אל ד'ר יעקוב דינהר

ראש החוג

שלום יעקוב

אני מצטערת שלא הגעתי היום למבחון המסכם. חשוב לי לציין שהייתי מוכנה ולמדתי את כל החומר וציפיתי למבחן בכליון עיניים. לצערי לא התאפשר לי להגיע למבחן בעקבות אירוע לא צפוי שקרה לי היום.

 וזה מה שקרה.

בשעות הצהריים הייתי בדרכי לאוניברסיטה ביחד עם התלמיד יוסי אהרונוביץ  שאותו אני מכירה באופן שטחי מאוד.(נדמה לי שהוא גם לומד אצלך  בקורס לסוציולוגיה)

 נסענו במכונית שלו וביקשתי ממנו שיסע מהר בגלל שרציתי להגיע לאוניברסיטה בזמן, לפני המבחן כדי שאוכל להתארגן באופן נינוח.

נסענו בכביש איילון כשלפתע החל לרדת גשם שוטף. ומכיוון שאלה הגשמים הראשונים הכביש היה חלק וליד צומת גלילות יוסי לקח את הפניה חזק מידי והמכונית החליקה באופן פתאומי.

יוסי איבד את השליטה על ההגה ולשתי שניות היה נדמה לנו שאנחנו עומדים להתהפך. המכונית החליקה בפראות על הכביש, עשתה סיבוב שלם סביב עצמה. והוטחה בחוזקה בגדר המפריד שם נעצרה.

ישבנו בתוך המכונית (יוסי ואני) ולא הצלחנו להוציא מילה.  היינו בהלם.

אחרי כמה שניות כשראינו שלא נפגענו הבטנו זה על זו והבנו שהיינו יכולים לההרג ורק בזכות מזל עיוור ניצלנו.

ואז קרה משהו ששנינו לא תכננו ולא צפינו. פתאום יוסי אהרונוביץ הביט בי במבט משונה, שחרר את חגורת הבטיחות שלו והחל לנשק אותי.

חשוב לציין שביני לבין יוסי לא היה כלום קודם ואפילו לא חשבתי עליו באופן מיני או רומנטי, אבל משום מה נישקתי אותו חזרה בתשוקה רבה. ככה התנשקנו מספר דקות כשאנחנו בקושי נושמים ואז יוסי אהרונוביץ הוריד את הכסא שלי למצב שכיבה, שחרר את חגורת הבטיחות שלי והחל להפשיט אותי בפראות תוך שהוא ממלמל "את משהו את משהו"

עזרתי לו להפשיט אותי, למזלי הייתי עם חצאית אז הורדתי רק את התחתונים, יוסי הפשיל את מכנסיו ואת תחתוניו ועלה עלי וזיין אותי בחוזקה כשהוא ממלמל "יש לך את זה יש לך את זה".

תוך שלוש דקות בערך יוסי ואני גמרנו ביחד ובדיוק באותה שניה נשמע רעם אדיר בחוץ ושנינו קפצנו בבהלה ונאחזנו אחד בשני חזק חזק.

דר דינהר היקר, היו לי הרבה זיונים בחיים וחלק מהם היו מצויינים אבל לדבר כזה החיים לא הכינו אותי. 

להזדיין עם בחור שאני בקושי מכירה בתוך מכונית שעומדת באמצא הכביש בתוך סופת רעמים שתי דקות אחרי שכמעט נהרגתי, זה עוד לא קרה לי.

נשארנו שנינו מחובקים בתוך המכונית שלוש שעות (טוב אולי שעה) כשהגשם ממשיך לרדת והמכוניות חולפות על פנינו ויוסי ממשיך למלמל מידי פעם, "את משהו את משהו" ולפעמים מגוון ב"יש לך את זה את, תאמיני לי"

אני לא דיברתי בכלל, רק טמנתי את הראש שלי בחזה של יוסי והקשבתי למילמולים שלו.  

אחרי שעה ארוכה הרמתי את ראשי והמבטים שלנו נפגשו ואני ידעתי שיוסי אהרונוביץ הוא האיש הכי יקר שאפגוש אי פעם. 

עכשיו ערב ואני אצלו בבית. בחוץ רעמים וברקים ויוסי בדיוק מכין לנו מרק בטטה שהבנתי שהוא יודע להכין מצויין. (תכף אני אטעם, יאמי..חסר לו שזה לא יהיה טעים)אחר כך נראה יחד בטלביזיה "חוק וסדר" שמסתבר ששנינו אוהבים מאוד.

דר דינהר, אני מרגישה תחושה של שלווה כמו שבחיים לא הרגשתי ונדמה לי שאני מאושרת.

אני מבטיחה לך שמחר, דבר ראשון שאני אעשה כשאני אגיע לאוניברסיטה זה לגשת אליך, לתת לך נשיקה על האף (סתאם סתאם) ולבקש ממך לתת לי  ההזדמנות להיבחן שוב.

כמו שאמרתי, התכוננתי לבחינה ואני בקיאה בחומר.

אני מקווה שתתחשב בי

אני מאחלת לך ליוסי ולי, לילה חם ונעים.

שלך

יערה פרחי

תלמידתך המסורה