בשיחת בטלפון.
זה התחיל ב: רינג רינג - כמובן...
מקרא : נ. = נסיכה א. = אני.

נ. : שלום אבא, התקשרתי להגיד לך לילה טוב.
א. : איזה כיף לי (מחוייך ושלוליתי לגמרי..) מה נשמע?
נ. : (שכמובן לא מעניין אותה מה אני שואל - היא יש לה מה לאמר) - אבא נכון שבפסח מטבילין שתי פעמים?
 

א: (לא מספיק להשחיל מילה)

נ. : אבא - רידדתי את הבצק ועשיתי חורים לבד במצות שעשינו בגן... ואני יודעת מי יקבל מתנה בסדר לאפיקומן, ו.."לא ימות חיו יחיה משה הקטן..." - ונכון שכולנו מסובים? - אפשר גם לא בפסח לשבת מסובין?... (כל זה בלי לעצור לנשום אפילו שנייה...

הילדה החליטה לעשות לי חזרה על ההגדה..

רק בסוף - כשנגמר לה הסיפור - היא פשוט אומרת ביי, לא ממתינה לביי של הצד השני ונותת את הטלפון לאימא שלה - כן כזו היא... (קסום בעיניי - אבא לא משוחד שכמוני)