגיה"  בחטיבות הביניים, משום שלממונה עליו ,יו"ר המזכירות הפדגוגית, אין למעשה קשר לתוכנית.

    כך קורה גם שלפיקוח על החטיבה העליונה אין יכולת להשפיע על תכנית הלימוד בחטיבת הביניים כדי ליצור רצף  שש שנתי .

    מבולבלים עוד יותר?...בזה זה לא תם.

    לאחרונה השיק משרד החינוך קמפיין לעידוד החינוך הטכנולוגי תוך השקעה של 270 מיליון שקלים. כתומכת נלהבת של עידוד החינוך המקצועי שמחתי לקמפיין. עד שהגעתי לאתר הקמפיין ונדהמתי לגלות כי אותם מקצועות "טכנולוגיים" כוללים בחלקם מקצועות הנראים על פניו לא טכנולוגיים כמו חינוך, מדיה ופרסום, ניהול עסקי ואחרים.  כאשר "פשפשתי בקרביים" של המקצועות השונים מצאתי את הכפילויות שמניתי לעיל.

     

    למה זה מפריע לי? כי התקצוב המוגבר והלא שוויוני, בכלל זה יותר שעות למקצועות "טכנולוגיים" גורם לכך שמנהלי בתי הספר יעדיפו להכניס מקצוע "טכנולוגי"  למערכת הלימודים הקיימת בבית הספר ה"עיוני", גם כאשר בפועל מדובר במקצועות דומים וחופפים בחלקם כמו "ביולוגיה" ו "מערכות בריאות" . בנוסף לבזבוז, נוצרת לא אחת פלגנות ותחרות בתוך בית הספר בין מקצועות דומים, תחרות אשר לרוב פוגמת ולא מקדמת אף אחד.. כמורה לביולוגיה אני מצרה על כך שבמקום שישקיעו במקצועות המדעיים הבסיסיים (ביולוגיה, פיזיקה, כימיה), משקיעים במקצועות נלווים המתבססים עליהם, במידה מסוימת גם מתוך רצון לפופוליזם, ומפזרים בכך משאבים יקרים.

     

    עוד מתברר שהחינוך הטכנולוגי מתחלק כיום בין שני משרדים – משרד החינוך ומשרד התמ"ת (כפילות כבר אמרתי...). עידוד החינוך הטכנולוגי מדעי הותיר את האחרון מיותם, ומעורר תרעומת מוצדקת.

    במאמר כועס, כותבת  אירית תלמוד, מנהלת בית ספר "דב הוז" שבאחריות משרד התמ"ת:

    ".... אולי זו רק אני, אבל לתומי חשבתי שחינוך טכנולוגי אמיתי, משמעו רכישת מקצוע והתנסות מעשית.... אבל לא. החינוך הטכנולוגי, לשיטתו של משרד החינוך, הוא חינוך עיוני במקצועות טכנולוגיים. שוב חזרנו לבחינות הבגרות שמשרד החינוך מקדש ומוקיר על פני כל פרמטר אחר. כמה חבל שהוא נכשל בזה בגדול, שנה אחר שנה...."
    ומוסיפה: "בחינוך טכנולוגי אמיתי - שאגב, קיים בישראל רק לא במסגרת משרד החינוך - התלמיד לומד מקצוע בבית הספר, עובר התנסות מעשית במקום עבודה (למשל בתעשייה האווירית, בבזק, בחברת חשמל) ורוכש ניסיון. מה שמשרד החינוך מציע זה דבר אחר לחלוטין, שקשה להתאפק ולא לקרוא לו "אחיזת עיניים". "

    יצאתי לבדוק איך מבחינה היסטורית התרחש כל זה?

    שני דו"חות של מרכז המחקר של הכנסת (מממ) האירו את עיני  והצביעו על  תהליכים מקבילים –

    הדו"ח האחד עוסק בשינויים שחלו  בבחינות הבגרות במהלך השנים והשני עוסק בחינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם

    מתוך המסמכים הללו ניתן להבין כי מספר ועדות שפעלו במערכת החינוך ,הביאו לשינויים השונים בכלל זה החופש לבחור , טשטוש ההבדלים בין המסלולים העיוניים והטכנולוגיים ("בגרות 2000" – ועדת בן פרץ ),  ההגמשה של  אפשרויות הבחירה של תלמידי הנתיבים השונים בחירה במקצועות המדעיים לתלמידי הנתיב הטכנולוגי ובחירה במקצועות טכנולוגיים לתלמידי הנתיב העיוני. (ועדת הררי) .המערכת מאפשרת היום לתלמידים ניעות והרחבת המודולאריות כך שתלמידי המקצועות המדעיים יוכלו להרחיב למקצועות הטכנולוגיים השונים. אני יכולה להוסיף, כי גם תלמידים של מקצועות לא מדעיים יכולים היום לבחור במקצועות הטכנולוגיים.

     

    ערבוב התחומים הטכנולוגי והעיוני לא הביא אם כך לאיחוד אגפים במשרד החינוך.  המבנה ההיסטורי שנשאר הביא לכך שהאגפים השונים מושכים כנראה כל אחד לכיוון שלו תוך שהם יוצרים  כאמור כפילויות, בזבוז משאבים וחוסר תאום, במקום התייעלות כמתבקש.

    פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה"

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון