המדד לבריאות נפשם של ילדים הוא מורכב, והוא לא מושתת רק על הורים נשואים או לא, אלא על איזה הורים כבני אדם אתם אם נשואים ואם לא.
אנשים מעניקים את מה שיש להם, אם יש טוב יעניקו טוב אם יש מרמור כעס ותסכול זה מה שיועבר. בכולנו יש מכל דבר במינונים שונים. השאלה היא מה מודגש, מה מועבר החוצה, מה מנהל אותנו ובעיקר ברגעי לחץ, כשהדברים לא מסתדרים כמו שאנחנו רוצים.
איזה הורים אתם? איזה הורים אתם בוחרים להיות? האם אתם פועלים בכיוון הזה?
כן, לא הכל תלוי רק בהורים. יש משמעות לנפשו של הילד, יש משמעות לעולם החצוני עימו מתמודד הילד, לארועי החיים. אך כהורים, הרצון הוא לעשות את המקסימום הנכון ביותר.
האם יש הלימה בין ההורה שאת/ה רוצה להיות, מאמין/ה שנכון להיות, לבין ההורה שאת/ה בפועל....?
את הפער הזה אפשר לשנות בעבודה אישית או קבוצתית, והחיים בבית נראים אחרת!
מוזמנים לדבר איתי:
טילי ג.ליברמן (MA) מנחת קבוצות הורים בוגרת מכון אדלר |
amnondahan
בתגובה על
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם אתה אומר....